חוק הירושה
חוק הירושה, התשכ”ה-1965 הוא החוק החולש בישראל על ענייני הירושה של אדם שהלך לעולמו. החוק מחולק למספר פרקים, הנותנים מענה לנושאים שונים בתחום הירושה, המוריש, היורש, ירושה על פי דין, עשיית צוואה, מתן תוקף לצוואה, חלוקת העיזבון, ניהול עיזבון והיחסים שבין היורשים הפוטנציאלים. החוק הינו הנדבך העיקרי בדיני הירושה.
הירושה
הירושה אינה מוגדרת בחוק הירושה. הוראות סעיף 1 לחוק הירושה קובעת כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו, ואולם אין הגדרה של “ירושה”.
יש לבצע הבחנה בין ירושה של מנוח לבין העיזבון של המנוח. הירושה אינה הנכסים שהותיר אחריו המנוח, אלא עצם הזכות לקבל את הנכסים. זכות זו אינה חובה. ניתן לסרב לירושה, ניתן להסתלק מזכות הירושה. לעומת זאת, לא ניתן להסתלק מנכסי הירושה אלא רק מנכסי העיזבון. קרא על הסתלקות מנכסי העיזבון.
עזבון
העזבון הוא כאמור, הנכסים, הזכויות והחובות שהותיר אחריו המנוח. לא כל נכסי המנוח שייכים לעזבונו. לדוגמא, סעיף 147 לחוק הירושה מפרט את הנכסים והזכויות שאינם בכלל העיזבון. להרחבה קרא כאן על עיזבון.
כאמור, קיים הבדל בין עזבון לבין ירושה. אמרנו שהירושה היא הזכות לקבל את הנכסים שהותיר המנוח אחריו. נכסים אלו מכונים העזבון. במסגרת הגדרת נכסי העזבון, ניתן להזקק גם לשאלת הזכויות בכספיו של המנוח בחשבון בנק המשותף לו ולאחר. להרחבה על כספים בחשבון בנק לאחר פטירת המנוח וסעיף אריכות ימים קרא כאן.
המוריש
כל אדם עשוי להיות מוריש, אף אם הינו פסול דין. לעומת זאת, רק בגיר הכשיר לזכויות וחובות רשאי להוריש את רכושו בצוואה. הזכות לצוות בצוואה את רצונו האחרון של אדם היא אחת מזכויות היסוד, כזו הנחשבת לזכות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. להרחבה על פסלות להוריש.
היורשים
היורש יכול להיות אדם או תאגיד (כגון חברה בע”מ או חברה בבעלות המדינה) ואף מי שטרם נולד, ובלבד שטרם חלפו 300 ימים מעת שהמוריש הלך לעולמו. סוגים נוספים של יורשים הם יורש אחר יורש ויורש במקום יורש. יורש נוסף הוא יורש על תנאי.
פסול לרשת מי שהורשע בכך שהרג את המוריש במתכוון, ניסה לגרום למותו, העלים או השמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, זייף את צוואתו האחרונה או שתבע על פי צוואה מזויפת. להרחבה על פסילת יורש.
הגבלות על יורש
הגבלות על יורש או “חיובי יורש” מוסדרים בחוק הירושה כהוראת צוואה המגבילה את היורש לעשות כרצונו בנכסים שירש. חיוב יורש יכול ויהיה להימנע מהענקת מתנה לאחר, כאשר מטרת המוריש היא למנוע מצב שבו יגרע חלקו של היורש השני בעיזבון המוריש עם פטירתו של היורש הראשון. קרא כאן להרחבה על חיובי יורש.
מס ירושה
בישראל אין מס ירושה ולכן אין תשלום מיסים על העברת נכסים בעקבות ירושה. יחד עם זאת, במקרים רבים יש צורך בתכנון מס שכן בעת שמי מהיורשים יבקש לממש את הירושה, כגון בעת מכירת דירה שירש, יחול מס על המכירה. להרחבה על מס ירושה.
הסתלקות מירושה
מי שיורש את המנוח יכול להסתלק מהירושה. ההסתלקות חייבת להתבצע לפני שהעזבון חולק. מי שהסתלק, רואים אותו כמי שלא ירש מלכתחילה דבר. ההסתלקות חייבת להיות לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
מי שמבקש לחזור בו מהסתלקותו מהירושה, רשאי לעתור לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לביטול הסתלקות. להרחבה על הבקשה להסתלקות מירושה.
עסקאות אסורות בירושה
כל עוד לא חולק העזבון, רשאי יורש בהסכם שבכתב, להעביר את חלקו בעזבון, אך זכותו של היורש בנכס מסויים השייך לעזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד לא חולק העזבון.
בנוסף, חוק הירושה אוסר על עריכת עסקאות בירושה עתידה. הסכם בדבר ירושה של אדם או ויתור על ירושה שנעשו בחייו של המוריש – בטל. גם מתנה שהוקנתה לאדם מתוך כוונה להעבירה למקבל המתנה לאחר פטירת האדם פסולה. ניתן להעניק לאחר המוות רק באמצעות צוואה.
צו ירושה
בהעדר צוואה, הירושה תחולק בהתאם להוראות חוק הירושה. היורשים על פי דין הם קרובי המוריש על פי החוק: מי שהיה במות המוריש בן זוגו, ילדיו וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאאיהם.
על מנת לרשת על פי דין, יש להנפיק צו ירושה. לצורך הנפקת צו הירושה, יש לפנות לרשם לענייני ירושה, בבקשה למתן צו ירושה. להרחבה בנושא קרא כאן.
חוק הירושה: מעין צוואה
אין מדובר בסוג של צוואה אלא במצב שבו הידוע או הידועה בציבור של המנוח זכאית לרשת את עזבונו כאילו היתה אישתו, בהתאם להוראות סעיף 55 לחוק הירושה. להרחבה על “מעין צוואה“.
פסילת צוואה
ניתן לפסול את הצוואה על ידי הגשת התנגדות לצוואה. פסילת הצוואה משמעה שלא ינתן לצוואה תוקף. סעיף 39 לחוק הירושה קובע כי בהעדר מתן צו קיום צוואה, אין לצוואה כל תוקף, כך שפסילת הצוואה – משמעה שלא ינתן לצוואה תוקף.
צו קיום צוואה
ככל שהאדם השאיר צוואה אחריו, הרי שהעזבון יתחלק לפי ההוראות שנתן בצוואתו. על מנת ליתן תוקף חוקי לצוואה, יש לפנות לרשם לענייני ירושה ולבקש צו לקיום צוואה. החוק קובע כי אין לתבוע זכויות על פי צוואה ואין להיזקק לה כצוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום צוואה.
בחוק הישראלי קיימים 4 סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, צוואה שבעל פה.
במסגרת הבקשה למתן צו לקיום צוואה, עותר אחד מהזוכים בצוואה לרשם להורות בצו שהצוואה בעלת תוקף ויש לקיימה. הבקשה תתייחס מטבע הדברים גם לסוג הצוואה שמבוקש לתת לה תוקף.
במסגרת הליך מתן צו קיום צוואה, מפרסם הרשם לענייני ירושה בעיתונות את דבר הבקשה, על מנת לאפשר למי שמתנגד לצוואה להגיש לו התנגדות לצוואה. כמו כן, מוטלת על המבקש את צו קיום הצוואה החובה ליידע באמצעות הודעה כתובה את כל מי שמוזכר בצוואה כיורש, על כוונתו לבקש צו לקיום הצוואה.להרחבה בנושא הבקשה לצו קיום צוואה.
לאחר שמוגשת בקשה לקיום צוואה, יכול מי שמתנגד לקיומה להגיש התנגדות לקיום צוואה. במקרה שכזה, יעביר הרשם לענייני ירושה את התיק כולו לבית המשפט לענייני משפחה לצורך דיון בהליך ההתנגדות לצוואה. אם כבר ניתן צו קיום צוואה, אין מנוס מהגשת בקשה לביטול צו קיום צוואה.
מנהל עזבון
כאשר נכסי העזבון רבים ודורשים ניהול ושמירה על ערכם עד למועד שבו יחולק העזבון ליורשים, ימונה מנהל עזבון. זהותו של מנהל העזבון נקבעת על ידי בית המשפט, אשר נותן צו למינוי מנהל עיזבון. ככל שכל היורשים מסכימים על זהותו של מנהל עזבון יכול גם הרשם לענייני ירושה למנות מנהל עזבון.
קיים הבדל בין מנהל עזבון זמני ומנהל עזבון קבוע. הראשון ממונה במצב שבו טרם ניתן צו ירושה או צו לקיום צוואה, ומטרתו לשמור על הנכסים שבעזבון עד למועד החלוקה. לעומת זאת, מנהל עזבון קבוע ממונה לאחר שכבר ניתן צו ירושה או צו לקיום צוואה, ומטרתו לכנס את הנכסים, לשמור על ערכם, לממשם במידת הצורך ולחלקם ליורשים לפי הסדר שיתקבל על דעתם או על פי הוראת בית המשפט.
חלוקת העזבון
חוק הירושה מפרט כללים לגבי האופן שבו יחולק העזבון במקרה שהמוריש לא השאיר בצוואתו הוראות מדויקות לגבי האופן שבו תחולק הירושה. לדוגמא, במקרה שהמנוח לא ציין את כל רכושו בצוואה, רכוש זה יתחלק בהתאם להוראות החלוקה על פי דין בחוק הירושה. להרחבה על נושא חלוקת העזבון קרא כאן.
משק חקלאי
חוק הירושה מסדיר גם הורשה של משק חקלאי לצאצאים, קובע הסדר של פיצוי אחים על העברת הזכויות למשק לבן ממשיך ומה ניתן ואסור לעשות בהורשה של משק חקלאי. לדוגמא, לא ניתן להוריש את המשק החקלאי לשני צאצאים אלא רק לאחד מהילדים, מי שמתאים לניהול היחידה החקלאית, בהסכמת האגודה השיתופית ובעל הקרקע, בדרך כלל – רשות מקרקעי ישראל. קרא כאן להרחבה על משק חקלאי והענקה בירושה.
