הסיפור של הענקת מתנות ענק של הורים לאחד מילדיהם או למטפל שלהם בסתר וללא ידיעת בני המשפחה הוא סיפור עצוב, שחוזר על עצמו אצל רבים מלקוחות המשרד. השמות אמנם שונים, אך נסיבות הסיפור דומות.

בדרך כלל, מסתבר ללקוח בדיעבד, ולעיתים אחר פטירה, שאחד מהוריו העניק במתנה לאדם אחר את דירתו או את נחלתו  או סכומי עתק כלשהם, בעוד הוא עצמו נותר ללא רכוש משמעותי ואף ללא רכוש כלל. תחושת הבגידה הקשה ואי הוודאות לגבי מה ניתן לעשות בנידון מוסיפות למכה הקשה הניחתת על הלקוח. לכן, כאשר התביעה לביטול מתנה מתקבלת והרכוש מוחזר להורה או לעיזבונו, ומחולק בין יורשיו, חשים אלו שנגזלו שהצדק הושב על כנו.

מתנה היא הסכם מסוג מיוחד, אשר זכתה לחוק מיוחד העוסק רק בה, הלא הוא “חוק המתנה”. בנוסף, היא זוכה לאיזכורים בחוקים נוספים, שהעיקרי  בהם הוא “חוק הירושה”. מדובר בסיטואציה משפטית סבוכה.

בשלב ראשון, אני ממליץ לאסוף מסמכים, עובדות ושמות של עדים פוטנציאלים שיכולים לשפוך אור על נסיבות החתימה על הסכם המתנה. מכיון שמדובר במתנה, בתי המשפט בודקים באופן קפדני מה היה רצונו של מעניק המתנה  ולכן חשוב להבין מדוע ניתנה המתנה ואם היא הגיונית בנסיבות המקרה. לדוגמא, אין היגיון רב בהענקת דירת המגורים במתנה, כך שההורה נותר חסר כל ואין לו רכוש שממנו יוכל לכלכל את עצמו בגילו המופלג. דוגמא נוספת – אין היגיון בעריכת הסכם מתנה להענקת דירה, ולאחר מכן עריכת צוואה שבה מוזכרת אותה דירה, שהרי אם אדם נתן את דירתו, היא כבר לא שלו להוריש. מצבים מסוג אלו מעוררים חשד ראשוני שמשהו לא כשר מתרחש. בדיקת האירועים הסובבים את הסכם המתנה חשובה מאד אף היא. לדוגמא, אם אדם מעניק את דירתו למי שמטפל בו, הדבר מעורר סימני שאלה, ובמקרים מסויימים מדובר באקט שאינו חוקי. הסיבה לכך נעוצה בחשש שהמתנה לא הוענקה מרצון חופשי, אלא בשל תלותו של מעניק המתנה בנענק, הזוכה בה. רוצה לומר, המתנה הוענקה בשל חששו של בעל הדירה, כי אם לא יתגמל את המטפל בו באותה דירה, הוא עשוי להישאר לבדו או ללא טיפול, לדוגמא.

בנוסף, אני ממליץ על הקפאת המצב. אם גיליתם לפתע שרכוש רב הוענק במתנה בנסיבות מחשידות, אל תתעמתו עם מי שהעניק את המתנה ובמיוחד לא עם מי שקיבל את המתנה. הניסיון מלמד שעימות עשוי להביא לפגוע בסיכוי לאסוף ראיות ועדויות בנוגע לנסיבות הענקת המתנה ולהקטין את הסיכוי לטיפול משפטי מוצלח.

כיצד מבטלים הסכם מתנה

על מנת לבטל הסכם מתנה, יש להגיש תביעה מתאימה. לאחר הגשת כתב התביעה על ידי מי שטוען לביטול המתנה, יגיש הנתבע כתב הגנה, ויקבע דיון קדם משפט, במסגרתו יברר בית המשפט עם הצדדים מהן המחלוקות העומדות לדיון, ויקבע את סדרי הדין. בהמשך, יתקיימו דיוני הוכחות שבהם יחקרו בחקירות נגדיות עדי הצדדים, ולאחר מכן ינתן פסק דין.

תביעה לביטול מתנה

המתנה יכולה להיות מיטלטלין כגון כספים או תכשיטים, מקרקעין כגון דירה, בית מגורים, משרד, בנין או נחלה חקלאית וזכויות מכל סוג שהוא. התביעה עוסקת בביטול ההענקה של דבר המתנה.  אם התביעה מתקבלת, תושב המתנה למעניק או לעיזבונו, אם נפטר, ואז תחולק בין יורשיו.

חשיבות הגדרת מצב המתנה

להגדרת מצבה המשפטי של המתנה חשיבות גדולה מבחינת הדינים החלים על ההענקה ולאופי התביעה שתוגש לביטול המתנה.

כל עוד המתנה לא הסתיימה, החוק החל הוא חוק המתנה [i] ואולם אם המתנה הסתיימה, הרי שהדינים החלים עליה הם דיני החוזים הכלליים.

כיצד קובעים אם המתנה הסתיימה? קיים הבדל מהותי בין סיום של מתנת מיטלטלין (כסף, חפצי ערך וכל דבר שאינו מחובר לקרקע חיבור של קבע), שאז המתנה מסתיימת בעצם מסירת המיטלטלין, ומתנת מקרקעין אשר השלמתה מחייבת רישום בפנקס המקרקעין. נפסק בפרשת מזרחי כי כל עוד לא נרשמו זכויות המקבל של מתנת מקרקעין לא הושלמה עסקת המתנה וניתן לחזור ממנה ,[iii]  זאת, מכיון שהוראות חוק המקרקעין מחייבים רישום בפנקס המקרקעין (“טאבו”) כדי להעניק בעלות לאדם במקרקעין. כאן המקום להדגיש, כי רישום הערת אזהרה אינו מהווה אישור לבעלות במקרקעין ואף אינו מהווה עסקה במקרקעין, ולכן אין הוא מעיד שהמתנה הסתיימה.

אך כרגיל בעולם המשפט, הדברים מסתבכים עוד יותר. בפרשת מדעי נפסק, כי גם אם מתנת המקרקעין לא הושלמה ברישום בפנקס המקרקעין, הרי שעצם חתימת האדם על כל המסמכים הנדרשים לרישומה (יפוי כח, שטר העברת זכויות וכיוב’) מלמד כי המתנה מושלמת, ובלבד שהרישום בפועל התעכב בשל נסיבות שלא היו בשליטת מקבל המתנה, וצדדים שלישיים לא הסתמכו על אי הרישום וביצעו עסקאות נוגדות במקרקעין[iv] .

דוגמא לעסקת מתנה שהסתיימה בנסיבות שלעיל מצויה במקרה בו שרון קיבל במתנה מאביו דירה. האב חתם על כל מסמכי ההעברה, ומיד לאחר מכן, ועוד בטרם רישום זכויותיו במרשם המקרקעין, מכר שרון את הדירה לחברו יובב, וקיבל את התמורה לידיו. האב נפטר, אך לרוע המזל, נפגעו שרון ויובב בתאונת דרכים קשה, לאחר שיצאו את משרדו של עורך הדין, ובשל כך לא השלימו משך תקופה ארוכה את רישום הזכויות. בית המשפט קבע בפסק הדין כי מתנתו של האב הושלמה, וכי הדירה אינה חלק מעיזבונו, שכן העיכוב ברישום הזכויות נבע מנסיבות שאינן בשליטת הצדדים וכי אומד דעתו של האב ברור באופן מובהק. האב רצה לתת את המתנה ולכן יש לכבד את רצונו

דרישה לביטול מתנה בתוך התנגדות לצוואה

המתנה היא הסכם שנערך בימי חייו של המנוח ולכן אין לטעון טענות בעניין המתנה במסגרת התנגדות לקיום צוואה או התנגדות לצו ירושה. המשמעות היא שכדי לבטל מתנה שהעניק אדם שנפטר, יש להגיש תביעה לביטול הסכם המתנה, ולא התנגדות לצוואה או כל הליך אחר העוסק בעיזבון המנוח.

בית המשפט אינו עוסק במהלך בירור התנגדות לצו קיום צוואה בהיקף עיזבון המנוח, וממילא שאין זה המקום לברר אם מתנה מסוימת תקפה או לא, כפי שנפסק בפרשת עמרם ורבות אחרות כי “…צו הירושה אינו אלא צו   המצהיר, מי הם יורשיו של הנפטר ומה שיעור חלקו של כל אחד מהם בעיזבון בהתאם לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 (ע”א 570/70, בעמ’ 346 מול אות השולים ז). אין בית המשפט קובע בהליך הנדון את היקף נכסיו של הנפטר ואת פירוטם, כשם שאינו קובע את חלקו של יורש בנכס מסוים מעבר לחלקו על-פי חוק הירושה, תשכ”ה-1965, מכוח הסכם שעשה אותו יורש עם יורש אחר או מכוח רכישה שרכש מהמנוח עצמו לפני פטירתו. מכאן, ששאלת תוקפם של מסמך המתנה או של ההסכם לא עמדה כלל לדיון ולא יכולה הייתה לעמוד לדיון בהליך של הוצאת צו הירושה, והצו שניתן אינו בגדר מעשה-בית-דין, החוסם את המערער בטענתו, כי רכש זכויות במגרש בנוסף לזכויותיו בו כיורש על-פי הצו”[ii]

עילות לביטול מתנה בחוק המתנה

חוק המתנה מונה מספר עילות מיוחדות שבעטיין ניתן לבקש לבטל מתנה.

ראשית, אם מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות להענקת המתנה, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על זכותו זו. שנית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו, אם היתה התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפיו או כלפי בן-משפחתו. שלישית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו אם מצבו הכלכלי הורע באופן ניכר. לעילות אלו שלעיל, התקפות במצב שבו המתנה טרם הסתיימה, נוספות כל העילות המצויות בדיני החוזים, כגון טעות, הטעיה, עושק וכו’.

נוסף לכך, ניתן לבחון, האם אדם נותן את המתנה מרצונו החופשי או שמא הוא מבקש להעניק מתנה מתוך חשש כלשהו. כך לדוגמא, מתנה המוענקת לאפוטרופוס או מי שמטפל בחסר ישע עשויה להיות מתנה אסורה, מכיון שקיים חשש אמיתי שההענקה נוצרה מתוך פחדו של החסוי, לולא תינתן טובת ההנאה למי שאחראי לרווחתו ולכן אין פה רצון חופשי, אלא רצון שנולד מתוך תלות בהיות המעניק כר נוח להשפעה בלתי הוגנת.

שאלה נוספת העומדת לדיון היא, האם מדובר במתנה או בנאמנות ובמילים אחרות, האם הענקה ללא תמורה אכן נוצרה למטרת מתנה או שכוונת המעניק היתה שהמקבל ישמור עבורו על הנכס או הכספים או הזכויות בנאמנות. במצב עניינים שבו קיבל אדם בנאמנות לשמור על נכס עבור אחר, אפילו רישום נכס מקרקעין על שם אדם ברשם המקרקעין אינו מלמד כי הנכס שייך לו. למיותר לציין, כי שאלה זו מצריכה לעיתים בירור עובדתי מעמיק, משעה שהחוק הישראלי אינו מחייב עריכת הסכם נאמנות בכתב.

 

השפעת הסכמי מתנה על צדדים שלישיים

על דרך הכלל, הסכמי מתנה משפיעים באופן טבעי על צדדים שלישיים, מכיון שמתקיימת בהם העברת זכויות שמשפיעה על העולם החיצוני. נשאלת השאלה מהו מעמדם של הצדדים השלישיים בשאלת ביטול המתנה.

ראשית, כל צד שסבור שהמתנה היא תוצאה של לחץ, כפיה, ניצול חולשה, הטעיה או טעות של המעניק, הינו בעל מעמד לנקוט בהליכים כדי למנוע את המשך הניצול וממילא להביא לביטול המתנה, כטובת הנאה פגומה או אסורה.

שנית, הסכמי מתנה נפוצים במקרים מסויימים ככלי להברחת נכסים או להתחמקות מתשלום חובות ולעיתים גם ככלי משפטי להתחמקות מתשלום מיסים למדינה, ולכן ברור שלנושים יש מעמד לתקוף את ההסכמים הללו, המוגדרים כהסכם למראית עין.

במסגרת הסכם למראית עין, הצדדים משתפים פעולה במטרה להציג כלפי חוץ מצג שאינו אמת. כלומר, הצדדים להסכם יודעים כי הם מציגים מצג שקרי כלפי העולם לגבי ההסכמה המצויה בחוזה. הסכם מתנה למראית עין הינו חוזה בו הצד הנותן והצד המקבל את המתנה מציגים כלפי כל העולם מצג משל ניתנה מתנה.

דינו של הסכם מתנה למראית עין לביטול, אך רק ביחס להשפעתו על צדדים חיצוניים לו. הווה אומר, הכלל הוא שהמתנה תהיה תקפה בין הצדדים, אך לא תהיה תקפה כלפי הצדדים השלישיים. לפיכך, ובדוגמא שפורטה לעיל, הצדדים להסכם המתנה למראית עין, יחויבו בתשלומי המיסים בגין העסקה, כאילו מעולם לא ניתנה מתנה שלא בתמורה.

שלישית, מטרתו של הסכם מתנה עשויה להיות הברחת נכסי העיזבון. נאמר, שאדם רשם צוואה ובה הוריש את דירתו ל-3 ילדיו בחלקים שווים, ואולם לאחר מותו, מסתבר לפתע, כי הדירה הוענקה במתנה רק לבן הצעיר, ואיש לא ידע על כך [i]

מדובר במצב שכיח, שבו למעשה מרוקן העיזבון מנכסיו, ללא ידיעת היורשים העתידיים והדבר מתגלה לעיתים רק לאחר הפטירה.

יורש אחר יורש ומתנה

 לעיתים, עורכים בני זוג צוואות הדדיות ובתוכן קובעים כי האחרון שיוותר בחיים יירש את רכוש בן זוגו, ולאחר פטירתו, יתחלק העיזבון בין ילדי בני הזוג, כך שהם היורשים הבאים בתור. נשאלת השאלה אם במהלך חייו של בן הזוג שנותר, מותר לו להעניק את הרכוש שירש במתנה, בניגוד להוראות הצוואה. התשובה חיובית, ומותר להעניק במתנה את הרכוש ובלבד שהדבר נעשה בימי חייו של בן הזוג שנותר.

ביטול מתנה לאחר פטירה

בפרשת גפטר נקבע על ידי בית המשפט כי הסכם המקנה זכויות או חלק מזכויות בנכס במתנה, ומתנה את העברתן בפטירת הנותן אינו עומד בתנאי הדין. כלומר, אסור להעניק מתנה שבפועל תעבור למקבל המתנה רק לאחר פטירתו של המעניק. [i] . לכן, אם מדובר במתנה המוענקת לאחר פטירת המנוח שלא באמצעות צוואה, הרי שיש לטעון כי היא בטלה כדינו של כל הסכם בירושה עתידית הנוגע להענקת זכויות לאחר מיתה בעיזבון על יסוד סעיף 8 לחוק הירושה. השאלה המשפטית העומדת לדיון פה היא האם הוענקה מתנת ירושה או מתנת עיזבון. בעוד שאסור להעניק מתנה שמטרתה לנשל יורש עתידי מירושתו, מותר להעניק נכס מתוך העיזבון העתידי.

בתיק שבו ייצג משרדנו את הנתבע, נטען על ידי אחותו התובעת, כי יש לבטל מתנת זכויות במקרקעין שהעניקה לו, מכיון שהיא אשה תמימה שלא הבינה את מהלכיה, מכיון שההענקה טרם נרשמה ברשם המקרקעין ומכיון שהנתבע התנהג בהתנהגות מחפירה כלפי אחיו. בית המשפט לא קיבל את התביעה. בפסק הדין נקבע, כי התובעת לא תמימה כפי שהציגה עצמה, הטענות בדבר ההתנגדות המחפירה נדחו והמתנה עצמה הסתיימה, ולכן כלל לא ניתן לטעון מכוחה של התנהגות מחפירה.

  לקביעת פגישת ייעוץ בנושא הערכת סיכויי ביטול הסכם מתנה התקשרו אלינו עכשיו בטלפון 03-7321519 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

[i] חוק המתנה, תשכ”ה-1968

[ii] ע”א 12/83 עמרם נ’ עמרם, פ”ד לח (3) 556, 559, ע”א 253/81 לוי נ’ אסיאו, פ”ד לו (2) 193, 195-196; ע”א 1393/92 קזצ’קוב נ’ קזצ’קוב, פ”ד מח (4) 353, 359-360; רע”א 702/94 פייט נ’ פייט (לא פורסם); ע”א 46/89 רוזן נ’ בהט, פ”ד מד (2) 765, 770ה; ת”ע (מחוזי – חיפה) 1130/95 יהודה נ’ יהודה (לא פורסם, השופטת ש’ וסרקרוג); תמ”ש (שלום – ת”א) 11180/00 תבורי נ’ שלם(

[iii] ע”א 493/91 מזרחי שמעון ואח’ נ. מזרחי יעקב ואח’, פ”ד נ(1) 199, 203-204 (1996); ע”א 587/81 צ’יזיק נ’ הורוביץ, פ”ד מ(1) 321, 323-325)

[iv] ע”א 1108/98 מדעי נ’ מדעי (פ”ד נד(4) 385)), ע”א 380/88 טוקאן נ’ אלנששיבי, פ”ד מה(5) 410, 423 (1991))

[v] סעיף 8(ב) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965, ע”א 6/86 גפטר נ’ רזון, מב (4) 742