סוגי צוואות

רכיבי יסוד בצוואה לפי חוק הירושה

כאשר מציגים סוגי צוואות, יש להתייחס לרכיבי היסוד בצוואה על פי החוק. צוואה חייבת להכיל מספר רכיבים המפורטים בחוק הירושה. כאמור, ככל שאחד מרכיבים אלו לא נמצא, לא ניתן להכשיר את הצוואה, גם אם היא משקפת את רצונו של המנוח. בדיקת קיומם של רכיבי היסוד במסמך הצוואה מאפשרת לקבוע אם הצוואה פגומה ואם אפשר להכשירה, ולפיכך מדובר במידע חיוני. זהו מבחן היסוד המבדיל בין צוואה שאולי ניתן להצילה ולקיימה וכזו שמבוטלת מעיקרה ואין אפשרות מעשית להתמודד על תוקפה בבית המשפט.

בית המשפט אינו יכול לתקן כל פגם בצוואה ובוודאי לא פגמים שנפלו ברכיבי היסוד של הצוואה. ניתן לתקן פגמים טכניים של צורה, וגם בזאת בתנאי שאין לשופט ספק באמיתות הצוואה. על דרך הכלל ולמעט מקרים יוצאי דופן, התיקון יהא אפשרי רק כשמדובר בפגמים צורניים בצוואה (צורניים מלשון “צורה”): חתימת המצווה או חסרונה; תאריך הצוואה; חתימת העדים; כשרות העדים; פגמים שנפלו בהליכים לצורך עריכת צוואה שבעל פה. כך לדוגמא, אין בית המשפט יכול לרפא צוואה בעדים, ולקבוע כי היא תקפה, כאשר נכח רק עד אחד לחתימתה, לעומת זאת, ניתן לרפא פגם של מחסור בחתימת העדים, ובתנאי ששניהם נכחו במועד עריכת הצוואה ובעת חתימת המצווה.

פירוט מרכיבי היסוד בסעיף 25 לחוק הירושה

“25(א)  התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

(ב)  בסעיף זה “מרכיבי היסוד בצוואה” הם:

(1)   בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;

(2)   בצוואה בעדים כאמור בסעיף 20 – הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים;

(3)   בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף 22 – הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות, על ידי המצווה עצמו;

(4)   בצוואה בעל פה כאמור בסעיף 23 – הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.”

סוגי צוואות: משמעותם של פגמים בצורת הצוואה

צורניות הצוואה אינה מהווה משום עניין מהותי לתוקפה, וצורת הצוואה לא תביא לביטולה, ובלבד שרכיבי היסוד יתקיימו בה. בפרשת סלוודור נקבע, כי אין מניעה משפטית לראות במכתב פשוט מסמך צוואה ובלבד שהתקיימו בו התנאים הצורניים של צוואה (ע”א 27/86 היועץ המשפטי לממשלה נ’ יוסף סלוודור בילי זגה, פ”ד מב (4) 588). לפיכך, מכתב שרשם המנוח או אפילו פתק עליו שרבט את רצונו עשויים להחשב לצוואה, ובלבד שמתקיימים בהם הרכיבים המצויינים בחוק. עיקרון זה נכון לגבי כל צוואה, ובלבד שהיא מכילה את המרכיבים הצורניים האמורים בחוק לגביה, כפי שפורטו לעיל.

מנגד, עדות של אדם בבית המשפט, אשר מכילה את כל מרכיבי הצוואה, לרבות חלוקת הזכויות וזהות היורשים, אשר תועדה בפרוטוקול, לא תחשב כצוואה מכיון שהדרכים המפורטות בחוק לעריכת צוואה הן הדרכים היחידות לעשייתה, ולא ניתן לצוות בצורה אחרת. בפרוטוקול אין חתימה של שני עדים, אין כל עדות לכך שהמצווה התכוון לערוך צוואה מלכתחילה וחתם עליה לאחר שהבין את הוראותיו, לא מדובר בצוואה בכתב יד או בצוואת שכיב מרע הנערכת כאשר אדם עומד בפני המוות, והצוואה אף לא נערכה בפני רשות, ולו בשל העובדה שלא נאמר כי מדובר בצוואה.

בהתאם, גם סוג צוואה שהוקלטה ברשמקול או הוסרטה בוידאו אינה צוואה, אם כי נפסק בפרשת בראשי שהקלטה שכזו יכולה לסייע לבית המשפט לקבוע כי הצוואה שנערכה כדין תקפה (ע”א 6198/95 יעקב נ’ בראשי, נב (2) 603). לפיכך, הקלטתה של צוואה אשר נערכה כדין, על פי הצורות הנדרשות בחוק, עשויה להוות משום חיזוק לאמיתותה ונכונותה של הצוואה, אך לא תחליף אותה. אין מקום להניח, אם כן, שהסרטת דבריו של אדם באמצעי ויזואלי תתקבל בבית המשפט כצוואה.

משמעות של פגם צורני בצוואה

כאמור, פגמים שבצורה אינם פוסלים ואינם מבטלים צוואה, אך בהתייחס לפגיעה בסיכויי ההליך המשפטי, ברור כי קשה יותר להוכיח את תקפותה של צוואה אשר פגומה צורנית. הכלל שנפסק בפרשת אנגלמן ואחרות הוא, שנטל הראיה במקרה שכזה מתהפך, והוא מוטל על מבקש הקיום[vii]. לפיכך נקבע בפרשת גמזו, כי היורש הפוטנציאלי חייב לשכנע את בית המשפט כי הצוואה שנפלו בה פגמים צורניים אמיתית בוודאות וחפה מכל ספק[viii]. אמיתות הצוואה נמדדת בכך שמבקש הקיום יוכיח, שהצוואה משקפת את רצונו של המצווה, וכי לא נפל כל פגם ברצונו זה בשל השפעה בלתי הוגנת או מעורבות בעריכת הצוואה ולמעשה כל סיבה העשויה לפגוע ברצונו החופשי ובגמירות דעתו.

מקורות

[i] סעיף 18 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965

[ii]סעיף 38ב’,19,20, 23א’,24,25 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965, תקנה 7 לתקנות הירושה

[iii] סעיף 25(ב)(1) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965

[iv] סעיף 25(ב’)(2) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965

[v] סעיף 25(ב’)(3) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965

[vi] סעיף 25(ב)(4) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965

[vii] ע”א 245/85 אנגלמן נ’ קליין, מג (1) 772

[viii] ע”א 217/74 גמזו נ’ גולוב, כט (2) 337