הורים ערכו צוואה הדדית בפני נוטריונית בלי תעודה רפואית לאב המשותק: נטל הראיה עבר למבקשי הקיום, והצוואה קוימה
- מספר תיק
- ת"ע 29422-08-22
- בית המשפט
- בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת
- המותב
- השופט בן שלו
- תאריך ההחלטה
- 25.5.2026
- סעיפי החוק
- סעיף 22 לחוק הירושה · סעיף 25 לחוק הירושה · סעיף 35 לחוק הירושה · תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים
מה נפסק?
שתי ההתנגדויות של הבן נדחו, והצוואה ההדדית של הוריו מיום 12.8.2021 קוימה לגבי שניהם. בית המשפט קבע שבצוואת האב נפל פגם צורני, כי הנוטריונית לא הצטיידה בתעודה רפואית אף שהאב היה מרותק לכיסא גלגלים, אבל הפגם רק העביר את נטל הראיה לשלושת האחים שתמכו בקיומה, והם עמדו בו. נדחו גם הטענות שהחתימות אינן של ההורים, שהאב לא היה כשיר, ושהייתה השפעה בלתי הוגנת או מעורבות פסולה. הבן חויב בהוצאות של 40,000 ₪ ובהחזר חלקם של אחיו בשכר המומחים.
„מחדלים אלה אינם בבחינת מוקד השיח שמכוחם הם מובילים לבטלות הצוואה. התרופה הראויה במקרה שלפני נעוצה בדיוק במצוות הדין והפסיקה, והיא בהעברת נטל הראייה והשכנוע, כפי שכבר הוריתי.”
מתוך פסק הדין, ת"ע 29422-08-22
בני זוג, הורים לארבעה ילדים, ערכו ביום 12.8.2021 צוואה הדדית אחת בפני נוטריונית, שהגיעה לביתם. הם ציוו את עיזבונם זה לזו, וקבעו שאחרי מות שניהם יתחלק הבית בין ארבעת הילדים בחלקים שווים, ושאר הרכוש יעבור לשלושה מהם בלבד. האב נפגע בשנת 2009 בתאונת דרכים קשה, ומאז היה מרותק לכיסא גלגלים ונזקק למטפל צמוד. הוא נפטר במרץ 2022, והאם נפטרה במאי 2022.
אחת הבנות ביקשה לקיים את הצוואות. הבן שלא קיבל חלק בשאר הרכוש הגיש באוגוסט 2022 התנגדות לשתי הבקשות, בלי תצהיר. בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (השופט בן שלו) שמע את האחים, את הנוטריונית, את המטפל ועדים נוספים, ומינה לבקשת הבן שני מומחים: מומחה רפואי ומומחית להשוואת כתבי יד. פסק הדין ניתן ביום 25.5.2026.
מה עמד להכרעה?
הבן העלה כמעט את כל עילות ההתנגדות: שלצוואת האב לא צורפה תעודה רפואית, שהאב לא היה כשיר לצוות, שהחתימות על הצוואה אינן של ההורים, ושהצוואה נערכה בהשפעה בלתי הוגנת, בתחבולה ובמעורבות של אחיו ושל החתן. בית המשפט העיר שהטענות סותרות זו את זו: ספק אם אפשר לטעון שהאב לא חתם על הצוואה כלל, ובאותה נשימה שהצוואה נערכה בהשפעה בלתי הוגנת.
מה קבע בית המשפט על התעודה הרפואית?
כאן הבן צדק. תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים אוסרת על נוטריון לאשר פעולה של מי שמאושפז בבית חולים או “מרותק למיטתו”, אלא אם הוצגה לו תעודה רפואית שהוצאה ביום הפעולה. בית המשפט ציין שהפסיקה נוהגת ככלל לפרש את המונח בהרחבה, גם לגבי מי שמתקשה להתנייד בכוחות עצמו. האב נזקק לעזרה ברחצה, באכילה ובמעבר מהמיטה לכיסא, ולכן הנוטריונית הייתה צריכה להצטייד בתעודה. היכרותה הממושכת איתו לא הצדיקה לדלג על מה שבית המשפט כינה “פעולה פשוטה יחסית”.
אבל הפגם הזה לא ביטל את הצוואה. לפי סעיף 25 לחוק הירושה, כשמתקיימים מרכיבי היסוד של צוואה בפני רשות, כלומר שהיא נאמרה בפני הרשות או הוגשה לה על ידי המצווה עצמו, בית המשפט רשאי לקיים אותה למרות פגם צורני, אם אין לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. התוצאה של הפגם היא העברת נטל הראיה: שלושת האחים שתמכו בקיום הצוואה הם שנדרשו לשכנע שזו צוואת אמת של האב. בצוואת האם לא נמצא פגם, ולגביה הנטל נשאר על הבן.
איך הוכיחו האחים שזו צוואת אמת?
נסיבות העריכה. הנוטריונית העידה שנפגשה עם ההורים שלוש פעמים בביתם, שהם עצמם מסרו לה את רצונם, ושאיש מהילדים לא נכח. בית המשפט קיבל את גרסתה. המטפל, שלא היה עד לחתימה עצמה, אישר שבאותה שעה היו בבית רק הוא, ההורים והנוטריונית. חלקו של החתן הסתכם בכך שקישר בין ההורים לנוטריונית, לבקשתם. בקשה גורפת של הבן לאיכון טלפונים נדחתה לפני שהנוטריונית העידה. האחים, החתן והנוטריונית אמרו בעדויותיהם שהם מסכימים לאיכון, והבן לא הגיש בקשה חדשה וממוקדת יותר.
תוכן הצוואה. בית המשפט שאל מדוע, אם הייתה מזימה לנשל את הבן, הוא נשאר יורש של חלק שווה בבית, שהוא ככל הנראה הנכס העיקרי בעיזבון. ההסבר של האחים התקבל: ההורים איזנו בין דאגתם לבן לבין מורת רוחם מהיחסים המתוחים איתו, בעיקר עם האם. גם הבן ורעייתו אישרו בעדותם שהיו נתקים.
כשרות האב. המומחה הרפואי העריך ש“הסבירות שהמנוח היה כשיר לעריכת צוואה גבוהה מהסבירות שהיה בלתי כשיר”. הבן לא ביקש לחקור אותו על חוות דעתו. בית המשפט ראה בכך חיזוק למסקנות המומחה, וקבע שההימנעות מטילה “צל כבד” על טענתו הכללית של הבן בעניין מצבו הרפואי של האב. המטפל והעדים האחרים תיארו אדם צלול, שיצא מהבית, השתמש בטלפון והלך לבנק.
החתימות. מומחית כתב היד קבעה שחתימת האם על הצוואה היא שלה, ברמת “זיהוי ודאי”. לגבי האב היא לא יכלה להשוות, כי דוגמאות החתימה שנמסרו לה נכתבו כנראה בידי כמה כותבים. החתן הסביר בעדותו שהוא חתם בשם האב ובנוכחותו על מאות מסמכים שאינם כספיים, כדי לחסוך לו מאמץ. המומחית כן מצאה שהחתימות שעל הצוואה מעידות על “חולשה וחוסר שליטה ביד הכותבת של אדם במצב בריאותי ירוד”, והדבר התיישב עם עדות הנוטריונית שהאב חתם בעצמו. בית המשפט קבע שהאב הוא שחתם על הצוואה, וגם הזכיר שחתימת המצווה אינה מרכיב יסוד בצוואה בפני רשות.
והשפעה בלתי הוגנת?
בית המשפט בחן את ארבעת מבחני העזר שהתגבשו בפסיקה (דנ“א 1516/95 מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה): עצמאות המצווה, התלות והסיוע, קשריו עם אחרים ונסיבות עריכת הצוואה. האב היה כשיר, ההורים לא נותקו מאיש, וגם לא מהבן עצמו, והקשר שלהם עם שלושת האחים והחתן לא חרג מיחסים רגילים בין בני משפחה קרובים. לכן נדחתה הטענה להשפעה בלתי הוגנת, וגם הטענה שהאם הייתה “עושת דברה” של אחת הבנות.
נדחתה גם הטענה למעורבות בעריכת הצוואה לפי סעיף 35 לחוק הירושה. הידיעה שההורים מתכוונים לערוך צוואה, והקישור בינם לבין הנוטריונית, אינם נטילת חלק בעריכתה. הבן עצמו תיאר את טענתו כ“השערה חזקה שלי”.
התוצאה
שתי ההתנגדויות נדחו, ובית המשפט הורה לקיים את צוואת האב ואת צוואת האם. הבן חויב בהוצאות אחיו בסך 40,000 ₪, ובנוסף להחזיר להם את חלקם בשכר המומחים, שמונו לבקשתו.
למה זה חשוב
מי ששוקל התנגדות לצוואה נוטה לראות בפגם צורני קלף מנצח. פסק הדין מראה את הגבול: הפגם מעביר את הנטל, אבל בית המשפט ממשיך לשאול שאלה אחת, אם זו צוואת אמת. כשהנוטריונית, המטפל ושתי חוות דעת של מומחים שמינה בית המשפט מצביעים לאותו כיוון, הנטל מורם. ומהצד השני, מי שעוסק בהגנה על צוואה רואה כאן מה קורה כשהתעודה חסרה: הנטל עבר אל האחים שביקשו לקיים אותה, והם נדרשו להוכיח את נסיבות העריכה בהליך שנמשך כמעט ארבע שנים, עם שני מומחים ושני דיוני הוכחות. בית המשפט העיר שמצופה היה שהנוטריונית גם תערוך תרשומת על מהלך עריכת הצוואה.
עו“ד ד”ר רן מובשוביץ: “כשעורכים צוואה בפני נוטריון להורה חולה או מוגבל בתנועה, מצרפים תעודה רפואית מאותו יום, גם אם ההורה צלול לגמרי וגם אם הנוטריון מכיר אותו שנים. זו פעולה פשוטה, והיא עשויה למנוע מצב שבו נטל הראיה עובר אל היורשים שמבקשים לקיים את הצוואה. וליורש שמצא פגם צורני בצוואה: הפגם מעביר את נטל הראיה, הוא לא מכריע את התיק. בלי ראיות לכך שהצוואה אינה רצונו של ההורה, ההתנגדות עלולה להסתיים בדחייה ובחיוב בהוצאות.”
מה זה אומר עבורכם?
לפי פסק הדין, פגם צורני בצוואה שנערכה בפני נוטריון, כמו היעדר תעודה רפואית למצווה חולה, אינו מבטל את הצוואה מעצמו. כל עוד מתקיימים מרכיבי היסוד של הצוואה, הפגם מעביר את נטל הראיה אל מי שמבקש לקיים אותה. מי שמתנגד לצוואה לא יכול להסתפק בפגם: אם הצד השני ישכנע שהצוואה משקפת את רצון המצווה, היא תקוים. ומי שמגן על צוואה כזו צריך להיערך להוכיח את נסיבות העריכה בעדים, במסמכים ובחוות דעת.
שאלות ותשובות
האם צוואה בפני נוטריון בטלה כשלא צורפה לה תעודה רפואית?
לא בהכרח. בת"ע 29422-08-22 קבע בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת שהיעדר תעודה רפואית לפי תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים הוא פגם צורני. הפגם מעביר את נטל הראיה אל מי שמבקש לקיים את הצוואה, ולפי סעיף 25 לחוק הירושה בית המשפט רשאי לקיים אותה אם התקיימו מרכיבי היסוד שלה ואין לו ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. שם היורשים עמדו בנטל והצוואה קוימה.
מתי נוטריון צריך תעודה רפואית לפני שהוא מאשר צוואה?
תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים אוסרת על נוטריון לאשר פעולה של מי שמאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, אלא אם הוצגה לו תעודה רפואית שהוצאה ביום הפעולה. בת"ע 29422-08-22 צוין שהפסיקה נוהגת ככלל לפרש "מרותק למיטתו" בהרחבה, והדרישה הוחלה על אב שהיה מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לעזרת אחרים כדי להתנייד, גם אם שמר על שימוש חלקי ביד אחת.
האם פגם בצוואת אחד מבני הזוג פוגע גם בצוואה ההדדית של השני?
בת"ע 29422-08-22 הפגם הצורני נמצא רק בצוואת האב, שמצבו הרפואי חייב תעודה רפואית. בצוואת האם לא נמצא פגם, ולכן נטל הראיה לגביה נשאר על הבן המתנגד. הבן טען שפסילת צוואת האב תוביל מאליה לפסילת צוואת האם, אבל בית המשפט קיים את שתי הצוואות, ופסק הדין אינו מכריע בטענה הזו.
קריאה נוספת באתר
סקירות פסיקה נוספות באותו נושא
- האב העביר לבנות את הבית שהצוואה ההדדית ייעדה לבן: לבן יש זכות לתקוף את ההעברה כבר בחיי האב (רמ"ש 958-08-26)
- האב נישא בשנית והבן טען שהפר את הצוואה ההדדית של הוריו: התביעה נדחתה (ת"ע 54743-12-25)
- צוואה שנערכה בגיל 89 קוימה: בדיקה ותיעוד בזמן אמת גברו על חוות דעת מומחה בית המשפט (ת"ע 53317-11-22)
נבדק על ידי עו״ד ד״ר רן מובשוביץ · 17.11.2026
האם פסק הדין הזה רלוונטי לתיק שלכם?
פסק דין דומה אינו מכריע תיק — הנסיבות הן שמכריעות, והפער בין השניים הוא בדרך כלל מה שמכריע את התוצאה. לבחינת המשמעות לגבי המקרה שלכם,אפשר לקבוע פגישת ייעוץ.
