עילות התנגדות לצוואה
עילות התנגדות לצוואה הן עובדות שאם יוכחו בבית משפט יביאו לסעד המבוקש של קבלת ההתנגדות ופסילת הצוואה. סעיפים 26-38 לחוק הירושה מפרטים את העילות להגשת התנגדות למתן צו קיום הצוואה. מהי למעשה עילה? עילה היא מכלול העובדות שאם יוכחו, יזכה התובע בתביעתו. על כן, העילות צריכות להתבסס על טענות עובדתיות המתאימות לסוגיה המשפטית. העילות אינן יציר דימיונו של התובע, אלא חייבות להיות מבוססות על החוק או על פסיקת בתי המשפט בנושא מסויים. העילות המרכזיות כוללות השפעה בלתי הוגנת (כמו בידוד המצווה או שינויים דרמטיים בצוואה), חוסר כשירות מנטלית (המוכח באמצעות חוות דעת רפואיות ועדויות), ופגמים טכניים (כמו חוסר בחתימות או בתאריך). בדיני הירושה המודרניים מתפתחות עילות התנגדות חדשות לצוואה, כגון תחרות בלתי הוגנת בין יורשים שמקורה במשפט המסחרי-צרכני, העוסק במאבק של עוסקים על ליבו של לקוח (דיני עשיית עושר ולא במשפט). במאמר זה נסקור חלק מהעילות לתקיפתה של הצוואה לפי חוק הירושה.
אי כשרות לערוך צוואה
עילות התנגדות לצוואה מסוג של אי כשרות לצוות, או פסלות מלהוריש, הן אחת מסוגי העילות השכיחות ביותר בהליך התנגדות לצוואה. עילות פסלות להוריש מופיעות בשכיחות גבוהה בכתבי התנגדות לצוואה. בגדרי עילות התנגדות אלו, נטען כנגד כשירותו של המצווה לערוך צוואה ולהבחין בטיבה.
במסגרת עילת התנגדות לצוואה זו, ניתן גם לטעון שהמצווה לא הבין את משמעות ההוראות או היה מבולבל מכדי להבין מה היה רצונו, אך בטרם העלאת טענה זו ניתן לבדוק אם המצווה יכול לצוות על פי סעיפי חוק הירושה.
המקרים הפשוטים הם אלו שבהם המצווה הינו קטין או פסול דין, שאז חוק הירושה אוסר עליו לערוך צוואה, ואם ערך צוואה, אין לה משמעות, אפילו אם יוכח שידע את טיבה של הצוואה.
במקרים הסבוכים יותר, נבחן הכושר להבין את טיבה של צוואה. דוגמא למקרה לא טריוויאלי אשר עשוי להקים תהיה ביחס לכשירות המצווה, היא כאשר נערכת צוואת שכיב מרע על ידי מצווה הגוסס במיטת חוליו, והמצוי במצב אנוש.
חשוב להדגיש, כי כשירות לעריכת צוואה אינה מסתכמת בבדיקת היכולת הקוגנטיבית של המצווה, כך שבדיקת מומחה רפואי ומסקנותיו ביחס לכושרו של המנוח אינה חזות הכל בהליך. להרחבה ראו גם על אי כשרות לצוות בצוואה.
עו”ד ד”ר רן מובשוביץ בראיון לרדיו תל אביב 102FM על היתרונות של גישור בסכסוכי משפחה, חשיבות בחירת המגשר המתאים, והשיקולים בבחירת בורר – עו”ד או שופט:
עילת השפעה בלתי הוגנת
השפעה בלתי הוגנת נמנת בתוך עילות התנגדות לצוואה בבית המשפט לענייני משפחה, ומתארת את המצווה (בדרך כלל) כאדם שנוצל בשל תלותו באחר לשם ניהול חייו ורכושו, וכתוצאה מכך ערך צוואה לטובתו של המנצל שבו היה תלוי.
השאלה הראשונה שתעמוד על הפרק בבירור עילות התנגדות לצוואה מסגרתה מתרחש נישול מעיזבון, היא אם אכן הוכחה תלות משמעותית של המצווה בזוכה שבצוואה והאם נוצלה אותה תלות קיצונית, על מנת להשפיע על אופן עריכת הצוואה ומי יהיה הזוכה בה. המסקנה היא כי השאלה שתיבחן אינה עוסקת בהכרח בעצם תלותו של המצווה אלא בניצולה של התלות לצרכיו של הזוכה בצוואה.
בעוד שניצול התלות לשם קבלת טובת הנאה תהווה השפעה בלתי הוגנת על פי החוק, הרי שמתן גמול מרצון חופשי על סיוע ועזרה אינם נחשבים בגדר השפעה בלתי הוגנת. הפרדה זו מלמדת על הדקויות שבין השפעה בלתי הוגנת לבין הענקה מותרת בצוואה.
ברגיל, חל איסור על מי שמטפל באדם אחר לקבל ממנו טובות הנאה בדמות מתנות יקרות ערך, וזאת מחמת סטנדרט ההתנהגות המחייב מי שמשמש בתפקיד של נאמן להתנהג כמלאך, ולא לנצל את מצבו של מי שתלוי בו בכדי לקבל הטבות חומריות. במצב שבו השפעה בלתי הוגנת חמורה במיוחד, מגדיר סעיף 30 לחוק הירושה את מעשיו של המנצל כתחבולה, תרמית או מרמה כנגד המצווה. השפעה בלתי הוגנת חמורה מסוג זה מחייבת רמת הוכחה גבוהה במיוחד של הטענות, ולכן לא מקובל לטעון טענות מעין אלו בהליכי עילות התנגדות לצוואה, אלא אם קיימות ראיות ברורות למעשיו של הזוכה בצוואה. מצב עניינים זה הביא לכך שעורכי דין מומחים לירושה נמנעים מהעלאת טענות מתחום המשפט הפלילי כגון תרמית.
דוגמא לעילה
לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור שבו ייצג משרדו של עו”ד ד”ר רן מובשוביץ, כי עילת התנגדות לצוואה תקפה אפילו כנגד אפוטרופוס בעניין מעשים שביצע עוד בחייו של המנוח המוגדרים למעשה כהשפעה בלתי הוגנת. פסק הדין קובע כי אפוטרופוס לגוף שאינו מחזיק ביכולת לנהל את רכושו של המצווה, אינו רשאי לקבל מתנה מהחסוי שעליו הוא ממונה וזאת בשל הכלל של ניגודי עניינים. פסיקה זו מרחיבה למעשה גם את היכולת לטעון כנגד צוואה שהזוכה בה לא שלט על רכושו של המצווה, אך כן שלט על אורח חייו או מקום מגוריו. קל וחומר, שבתי המשפט יבחנו בדקדוק רב, מה כשירותה של צוואה, שאפוטרופוס זכה לרשת בה את מי שטיפל בו. מן העבר השני, יבחן בית המשפט, אם הצוואה אינה תוצר של רצון אמיתי של המצווה לגמול למי שסייע לו בזמנים קשים. להרחבה על השפעה בלתי הוגנת.
עילת מעורבות בעריכת צוואה
עילות התנגדות לצוואה על פי סעיף 35 לחוק הירושה היא מעורבות בעריכת הצוואה. כותרת הסעיף היא “צוואה למען עדים וכו’” אך בפועל מדובר בצוואה שנערכת לטובת הזוכה בצוואה או בן משפחתו הקרוב. מעורבות בעריכת צוואה משמעה שהזוכה או מי מטעמו היו מעורבים בעריכתה של הצוואה באופן העולה כדי השפעה על הוראותיה.
השאלה העולה בתוך עילות התנגדות לצוואה של מעורבות בעריכת צוואה, היא האם הזוכה היה מעורב בעריכת הצוואה ואם כן, מה היתה מידת מעורבותו בעריכת הצוואה. חשוב להגיד כי לא כל מעורבות פוסלת צוואה. בית המשפט מפרש את עובדות שהתבררו בעניין מעורבות בעריכת צוואה בצמצום, שכן התוצאה של הוכחת מעורבות בעריכת צוואה היא פסילתה של הצוואה.
התערבותו של בית המשפט תעשה אך ורק באותם מקרים מיוחדים וקיצוניים שבהם ברור לחלוטין, כי הזוכה בצוואה או מי מטעמו השפיעו על ניסוח הוראות הצוואה לטובתם, באופן שאינו הוגן, בכוונת ניצול ושלא בתום לב.
נפסק אין ספור פעמים, כי מעורבות בצוואה צריך שתהיה משמעותית. לא כל התערבות או סיוע בהליך הכנת הצוואה משמעה שהיתה מעורבות על פי חוק הירושה אשר פוסלת צוואה. קראו כאן להרחבה על מעורבות בעריכת צוואה.
דוגמא לעילה
אין בעובדה שהזוכה הסיע את המצווה לעורך הדין לשם עריכת הצוואה, כדי להוכיח שהיתה מעורבות מצידו בעריכתה. גם ישיבה של הזוכה בצוואה בחדר ההמתנה של עורך הדין בציפיה לסיום עריכתה של הצוואה אינה מהווה סיבה לפסילת הצוואה.
כל מקרה לגופו, והיו מקרים שבהם גם תשלום שכר טרחה עבור עריכת הצוואה לא הוגדרה בפסק הדין כמעורבות בעריכת צוואה. נוכח הקושי בהוכחת מעורבות בעריכת צוואה בבית המשפט בישראל, בשל הפרשנות המצמצמת של המעשים נשוא המעורבות, ניתן לעשות שימוש בפסיקה זו, בכדי לטעון כי אותם מעשים של סיוע להכנת הצוואה הינם חלק מהשפעה אסורה.
הכלל הוא שהמרובה מכיל את המועט, כך שעילת ההשפעה הבלתי הוגנת מכילה בתוכה גם חלקים של עילת המעורבות בעריכת הצוואה. אכן, כבר נפסק בבית המשפט, כי כאשר אדם מעורב בעריכת צוואה, הרי שמעשיו הינם בכל מקרה, בגדר השפעה פסולה ואסורה ובמילים אחרות השפעה בלתי הוגנת.
עילת טעות בצוואה
עילת טעות בצוואה היא אחת מעילות ההתנגדות הנדירות יותר, והיא עולה כאשר נעשה ניסיון להוכיח כי המצווה הניח או סבר שקיימות עובדות השונות מכפי שהן במציאות וכי קיימת זיקה בין ההנחה המוטעית של המצווה לבין הוראות הצוואה שערך טעות בצוואה מביאה למסקנה כי היה והמצווה החליט כפי שהחליט בצוואה על בסיס טעות בהבנת המצב, אין הדבר משקף את רצונו בהכרח. יחד עם זאת, עילות התנגדות לצוואה מסוג טעות דורשות מהמתנגד להוכיח גם מה היה המצווה מורה בצוואה, לולא היה טועה, כפי שנטען. לכן, מדובר בעילה קשה להוכיחה, המבוססת על הנחות מסוג “מה היה קורה אם” ולא על עובדות שניתן להוכיח.
לדוגמא, אדם שסבור שלאחד מבניו קשיים כלכליים ולכן מבקש לסייע לו ומתעדף אותו על אחיו, בשעה שמצבו הכלכלי של אותו בן טוב, טועה בהבנת העובדות והחלטתו נשענה על נתונים שגויים. עילה זו המכונה עילת “טעות בצוואה” זלגה לדיני הירושה מדיני החוזים. קרא על טעות בצוואה. לצד דיני הטעות בצוואות קיימת גם סוגיה הנוגעת ל-דיני החסר בצוואה. דיני החסר עוסקים במה שאין בצוואה אך ניתן להשלים אותם בהכרעה שיפוטית.
עילת צוואה סתומה
שוו בנפשכם צוואה שלא ניתן להבין את הוראותיה כלל, ולא ניתן להבין ממנה מי זוכה או במה הוא זוכה ומהו בכלל אותו נישול מרכוש. משמעות ההיגד “צוואה סתומה” היא שלא ניתן להבין מתוך הצוואה מהי ההוראה שביקש המצווה לקיים. במקרה שכזה, לא ניתן לקיים את ההוראה והיא תיפסלככל שכל ההוראות בצוואה סתומות, הרי שכל הצוואה סתומה ודינה פסילה. מנגד, אם ניתן לקיים חלק מההוראות, ייטה בית המשפט לבחון כיצד לקיים בכל זאת את הצוואה כולה, או אפילו רק את אותו חלק שניתן לקיום, וזאת 
בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק הירושה. להרחבה על צוואה סתומה.
עילת מסירת זכות הציווי לאחר
סעיף 28 לחוק הירושה קובע כי מסירת זכות הציווי לאחר היא עילה להתנגדות לצוואה. הזכות לצוות היא זכות אישית ולכן אסור להעביר את זכות הבחירה ביורש לאדם שלישי, אלא בתנאים מסוימים. היה והצוואה מכילה הוראה המורה לאדם כלשהו להחליט מי יירש אותו, הרי שהוראה זו פסולה, שכן הצוואה היא מעשה אישי.
בסעיף 29 לחוק הירושה נקבע חריג: המצווה יכול לקבוע אדם שיבחר כיצד לחלק מנה מוגדרת מעיזבונו בין חברים בקבוצת יורשים. קבוצה שכזו יכולה להיות כל ילדי המנוח אך היא אינה יכולה להיות יתומי העיר צפת או כל חיילי צה”ל. קרא כאן להרחבה על מסירת זכות ציווי לאחר.
עילת צוואה לא חוקית
עילות התנגדות לצוואה על בסיס הוראה בלתי חוקית בצוואה הן עילות נדירות, שכן בפועל מרבית המצווים מודעים לכך להוראות החוק. העילה קובעת כי היה והצוואה תכלול הוראה בלתי חוקית, היא לא תבוצע. לכן, אין מדובר בהוראת נישול שכן אין כל פגם ברצון המנוח בעצם הוראה המנשלת יורש פוטנציאלי מירושתו, אלא שנפל פגם בדרך ביצועה, שעה שהיא אינה חוקית.
צוואה שאינה חוקית היא צוואה שביצועה נוגד את הוראות החוק, פשוטו כמשמעו. לדוגמא, הוראה הקובעת שיורש צריך לפגוע באדם אחר על מנת לקבל את ירושתו היא הוראה בלתי חוקית.
צוואה המכילה הוראות המגלמות עבירות שונות על הדין, כגון העלמת מס וכיוב’ היא צוואה לא חוקית. לדוגמא, האם צוואה המכילה הוראה לפיה הבן לא יירש את חלקו בעיזבון אם יהיה פושט רגל, היא צוואת העומדת בתנאי החוק? ברור שכוונת המצווה היתה למנוע מנושיו של הבן לזכות בחלקו בעיזבון ולהותירו במשפחה.
על כן, הוראה מסוג זה היא הוראה חוקית וזכותו של המצווה להוריש את הרכוש שצבר בחייו רק למשפחתו ולפעול לכך שאנשים זרים לא יזכו ברכוש זה.
עילת הוראה בלתי אפשרית בצוואה
הוראה בלתי אפשרית בצוואה היא עילת התנגדות לצוואה שהינה מיוחדת ונדירה. מדובר בהוראה בצוואה, שלא ניתן לקיימה. יובהר, ההוראה יכולה להיות הוראה חוקית אך עדיין היא אינה אפשרית לביצוע.לדוגמא: לא ניתן לנשל יורש, באמצעות הוראה לחלוקת נכס בצוואה, כאשר אותו נכס כבר ניתן במתנה לפני שנים רבות. הוראה בלתי אפשרית מסוג זה היא הוראה בטלה בצוואה.
שאלה מסוג זה הועלתה על ידי משרד עורכי דין ירושה ד”ר רן מובשוביץ במקרה שבו אדם ציווה את המשק לאחד מילדיו, מבלי לקבל את רשות בעל הנכס.
האם ניתן לצוות רכוש שאינו של המצווה בצוואתו? לטענתנו – הדבר לא יתכן, ואין זה משנה אם בדיעבד יבוא בעל הנכס ויודיע כי הוא מסכים להוראת הצוואה שבמחלוקת.
הוראה בלתי אפשרית בצוואה יכולה להיות גם שאלה של פרשנות צוואה.
לדוגמא, האם המצווה התכוון בהענקת נכס לאזן את חלוקת עיזבונו? אם כן, האם היה רוצה שנשנה את חלוקת הנכסים שנותרו באופן שיממש את רצונו האחרון?! להרחבה ראו גם מדוע לא לכתוב צוואה לבד.
עילת הוראה בלתי מוסרית בצוואה
עילות התנגדות לצוואה בלתי מוסרית, הן עילות המעמידות תנאים הנוגדים את “תקנת הציבור” בישראל בזיקה למעשה נישול מעיזבון. המושג “תקנת הציבור” הינו מושג ערטילאי, אשר משקף את מערכת הערכים של החברה הישראלית והוא משתנה מעת לעת.
דוגמא אפשרית לתנאי בלתי מוסרי הוא ציווי בצוואה על יורש להתגרש מאשתו כתנאי לקבלת חלקו בעיזבון. תנאי מסוג זה יבוטל על ידי בית המשפט שכן הוא אינו מוסרי. לעומת זאת, תנאי המחייב יורש לעלות ארצה על מנת לזכות בעיזבון, הינו תנאי מוסרי אשר הותר בפסיקת בתי המשפט, בשל העובדה שהוא משקף את מערכת האמונות הציונית של המצווה. כל מקרה לגופו, ובית המשפט יקבע אם ההוראה היא בלתי מוסרית, בהתאם לנסיבות המיוחדות של התיק שבפניו. להרחבה על הוראה בלתי מוסרית בצוואה.
סיכום
בחירת עילות התנגדות לצוואה לשם הגשת הליך מסוג זה מצריכה שיקול דעת מקצועי מומחה, על ידי עורך דין מומלץ להתנגדות לצוואה. משרד עו”ד ד”ר רן מובשוביץ המתמחה בדיני ירושות וצוואות. כך לדוגמא, הגשת הליך הכולל את כל העילות שבספר החוקים, משמעו המעשית היא כי מדובר בהתנגדות חלשה, המנסה ליצור יש מאין. חושבים שיש בסיס להתנגדות לצוואה? פנו למשרד עו”ד ד”ר רן מובשוביץ לבחינה מקצועית של המקרה שלכם ולקבלת ייעוץ מקיף בנושא סכסוכי ירושה.
עילות התנגדות לצוואה- שאלות ותשובות
- אי כשרות להבחין בטיבה של צוואה
- השפעה בלתי הוגנת
- מעורבות בעריכת צוואה
- טעות עובדתית בהכנת הצוואה
- צוואה סתומה או בלתי ברורה
- צוואה לא חוקית, לא מוסרית או בלתי אפשרית לביצוע
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין צוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
