תוכן עניינים
הבעיה: ניצול ההורה לשם הענקת מתנה בסתר
הסיפור של הענקת מתנות ענק של הורים לאחד מילדיהם או למטפל שלהם בסתר וללא ידיעת בני המשפחה הוא סיפור עצוב, שחוזר על עצמו אצל רבים מלקוחות המשרד. השמות אמנם שונים, אך נסיבות הסיפור דומות.
בדרך כלל, מסתבר ללקוח בדיעבד, ולעיתים אחר פטירה, שאחד מהוריו העניק במתנה לאדם אחר את דירתו או את נחלתו או סכומי עתק כלשהם, בעוד הוא עצמו נותר ללא רכוש משמעותי ואף ללא רכוש כלל. תחושת הבגידה הקשה ואי הוודאות לגבי מה ניתן לעשות בנידון מוסיפות למכה הקשה הניחתת על הלקוח. לכן, כאשר התביעה לביטול מתנה מתקבלת והרכוש מוחזר להורה או לעיזבונו, ומחולק בין יורשיו, חשים אלו שנגזלו שהצדק הושב על כנו.
עשה ואל תעשה ביטול עסקת מתנה
מתנה היא הסכם מסוג מיוחד, אשר זכתה לחוק מיוחד העוסק רק בה, הלא הוא "חוק המתנה". בנוסף, היא זוכה לאיזכורים בחוקים נוספים, שהעיקרי בהם הוא "חוק הירושה". מדובר בסיטואציה משפטית סבוכה.
בשלב ראשון, אני ממליץ לאסוף מסמכים, עובדות ושמות של עדים פוטנציאלים שיכולים לשפוך אור על נסיבות החתימה על הסכם המתנה. מכיון שמדובר במתנה, בתי המשפט בודקים באופן קפדני מה היה רצונו של מעניק המתנה ולכן חשוב להבין מדוע ניתנה המתנה ואם היא הגיונית בנסיבות המקרה. לדוגמא, אין היגיון רב בהענקת דירת המגורים במתנה, כך שההורה נותר חסר כל ואין לו רכוש שממנו יוכל לכלכל את עצמו בגילו המופלג. דוגמא נוספת – אין היגיון בעריכת הסכם מתנה להענקת דירה, ולאחר מכן עריכת צוואה שבה מוזכרת אותה דירה, שהרי אם אדם נתן את דירתו, היא כבר לא שלו להוריש. מצבים מעין אלו מעוררים חשד ראשוני שמשהו לא כשר מתרחש.
בדיקת האירועים הסובבים את הסכם המתנה חשובה מאד אף היא. לדוגמא, אם אדם מעניק את דירתו למי שמטפל בו, הדבר מעורר סימני שאלה, ובמקרים מסויימים מדובר באקט שאינו חוקי. הסיבה לכך נעוצה בחשש שהמתנה לא הוענקה מרצון חופשי, אלא בשל תלותו של מעניק המתנה בנענק, הזוכה בה. רוצה לומר, המתנה הוענקה בשל חששו של בעל הדירה, כי אם לא יתגמל את המטפל בו באותה דירה, הוא עשוי להישאר לבדו או ללא טיפול.
בנוסף, אני ממליץ על הקפאת המצב. אם גיליתם לפתע שרכוש רב הוענק במתנה בנסיבות מחשידות, אל תתעמתו עם מי שהעניק את המתנה ובמיוחד לא עם מי שקיבל את המתנה. הניסיון מלמד שעימות עשוי להביא לפגוע בסיכוי לאסוף ראיות ועדויות בנוגע לנסיבות הענקת המתנה ולהקטין את הסיכוי לטיפול משפטי מוצלח.
מהו הסכם מתנה
מתנה היא מסירת דבר לאחר ללא תמורה. מסירת מושא המתנה משמעה יצירת קשר משפטי בין המעניק לבין הנענק, ואותו קשר הינו הסכם המתנה. המתנה יכולה להיות מיטלטלין כגון כספים או תכשיטים, מקרקעין כגון דירה, בית מגורים, משרד, בנין או נחלה חקלאית וזכויות מכל סוג שהוא.
במסגרת הסכם המתנה, נותן המתנה (המעניק) מציע את הטובין ("הצעה") ללא תמורה, ומקבל המתנה (הנענק) מביע את הסכמתו להצעה ("קיבול"), משהתרחש "מפגש רצונות" בין המעניק לנענק, נולד הסכם המתנה. לכן, על הסכם מתנה שנערך בין צדדים וביצועו הסתיים חלים דיני החוזים הכלליים [i].
שאלת תוקפה של מתנה שהוענקה בימי חייו של המנוח, עשוי לעלות בסכסוכי ירושה, שכן נכס המתנה נגרע מן העיזבון של הנפטר, ולעיתים היורשים אינם יודעים על הענקתו, עד לאחר פטירת המעניק.
כיצד מבטלים הסכם מתנה
על מנת לבטל הסכם מתנה, יש להגיש תביעה מתאימה. התביעה עוסקת בביטול ההענקה של דבר המתנה. אם התביעה מתקבלת, תושב המתנה למעניק או לעיזבונו, אם נפטר, ואז תחולק בין יורשיו.
ההליך נפתח בהגשת כתב התביעה על ידי מי שטוען לביטול המתנה, ולאחר מכן יגיש הנתבע, אם ירצה בכך, כתב הגנה. בהמשך, יקבע בית המשפט דיון קדם משפט, במסגרתו יברר עם הצדדים לסכסוך מהן המחלוקות העומדות לדיון, ויקבע את סדרי הדין.
עם סיום השלב המקדמי, הכולל בדרך כלל, מתן צווים לגילוי מסמכים ואיסוף ראיות, יתקיימו דיוני הוכחות שבהם יחקרו בחקירות נגדיות עדי הצדדים. בסיום החקירות, יסכמו עורכי הדין של הצדדים את טענותיהם, ולאחר מכן ינתן פסק דין.
אומד דעתו של מעניק המתנה
במסגרת התביעה, יבחן בית המשפט את נסיבות כריתת חוזה המתנה. הסכם המתנה יפורש ככל חוזה, לפי כללי הפרשנות החוזים בתוך שימת לב מיוחדת לאומד דעתו של המעניק, נוכח היותה של המתנה משום עיסקת חסד ללא תמורה בצידה.
פרשנות הסכם המתנה תתבצע בתוך בדיקת הטקסט הכתוב והנסיבות החיצוניות ובדיקת הקשר שביניהם בכדי לקבוע את אומד דעתם של הצדדים על פי ההלכה בפרשת "אירגון מגדלי הירקות" שם נקבע כי "…לשון הטקסט היא נקודת המוצא של הפרשנות, והיא התוחמת את גבולות הפירוש, אך אין היא יכולה להוות נקודת סיום" [iii]. בית המשפט הוסיף וקבע כי "מבקשים אנו לברר היקפו ותחומי פרישתו של אותו מושג מופשט – אומד דעתם של הצדדים" [iv].
כאמור השוני שבין בחינת הסכם רגיל לבין הסכם מתנה נעוץ בעיקר בכך שבראש ובראשונה נבדק אומד דעתו של מעניק המתנה.
השפעה בלתי הוגנת ופסילת מתנה
בתי המשפט מחילים את עילת ההשפעה הבלתי הוגנת גם על דיני המתנה, שכן מדובר בחוזה חד צדדי, שאין בצידו תמורה. בפרשת ס'ש', קבע בית המשפט המחוזי כך: "בכל הכבוד הראוי, גם לדעתי, יש להחיל את דוקטרינת "ההשפעה הבלתי הוגנת" על חוזי מתנה בין מעניק ובין הנהנה מכח ההסכם. כאשר מעניק המתנה פיתח תלות נפשית או פיסית במקבל המתנה, ביחס לנכסים יקרים או לסכומי כסף ניכרים, יהא ההסכם כפוף לעקרונות דוקטרינת "ההשפעה הבלתי הוגנת"" (ע"מ (תל-אביב-יפו) 1042/04 – ס' ש' נ' י' נ', פורסם במאגרי המידע)".
עולה, כי ניתן להוכיח שהמתנה פסולה, על יסוד מבחני ההשפעה הבלתי הוגנת, כך שאם הוכח שמקבל המתנה היה בעל עמדה ואמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת על מעניק המתנה, והמתנה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת, היא תבוטל.
האם המתנה הסתיימה
מעבר לבחינת אומד דעתו של המעניק קיימת משמעות גדולה בעת בירור ההליך, גם לשאלת סיומה של המתנה, שכן להגדרת מצבה המשפטי של המתנה חשיבות גדולה מבחינת הדינים החלים על ההענקה ולאופי התביעה שתוגש לביטול המתנה.
כל עוד המתנה לא הסתיימה, החוק החל הוא חוק המתנה [i] ואולם אם המתנה הסתיימה, הרי שהדינים החלים עליה הם דיני החוזים הכלליים.
כיצד קובעים אם המתנה הסתיימה? חוק המתנה מתייחס למועד סיומה כך: "2.מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה ע"י הנותן למקבל, תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה". כל עוד המתנה לא הושלמה או הסתיימה, אנו עוסקים בהתחייבות ליתן מתנה וביטולה יערך ע"פ הוראות חוק חוזה מתנה.
כאשר הושלמה המתנה, יתאפשר ביטולה על פי דיני החוזים בלבד, וחוק המתנה אינו עוסק בדינה של אותה התקשרות עוד שכן אין לנו עניין עוד עם מתנה. בהתאם, קבע בית המשפט ב-"פרשת פרי" כי על חוזה המתנה חלות שתי מערכות של הוראות חוק, ראשית, זו המיוחדת שנכללה בחוק המתנה, התשכ"ה- 1968, ושנית, בהיעדר הסדר ספציפי בחוק הנ"ל, ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם, אלא אם כן נקבע הסדר מיוחד לסוג מסוים של חוזים" [ii].
שאלת סיומה של המתנה נוגעת בראש ובראשונה למהותה של המתנה. קיים הבדל מהותי בין סיום של מתנת מיטלטלין (כסף, חפצי ערך וכל דבר שאינו מחובר לקרקע חיבור של קבע), שאז המתנה מסתיימת בעצם מסירת המיטלטלין, ומתנה של זכויות במקרקעין אשר השלמתה מחייבת רישום בפנקס המקרקעין. הדברים מתקשרים גם לדרישת הכתב המופיעה בחוק המתנה, שכן נקבע כי התחייבות למתן מתנה בעתיד טעונה מסמך כתוב. טלו לדוגמא, מקרה שבו אדם מקבל במתנה עט יקרה. נשאלת השאלה מתי הסתיימה המתנה והאם אין צורך להעלות את ההסכם להענקת העט במתנה על הכתב. על פי הוראות חוק המתנה, בעת מסירת העט לידי הנענק, הסתיימה המתנה, ולכן אין מדובר עוד בהתחייבות, ומכאן שגם אין כל צורך בהסכם.
שונים כאמור פני הדברים בכל הנוגע למתנת זכויות במקרקעין. כך, נפסק בפרשת מזרחי כי כל עוד לא נרשמו זכויות המקבל של מתנת מקרקעין לא הושלמה עסקת המתנה וניתן לחזור ממנה [iii], כלומר – מדובר בהתחייבות להענקת מתנה. זאת, מכיון שהוראות חוק המקרקעין מחייבות רישום של הזכויות המועברות בפנקס המקרקעין. כאן המקום להדגיש, כי רישום הערת אזהרה אינו מהווה אישור לבעלות במקרקעין ואף אינו מהווה עסקה במקרקעין, ולכן אין הוא מעיד שהמתנה הסתיימה. להרחבה על ביטול התחייבות להענקת מתנה קרא כאן.
אך כרגיל בעולם המשפט, הדברים מסתבכים עוד יותר. בפרשת מדעי נפסק, כי גם אם מתנת המקרקעין לא הושלמה ברישום בפנקס המקרקעין, ואין מדובר בזכויות בעלות אלא בזכויות חכירה (לדוגמא, זכויות במקרקעין השייכות לרשות מקרקעי ישראל), הרי שעצם חתימת האדם על כל המסמכים הנדרשים לרישומה (יפוי כח, תצהיר מתנה, שטר העברת זכויות וכיוב') מלמד כי המתנה מושלמת, ובלבד שהרישום בפועל התעכב בשל נסיבות שלא היו בשליטת מקבל המתנה, וצדדים שלישיים לא הסתמכו על אי הרישום וביצעו עסקאות נוגדות במקרקעין [iv] .
דוגמא לעסקת מתנה שהסתיימה בנסיבות שלעיל מצויה במקרה בו שרון קיבל במתנה מאביו דירה. האב חתם על כל מסמכי ההעברה, ומיד לאחר מכן, ועוד בטרם רישום זכויותיו במרשם המקרקעין, מכר שרון את הדירה לחברו יובב, וקיבל את התמורה לידיו. האב נפטר, אך לרוע המזל, נפגעו שרון ויובב בתאונת דרכים קשה, לאחר שיצאו את משרדו של עורך הדין, ובשל כך לא השלימו משך תקופה ארוכה את רישום הזכויות. בית המשפט קבע בפסק הדין כי מתנתו של האב הושלמה, וכי הדירה אינה חלק מעיזבונו, שכן העיכוב ברישום הזכויות נבע מנסיבות שאינן בשליטת הצדדים וכי אומד דעתו של האב ברור באופן מובהק. האב רצה לתת את המתנה ולכן יש לכבד את רצונו.
עילות לביטול מתנה בחוק המתנה
חוק המתנה מונה מספר עילות מיוחדות שבעטיין ניתן לבקש לבטל מתנה.
ראשית, אם מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות להענקת המתנה, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על זכותו זו. שנית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו, אם היתה התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפיו או כלפי בן-משפחתו. שלישית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו אם מצבו הכלכלי הורע באופן ניכר. לעילות אלו שלעיל, התקפות במצב שבו המתנה טרם הסתיימה, נוספות כל העילות המצויות בדיני החוזים, כגון טעות, הטעיה, עושק וכו'.
נוסף לכך, ניתן לבחון, האם אדם נותן את המתנה מרצונו החופשי או שמא הוא מבקש להעניק מתנה מתוך חשש כלשהו. כך לדוגמא, מתנה המוענקת לאפוטרופוס או מי שמטפל בחסר ישע עשויה להיות מתנה אסורה, מכיון שקיים חשש אמיתי שההענקה נוצרה מתוך פחדו של החסוי, לולא תינתן טובת ההנאה למי שאחראי לרווחתו ולכן אין פה רצון חופשי, אלא רצון שנולד מתוך תלות בהיות המעניק כר נוח להשפעה בלתי הוגנת.
שאלה נוספת העומדת לדיון היא, האם מדובר במתנה או בנאמנות ובמילים אחרות, האם הענקה ללא תמורה אכן נוצרה למטרת מתנה או שכוונת המעניק היתה שהמקבל ישמור עבורו על הנכס או הכספים או הזכויות בנאמנות. במצב עניינים שבו קיבל אדם בנאמנות לשמור על נכס עבור אחר, אפילו רישום נכס מקרקעין על שם אדם ברשם המקרקעין אינו מלמד כי הנכס שייך לו. למיותר לציין, כי שאלה זו מצריכה לעיתים בירור עובדתי מעמיק, משעה שהחוק הישראלי אינו מחייב עריכת הסכם נאמנות בכתב.
השפעת הסכמי מתנה על צדדים שלישיים
על דרך הכלל, הסכמי מתנה משפיעים באופן טבעי על צדדים שלישיים, מכיון שמתקיימת בהם העברת זכויות שמשפיעה על העולם החיצוני. נשאלת השאלה מהו מעמדם של הצדדים השלישיים בשאלת ביטול המתנה.
ראשית, כל צד שסבור שהמתנה היא תוצאה של לחץ, כפיה, ניצול חולשה, הטעיה או טעות של המעניק, הינו בעל מעמד לנקוט בהליכים כדי למנוע את המשך הניצול וממילא להביא לביטול המתנה, כטובת הנאה פגומה או אסורה.
שנית, הסכמי מתנה נפוצים במקרים מסויימים ככלי להברחת נכסים או להתחמקות מתשלום חובות ולעיתים גם ככלי משפטי להתחמקות מתשלום מיסים למדינה, ולכן ברור שלנושים יש מעמד לתקוף את ההסכמים הללו, המוגדרים כהסכם למראית עין.
במסגרת הסכם למראית עין, הצדדים משתפים פעולה במטרה להציג כלפי חוץ מצג שאינו אמת. כלומר, הצדדים להסכם יודעים כי הם מציגים מצג שקרי כלפי העולם לגבי ההסכמה המצויה בחוזה. הסכם מתנה למראית עין הינו חוזה בו הצד הנותן והצד המקבל את המתנה מציגים כלפי כל העולם מצג משל ניתנה מתנה.
דינו של הסכם מתנה למראית עין לביטול, אך רק ביחס להשפעתו על צדדים חיצוניים לו. הווה אומר, הכלל הוא שהמתנה תהיה תקפה בין הצדדים, אך לא תהיה תקפה כלפי הצדדים השלישיים. לפיכך, ובדוגמא שפורטה לעיל, הצדדים להסכם המתנה למראית עין, יחויבו בתשלומי המיסים בגין העסקה, כאילו מעולם לא ניתנה מתנה שלא בתמורה.
שלישית, מטרתו של הסכם מתנה עשויה להיות הברחת נכסי העיזבון. נאמר, שאדם רשם צוואה ובה הוריש את דירתו ל-3 ילדיו בחלקים שווים, ואולם לאחר מותו, מסתבר לפתע, כי הדירה הוענקה במתנה רק לבן הצעיר, ואיש לא ידע על כך [i]
מדובר במצב שכיח, שבו למעשה מרוקן העיזבון מנכסיו, ללא ידיעת היורשים העתידיים והדבר מתגלה לעיתים רק לאחר הפטירה.
צוואה הדדית ומתנה
לעיתים, עורכים בני זוג צוואות הדדיות ובתוכן קובעים כי האחרון שיוותר בחיים יירש את רכוש בן זוגו, ולאחר פטירתו, יתחלק העיזבון בין ילדי בני הזוג, כך שהם היורשים הבאים בתור. נשאלת השאלה אם במהלך חייו של בן הזוג שנותר, מותר לו להעניק את הרכוש שירש במתנה, בניגוד להוראות הצוואה.
התשובה חיובית, מותר להעניק במתנה את הרכוש שבן הזוג ירש, ובלבד שהענקת המתנה בוצעה בימי חייו של בן הזוג שנותר, ולא לאחר מותו, שאז מדובר במתנה אסורה לאחר מיתה. החריג להיתר זה מצוי בהוראות שניתן לרשום בצוואה ההדדית, שם עשויים בני הזוג להסכים כי לא יוענקו מתנות מתוך העיזבון לצאצאים.
מתנה והתנגדות לצוואה
המתנה היא הסכם שנערך בימי חייו של המנוח, ולכן אין לטעון טענות בעניין המתנה במסגרת התנגדות לקיום צוואה או התנגדות לצו ירושה. המשמעות היא שכדי לבטל מתנה שהעניק אדם שנפטר, יש להגיש תביעה לביטול הסכם המתנה, ולא התנגדות לצוואה או כל הליך אחר העוסק בעיזבון המנוח.
בית המשפט אינו עוסק במהלך בירור התנגדות לצו קיום צוואה בהיקף עיזבון המנוח, וממילא שאין זה המקום לברר אם מתנה מסוימת תקפה או לא, כפי שנפסק בפרשת עמרם ורבות אחרות כי "…צו הירושה אינו אלא צו המצהיר, מי הם יורשיו של הנפטר ומה שיעור חלקו של כל אחד מהם בעיזבון בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (ע"א 570/70, בעמ' 346 מול אות השולים ז).
אין בית המשפט קובע בהליך של התנגדות לצוואה את היקף נכסיו של הנפטר ואת פירוטם, כשם שאינו קובע את חלקו של יורש בנכס מסוים מעבר לחלקו על-פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מכוח הסכם שעשה אותו יורש עם יורש אחר או מכוח רכישה שרכש מהמנוח עצמו לפני פטירתו.
מכאן, ששאלת תוקפם של מסמך המתנה או של ההסכם לא עמדה כלל לדיון ולא יכולה הייתה לעמוד לדיון בהליך של הוצאת צו הירושה, והצו שניתן אינו בגדר מעשה-בית-דין, החוסם את המערער בטענתו, כי רכש זכויות במגרש בנוסף לזכויותיו בו כיורש על-פי הצו" [ii]
ביטול מתנה – סכסוכי ירושה. פנו אלינו בכל שאלה הנוגעת לביטול של עסקת מתנה.
[i] חוק המתנה, תשכ"ה-1968
[ii] ע"א 12/83 עמרם נ' עמרם, פ"ד לח (3) 556, 559, ע"א 253/81 לוי נ' אסיאו, פ"ד לו (2) 193, 195-196; ע"א 1393/92 קזצ'קוב נ' קזצ'קוב, פ"ד מח (4) 353, 359-360; רע"א 702/94 פייט נ' פייט (לא פורסם); ע"א 46/89 רוזן נ' בהט, פ"ד מד (2) 765, 770ה; ת"ע (מחוזי – חיפה) 1130/95 יהודה נ' יהודה (לא פורסם, השופטת ש' וסרקרוג); תמ"ש (שלום – ת"א) 11180/00 תבורי נ' שלם(
[iii] ע"א 493/91 מזרחי שמעון ואח' נ. מזרחי יעקב ואח', פ"ד נ(1) 199, 203-204 (1996); ע"א 587/81 צ'יזיק נ' הורוביץ, פ"ד מ(1) 321, 323-325)
[iv] ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי (פ"ד נד(4) 385)), ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410, 423 (1991))
[v] סעיף 8(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ע"א 6/86 גפטר נ' רזון, מב (4) 742
[i] ע"א 495/80 איזדור ברקוביץ נ' בטי קלימרו (ערעור שכנגד)
[ii] ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154; תמ"ש (ירושלים) 13500/06 – י' ר' ואח' נ' י' א' ואח' . תק-מש 2008(1), 776).
[iii] ע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון(1) 282, 304), ע"א 2553/01 ארגון מגדלי ירקות – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5)
[iv] ע"א 5795/90 סקלי נ' צורען בע"מ, פ"ד מו(5) 811
