ביטול הסכם מתנה
ביטול הסכם מתנה הוא הליך המוגש כתביעה לבית משפט, אשר מטרתו לפסול ולמנוע מימושו של הסכם מתנה. הסכמי מתנה או הסכמים להעברה ללא תמורה נערכים בעיקר בין בני משפחה ולכן, מטבע הדברים, משמשים גם לשם הברחת נכסים מפני נושים בהליכי פשיטת רגל וגם לשם הברחת והסתרת נכסים של העיזבון העתידי, במטרה לנשל יורשים מירושתם. כך נולדה אופנה חדשה, של ריקון העיזבון מתוכנו, עוד לפני פטירת המוריש באמצעות נטילת הרכוש במתנה. בשנים האחרונות מטפל משרדו של עו"ד לענייני ירושה וצוואה ד"ר רן מובשוביץ בתביעות רבות לביטול מתנות יקרות ערך שהוענקו על ידי אב או אם או שני ההורים גם יחד לאחד מילדיהם, כאשר מטרתה של "המתנה" היא לגרום לכך שלא ישארו נכסים בירושה העתידית, על פי הצוואה שערכו ההורים. תביעות נוספות בהם מטפל המשרד הן תביעות לחזרה ממתנה (ביטול מתנה), במסגרתן טוען מעניק המתנה, כי יש לבטל את המתנה בשל עילות שונות, אותן נסקור להלן. בין היתר, נעסוק במאמר זה גם בסוגיות הנוגעות לעריכת תצהיר ביטול מתנה, ביטול מתנה ללא תמורה, ביטול מתנה שהושלמה וביטול מתנה שהסתיימה ברישום.
עשה ואל תעשה בביטול הסכם מתנה
בשלב ראשון, גשו לעורך דין מומחה לירושה וצוואה לצורך גיבוש אסטרטגיה. קשה להפריז בחשיבות התכנון של מהלך תקיפת חוזה המתנה. המתנה היא הסכם מסוג מיוחד, אשר זכתה לחוק מיוחד העוסק רק בה, הלא הוא "חוק המתנה". בנוסף, היא זוכה לאיזכורים בחוקים נוספים, שהעיקרי בהם הוא "חוק הירושה". לכן, ייצוג של מומחה בתחום המתנות הוא חיוני. יש לזכור, כי עצם העובדה שאדם העניק מתנה מרכושו אינה נחשבת לבעיה מבחינה חוקית. להיפך, כל אחד רשאי לעשות כרצונו ברכושו. לכן, מדובר, ללא ספק, בסיטואציה משפטית סבוכה במסגרתה מוטל עליכם, כמי שתוקפים את המתנה, להוכיח פגמים שיובילו לביטול המתנה. הסוגיה מסתבכת אף יותר, אם ההליך מתרחש לאחר פטירת מעניק המתנה. אמנם, לעיתים קרובות נתון זה אינו בשליטתכם ואף קיימות, בדרך כלל, סיבות טובות להימנע מפניה לבימ"ש.
לפגישת הייעוץ, אני ממליץ להגיע עם כל המסמכים והמידע שאספתם, לרבות עובדות ושמות של עדים פוטנציאלים שיכולים לשפוך אור על נסיבות החתימה על הסכם המתנה. בנוסף, אני ממליץ ללקוחותיי על הקפאת המצב עד לאחר פגישת הייעוץ. אם גיליתם לפתע שרכוש רב הוענק במתנה בנסיבות מחשידות, אל תתעמתו עם מי שהעניק את המתנה ובמיוחד לא עם מי שקיבל את המתנה. הניסיון 
מלמד שעימות עשוי להביא לפגוע בסיכוי לאסוף ראיות ועדויות בנוגע לנסיבות הענקת המתנה ולהקטין את הסיכוי לטיפול משפטי מוצלח.
מתנה וסכסוך ירושה
הסיפור של הענקת מתנות ענק של הורים לאחד מילדיהם או למטפל שלהם בסתר וללא ידיעת בני המשפחה האחרים הוא סיפור עצוב, שחוזר על עצמו אצל רבים מלקוחות המשרד. השמות אמנם שונים, אך נסיבות הסיפור דומות.
בדרך כלל, מסתבר ללקוח בדיעבד, עוד בימי חייו של המעניק, ולעיתים אחר פטירה, שאחד מהוריו (או שניהם) העניק במתנה לאדם אחר את דירתו או את נחלתו או סכומי עתק כלשהם, בעוד הוא עצמו נותר לעיתים ללא רכוש משמעותי ואף ללא רכוש כלל. לעיתים מתעמת הלקוח עם ההורה, ואז מכחיש ההורה את הטענות, מצב שגורם למועקה, תחושת אין אונים וחוסר שליטה, בבחינת – אין מה לעשות. דמו בנפשכם שאביכם מסר את דירתו במתנה למטפלת זרה ללא ידיעתכם או מצב שבו מסתבר לכם כי ההורים מסרו בעת שהיו חלשים וחולים את כל רכושם לאח שמתגורר איתם, והכל בסתר. המכה הניחתת על הקורבן למזימות אלו היא קשה מנשוא ותחושת הבגידה מהדהדת במלוא עוצמתה. לכן, כאשר התביעה לביטול מתנה מתקבלת והרכוש מוחזר להורה או לעיזבונו, ומחולק בין יורשיו, לפי רצונו האמיתי של נותן המתנה, חשים אלו שנגזלו, כי הצדק הושב על כנו.
מהו הסכם מתנה
מהו הסכם מתנה. מתנה היא מסירת דבר לאחר ללא תמורה. מסירת דבר המתנה משמעה יצירת קשר משפטי בין המעניק לבין הנענק, ואותו קשר מתבטא בהסכם המתנה. במסגרת הסכם המתנה, נותן המתנה (המעניק) מציע את הטובין ("הצעה") ללא תמורה, ומקבל המתנה (הנענק) מביע את הסכמתו להצעה ("קיבול"), משהתרחש "מפגש רצונות" בין המעניק לנענק, נולד הסכם המתנה. לכן, על הסכם מתנה שנערך בין צדדים וביצועו הסתיים חלים דיני החוזים הכלליים [i] אך להוראות הכלליות של חוק החזים קודמות הוראותיו של חוק המתנה שהינו חוק ספציפי המכיל 8 סעיפים בלבד, העוסק אך ורק בחוזים של הענקה ללא תמורה, בדרך לביצוע ההענקה שכזו ובדרכים לביטולה של המתנה. ככלל, הסכם המתנה נשלט על ידי דיני מתנות במשפט הישראלי.
ההוראות העיקריות הנוגעות להסכמי מתנה
כאמור, חוק המתנה הינו החוק העיקרי החולש על הענקת מתנה, התחייבות למתנה, ביטול מתנה ופסילת עסקת מתנה. חוק המתנה גם קובע כיצד מתבצעת הענקת המתנה: נותן המתנה יכול לוותר על זכות כלפי מקבל המתנה או למחול לו על הזכות ששייכת לו או על חיוב כלפיו. לדוגמא, שרון מוחל לירון על חובו אליו. מחילה זו היא הענקה במתנה של החוב בצורת ויתור על השבתו. להלן העקרונות המנחים לעסקת מתנה בחוק:
סעיף 1 עוסק בהגדרתה של המתנה ומהותה: מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה וניתן להקנות מקרקעין, מטלטלין או זכויות. האם ניתן להעניק כל זכות במתנה? התשובה היא לא. לא ניתן להעניק זכות אישית. לדוגמא, לא ניתן להעניק רישיון נהיגה על משאית לאדם אחר.
סעיף 2 קובע מתי המתנה מסתיימת (מתנה לאלתר) אך סיומה של המתנה תלוי במהותה – האם מדובר במתנת מטלטלין או במתנת מקרקעין. להרחבה קרא בהמשך.
סעיף 3 קובע כי אם מקבל המתנה לא הודיע תוך זמן סביר על דחיית המתנה, קמה חזקה שהוא קיבל אותה. חזקה זו נכונה אך ורק ביחס למתנת מיטלטלין כגון מתנה כספית שכן מתנה במקרקעין דורשת מסמך כתוב (דרישת הכתב במתנה).
סעיף 4 עוסק בתנאים והחיובים שניתן לשלב בהסכם המתנה. ניתן לחייב את מקבל המתנה לעשות דבר או להימנע מלעשותו, וכך נולדת מתנה על תנאי או תנאים בהסכם מתנה.
סעיף 5 מגדיר מהי התחייבות להענקת מתנה. כל עוד המתנה לא הושלמה, מדובר בהתחייבות למתנה. אמנם התחייבות יש לקיים, אך על פי חוק המתנה ניתן לחזור מהתחייבות למתנה אם התקיים אחד מהתנאים המפורטים בסעיפים 5(ב) ו-5(ג) לחוק המתנה. קרא בהמשך על ויתור על זכות החזרה ממתנה, התנהגות מחפירה של מקבל המתנה והרעה כלכלית ניכרת במצבו של נותן המתנה.
סעיף 6 לחוק המתנה מתארת את דרכי ההקניה של המתנה. כך לדוגמא, הענקת עט במתנה תסתיים עם מסירת העט לידי נותן המתנה. לעומת זאת, הענקת זכויות בדירת מגורים השייכת לנותן המתנה, תסתיים רק עם רישומה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות חוק המקרקעין. בהקשר להענקת זכויות חכירה לדורות או שכירות של נכס מקרקעין, המצב סבוך יותר. קראו בהמשך המאמר ניתוח עסקאות מתנה להבנת הנושא. לא בכל מקרה חייב ההסכם להיות בכתב. המתנה יכולה להיות מיטלטלין כגון כספים או תכשיטים או זכויות ערטיאליות (זכות יוצרים לדוגמא) ואז די במסירתם לידי מקבל המתנה בכדי שהמתנה תושלם. במקרה שמדובר במתנת זכויות קנייניות במקרקעין כגון דירה, בית מגורים, משרד, בנין או נחלה חקלאית וזכויות, המתנה מחייבת הסכם בכתב. כאמור, שאלת תוקפה של מתנה שהוענקה בימי חייו של המנוח, עשוי לעלות ב-סכסוכי ירושה, שכן נכס המתנה נגרע מן העיזבון של הנפטר, ולעיתים היורשים אינם יודעים על הענקתו, עד לאחר פטירת המעניק. חוק המתנה
מתנה למראית עין
כאשר הצדדים לעיסקת המתנה מעמידים בפני החוץ מצג לפיו הוענקה מתנה, אך בפועל לא היתה זו כוונתם, הרי שמדובר במתנה למראית עין. במתנה שכזו מעורבים שני הצדדים בקנוניה בכדי להטעות את העולם החיצון לגבי מצב הזכויות במתנה. לדוגמא, האם מעניקה לבתה זכויות בדירתה, אך המטרה שמאחורי הענקת הזכויות היתה לאפשר לאם לרכוש דירה נוספת מבלי שתאלץ לשלם מיסים כבדים בשל היותה בעלת שתי דירות. על פי הפסיקה, חוזה שנכרת למראית עין יבוטל, והדברים נכונים גם לעניין חוזה מתנה, אך אליה וקוץ בה, בדרך כלל החוזה יוותר תקף בין הצדדים וביטולו יחול רק כלפי חוץ, כך שלדוגמא, לא תהיה משמעות לעיסקת המתנה כנימוק לחסכון בתשלום מס לרשויות המיסים.
מתנה כספית
מתנה כספית היא מתנה במסגרתה מועבר סכום כסף מנותן המתנה למקבל המתנה. מדובר במתנת מיטלטלין המכונה גם מתנה לאלתר. מתנה שכזו מסתיימת מיד לאחר שהועבר הכסף לידי מקבל המתנה. מתנה שכזו אינה מחייבת כתב על פי חוק.
מתנת חשבון בנק: סעיף אריכות ימים
האם צירוף אדם לחשבון בנק כשותף מהווה משום מתנה של מחצית הכספים שבחשבון הבנק? בתי המשפט לענייני משפחה עמוסים בתביעות העוסקות בשאלת הבעלות על כספים בחשבונות משותפים בין קרובי משפחה שאחד מהם נפטר.
השאלה העומדת על הפרק, אם השותפות של אדם עם אחר בחשבון בנק, על פי רישומי הבנק, אכן מעידה שהכסף שבחשבון שייך בחלקו לכל אחד מן השותפים. התשובה לשאלה זו חיובית, בתנאים מסוימים, הנוגעים לקשר המשפחתי שבין בעל החשבון המקורי ומי שצורף לו. הסעיף הקובע את הזכות לפעול בכספים בחשבון הבנק המשותף לאחר הפטירה מכונה "סעיף אריכות ימים", ועל פי הפסיקה אין בסעיף זה כדי ללמד כי קיימת שותפות בחשבון הבנק, אלא שהוא נועד להסדיר אך ורק את מערכת היחסים שבין בעל החשבון לבין הבנק שבו הוא מתנהל.
הורשת חשבון בנק
כאמור, כבר נפסק כי אין בסעיף "אריכות ימים" בחשבון בנק כדי ללמד, שהכסף שייך למי שרשאי לפעול בו לאחר פטירתו, אלא לגבי חריגים מיוחדים כגון בעל ואשתו. המבחן העיקרי הוא, אם האדם צורף לחשבון הבנק לאחר פתיחתו או שחשבון הבנק נפתח יחדיו על ידי שני השותפים. קיימים מבחנים נוספים שמטרתם להתחקות אחר אופי ניהול החשבון המשותף, כגון: מי מושך כספים, מי מפקיד כספים, מה מקור הכספים שבחשבון, ומה היה התכנון של בעל החשבון המקורי ביחס לאותם כספים.
מתנה לאפוטרופוס או מטפל
אדם עשוי להעניק לאות תודה למי שמטפל בו במסירות מתנות יקרות ערך. השאלה העומדת למבחן בעניין זה, אם המתנה ניתנה ברצון חופשי או מתוך חששות החסוי או המטופל לגבי עתידו, אם לא תינתן אותה טובת הנאה חומרית בדמות המתנה. בתי המשפט עוסקים תכופות בשאלת הלגיטימיות של הענקת נכסים למטפלים על ידי מי שתלויים בהם. ככלל, ההלכה קובעת שעל האפוטרופוס להימנע מקבלת מתנות יקרות ערך ממי שתלוי בו, אלא ברשות בית המשפט, משעה שמדובר בדרישה התנהגותית ראויה למי שהינו נאמן על ענייניו של אחר. להרחבה ראו גם מתנה למטפל בן משפחה.
מתנת מקרקעין
מדובר במתנה שבה מועברות זכויות במקרקעין, כגון מתנה להעברת זכויות בדירת מגורים או מתנה של הענקת זכויות במשק חקלאי. השאלה אם הזכויות שהוענקו הן זכויות במקרקעין או זכויות במיטלטלין היא אחת השאלות החשובות ביותר בתביעות לביטול מתנה. נרחיב על כך בהמשך המאמר.
ביטול מתנה
על מנת לבטל הסכם מתנה, יש להגיש תביעה מתאימה. התביעה עוסקת בביטול ההענקה של דבר המתנה. אם התביעה מתקבלת, תושב המתנה למעניק או לעיזבונו, אם נפטר, ואז תחולק בין יורשיו. יוצא, כי גם יורשי המנוח יכולים לתבוע ביטול של דבר המתנה.
חזרה ממתנה
חזרה ממתנה אפשרית גם בהסכמת נותן המתנה ומקבל המתנה. לא כל ביטול חוזה מתנה כרוך בסכסוך משפטי והוא יכול להיעשות כאמור גם בהסכמה בין שני הצדדים. היה והסכימו נותן המתנה ומקבל המתנה יחדיו על ביטול ההסכם, תתבצע חזרה מהסכם מתנה. מטרת החזרה מהמתנה היא להשיב את המצב לקדמותו, באופן שדבר המתנה יהיה בבעלותו ובחזקתו של נותן המתנה.
התנגדות למתנה
ההליך נפתח בהגשת כתב התביעה על ידי מי שטוען לביטול המתנה, ולאחר מכן יגיש הנתבע, אם ירצה בכך, כתב הגנה. בהמשך, יקבע בית המשפט דיון קדם משפט, במסגרתו יברר עם הצדדים לסכסוך מהן המחלוקות העומדות לדיון, ויקבע את סדרי הדין.
עם סיום השלב המקדמי, הכולל בדרך כלל, מתן צווים לגילוי מסמכים ואיסוף ראיות, יתקיימו דיוני הוכחות שבהם יחקרו בחקירות נגדיות עדי הצדדים. בסיום החקירות, יסכמו עורכי הדין של הצדדים את טענותיהם, ולאחר מכן ינתן פסק דין. ראה בקישור להרחבה על דיני ראיות בסכסוכי ירושה.
קרא בהרחבה על ביטול מתנה כאשר מעניק המתנה חתם על יפוי כח בלתי חוזר כאן
מתנה לאלתר: השלמת מתנה
מעבר לבחינת אומד דעתו של המעניק קיימת משמעות גדולה בעת בירור ההליך, גם לשאלת סיומה של המתנה, שכן להגדרת מצבה המשפטי של המתנה חשיבות גדולה מבחינת הדינים החלים על ההענקה ולאופי התביעה שתוגש לביטול המתנה.
כל עוד המתנה לא הסתיימה, החוק החל הוא חוק המתנה [i] ואולם אם המתנה הסתיימה, הרי שהדינים החלים עליה הם דיני החוזים הכלליים.יוצא, שכאשר הושלמה המתנה, יתאפשר ביטולה על פי דיני החוזים בלבד, וחוק המתנה אינו עוסק בדינה של אותה התקשרות עוד שכן אין לנו עניין עוד עם מתנה.
בהתאם, קבע בית המשפט ב-"פרשת פרי" כי על חוזה המתנה חלות שתי מערכות של הוראות חוק, ראשית, זו המיוחדת שנכללה בחוק המתנה, התשכ"ה- 1968, ושנית, בהיעדר הסדר ספציפי בחוק הנ"ל, ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם, אלא אם כן נקבע הסדר מיוחד לסוג מסוים של חוזים" [ii].
כיצד קובעים אם המתנה הסתיימה? חוק המתנה מתייחס למועד סיומה כך: "2.מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה ע"י הנותן למקבל, תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה". כל עוד המתנה לא הושלמה או הסתיימה, אנו עוסקים בהתחייבות ליתן מתנה ורק אז יערך ביטולה ע"פ הוראות חוק חוזה מתנה. להרחבה על התחייבות להענקת מתנה קרא פרק מהספר "סכסוכי ירושה" כאן.
מתנת מקרקעין או מתנת מיטלטלין
שאלת סיומה של המתנה נוגעת בראש ובראשונה למהותה של המתנה. קיים הבדל מהותי בין סיום של מתנת מיטלטלין (כסף, חפצי ערך וכל דבר שאינו מחובר לקרקע חיבור של קבע), שאז המתנה מסתיימת בעצם מסירת המיטלטלין, ומתנה של זכויות במקרקעין אשר השלמתה מחייבת רישום בפנקס המקרקעין, כגון זכויות בעלות בדירת מגורים. להרחבה על מתנה של הענקת דירה או זכויות במקרקעין לחץ כאן.
הדברים מתקשרים גם לדרישת הכתב המופיעה בחוק המתנה, שכן נקבע כי התחייבות למתן מתנה בעתיד טעונה מסמך כתוב. טלו לדוגמא, מקרה שבו אדם מקבל במתנה עט יקרה. נשאלת השאלה מתי הסתיימה המתנה והאם אין צורך להעלות את ההסכם להענקת העט במתנה על הכתב. על פי הוראות חוק המתנה, בעת מסירת העט לידי הנענק, הסתיימה המתנה, ולכן אין מדובר עוד בהתחייבות, ומכאן שגם אין כל צורך בהסכם.
שונים כאמור פני הדברים בכל הנוגע למתנת זכויות במקרקעין. כך, נפסק בפרשת מזרחי כי כל עוד לא נרשמו זכויות המקבל של מתנת מקרקעין לא הושלמה עסקת המתנה וניתן לחזור ממנה [iii], כלומר – מדובר בהתחייבות להענקת מתנה. זאת, מכיון שהוראות חוק המקרקעין מחייבות רישום של הזכויות המועברות בפנקס המקרקעין. כאן המקום להדגיש, כי רישום הערת אזהרה אינו מהווה אישור לבעלות במקרקעין ואף אינו מהווה עסקה במקרקעין, ולכן אין הוא מעיד שהמתנה הסתיימה. להרחבה על ביטול התחייבות להענקת מתנה קרא כאן.
תביעה שכיחה נוספת שמתבררת בבתי המשפט בישראל נוגעת להענקת זכות בנחלה חקלאית לבן ממשיך. הענקה זו נחשבת למעשה מתנה של מיטלטלין, כפי שנפרט בהמשך, שכן מדובר בהעברה של זכויות חכירה או זכויות של בר רשות למי שמכונה "בן ממשיך". להרחבה בנושא זה לחץ כאן.
זכויות חכירה מול זכויות בעלות במקרקעין
בפרשת מדעי נפסק, כי גם אם מתנת המקרקעין לא הושלמה ברישום בפנקס המקרקעין, ואין מדובר בזכויות בעלות אלא בזכויות חכירה (לדוגמא, זכויות במקרקעין השייכות לרשות מקרקעי ישראל), הרי שעצם חתימת האדם על כל המסמכים הנדרשים לרישומה (יפוי כח, תצהיר מתנה, שטר העברת זכויות וכיוב') מלמד כי המתנה מושלמת, ובלבד שהרישום בפועל התעכב בשל נסיבות שלא היו בשליטת מקבל המתנה, וצדדים שלישיים לא הסתמכו על אי הרישום וביצעו עסקאות נוגדות במקרקעין [iv].
למעשה, כאשר המתנה אינה זכויות בעלות במקרקעין אלא זכויות חכירה לדורות, מדובר במתנת מיטלטלין, המסתיימת מייד עם העברת המסמכים ממעניק המתנה לנענק. נפסק, כי כאשר המעניק העביר למקבל המתנה את כל המסמכים הנדרשים לשם העברת הזכויות, הסתיימה המתנה. להרחבה נוספת ראו גם מתנה בלתי הדירה.
עילות מיוחדות לביטול התחייבות למתנה בחוק המתנה
חוק המתנה מונה מספר עילות מיוחדות שבעטיין ניתן לבקש לבטל התחייבות להענקת מתנה.
ראשית, אם מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות להענקת המתנה, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על זכותו זו.
שנית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו, אם היתה התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפיו או כלפי בן-משפחתו. להרחבה על מצבים אלו ראו גם בערך "הסכם מתנה: מתי אפשר להתחרט?"
שלישית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו אם מצבו הכלכלי הורע באופן ניכר. לעילות אלו שלעיל, התקפות במצב שבו המתנה טרם הסתיימה, נוספות כל העילות המצויות בדיני החוזים, כגון טעות, הטעיה, עושק וכו'
נוסף לכך, ניתן לבחון, האם אדם נותן את המתנה מרצונו החופשי או שמא הוא מבקש להעניק מתנה מתוך חשש כלשהו. כך לדוגמא, מתנה המוענקת לאפוטרופוס או מי שמטפל בחסר ישע עשויה להיות מתנה אסורה, מכיון שקיים חשש אמיתי שההענקה נוצרה מתוך פחדו של החסוי, לולא תינתן טובת ההנאה למי שאחראי לרווחתו ולכן אין פה רצון חופשי, אלא רצון שנולד מתוך תלות בהיות המעניק כר נוח להשפעה בלתי הוגנת.
שאלה נוספת העומדת לדיון היא, האם מדובר במתנה או בנאמנות ובמילים אחרות, האם הענקה ללא תמורה אכן נוצרה למטרת מתנה או שכוונת המעניק היתה שהמקבל ישמור עבורו על הנכס או הכספים או הזכויות בנאמנות. במצב עניינים שבו קיבל אדם בנאמנות לשמור על נכס עבור אחר, אפילו רישום נכס מקרקעין על שם אדם ברשם המקרקעין אינו מלמד כי הנכס שייך לו. למיותר לציין, כי שאלה זו מצריכה לעיתים בירור עובדתי מעמיק, משעה שהחוק הישראלי אינו מחייב עריכת הסכם נאמנות בכתב.
התנהגות מחפירה של מקבל המתנה
כפי שפירטנו לעיל, התנהגות מחפירה של מקבל המתנה היא אחת העילות לביטול של התחייבות להענקת מתנה. חוק המתנה קובע, כי אם מקבל המתנה התנהג באופן מחפיר למעניק המתנה או לבן משפחתו, הרי שקמה עילה לביטול המתנה.
על התנהגות מחפירה נאמר שהיא "התנהגות שלילית ביותר" וכן "התנהגות שהנפש סולדת ממנה".כלומר, מדובר בהתנהגות קיצונית במיוחד. אין די בהתנהגות הנובעת מהתערערות של יחסי הצדדים. בנוסף לקיומה של ההתנהגות הקיצונית, יש להוכיח גם "אשמה" של מי שהתנהג באופן מחפיר.
מתי ניתן לטעון להתנהגות מחפירה
התנהגות מחפירה היא עילה בחוק המתנה, ולכן נטען לטעון את העילה רק כאשר המתנה טרם הושלמה, ובמילים אחרות, כאשר קיימת רק התחייבות להענקת מתנה.
להרחבה על התנהגות מחפירה והאפשרות לחזור מהמתנה בעקבות התנהגות מחפירה קרא בהרחבה כאן.
הדרישה להימנע מהתנהגות מחפירה אינה רק כלפי מי שהעניק את המתנה אלא גם כלפי בני משפחתו הקרובים. כלומר, אב שהעניק מתנה לבתו, ונוכח לדעת שהיא מתנהגת באופן מחפיר כלפי אחיה, רשאי לבטל את המתנה מכוח התנהגותה זו, אם המתנה טרם הסתיימה.
אומד דעתו של מעניק המתנה
קיימת חשיבות אדירה לבחינת רצונו של אדם להעניק מתנה ללא תמורה. בית המשפט ישים דגש על בדיקת הנסיבות שהביאו את פלוני להעניק מתנה יקרת ערך לאחר, שכן מדובר במעשה יוצא דופן ביסודו. במסגרת התביעה, יבחן בית המשפט את נסיבות כריתת חוזה המתנה. הסכם המתנה יפורש ככל חוזה, לפי כללי הפרשנות החוזים בתוך שימת לב מיוחדת לאומד דעתו של המעניק, נוכח היותה של המתנה משום עיסקת חסד ללא תמורה בצידה.
פרשנות הסכם המתנה תתבצע בתוך בדיקת הטקסט הכתוב והנסיבות החיצוניות ובדיקת הקשר שביניהם בכדי לקבוע את אומד דעתם של הצדדים על פי ההלכה בפרשת "אירגון מגדלי הירקות" שם נקבע כי "…לשון הטקסט היא נקודת המוצא של הפרשנות, והיא התוחמת את גבולות הפירוש, אך אין היא יכולה להוות נקודת סיום" [iii]. בית המשפט הוסיף וקבע כי "מבקשים אנו לברר היקפו ותחומי פרישתו של אותו מושג מופשט – אומד דעתם של הצדדים" [iv].
כאמור השוני שבין בחינת הסכם רגיל לבין הסכם מתנה נעוץ בעיקר בכך שבראש ובראשונה נבדק אומד דעתו של מעניק המתנה. פסקי דין רבים קובעים, כי מכיון שמדובר במתנה, בתי המשפט נדרשים לבדוק באופן קפדני מה היה רצונו של מעניק המתנה ולכן חשוב להבין מדוע ניתנה המתנה ואם היא הגיונית בנסיבות המקרה. לדוגמא, אין היגיון רב בהענקת דירת המגורים במתנה, כך שההורה נותר חסר כל ואין לו רכוש שממנו יוכל לכלכל את עצמו בגילו המופלג. דוגמא נוספת – אין היגיון בעריכת הסכם מתנה להענקת דירה, ולאחר מכן עריכת צוואה שבה מוזכרת אותה דירה, שהרי אם אדם נתן את דירתו, היא כבר לא שלו להוריש. מצבים מעין אלו מעוררים חשד ראשוני שמשהו לא כשר מתרחש.
בדיקת האירועים הסובבים את הסכם המתנה חשובה מאד אף היא. לדוגמא, אם אדם מעניק את דירתו למי שמטפל בו, הדבר מעורר סימני שאלה, ובמקרים מסויימים מדובר באקט שאינו חוקי.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מהתנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה | עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
