צוואה שנערכה בגיל 89 קוימה: בדיקה ותיעוד בזמן אמת גברו על חוות דעת מומחה בית המשפט
- מספר תיק
- ת"ע 53317-11-22
- בית המשפט
- בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה
- המותב
- השופטת יוכבד גרינוולד-רנד
- תאריך ההחלטה
- 13.1.2026
- סעיפי החוק
- סעיף 26 לחוק הירושה · סעיף 30 לחוק הירושה
מה נפסק?
ההתנגדות נדחתה והצוואה משנת 2018 קוימה. בית המשפט העדיף את חוות הדעת של מומחה שבדק את המצווה שלוש פעמים סביב מועד החתימה, ואת הסרטון שצילם הנוטריון, על פני חוות דעת שכתב מומחה בית המשפט לאחר פטירתה מתוך התיעוד הרפואי. נקבע שהמצווה הייתה כשירה לצוות, ושלא הוכחה השפעה בלתי הוגנת של הבת. המתנגד חויב בהוצאות של 50,000 ₪ בתוספת מע״מ. הערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדחה בהסכמת המערער, ופסק הדין הפך חלוט.
„יש להעדיף חוות דעת של מומחה רפואי אשר ראה ובחן את המצווה בזמן אמת [...] על פני חוות דעת שנעשתה פוסט מורטום, אף של מומחה מטעם ביהמ"ש אשר בוחן את המסמכים הרפואיים בלבד [...]”
מתוך פסק הדין, ת"ע 53317-11-22
אם בת 89 חתמה בשנת 2018 על צוואה בפני נוטריון. את זכויותיה במשק חקלאי במרכז הארץ, נחלה גדולה שהייתה עיקר רכושה וביתה, הורישה לבתה, שגרה לידה וטיפלה בה מאז פטירת בעלה. מן הכספים קיבלה הבת 90% ובן שגר בחו״ל 10%. שני בנים נוספים לא קיבלו דבר, והמצווה כתבה בצוואה עצמה מדוע. צוואה קודמת של האם, משנת 1992, הורישה את הכספים לבת בלבד ואת יתר הרכוש, ובכלל זה המשק, לארבעת הילדים בשווה.
האם נפטרה ב-2022, בגיל 93. משרדנו ייצג את הבת בבקשה לקיום הצוואה. אחד הבנים הגיש התנגדות.
מה טען הבן?
שתי טענות. הראשונה: במועד החתימה האם כבר סבלה מדמנציה, ולא ידעה להבחין בטיבה של צוואה, לפי סעיף 26 לחוק הירושה. לחיזוק הטענה ביקש למנות מומחה מטעם בית המשפט, והמומחה, פסיכוגריאטר, קבע לאחר עיון בתיעוד הרפואי שבסבירות גבוהה יותר האם לא הייתה כשירה. השנייה: הבת הפעילה עליה השפעה בלתי הוגנת, לפי סעיף 30 לחוק. לטענתו היא בודדה את האם משאר המשפחה, השתמשה בחשבון הבנק שלה ושכנעה אותה שרק היא דואגת לה.
מה הכריע את שאלת הכשירות?
שתי ראיות מזמן אמת. האחת: מומחה שהנוטריון ביקש ממנו להעריך את כשירותה בדק את האם שלוש פעמים, לפני החתימה, ביום החתימה ואחריה, וקבע שהייתה כשירה. חוות דעתו הוגשה מטעם הבת. השנייה: הנוטריון צילם את מעמד עריכת הצוואה. בסרטון האם מסבירה בעצמה מה רכושה, למי היא מורישה אותו ומדוע, ומתארת את היחסים עם כל אחד מילדיה. בית המשפט כינה את הסרטון “ראיית הזהב”.
מול שתי אלה עמדה חוות הדעת של מומחה בית המשפט, שנכתבה לאחר הפטירה מתוך רשומות רפואיות, שלדבריו עצמו לא תמיד התיישבו זו עם זו. בחקירתו הנגדית הוא אישר שלמי שבדק בזמן אמת יש משקל גבוה יותר. בית המשפט קבע:
יש להעדיף חוות דעת של מומחה רפואי אשר ראה ובחן את המצווה בזמן אמת […] על פני חוות דעת שנעשתה פוסט מורטום, אף של מומחה מטעם ביהמ“ש אשר בוחן את המסמכים הרפואיים בלבד […]
המסקנה: תהליך דמנטי אכן החל, אבל היה בראשיתו, והאם הייתה כשירה לצוות.
למה נדחתה טענת ההשפעה הבלתי הוגנת?
בית המשפט בחן את הטענה לפי הלכת “החוטים השזורים”, כלומר במכלול הנסיבות, ומצא שהתמונה הפוכה ממה שתיאר המתנגד:
- האם לא בודדה. הבן המתנגד עצמו ביקר אותה באופן קבוע לאורך השנים, גם אם הקשר לא היה חם. לפי בית המשפט, עצם רצף הביקורים שולל את הטענה שהיא נותקה ממנו.
- הבת לא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה. הנוטריון העיד שלא ראה את הבת באותו יום ושהיא לא הייתה בקבלה, ושהאם שילמה בעצמה, בכרטיס האשראי שלה. עורכת הדין שערכה באותו יום את ייפוי הכוח העידה שהבת לא נכחה גם בחתימה עליו. בית המשפט קבע שעזרתה של הבת הייתה סיוע טכני בלבד.
- ההחלטה הייתה של האם. בסרטון היא אומרת שהחליטה “למי כן ולמי לא” כבר לפני זמן רב. בית המשפט מצא שמחלוקות רכושיות בינה לבין הבן המתנגד הן שהרעו את היחסים ביניהם.
הערעור
הבן ערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. בדיון, הערעור נדחה בהסכמת המערער, ופסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הפך חלוט.
איך מגינים על צוואה של הורה מבוגר מפני התנגדות?
השאלה שהתיק הזה עונה עליה, בתשובה של מי שייצג את הבת:
עו“ד ד”ר רן מובשוביץ: “הגנה על צוואה מתחילה ביום עריכתה. כאן, אם בת 89 שהעדיפה את בתה נבדקה על ידי מומחה סביב מועד החתימה, ומעמד החתימה צולם, והיא הסבירה בעצמה למה היא מחלקת כך. כשמומחה בית המשפט קבע שנים אחר כך, מתוך מסמכים בלבד, שלא הייתה כשירה, בית המשפט העדיף את מה שנראה ונשמע בזמן אמת. ולמי ששוקל להתנגד: טענה שההורה בודד ממך קשה להוכיח כשאתה עצמך ביקרת אותו באופן קבוע.”
המסקנות מהתיק:
- בדיקה של מומחה סמוך לחתימה. בתיק הזה היא גברה על חוות דעת שלילית של מומחה שמינה בית המשפט ושנכתבה אחרי הפטירה.
- סרטון של מעמד החתימה, שבו המצווה מסביר בעצמו את החלוקה. בית המשפט קרא לו “ראיית הזהב”.
- מי שמבקש לקיים צוואה כזו צריך לבנות את התיק סביב ראיות מזמן החתימה, ולא סביב מאבק על הרשומות הרפואיות.
- מי שמתנגד בטענת השפעה בלתי הוגנת צריך להראות יותר מקרבה ועזרה יומיומית, ובמיוחד כשהוא עצמו היה בקשר קבוע עם ההורה.
בדף הגנה על צוואה מפורטות הדרכים להגן על צוואה כבר בעת עריכתה, ובדף השפעה בלתי הוגנת מוסבר איך בית המשפט בוחן טענה כזו.
מה זה אומר עבורכם?
מי שעורך צוואה בגיל מבוגר, ובמיוחד צוואה שמעדיפה ילד אחד על פני אחרים, יכול להבטיח אותה מראש: בדיקה של מומחה סמוך למועד החתימה וסרטון של מעמד החתימה, שבו המצווה מסביר בעצמו את החלוקה, עשויים להכריע גם מול חוות דעת שלילית של מומחה בית המשפט. ומי שמתנגד בטענת השפעה בלתי הוגנת צריך להראות יותר מקרבה ועזרה יומיומית: כאן, ביקוריו הקבועים של המתנגד עצמו אצל אמו הראו שהיא לא בודדה ממנו.
שאלות ותשובות
מה גובר, חוות דעת של מומחה בית המשפט או של מומחה שבדק את המצווה בחייו?
הפסיקה רואה בבדיקה שנערכה למצווה בחייו, סמוך לצוואה, את הראיה הטובה ביותר, ובחוות דעת שנכתבה אחרי המוות מתוך מסמכים בלבד את האפשרות הפחות טובה. כאן בית המשפט העדיף את המומחה שבדק את המצווה שלוש פעמים סביב מועד החתימה על פני מומחה בית המשפט, שכתב את חוות דעתו לאחר הפטירה מתוך התיעוד הרפואי בלבד. גם מומחה בית המשפט אישר בחקירתו שלמי שבדק בזמן אמת יש משקל גבוה יותר.
האם אבחנה של דמנציה מבטלת צוואה?
לא בהכרח. השאלה היא אם המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה במועד החתימה, לפי סעיף 26 לחוק הירושה. חזקה שאדם כשיר לצוות, והנטל להוכיח אחרת מוטל על מי שמתנגד לצוואה. כאן נקבע שתהליך דמנטי כבר החל, אבל היה בראשיתו ולא פגע ביכולתה לצוות: היא ידעה מה רכושה, מי ילדיה ולמה היא מחלקת כפי שהיא מחלקת.
עזרה של ילד להורה בהגעה לנוטריון ובסידורים היא השפעה בלתי הוגנת?
לא כשלעצמה. בית המשפט קבע שעזרת הבת במעמד עריכת הצוואה וייפוי הכוח הייתה סיוע טכני בלבד, ושהנוטריון כלל לא ראה אותה באותו יום. בטענות על חשבון הבנק בית המשפט לא הכריע; הוא קבע שלא הוכחה מעורבות של הבת בניסוח הצוואה או בתוכנה. הבן שהתנגד ביקר את אמו באופן קבוע, ולכן היא לא נותקה ממנו, וגם זה שלל את טענת ההשפעה.
קריאה נוספת באתר
סקירות פסיקה נוספות באותו נושא
- הבת ואחיה כתבו טיוטה של צוואת האם והיא הגיעה לעורך הדין: הצוואה בוטלה (תמ"ש 37406-07-22)
- עדים שחתמו כל אחד לבד, בלי המצווה: הצוואה נפסלה וצוואה קודמת קוימה (ת"ע 22430-07-21)
- אפוטרופוס לגוף אינו רשאי לקבל מתנה ממי שבאחריותו: מתנת דירה בוטלה בערעור (עמ"ש 19960-05-18)
פסק הדין לא פורסם. הסקירה נכתבה מתוך פסק הדין שבידי המשרד, שייצג את הבת בתיק, בלי שמות הצדדים.
נבדק על ידי עו״ד ד״ר רן מובשוביץ · 22.10.2026
האם פסק הדין הזה רלוונטי לתיק שלכם?
פסק דין דומה אינו מכריע תיק — הנסיבות הן שמכריעות, והפער בין השניים הוא בדרך כלל מה שמכריע את התוצאה. לבחינת המשמעות לגבי המקרה שלכם,אפשר לקבוע פגישת ייעוץ.