האב העביר לבנות את הבית שהצוואה ההדדית ייעדה לבן: לבן יש זכות לתקוף את ההעברה כבר בחיי האב

מספר תיק

רמ"ש 958-08-26

בית המשפט

בית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים)

המותב

השופט אסף זגורי

תאריך ההחלטה

20.10.2026

סעיפי החוק

סעיף 8א לחוק הירושה · סעיף 42 לחוק הירושה · סעיף 45 לחוק הירושה · סעיף 153 לחוק הירושה · סעיף 33(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

מה נפסק?

לבן שנקבע בצוואה ההדדית של הוריו כיורש הבית אחרי מות שניהם יש זכות עמידה לתבוע, עוד בחיי האב, את ביטול העברת הבית במתנה לאחיותיו. בית המשפט המחוזי דן בשאלה הזו לגופה ודחה את טענות האחיות: צוואה הדדית נשענת על הסתמכות הדדית, ואם היורש השני ייאלץ לחכות, ייתכן שכבר לא יהיה אפשר להשיב את המצב לקדמותו. שאר הטענות נדחו, ובסופו של דבר נכתב שבקשת רשות הערעור נדחית על כל חלקיה. אם ההעברה עצמה בטלה טרם הוכרע.

„אך חסימת דרכו של היורש השני מלברר את העניין בבית המשפט, בזמן אמת, בטרם יועברו נכסי העזבון לצדדים שלישיים ורביעיים היא זכות שיש להכיר בה.”

מתוך פסק הדין, רמ"ש 958-08-26

הורים ערכו בדצמבר 2021 צוואה הדדית. לפי סעיף 3 בה, בן הזוג שנותר רשאי לנהוג מנהג בעלים בעיזבון, לרבות מכירת נכסים לצרכיו “וכן מתנות לילדינו”. לפי סעיף 9, הבית יירשם על שם הבן. האם נפטרה במאי 2023, הצוואה קוימה, והבית נרשם על שם האב, בכפוף להערה בדבר יורש אחר יורש. בפברואר 2025 נרשמה העברה של הבית “ללא תמורה” מהאב לשלוש בנותיו. הבן הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לבטל את ההעברה, בטענה שהאב לא היה כשיר לבצע אותה ושהיא מנוגדת לצוואה ההדדית.

בית המשפט לענייני משפחה נתן צו מניעה זמני, מינה לאב אפוטרופוס לדין ומינה מומחה לבדוק את כשרותו. הוא גם קבע שלבן יש זכות עמידה כ“יורש אחר יורש”. האב והאחיות הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

מה עמד להכרעה?

בית המשפט ניסח את שאלת המפתח כך: “האם למי שהוא במעמד של ‘יורש אחר יורש’ יש זכות עמידה בבית המשפט בבואו לתקוף העברת זכויות בנכסי העזבון?” כאן, כשההורה שנותר בחיים עדיין חי. לצידה עלו טענות נגד מינוי המומחה והאפוטרופוס לדין ונגד הסמכות המקומית.

למה ליורש השני יש זכות עמידה?

בית המשפט המחוזי בחר לדון בשאלת זכות העמידה לגופה, ודחה את טענות האחיות. הוא הסכים עם התוצאה של בית המשפט לענייני משפחה, אבל העיר שההנמקה שם הייתה לקונית, והסביר את הקושי.

לפי בע“מ 2035/13, אין לדון בתוקף צוואתו של אדם בעודו בחיים. השופט זגורי הבחין: שם נתקפה הצוואה או הכשרות לצוות. כאן לא תוקפים את הצוואה, אלא מהלך של ההורה שנותר בחיים שמרוקן מתוכן צוואה הדדית שכבר קוימה אחרי מות האם.

צוואה הדדית, לפי בית המשפט, שונה מצוואה רגילה. היא נשענת על הסתמכות של כל אחד מבני הזוג על השני, ויש בה יסודות של צוואה, חוזה ונאמנות. סעיף 8א לחוק הירושה עוסק בביטול צוואה הדדית, אבל אינו מתייחס למצב שבו היורש הראשון מעביר את נכסי העיזבון לאחרים. אם היורש השני ייאלץ לחכות למות ההורה, כתב בית המשפט, הוא עלול להגיע ל“שוקת שבורה”, כי ייתכן שכבר לא יהיה אפשר להשיב את המצב לקדמותו.

בית המשפט נשען גם על בע“מ 1857/24, שבו נקבע שכאשר לשון הצוואה ההדדית אוסרת להעביר את הנכסים לאחרים, המגבלות לפי סעיפים 42 ו-45 לחוק הירושה מחייבות את בן הזוג שנותר. הוא הוסיף את סעיף 153 לחוק הירושה, שמאפשר לכל “מי שמעוניין בדבר” לפנות לבית המשפט בענייני עיזבון.

ומה עם המומחה, האפוטרופוס לדין והסמכות?

כאן הבקשה נדחתה. אלה החלטות ביניים, וערכאת ערעור מתערבת בהן במשורה. בית המשפט לענייני משפחה רשאי למנות אפוטרופוס לדין ומומחה כאמצעי זמני לשמירת ענייניו של אדם, כשעולה ספק בכשרותו. לטענות על כשרות האב יש לבן מעמד גם כקרוב משפחה, לפי סעיף 33(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בית המשפט המחוזי לא שוכנע שהאב מודע להליכים, ולכן ראה בו מי שמיוצג בידי האפוטרופוס לדין, והתייחס רק לאחיות כמערערות. גם הטענה נגד הסמכות המקומית נדחתה: היא לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, ותביעת עיזבון מוגשת לפי מקום מושבה של המנוחה. האחיות חויבו בהוצאות הבן בסך 7,500 ₪ ובהוצאות לאוצר המדינה בסך 3,000 ₪.

מה לא הוכרע?

בית המשפט הדגיש שאינו מכריע אם הצוואה מאפשרת או מונעת את המתנה לבנות, ואם יש בה הגבלה לפי סעיף 45 לחוק הירושה. הסתירה בין סעיף 3, שמתיר מתנות לילדים, לבין סעיף 9, שמייעד את הבית לבן, היא מבחינתו הצדקה נוספת לברר את העניין. הפסיקה גם מכירה בכך שבהיעדר הגבלה בצוואה, היורש הראשון רשאי לעשות ברכוש כבשלו, והיורש השני יורש רק מה שנשאר. כשרות האב בזמן ההעברה תיבחן בבית המשפט לענייני משפחה. “ייתכן מאוד”, כתב השופט, שתביעה כזו תידחה לגופה.

למה זה חשוב

התרחיש מוכר: ההורים כותבים יחד שהבית ילך לילד מסוים, ואחרי מות אחד מהם ההורה שנותר מעביר את הבית לילדים אחרים, לפעמים בגיל מבוגר ובמצב רפואי שנוי במחלוקת. לפי ההחלטה הזו, הילד שנפגע אינו חייב בהכרח לחכות. הוא יכול לפנות לבית המשפט בזמן אמת, לבקש צו מניעה ולברר את ביטול המתנה לפני שהנכס עובר הלאה. מצד שני, זו זכות לנהל הליך ולא זכייה: הכול תלוי בלשון הצוואה ההדדית ובכשרות ההורה בזמן ההעברה. מי שנמצא בסיטואציה כזו צריך לבדוק קודם מה בדיוק כתוב בצוואה על יורש אחר יורש.

עו“ד ד”ר רן מובשוביץ: “בצוואה הדדית, הזמן הוא האויב של היורש השני. אם הבית נמכר או עובר פעמיים, השבת המצב לקדמותו נעשית קשה מאוד. לכן מי שרואה שההורה שנותר מעביר נכסים בניגוד לצוואה ההדדית צריך לפעול מיד, ובראש ובראשונה לבקש צו מניעה. ולמי שעורכים צוואה הדדית: כתבו במפורש אם בן הזוג שנותר רשאי למכור או לתת את הבית במתנה, וּודאו שהסעיפים בצוואה אינם סותרים זה את זה. בתיק הזה, סעיף אחד התיר מתנות לילדים וסעיף אחר ייעד את הבית לבן, ומכאן הסכסוך.”

מה זה אומר עבורכם?

לפי החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, מי שנקבע בצוואה הדדית כיורש אחרי ההורה שנותר בחיים אינו חייב בהכרח לחכות עד מותו כדי להיאבק במהלך שמרוקן את הצוואה, כמו העברת הבית במתנה לאחים. הוא יכול לפנות לבית המשפט בזמן אמת, לפני שהנכס עובר הלאה. זו זכות לברר את העניין, לא הבטחה לנצח: ההכרעה תלויה בלשון הצוואה ההדדית ובכשרות ההורה בזמן ההעברה.

שאלות ותשובות

האם אפשר לתקוף העברת נכס מהעיזבון כשההורה שנותר בחיים עדיין חי?

לפי רמ"ש 958-08-26, צוואה הדדית שקובעת מנגנון של יורש אחר יורש עשויה להקים ליורש השני זכות עמידה כבר בחיי ההורה שנותר, כשההורה פועל בניגוד ללשון הצוואה ומרוקן את העיזבון באמצעות העברת נכסים לאחרים. זו זכות לברר את העניין בבית המשפט, והתביעה עצמה עוד יכולה להידחות.

למה לא חלה כאן ההלכה שאין לדון בצוואה של אדם חי?

לפי בע"מ 2035/13 אין לדון בתוקף צוואתו של אדם בעודו בחיים. ברמ"ש 958-08-26 הבחין בית המשפט המחוזי: לא תוקפים את הצוואה של האב או את כשרותו לצוות, אלא מהלך שמרוקן צוואה הדדית שכבר קוימה אחרי מות האם, והיורש השני עלול להגיע ל"שוקת שבורה" אם יחכה.

האם אסור להורה שנותר בחיים להעביר את הבית?

בית המשפט לא הכריע בכך. בהחלטה נכתב במפורש שהשאלה אם הצוואה מאפשרת או מונעת את המתנה, ואם יש בה הגבלה לפי סעיף 45 לחוק הירושה, תתברר בבית המשפט לענייני משפחה. לשון הצוואה היא "נקודה ארכימדית מכרעת" לשאלה הזו.

קריאה נוספת באתר

• התנגדות לצוואה הדדית

סקירות פסיקה נוספות באותו נושא

• האב נישא בשנית והבן טען שהפר את הצוואה ההדדית של הוריו: התביעה נדחתה (ת"ע 54743-12-25)

לפסק הדין המלא

נבדק על ידי עו״ד ד״ר רן מובשוביץ · 11.11.2026

האם פסק הדין הזה רלוונטי לתיק שלכם?

פסק דין דומה אינו מכריע תיק — הנסיבות הן שמכריעות, והפער בין השניים הוא בדרך כלל מה שמכריע את התוצאה. לבחינת המשמעות לגבי המקרה שלכם,אפשר לקבוע פגישת ייעוץ.

← לכל סקירות הפסיקה