הבת ואחיה כתבו טיוטה של צוואת האם והיא הגיעה לעורך הדין: הצוואה בוטלה
- מספר תיק
- תמ"ש 37406-07-22
- בית המשפט
- בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת
- המותב
- השופטת דיאנה פסו-ואגו
- תאריך ההחלטה
- 3.10.2026
- סעיפי החוק
- סעיף 35 לחוק הירושה · סעיף 30 לחוק הירושה · סעיף 6 לחוק הירושה · סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי)
מה נפסק?
הצוואה בוטלה וצו הקיום שניתן לה ב-2018 בוטל. בית המשפט קבע שהבת, שזכתה לפי הצוואה במשק כולו, ואחיה כתבו בכתב ידם טיוטה מפורטת של הצוואה בבית האם, שהגיעה לעורך הדין ימים ספורים לפני החתימה, ושהצוואה שנחתמה שמרה על עיקריה. זו נטילת חלק בעריכת הצוואה, שמבטלת את הוראת הזכייה בלי צורך להוכיח השפעה בלתי הוגנת — וטענת ההשפעה הבלתי הוגנת אכן נדחתה. הבת חויבה בהוצאות בסך כולל של 59,000 ₪.
„סעיף זה יוצר חזקה חלוטה עם הוכחת תנאיו, ולכן אין צורך להוכיח שהנהנה אכן הפעיל לחץ או השפעה פסולה.”
מתוך פסק הדין, תמ"ש 37406-07-22
אם בת 103 הותירה אחריה ששה ילדים ומשק במושב. ב-2010 היא ערכה צוואה שבה הורישה את כל רכושה לאחד מבניה. ב-2013 חתמה במשרד עורך דין על צוואה חדשה: את כל זכויותיה במשק ואת כספיה הורישה לבתה, ולשני בנים נתנה זכות מגורים במשק לכל ימי חייהם. אחרי מותה, ב-2018, חתמו חמשת האחים על מסמך שבו הסכימו לקיום הצוואה ולרישום המשק על שם אחותם, צו הקיום ניתן, והמשק נרשם על שמה.
כעבור כמה שנים הופיעה טיוטה בכתב יד, מתוארכת כתשעה ימים לפני החתימה על הצוואה. הבן שזכה לפי צוואת 2010 הגיש תביעה לביטול הצוואה ולביטול צו הקיום.
מה עמד להכרעה?
שלוש שאלות: האם הבת נטלה חלק בעריכת הצוואה, האם הצוואה נעשתה בהשפעה בלתי הוגנת, ומה משמעות המסמך שעליו חתמו האחים. טענה לחוסר כשרות לא נבחנה: אף צד לא ביקש מינוי מומחה, והצדדים הסכימו שההליך יתנהל על בסיס חזקת הכשרות.
מה קבע בית המשפט על הטיוטה?
במשך כשש שנים הבת הכחישה כל מעורבות בעריכת הצוואה. על דוכן העדים היא הודתה שכתבה את הטיוטה, יחד עם אחד מאחיה, בבית אמה. לדבריה רק רשמה את מה שאמה אמרה; לדברי האח, הוא התחיל לכתוב והיא המשיכה. בית המשפט לא נתן אמון בגרסותיהם, שהשתנו לפי צורכיהם המשפטיים.
עורך הדין שערך את הצוואה אמר בשיחה מוקלטת שקיבל את ההוראות מראש, “אפילו בפקס”, ושאילו ידע שהשולחת היא הנהנית לא היה עורך את הצוואה. בבית המשפט טען שהצוואה נערכה רק לפי מה שהמנוחה אמרה לו ביחידות. בית המשפט לא קיבל את עדותו. הוא מצא שהטיוטה לא כללה רק פרטים טכניים אלא מנגנון מפורט — איסור מכירה ושעבוד, שליטה בלעדית של הבת בהכנסות ובהחלטות, שכירות שישלמו האחים הגרים במשק — ושהצוואה שנחתמה זהה לה בתכליתה ובהוראותיה העיקריות. הטיוטה הייתה ברשות שלושה בלבד: הבת, האח והמנוחה, ולא נטען שהמנוחה יכלה לשלוח פקס.
למה הטענה שעורך הדין ישב עם המנוחה לבדה לא הצילה את הצוואה?
לפי הלכת בנדל, כשהמצווה נפגש עם עורך הדין ומוסר לו את הוראותיו, הפגישה יכולה ליצור “התחלה חדשה” שמנתקת את מה שהנהנה עשה קודם. כאן בית המשפט קבע שלא הוכח שהמנוחה יצרה קשר עצמאי עם עורך הדין, ולא הוכח שהנוסח לא נשען על הטיוטה. לכן עבודתו של עורך הדין הייתה סיום של תהליך שהתחיל אצל הנהנים, ולא התחלה חדשה. נוסף לכך, לפי העדויות המנוחה דיברה ערבית ועברית מוגבלת, ועל הצוואה לא צוין שתורגמה לה. בית המשפט הוסיף שקשה לפצל את הצוואה ולקיים רק חלק ממנה.
המסקנה: מכלול הפעולות מגיע לכדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, ויש בו כדי לפסול אותה.
והשפעה בלתי הוגנת?
נדחתה. בית המשפט בחן אותה רק “למעלה מן הצורך”: מבחן נסיבות עריכת הצוואה התקיים, אבל שלושת המבחנים האחרים — תלות, סיוע ובידוד — לא הוכחו. לא הוגשו מסמכים רפואיים מאותה תקופה, הייתה לה מטפלת צמודה ובן נוסף העיד שטיפל בה, כך שלא הוכח שהייתה תלויה בבת בלבד, ולא הוכח שנותקה מילדיה. זה ההבדל בין שתי העילות: מעורבות בעריכה לפי סעיף 35 מבטלת את הוראת הזכייה גם בלי להוכיח שהנהנה לחץ על המצווה.
ומסמך ההסכמה של האחים?
בית המשפט קבע שהמסמך אינו הסתלקות מעיזבון: האחים לא זכו לפי הצוואה, ולכן לא הסתלקו מדבר, והמסמך אינו משנה את תוקף הצוואה. טענות האחים שחתמו בלי כשירות או בלי להבין על מה חתמו נדחו, באין חוות דעת מומחה. התקבלה רק הטענה שחתמו מתוך מצג שגוי, שלפיו הצוואה תקפה — בהיקש מדיני החוזים — ובית המשפט קבע שהודעת הביטול שלהם נמסרה כדין.
התוצאה
הצוואה מ-2013 בוטלה, וצו הקיום שניתן לה ב-2018 בוטל. שלוש התביעות של הבת — לצווי מניעה, לסעד הצהרתי שהיא בעלת הזכויות ולפינוי אחיה — נדחו. בית המשפט ציין שהמשמעות היא שצוואת 2010 עשויה לעמוד בתוקף, אבל טרם הוגשה בקשה לקיים אותה. הבת חויבה לשלם הוצאות לחמשת אחיה, בסך כולל של 59,000 ₪.
למה זה חשוב
מעורבות בעריכת צוואה היא עילה נפרדת, ובמקרים רבים קשה פחות להוכיח אותה מהשפעה בלתי הוגנת: לא צריך להראות שהמצווה איבד את רצונו החופשי, אלא שהנהנה השתתף ביצירת הצוואה. פסק הדין ממחיש גם כמה מסמך אחד יכול לשנות: טיוטה בכתב יד שהתגלתה שנים אחרי שהצוואה קוימה והמשק נרשם הפכה את התוצאה. מי ששוקל פסילת צוואה בנסיבות דומות צריך לברר מי מסר לעורך הדין את ההוראות, ואיך.
עו“ד ד”ר רן מובשוביץ: “פסק הדין מזכיר שסעיף 35 לחוק הירושה אינו שואל אם היורש לחץ על המצווה, אלא אם השתתף ביצירת הצוואה. כאן טענת ההשפעה הבלתי הוגנת נדחתה, ובכל זאת הצוואה בוטלה: טיוטה שנכתבה ברובה בכתב ידה של הנהנית והגיעה לעורך הדין ימים לפני החתימה, יחד עם צוואה שנחתמה ברוח הטיוטה ובלי שהוכח שעורך הדין פתח ‘התחלה חדשה’ — הספיקו. ולעורכי הדין יש כאן תזכורת: כשמגיעות אליך הוראות לצוואה ממקור שאינו המצווה, צריך לברר מי שלח אותן, ולערוך את הצוואה מתוך שיחה עצמאית עם המצווה.”
מה זה אומר עבורכם?
כשהנהנה מצוואה כותב את תוכנה או מעביר לעורך הדין את ההוראות, הצוואה עלולה להתבטל גם אם המצווה הבין אותה ורצה בה. טענה שעורך הדין נפגש עם המצווה לבדו אינה מנתקת את הקשר כשלא הוכח שהמצווה פנה אליו בעצמו ושהנוסח לא נשען על הטיוטה שהנהנה הכין. ומי שחתם על מסמך הסכמה לקיום צוואה לא איבד בכך בלבד את הזכות לתקוף אותה כשהתגלו העובדות.
שאלות ותשובות
מתי מעורבות של יורש בעריכת צוואה מבטלת אותה?
לפי סעיף 35 לחוק הירושה, הוראת צוואה בטלה אם היא מזכה את מי שערך אותה, היה עד לה או "לקח באופן אחר חלק בעריכתה". הפסיקה מבחינה בין פעולות טכניות, כמו הסעה לעורך הדין או תיאום פגישה, לבין מעורבות מהותית בתוכן. כאן הבת כתבה בכתב ידה טיוטה מפורטת שהגיעה לעורך הדין, ובית המשפט קבע שזו נטילת חלק בעריכה.
האם צריך להוכיח שהיורש לחץ על המצווה?
לא. בית המשפט הסביר שסעיף 35 עומד בנפרד מטענת ההשפעה הבלתי הוגנת שבסעיף 30. כשתנאיו מוכחים, ההוראה המזכה בטלה גם אם המצווה היה צלול ורצה בתוצאה. בפסק הדין הזה טענת ההשפעה הבלתי הוגנת נדחתה, והצוואה בוטלה בכל זאת.
חתמתי על הסכמה לקיום הצוואה. אפשר עדיין לתקוף אותה?
בית המשפט קבע שמסמך ההסכמה שעליו חתמו האחים אינו הסתלקות מעיזבון וממילא אינו משנה את תוקף הצוואה, שהיא פעולה של המצווה. הוא קיבל את טענת האחים שחתמו בהטעיה, כי לא ידעו על מעורבות אחותם, וקבע שהודעת הביטול שלהם נמסרה כדין. טענות שחתמו בלי כשירות או בלי הבנה נדחו, באין חוות דעת מומחה. כל מקרה נבחן לפי נסיבות החתימה.
קריאה נוספת באתר
סקירות פסיקה נוספות באותו נושא
- עדים שחתמו כל אחד לבד, בלי המצווה: הצוואה נפסלה וצוואה קודמת קוימה (ת"ע 22430-07-21)
- אפוטרופוס לגוף אינו רשאי לקבל מתנה ממי שבאחריותו: מתנת דירה בוטלה בערעור (עמ"ש 19960-05-18)
- צוואה שנשתכחה: בית המשפט השלים את החסר וכל עשרת הילדים ירשו בשווה (ת"ע 32072-10-13)
נבדק על ידי עו״ד ד״ר רן מובשוביץ · 13.10.2026
האם פסק הדין הזה רלוונטי לתיק שלכם?
פסק דין דומה אינו מכריע תיק — הנסיבות הן שמכריעות, והפער בין השניים הוא בדרך כלל מה שמכריע את התוצאה. לבחינת המשמעות לגבי המקרה שלכם,אפשר לקבוע פגישת ייעוץ.