עשה ואל תעשה ביטול הסכם מתנה
בשלב ראשון, גשו לעורך דין המומחה בתחום לצורך גיבוש אסטרטגיה. קשה להפריז בחשיבות התכנון של מהלך תקיפת חוזה המתנה.
עצם העובדה שאדם העניק מתנה מרכושו כלל אינה נחשבת לבעיה מבחינה חוקית. להיפך, כל אחד רשאי לעשות כרצונו ברכושו. מדובר, ללא ספק, בסיטואציה משפטית סבוכה.
המתנה היא הסכם מסוג מיוחד, אשר זכתה לחוק מיוחד העוסק רק בה, הלא הוא "חוק המתנה". בנוסף, היא זוכה לאיזכורים בחוקים נוספים, שהעיקרי בהם הוא "חוק הירושה".
לפגישת הייעוץ, אני ממליץ להגיע עם כל המסמכים והמידע שאספתם, לרבות עובדות ושמות של עדים פוטנציאלים שיכולים לשפוך אור על נסיבות החתימה על הסכם המתנה.
בנוסף, אני ממליץ ללקוחותיי על הקפאת המצב עד לאחר פגישת הייעוץ. אם גיליתם לפתע שרכוש רב הוענק במתנה בנסיבות מחשידות, אל תתעמתו עם מי שהעניק את המתנה ובמיוחד לא עם מי שקיבל את המתנה. הניסיון מלמד שעימות עשוי להביא לפגוע בסיכוי לאסוף ראיות ועדויות בנוגע לנסיבות הענקת המתנה ולהקטין את הסיכוי לטיפול משפטי מוצלח.
מתנה וסכסוך ירושה
הסיפור של הענקת מתנות ענק של הורים לאחד מילדיהם או למטפל שלהם בסתר וללא ידיעת בני המשפחה האחרים הוא סיפור עצוב, שחוזר על עצמו אצל רבים מלקוחות המשרד. השמות אמנם שונים, אך נסיבות הסיפור דומות.
בדרך כלל, מסתבר ללקוח בדיעבד, עוד בימי חייו של המעניק, ולעיתים אחר פטירה, שאחד מהוריו (או שניהם) העניק במתנה לאדם אחר את דירתו או את נחלתו או סכומי עתק כלשהם, בעוד הוא עצמו נותר לעיתים ללא רכוש משמעותי ואף ללא רכוש כלל. לעיתים מתעמת הלקוח עם ההורה, ואז מכחיש ההורה את הטענות, מצב שגורם למועקה, תחושת אין אונים וחוסר שליטה, בבחינת – אין מה לעשות.
תחושות קשות אלו מוסיפות למכה הניחתת על הלקוח עם הגילוי. לכן, כאשר התביעה לביטול מתנה מתקבלת והרכוש מוחזר להורה או לעיזבונו, ומחולק בין יורשיו, חשים אלו שנגזלו שהצדק הושב על כנו.
מהו הסכם מתנה
מתנה היא מסירת דבר לאחר ללא תמורה. מסירת מושא המתנה משמעה יצירת קשר משפטי בין המעניק לבין הנענק, ואותו קשר הינו הסכם המתנה. המתנה יכולה להיות מיטלטלין כגון כספים או תכשיטים, מקרקעין כגון דירה, בית מגורים, משרד, בנין או נחלה חקלאית וזכויות מכל סוג שהוא.
במסגרת הסכם המתנה, נותן המתנה (המעניק) מציע את הטובין ("הצעה") ללא תמורה, ומקבל המתנה (הנענק) מביע את הסכמתו להצעה ("קיבול"), משהתרחש "מפגש רצונות" בין המעניק לנענק, נולד הסכם המתנה. לכן, על הסכם מתנה שנערך בין צדדים וביצועו הסתיים חלים דיני החוזים הכלליים [i].
שאלת תוקפה של מתנה שהוענקה בימי חייו של המנוח, עשוי לעלות בסכסוכי ירושה, שכן נכס המתנה נגרע מן העיזבון של הנפטר, ולעיתים היורשים אינם יודעים על הענקתו, עד לאחר פטירת המעניק.
חוק המתנה
חוק המתנה הינו החוק העיקרי החולש על הענקת מתנה, התחייבות למתנה, ביטול מתנה ופסילת עסקת מתנה. מדובר בחוק קצר הקובע במספר הוראות עקרונות לעסקת מתנה ואלו הם:
סעיף 1 לחוק המתנה עוסק בהגדרתה של המתנה ומהותה: מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה וניתן להקנות מקרקעין, מטלטלין או זכויות. האם ניתן להעניק כל זכות במתנה? התשובה היא לא. לא ניתן להעניק זכות אישית. לדוגמא, לא ניתן להעניק רישיון נהיגה על משאית לאדם אחר.
חוק המתנה גם קובע כיצד מתבצעת הענקת המתנה: נותן המתנה יכול לוותר על זכות כלפי מקבל המתנה או למחול לו על הזכות ששייכת לו או על חיוב כלפיו. לדוגמא, שרון מוחל לירון על חובו אליו. מחילה זו היא הענקה במתנה של החוב בצורת ויתור על השבתו.
סעיף 2 לחוק המתנה קובע מתי המתנה מסתיימת (מתנה לאלתר) אך סיומה של המתנה תלוי במהותה – האם מדובר במתנת מטלטלין או במתנת מקרקעין. להרחבה קרא בהמשך.
סעיף 3 לחוק המתנה קובע כי אם מקבל המתנה לא הודיע תוך זמן סביר על דחיית המתנה, קמה חזקה שהוא קיבל אותה. חזקה זו נכונה אך ורק ביחס למתנת מיטלטלין כגון מתנה כספית שכן מתנה במקרקעין דורשת מסמך כתוב (דרישת הכתב במתנה).
סעיף 4 לחוק המתנה עוסק בתנאים והחיובים שניתן לשלב בהסכם המתנה. ניתן לחייב את מקבל המתנה לעשות דבר או להימנע מלעשותו, וכך נולדת מתנה על תנאי. קרא על כך בהמשך המאמר.
סעיף 5 מגדיר מהי התחייבות להענקת מתנה. כל עוד המתנה לא הושלמה, מדובר בהתחייבות למתנה. אמנם התחייבות יש לקיים, אך על פי חוק המתנה ניתן לחזור מהתחייבות למתנה אם התקיים אחד מהתנאים המפורטים בסעיפים 5(ב) ו-5(ג) לחוק המתנה. קרא בהמשך על ויתור על זכות החזרה ממתנה, התנהגות מחפירה של מקבל המתנה והרעה כלכלית ניכרת במצבו של נותן המתנה.
סעיף 6 לחוק המתנה מתארת את דרכי ההקניה של המתנה. כך לדוגמא, הענקת עט במתנה תסתיים עם מסירת העט לידי נותן המתנה. לעומת זאת, הענקת זכויות בדירת מגורים השייכת לנותן המתנה, תסתיים רק עם רישומה בפנקס המקרקעין, בהתאם להוראות חוק המקרקעין. בהקשר להענקת זכויות חכירה לדורות או שכירות של נכס מקרקעין, המצב סבוך יותר. קראו בהמשך המאמר ניתוח עסקאות מתנה להבנת הנושא.
מתנה על תנאי
כאמור, מתנה היא חוזה, ולכן, כבכל הסכם, ניתן גם לקבוע תנאים להענקה של מתנה. כאשר המתנה מותנית בתנאי, היא מכונה "מתנה על תנאי".
אילו סוגים תנאים קיימים בחוזה מתנה? הסוג הראשון של התנאים הוא תנאי מכללא או תנאי כללי. לדוגמא, על כל עסקת מתנה חולש תנאי של תום לב מכיון שמצופה מהצדדים להסכם לפעול בתום לב. הסוג השני של התנאים הוא תנאי מחייב הרשום בתוך הסכם המתנה. תנאי זה גם מכונה "חיוב" מכיון שהוא מחייב במפורש את אחד הצדדים לעסקת המתנה בביצוע דבר או בהימנעות מביצוע דבר.
מתנה על תנאי מתלה
תנאי מתלה במתנה פירושו, שרק אם יתממש התנאי, אזי תוענק המתנה. לדוגמא, האב מעניק לבנו במתנה זכויות בדירה, אך מתנה את המתנה בכך שהוא יכול לגור בדירה עד סוף חייו, ואף להשכיר אותה לאחרים ולגבות את דמי השכירות לעצמו. היה והבן ימנע מן האב לגור בדירה, הרי שהופר התנאי, ועל כן ניתן לטעון שהסכם המתנה הופר בהפרה המבטלת אותו.
מתנה על תנאי מפסיק
במקרה זה, המתנה מוענקת אך אם יתממש התנאי, היא תבוטל. לדוגמא, האב מעניק במתנה לבתו את הזכויות בדירת המגורים שלו, אך מציב תנאי מפסיק למתנה והוא, המשך ביקוריה אצלו בבית האבות מדי 3 ימים. לרוע המזל, הבת שכחה את התנאי, וחדלה לבקר את אביה, ועל כן קם התנאי המפסיק לתחייה – והמתנה תבוטל.
מתנה למראית עין
כאשר הצדדים לעיסקת המתנה מעמידים בפני החוץ מצג לפיו הוענקה מתנה, אך בפועל לא היתה זו כוונתם, הרי שמדובר במתנה למראית עין. במתנה שכזו מעורבים שני הצדדים בקנוניה בכדי להטעות את העולם החיצון לגבי מצב הזכויות במתנה. לדוגמא, האם מעניקה לבתה זכויות בדירתה, אך המטרה שמאחורי הענקת הזכויות היתה לאפשר לאם לרכוש דירה נוספת מבלי שתאלץ לשלם מיסים כבדים בשל היותה בעלת שתי דירות.
על פי הפסיקה, חוזה שנכרת למראית עין יבוטל, והדברים נכונים גם לעניין חוזה מתנה.
מתנה כספית
מתנה כספית היא מתנה במסגרתה מועבר סכום כסף מנותן המתנה למקבל המתנה. מדובר במתנת מיטלטלין. מתנה שכזו מסתיימת מיד לאחר שהועבר הכסף לידי מקבל המתנה.
מתנת חשבון בנק – סעיף אריכות ימים
האם צירוף אדם לחשבון בנק כשותף מהווה משום מתנה של מחצית הכספים שבחשבון הבנק? בתי המשפט עמוסים בתביעות העוסקות בשאלת הבעלות על כספים בחשבונות משותפים בין קרובי משפחה שאחד מהם נפטר.
השאלה העומדת על הפרק, אם השותפות של אדם עם אחר בחשבון בנק, על פי רישומי הבנק, אכן מעידה שהכסף שבחשבון שייך בחלקו לכל אחד מן השותפים. התשובה לשאלה זו חיובית, בתנאים מסוימים. הסעיף הקובע את הזכות לפעול בכספים בחשבון הבנק המשותף לאחר הפטירה מכונה "סעיף אריכות ימים".
הורשת חשבון בנק
כבר נפסק כי אין בסעיף "אריכות ימים" בחשבון בנק כדי ללמד, שהכסף שייך למי שרשאי לפעול בו לאחר פטירתו, אלא לגבי חריגים מיוחדים כגון בעל ואשתו. המבחן העיקרי הוא, אם האדם צורף לחשבון הבנק לאחר פתיחתו או שחשבון הבנק נפתח יחדיו על ידי שני השותפים. קיימים מבחנים נוספים שמטרתם להתחקות אחר אופי ניהול החשבון המשותף, כגון: מי מושך כספים, מי מפקיד כספים, מה מקור הכספים שבחשבון, ומה היה התכנון של בעל החשבון המקורי ביחס לאותם כספים.
מתנה לאפוטרופוס או מטפל
אדם עשוי להעניק לאות תודה למי שמטפל בו במסירות מתנות יקרות ערך. השאלה העומדת למבחן בעניין זה, אם המתנה ניתנה ברצון חופשי או מתוך חששות החסוי או המטופל לגבי עתידו, אם לא תינתן אותה טובת הנאה חומרית בדמות המתנה.
בתי המשפט עוסקים תכופות בשאלת הלגיטימיות של הענקת נכסים למטפלים על ידי מי שתלויים בהם. ככלל, ההלכה קובעת שעל האפוטרופוס להימנע מקבלת מתנות יקרות ערך ממי שתלוי בו, אלא ברשות בית המשפט, משעה שמדובר בדרישה התנהגותית ראויה למי שהינו נאמן על ענייניו של אחר.
מתנת מקרקעין
מדובר במתנה שבה מועברות זכויות במקרקעין, כגון מתנה להעברת זכויות בדירת מגורים או מתנה של הענקת זכויות במשק חקלאי. השאלה אם הזכויות שהוענקו הן זכויות במקרקעין או זכויות במיטלטלין היא אחת השאלות החשובות ביותר בתביעות לביטול מתנה. נרחיב על כך בהמשך המאמר.
ביטול מתנה
על מנת לבטל הסכם מתנה, יש להגיש תביעה מתאימה. התביעה עוסקת בביטול ההענקה של דבר המתנה. אם התביעה מתקבלת, תושב המתנה למעניק או לעיזבונו, אם נפטר, ואז תחולק בין יורשיו. יוצא, כי גם יורשי המנוח יכולים לתבוע ביטול של דבר המתנה.
חזרה ממתנה
חזרה ממתנה אפשרית גם בהסכמת נותן המתנה ומקבל המתנה. לא כל ביטול חוזה מתנה כרוך בסכסוך משפטי והוא יכול להיעשות כאמור גם בהסכמה בין שני הצדדים. היה והסכימו נותן המתנה ומקבל המתנה יחדיו על ביטול ההסכם, תתבצע חזרה מהסכם מתנה. מטרת החזרה מהמתנה היא להשיב את המצב לקדמותו, באופן שדבר המתנה יהיה בבעלותו ובחזקתו של נותן המתנה.
התנגדות למתנה
ההליך נפתח בהגשת כתב התביעה על ידי מי שטוען לביטול המתנה, ולאחר מכן יגיש הנתבע, אם ירצה בכך, כתב הגנה. בהמשך, יקבע בית המשפט דיון קדם משפט, במסגרתו יברר עם הצדדים לסכסוך מהן המחלוקות העומדות לדיון, ויקבע את סדרי הדין.
עם סיום השלב המקדמי, הכולל בדרך כלל, מתן צווים לגילוי מסמכים ואיסוף ראיות, יתקיימו דיוני הוכחות שבהם יחקרו בחקירות נגדיות עדי הצדדים. בסיום החקירות, יסכמו עורכי הדין של הצדדים את טענותיהם, ולאחר מכן ינתן פסק דין.
קרא בהרחבה על ביטול מתנה כאשר מעניק המתנה חתם על יפוי כח בלתי חוזר כאן
מתי הושלמה המתנה – מתנה לאלתר
מעבר לבחינת אומד דעתו של המעניק קיימת משמעות גדולה בעת בירור ההליך, גם לשאלת סיומה של המתנה, שכן להגדרת מצבה המשפטי של המתנה חשיבות גדולה מבחינת הדינים החלים על ההענקה ולאופי התביעה שתוגש לביטול המתנה.
כל עוד המתנה לא הסתיימה, החוק החל הוא חוק המתנה [i] ואולם אם המתנה הסתיימה, הרי שהדינים החלים עליה הם דיני החוזים הכלליים.יוצא, שכאשר הושלמה המתנה, יתאפשר ביטולה על פי דיני החוזים בלבד, וחוק המתנה אינו עוסק בדינה של אותה התקשרות עוד שכן אין לנו עניין עוד עם מתנה.
בהתאם, קבע בית המשפט ב-"פרשת פרי" כי על חוזה המתנה חלות שתי מערכות של הוראות חוק, ראשית, זו המיוחדת שנכללה בחוק המתנה, התשכ"ה- 1968, ושנית, בהיעדר הסדר ספציפי בחוק הנ"ל, ההוראות הכלליות של דיני החוזים, החלות על כל החוזים לסוגיהם, אלא אם כן נקבע הסדר מיוחד לסוג מסוים של חוזים" [ii].
כיצד קובעים אם המתנה הסתיימה? חוק המתנה מתייחס למועד סיומה כך: "2.מתנה נגמרת בהקניית דבר המתנה ע"י הנותן למקבל, תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה". כל עוד המתנה לא הושלמה או הסתיימה, אנו עוסקים בהתחייבות ליתן מתנה ורק אז יערך ביטולה ע"פ הוראות חוק חוזה מתנה.
להרחבה על התחייבות להענקת מתנה קרא פרק מהספר "סכסוכי ירושה" כאן.
מתנת מקרקעין או מתנת מיטלטלין
שאלת סיומה של המתנה נוגעת בראש ובראשונה למהותה של המתנה. קיים הבדל מהותי בין סיום של מתנת מיטלטלין (כסף, חפצי ערך וכל דבר שאינו מחובר לקרקע חיבור של קבע), שאז המתנה מסתיימת בעצם מסירת המיטלטלין, ומתנה של זכויות במקרקעין אשר השלמתה מחייבת רישום בפנקס המקרקעין, כגון זכויות בעלות בדירת מגורים. להרחבה על מתנה של הענקת דירה או זכויות במקרקעין לחץ כאן.
הדברים מתקשרים גם לדרישת הכתב המופיעה בחוק המתנה, שכן נקבע כי התחייבות למתן מתנה בעתיד טעונה מסמך כתוב. טלו לדוגמא, מקרה שבו אדם מקבל במתנה עט יקרה. נשאלת השאלה מתי הסתיימה המתנה והאם אין צורך להעלות את ההסכם להענקת העט במתנה על הכתב. על פי הוראות חוק המתנה, בעת מסירת העט לידי הנענק, הסתיימה המתנה, ולכן אין מדובר עוד בהתחייבות, ומכאן שגם אין כל צורך בהסכם.
שונים כאמור פני הדברים בכל הנוגע למתנת זכויות במקרקעין. כך, נפסק בפרשת מזרחי כי כל עוד לא נרשמו זכויות המקבל של מתנת מקרקעין לא הושלמה עסקת המתנה וניתן לחזור ממנה [iii], כלומר – מדובר בהתחייבות להענקת מתנה. זאת, מכיון שהוראות חוק המקרקעין מחייבות רישום של הזכויות המועברות בפנקס המקרקעין. כאן המקום להדגיש, כי רישום הערת אזהרה אינו מהווה אישור לבעלות במקרקעין ואף אינו מהווה עסקה במקרקעין, ולכן אין הוא מעיד שהמתנה הסתיימה. להרחבה על ביטול התחייבות להענקת מתנה קרא כאן.
תביעה שכיחה נוספת שמתבררת בבתי המשפט בישראל נוגעת להענקת זכות בנחלה חקלאית לבן ממשיך. הענקה זו נחשבת למעשה מתנה של מיטלטלין, כפי שנפרט בהמשך, שכן מדובר בהעברה של זכויות חכירה או זכויות של בר רשות למי שמכונה "בן ממשיך". להרחבה בנושא זה לחץ כאן.
זכויות חכירה מול זכויות בעלות במקרקעין
בפרשת מדעי נפסק, כי גם אם מתנת המקרקעין לא הושלמה ברישום בפנקס המקרקעין, ואין מדובר בזכויות בעלות אלא בזכויות חכירה (לדוגמא, זכויות במקרקעין השייכות לרשות מקרקעי ישראל), הרי שעצם חתימת האדם על כל המסמכים הנדרשים לרישומה (יפוי כח, תצהיר מתנה, שטר העברת זכויות וכיוב') מלמד כי המתנה מושלמת, ובלבד שהרישום בפועל התעכב בשל נסיבות שלא היו בשליטת מקבל המתנה, וצדדים שלישיים לא הסתמכו על אי הרישום וביצעו עסקאות נוגדות במקרקעין [iv].
למעשה, כאשר המתנה אינה זכויות בעלות במקרקעין אלא זכויות חכירה לדורות, מדובר במתנת מיטלטלין, המסתיימת מייד עם העברת המסמכים ממעניק המתנה לנענק. נפסק, כי כאשר המעניק העביר למקבל המתנה את כל המסמכים הנדרשים לשם העברת הזכויות, הסתיימה המתנה.
עילות מיוחדות לביטול התחייבות למתנה בחוק המתנה
חוק המתנה מונה מספר עילות מיוחדות שבעטיין ניתן לבקש לבטל התחייבות להענקת מתנה.
ראשית, אם מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות להענקת המתנה, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על זכותו זו.
שנית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו, אם היתה התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפיו או כלפי בן-משפחתו.
שלישית, הנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו אם מצבו הכלכלי הורע באופן ניכר. לעילות אלו שלעיל, התקפות במצב שבו המתנה טרם הסתיימה, נוספות כל העילות המצויות בדיני החוזים, כגון טעות, הטעיה, עושק וכו'.
נוסף לכך, ניתן לבחון, האם אדם נותן את המתנה מרצונו החופשי או שמא הוא מבקש להעניק מתנה מתוך חשש כלשהו. כך לדוגמא, מתנה המוענקת לאפוטרופוס או מי שמטפל בחסר ישע עשויה להיות מתנה אסורה, מכיון שקיים חשש אמיתי שההענקה נוצרה מתוך פחדו של החסוי, לולא תינתן טובת ההנאה למי שאחראי לרווחתו ולכן אין פה רצון חופשי, אלא רצון שנולד מתוך תלות בהיות המעניק כר נוח להשפעה בלתי הוגנת.
שאלה נוספת העומדת לדיון היא, האם מדובר במתנה או בנאמנות ובמילים אחרות, האם הענקה ללא תמורה אכן נוצרה למטרת מתנה או שכוונת המעניק היתה שהמקבל ישמור עבורו על הנכס או הכספים או הזכויות בנאמנות. במצב עניינים שבו קיבל אדם בנאמנות לשמור על נכס עבור אחר, אפילו רישום נכס מקרקעין על שם אדם ברשם המקרקעין אינו מלמד כי הנכס שייך לו. למיותר לציין, כי שאלה זו מצריכה לעיתים בירור עובדתי מעמיק, משעה שהחוק הישראלי אינו מחייב עריכת הסכם נאמנות בכתב.
התנהגות מחפירה של מקבל המתנה
כפי שפירטנו לעיל, התנהגות מחפירה של מקבל המתנה היא אחת העילות לביטול של התחייבות להענקת מתנה. חוק המתנה קובע, כי אם מקבל המתנה התנהג באופן מחפיר למעניק המתנה או לבן משפחתו, הרי שקמה עילה לביטול המתנה.
על התנהגות מחפירה נאמר שהיא "התנהגות שלילית ביותר" וכן "התנהגות שהנפש סולדת ממנה".כלומר, מדובר בהתנהגות קיצונית במיוחד. אין די בהתנהגות הנובעת מהתערערות של יחסי הצדדים. בנוסף לקיומה של ההתנהגות הקיצונית, יש להוכיח גם "אשמה" של מי שהתנהג באופן מחפיר.
התנהגות מחפירה – כלפי מי?
הדרישה להימנע מהתנהגות מחפירה אינה רק כלפי מי שהעניק את המתנה אלא גם כלפי בני משפחתו הקרובים. כלומר, אב שהעניק מתנה לבתו, ונוכח לדעת שהיא מתנהגת באופן מחפיר כלפי אחיה, רשאי לבטל את המתנה מכוח התנהגותה זו, אם המתנה טרם הסתיימה.
מתי ניתן לטעון להתנהגות מחפירה
התנהגות מחפירה היא עילה בחוק המתנה, ולכן נטען לטעון את העילה רק כאשר המתנה טרם הושלמה, ובמילים אחרות, כאשר קיימת רק התחייבות להענקת מתנה.
להרחבה על התנהגות מחפירה והאפשרות לחזור מהמתנה בעקבות התנהגות מחפירה קרא בהרחבה כאן.
אומד דעתו של מעניק המתנה
קיימת חשיבות אדירה לבחינת רצונו של אדם להעניק מתנה ללא תמורה. בית המשפט ישים דגש על בדיקת הנסיבות שהביאו את פלוני להעניק מתנה יקרת ערך לאחר, שכן מדובר במעשה יוצא דופן ביסודו. במסגרת התביעה, יבחן בית המשפט את נסיבות כריתת חוזה המתנה. הסכם המתנה יפורש ככל חוזה, לפי כללי הפרשנות החוזים בתוך שימת לב מיוחדת לאומד דעתו של המעניק, נוכח היותה של המתנה משום עיסקת חסד ללא תמורה בצידה.
פרשנות הסכם המתנה תתבצע בתוך בדיקת הטקסט הכתוב והנסיבות החיצוניות ובדיקת הקשר שביניהם בכדי לקבוע את אומד דעתם של הצדדים על פי ההלכה בפרשת "אירגון מגדלי הירקות" שם נקבע כי "…לשון הטקסט היא נקודת המוצא של הפרשנות, והיא התוחמת את גבולות הפירוש, אך אין היא יכולה להוות נקודת סיום" [iii]. בית המשפט הוסיף וקבע כי "מבקשים אנו לברר היקפו ותחומי פרישתו של אותו מושג מופשט – אומד דעתם של הצדדים" [iv].
כאמור השוני שבין בחינת הסכם רגיל לבין הסכם מתנה נעוץ בעיקר בכך שבראש ובראשונה נבדק אומד דעתו של מעניק המתנה. פסקי דין רבים קובעים, כי מכיון שמדובר במתנה, בתי המשפט נדרשים לבדוק באופן קפדני מה היה רצונו של מעניק המתנה ולכן חשוב להבין מדוע ניתנה המתנה ואם היא הגיונית בנסיבות המקרה. לדוגמא, אין היגיון רב בהענקת דירת המגורים במתנה, כך שההורה נותר חסר כל ואין לו רכוש שממנו יוכל לכלכל את עצמו בגילו המופלג. דוגמא נוספת – אין היגיון בעריכת הסכם מתנה להענקת דירה, ולאחר מכן עריכת צוואה שבה מוזכרת אותה דירה, שהרי אם אדם נתן את דירתו, היא כבר לא שלו להוריש. מצבים מעין אלו מעוררים חשד ראשוני שמשהו לא כשר מתרחש.
בדיקת האירועים הסובבים את הסכם המתנה חשובה מאד אף היא. לדוגמא, אם אדם מעניק את דירתו למי שמטפל בו, הדבר מעורר סימני שאלה, ובמקרים מסויימים מדובר באקט שאינו חוקי. הסיבה לכך נעוצה בחשש שהמתנה לא הוענקה מרצון חופשי, אלא בשל תלותו של מעניק המתנה בנענק, הזוכה בה. רוצה לומר, המתנה הוענקה בשל חששו של בעל הדירה, כי אם לא יתגמל את המטפל בו באותה דירה, הוא עשוי להישאר לבדו או ללא טיפול.
השפעה בלתי הוגנת ופסילת מתנה
בתי המשפט מחילים את עילת ההשפעה הבלתי הוגנת גם על דיני המתנה, שכן מדובר בחוזה חד צדדי, שאין בצידו תמורה.
בפרשת ס' ש', קבע בית המשפט המחוזי כך: "בכל הכבוד הראוי, גם לדעתי, יש להחיל את דוקטרינת "ההשפעה הבלתי הוגנת" על חוזי מתנה בין מעניק ובין הנהנה מכח הסכם המתנה.
כאשר מעניק המתנה פיתח תלות נפשית או פיסית במקבל המתנה, ביחס לנכסים יקרים או לסכומי כסף ניכרים, יהא ההסכם כפוף לעקרונות דוקטרינת "ההשפעה הבלתי הוגנת"" (ע"מ (תל-אביב-יפו) 1042/04 – ס' ש' נ' י' נ', פורסם במאגרי המידע).
עולה, כי ניתן להוכיח שהמתנה פסולה, על יסוד מבחני ההשפעה הבלתי הוגנת, כך שאם הוכח שמקבל המתנה היה בעל עמדה ואמצעים להפעיל השפעה בלתי הוגנת על מעניק המתנה, והמתנה נחזית להיות תוצאה של השפעה בלתי הוגנת, היא תבוטל.
מתנה – טובת הנאה אסורה בחוק הנאמנות
מי שהוא מטפל או אפוטרופוס הוא נאמן לכל דבר ועניין. סעיף 13 לחוק הנאמנות אוסר על נאמן לקבל לעצמו טובת הנאה אישית מהרכוש שעליו הוא מופקד.
חוק הנאמנות אוסר על העברת נכס מנכסי הנאמנות לנאמן או לקרובו וכן קבלת כל טובת הנאה אחרת מהנכסים או מפעולות הנאמנות. החוק אוסר על ניגוד עניינים בין טובת הנאמנות שהיא שמירה על רכוש החסוי וטובתו שלו או של קרובו של הנאמן.
(א) נאמן לא ירכוש לעצמו או לקרובו נכס מנכסי הנאמנות או כל זכות בו, לא יפיק לעצמו או לקרובו טובת הנאה אחרת מנכסי הנאמנות או מפעולותיה, ולא יעשה דבר שיש בו סתירה בין טובת הנאמנות לבין טובתו שלו או של קרובו.
מתנה לאחר פטירה
ניתן לתקוף מתנה, אם מתברר שהיא נערכה מתוך מטרה לנשל אדם מירושתו לאחר פטירת המעניק. הפסיקה קובעת שהסכם שבו מעניק אדם במתנה זכויות שיש לו בעיזבון עתידי, הוא הסכם חוקי. כלומר, מותר לאדם בימי חייו לתת במתנה, אם הוא חפץ בכך מרצונו החופשי, חלק מרכושו לאחר, אפילו אם בכך הוא גורע מהרכוש בו עשויים לזכות יורשיו לאחר פטירתו. נפסק, כי אין ליורשים זכות להסתמך על ציפיה לירושה עתידית, והמצווה רשאי לעשות ברכושו כטוב בעיניו כל ימי חייו.
הסכמים אסורים בירושה
לעומת זאת, אסור לערוך הסכם שמטרתו להעניק או למנוע זכויות בירושה מאחרים. בית המשפט קבע בפרשת יקותיאל[i] כי "המחוקק מבחין היטב בין "ירושה" מכאן לבין "עזבון" מכאן: "הירושה" היא הזכות אשר מכוחה עובר במות המוריש "העזבון" לידי יורשיו (סעיף 1). סעיף 8 (א) אינו אוסר עסקאות בעזבון, אלא הוא אוסר עסקאות "בירושה" (שים לב גם לכותרת השוליים וגם לדיבור "ירושתו" שבגוף הסעיף): מה שאסור הוא לפי סעיף 8(א) אינו הסכם הנוגע לעזבונו העתיד של מוריש אשר עודנו חי, ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסויים מנכסי עזבונו.
האיסור חל איפוא אך ורק על הסכמי ירושה – והם אינם אלא הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש לא על-פי-דין ולא על-פי- צוואה ככתוב בחוק. המדובר הוא בהענקה או בשלילה של זכות ירושה, ולא בעסקות הנוגעות לנכסי העזבון….ואמנם אין סעיף 8(א) בא אלא לאסור שינוי, בדרך הסכם או ויתור בחיי המוריש, של סדרי ירושתו. ומאידך גיסא, עסקאות בעזבון אשר אינן נכנסות בגדר האיסורים שבסעיפים 6 או 7 לחוק, אין כל מקום לאסרן.". לכך נוסיף ונדגיש, כי לא ניתן להתנות על הצוואה באמצעות הסכם נפרד שערך המנוח. לכן, גם הסכמים העוסקים בגורל ירושה עתידית יפסלו, למעט אם מדובר בהסכם ממון שנערך לפי חוק יחסי ממון, תשל"ג-1973. כך נפסק בפרשת אחירם, כי צוואה הסותרת הסכם ממון מוקדם ממנה אינה תקפה[ii].
השפעת הסכמי מתנה על צדדים שלישיים
על דרך הכלל, הסכמי מתנה משפיעים באופן טבעי על צדדים שלישיים, מכיון שמתקיימת בהם העברת זכויות שמשפיעה על העולם החיצוני. נשאלת השאלה מהו מעמדם של הצדדים השלישיים בשאלת ביטול המתנה.
ראשית, כל צד שסבור שהמתנה היא תוצאה של לחץ, כפיה, ניצול חולשה, הטעיה או טעות של המעניק, הינו בעל מעמד לנקוט בהליכים כדי למנוע את המשך הניצול וממילא להביא לביטול המתנה, כטובת הנאה פגומה או אסורה.
שנית, הסכמי מתנה נפוצים במקרים מסויימים ככלי להברחת נכסים או להתחמקות מתשלום חובות ולעיתים גם ככלי משפטי להתחמקות מתשלום מיסים למדינה, ולכן ברור שלנושים יש מעמד לתקוף את ההסכמים הללו, המוגדרים כהסכם למראית עין.
במסגרת הסכם למראית עין, הצדדים משתפים פעולה במטרה להציג כלפי חוץ מצג שאינו אמת. כלומר, הצדדים להסכם יודעים כי הם מציגים מצג שקרי כלפי העולם לגבי ההסכמה המצויה בחוזה. הסכם מתנה למראית עין הינו חוזה בו הצד הנותן והצד המקבל את המתנה מציגים כלפי כל העולם מצג משל ניתנה מתנה.
דינו של הסכם מתנה למראית עין לביטול, אך רק ביחס להשפעתו על צדדים חיצוניים לו. הווה אומר, הכלל הוא שהמתנה תהיה תקפה בין הצדדים, אך לא תהיה תקפה כלפי הצדדים השלישיים. לפיכך, ובדוגמא שפורטה לעיל, הצדדים להסכם המתנה למראית עין, יחויבו בתשלומי המיסים בגין העסקה, כאילו מעולם לא ניתנה מתנה שלא בתמורה.
שלישית, מטרתו של הסכם מתנה עשויה להיות הברחת נכסי העיזבון. נאמר, שאדם רשם צוואה ובה הוריש את דירתו ל-3 ילדיו בחלקים שווים, ואולם לאחר מותו, מסתבר לפתע, כי הדירה הוענקה במתנה רק לבן הצעיר, ואיש לא ידע על כך [i]
מדובר במצב שכיח, שבו למעשה מרוקן העיזבון מנכסיו, ללא ידיעת היורשים העתידיים והדבר מתגלה לעיתים רק לאחר הפטירה.
צוואה הדדית או מתנה
לעיתים, עורכים בני זוג צוואות הדדיות ובתוכן קובעים כי האחרון שיוותר בחיים יירש את רכוש בן זוגו, ולאחר פטירתו, יתחלק העיזבון בין ילדי בני הזוג, כך שהם היורשים הבאים בתור. נשאלת השאלה אם במהלך חייו של בן הזוג שנותר, מותר לו להעניק את הרכוש שירש במתנה, בניגוד להוראות הצוואה. קרא בהרחבה על צוואה הדדית כאן.
התשובה חיובית, מותר להעניק במתנה את הרכוש שבן הזוג ירש, ובלבד שהענקת המתנה בוצעה בימי חייו של בן הזוג שנותר, ולא לאחר מותו, שאז מדובר במתנה אסורה לאחר מיתה. החריג להיתר זה מצוי בהוראות שניתן לרשום בצוואה ההדדית, שם עשויים בני הזוג להסכים כי לא יוענקו מתנות מתוך העיזבון לצאצאים.
מתנה והתנגדות לצוואה
המתנה היא הסכם שנערך בימי חייו של המנוח, ולכן אין לטעון טענות בעניין המתנה במסגרת התנגדות לקיום צוואה או התנגדות לצו ירושה. המשמעות היא שכדי לבטל מתנה שהעניק אדם שנפטר, יש להגיש תביעה לביטול הסכם המתנה, ולא התנגדות לצוואה או כל הליך אחר העוסק בעיזבון המנוח.
בית המשפט אינו עוסק במהלך בירור התנגדות לצו קיום צוואה בהיקף עיזבון המנוח, וממילא שאין זה המקום לברר אם מתנה מסוימת תקפה או לא, כפי שנפסק בפרשת עמרם ורבות אחרות כי "…צו הירושה אינו אלא צו המצהיר, מי הם יורשיו של הנפטר ומה שיעור חלקו של כל אחד מהם בעיזבון בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה-1965" (ע"א 570/70, בעמ' 346).
אשר על כן, בית המשפט אינו קובע בהליך של התנגדות לצוואה את היקף נכסיו של הנפטר ואת פירוטם, כשם שאינו קובע את חלקו של יורש בנכס מסוים מעבר לחלקו על-פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מכוח הסכם שעשה אותו יורש עם יורש אחר או מכוח רכישה שרכש מהמנוח עצמו לפני פטירתו.
מכאן, ששאלת תוקפם של מסמך המתנה או של ההסכם לא עמדה כלל לדיון ולא יכולה הייתה לעמוד לדיון בהליך של הוצאת צו הירושה, והצו שניתן אינו בגדר מעשה-בית-דין, החוסם את המערער בטענתו, כי רכש זכויות במגרש בנוסף לזכויותיו בו כיורש על-פי הצו" [ii]
סיכומם של דברים. ביטול מתנה מחייב הגשת תביעה נפרדת לבית המשפט לענייני משפחה ואינו יכול להתברר כחלק מהתנגדות לצוואה.
ביטול מתנה ע י צוואה
ביטול מתנה על ידי צוואה אינו דרך המלך על פי פסיקת בית המשפט. נותן מתנה הרוצה לבטל צוואה יתכבד ויודיע על ביטול המתנה למקבל המתנה בהודעה בכתב עוד בימי חייו. ביטול מתנה בצוואה עשוי להיכשל.
חוק מיסוי מקרקעין
אם המתנה היא זכות במקרקעין, הרי שיש לשלם עליה מס לפי חוק מיסוי מקרקעין. זכות במקרקעין היא בעלות או חכירה לתקופה של למעלה מ-25 שנים על נכס מקרקעין. מה יכול להיות נכס מקרקעין? דירת מגורים, מחסן, בית מגורים וכיוב', כל מבנה המחובר חיבור של קבע לקרקע.
תשלום מס שבח עבור עסקת המתנה
כיום פטור הורה מתשלום מס שבח על העברת זכויות במקרקעין ללא תמורה לאחד מילדיו, כך שאין כל החזר בגין ביטול עסקת מתנה.
תשלום מס רכישה
רוכש זכות במקרקעין ישלם 1/3 ממס הרכישה שיוטל על שווי המקרקעין שניתן במתנה וללא תמורה, ועל כן ניתן לבקש השבה של מס הרכישה בגין ביטול המתנה.
פטור זה אינו חל משנת 2013 על עסקאות מתנה בין אחים. רשות המיסים בוחנת עסקאות אלו מתוך הנחה שמדובר בעסקאות פיקטיביות ולמראית עין.
החזר מס בגין ביטול מתנה
מי שקיבל את המתנה והיא בוטלה, רשאי להגיש בקשה להחזר המס לרשות המיסים. המס ששולם כזכור, הינו שליש ממס הרכישה המלא שהיה משולם על ידי מקבל המתנה לו היה רוכש אותה מנותן המתנה בתנאי שוק בתמורה מלאה.
ביטול מתנה לילדים
יש להפריד בין ילד שהינו בגיר ולבין ילד שהינו קטין. בכל הקשור לביטול מתנה לילד בגיר, הרי שהכללים שפורטו לעיל תקפים. בכל הקשור לביטול מתנה לילד קטין, בית המשפט לענייני משפחה ימנה אפוטרופוס לדין על מנת שיגן על זכויותיו של הילד הקטין, אם תבוטל המתנה.
אכיפה של ביטול המתנה לילדים היא עניין אחר. קשה לראות מצב שבו רשויות המדינה מתערבות בהחלטת הורה למשוך את כספי החסכונות שהופקדו על שם אחד הילדים, לצרכי גידול הילדים. כל מקרה לגופו.
עורך דין ירושה – עו"ד דר' רן מובשוביץ הוא עורך דין סכסוכי ירושה המתמחה באופן בלעדי בהתנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, הגנה על הסכם מתנה וביטול הסכם מתנה.
מקורות מידע ביטול מתנה
[i] חוק המתנה, תשכ"ה-1968
[ii] ע"א 12/83 עמרם נ' עמרם, פ"ד לח (3) 556, 559, ע"א 253/81 לוי נ' אסיאו, פ"ד לו (2) 193, 195-196; ע"א 1393/92 קזצ'קוב נ' קזצ'קוב, פ"ד מח (4) 353, 359-360; רע"א 702/94 פייט נ' פייט (לא פורסם); ע"א 46/89 רוזן נ' בהט, פ"ד מד (2) 765, 770ה; ת"ע (מחוזי – חיפה) 1130/95 יהודה נ' יהודה (לא פורסם, השופטת ש' וסרקרוג); תמ"ש (שלום – ת"א) 11180/00 תבורי נ' שלם)
[i] ע"א 682/74 יקותיאל נ. ברגמן, פ"ד כט(2) 757, ד"נ 39/80 ברדיגו ואח' נ. ד.ג.ב. טכסטיל בע"מ, פ"ד לה(4) 197 בעמ' 228
[ii] ע"ז 289/97 אחירם נ' עמית ארנולד
[iii] ע"א 493/91 מזרחי שמעון ואח' נ. מזרחי יעקב ואח', פ"ד נ(1) 199, 203-204 (1996); ע"א 587/81 צ'יזיק נ' הורוביץ, פ"ד מ(1) 321, 323-325)
[iv] ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי (פ"ד נד(4) 385)), ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410, 423 (1991))
[v] סעיף 8(ב) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ע"א 6/86 גפטר נ' רזון, מב (4) 742
[i] ע"א 495/80 איזדור ברקוביץ נ' בטי קלימרו (ערעור שכנגד)
[ii] ע"א 343/87 פרי נ' פרי, פ"ד מד (2) 154; תמ"ש (ירושלים) 13500/06 – י' ר' ואח' נ' י' א' ואח' . תק-מש 2008(1), 776).
[iii] ע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון(1) 282, 304), ע"א 2553/01 ארגון מגדלי ירקות – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5)
[iv] ע"א 5795/90 סקלי נ' צורען בע"מ, פ"ד מו(5) 811
