בפסק דין חשוב משנת 2024 (בע”מ 1857/24) קבע בית המשפט העליון הלכה שיש לה השלכות על אלפי צוואות הדדיות שנערכו בישראל: הוראה ששומרת על “חירות לצוות” אינה מבטלת, כשלעצמה, את הסדר “יורש אחר יורש” שבצוואה הדדית. בית המשפט הפך את פסיקת הערכאות הקודמות, חידד את ההבחנה בין שני מנגנונים שונים בצוואה ההדדית, וביטל מחמת טעות צוואה מאוחרת שקיפחה שניים מהילדים.
מעודכן ליום 18/06/26
מה קרה בבע”מ 1857/24?
בני זוג ערכו בשנת 1996 צוואות “תמונת ראי” בכתב ידם: כל אחד הוריש לשני, ואחרי לכת שניהם — הכל לארבעת הילדים, שווה בשווה. הצוואות גם אסרו על בן הזוג הנותר להעביר נכסים בחייו, ושמרו לכל מצווה את הזכות לשנות את צוואתו. האם נפטרה. כחודשיים לאחר מכן ערך האב צוואה חדשה, ובה הוריש את עיקר הרכוש — כולל מה שירש מאשתו — לשתיים מבנותיו בלבד, והותיר לבן ולבת אחרת סכומים מוגדרים. שניים מהילדים התנגדו.
מה קבעו הערכאות הקודמות?
בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי דחו את ההתנגדות. הם קבעו שההוראה ששמרה את “החופש לצוות” מהווה “הוראה אחרת” לפי סעיף 53 לחוק הירושה — הוראה ששוללת את תחולת הסדר יורש אחר יורש שבסעיף 42. לפי גישתם, האב היה רשאי לשנות את החלוקה גם ביחס לרכוש שירש מאשתו.
מה קבע בית המשפט העליון?
בית המשפט העליון הפך את ההכרעה. השופט אלכס שטיין הבחין בין שני מנגנונים שיכולים לחיות זה לצד זה בצוואה הדדית: המנגנון הקנייני — המגן על רכוש המוריש ומבטיח שיעבור ליורשים הבאים (סעיפים 42 ו-45 לחוק); ומנגנון ההסתמכות — המגן על הציפייה ההדדית בין בני הזוג. נקבע כי הוראת “שמירת החירות לצוות” מסירה לכל היותר את מנגנון ההסתמכות, אך אינה מסירה את המנגנון הקנייני. לכן הסדר יורש אחר יורש שבצוואת האם נותר בתוקף, והאב לא היה רשאי לחלק מחדש את הרכוש שירש ממנה.
בית המשפט הוסיף כי ההוראה ששומרת חירות לצוות אינה אלא חזרה על הכלל הקיים ממילא — זכותו של אדם לשנות את צוואתו-שלו. ככזו, אין בה כדי להוות “הוראה אחרת” השוללת את ההסדר הקנייני שבצוואת בן הזוג האחר.
ומה עם הצוואה המאוחרת?
כאן הגיע חידוש נוסף. האב ערך את צוואתו המאוחרת מתוך הנחה שגויה — שהרכוש שירש מאשתו שייך לו ללא תנאי. בית המשפט קבע שמדובר בצוואה שנעשתה מחמת טעות (סעיף 30(ב) לחוק). משלא ניתן היה לקבוע בבירור מה היה האב מורה אלמלא הטעות, בוטלה הצוואה המאוחרת (למעט הסעיף שביטל את צוואתו המוקדמת), והעיזבון כולו חולק שווה בשווה בין ארבעת הילדים.
למה זה חשוב לכם?
בישראל נערכו אלפי צוואות הדדיות לפני שנת 2005, רבות מהן בנוסח “הכל לבן/בת הזוג ואחר כך לילדים” בתוספת משפט על “שמירת הזכות לשנות”. פסק הדין מבהיר שמשפט כזה אינו בהכרח כרטיס פתוח לבן הזוג הנותר לחלק מחדש את רכוש המנוח. אם הורה שנפטר ראשון קבע הסדר יורש אחר יורש, ייתכן שהוא עומד בתוקפו — גם אם הצוואה כללה הוראת “חירות לצוות”, ואף אם ההורה השני ערך אחריו צוואה סותרת. פסק הדין מוסיף נדבך לדיון בסוגיית היתרונות והחסרונות שבצוואה ההדדית.
מה כדאי לעשות?
אם גיליתם שצוואה מאוחרת מקפחת אתכם ביחס לרכוש שהורה אחד הותיר, אל תניחו שאין מה לעשות. השאלה אם הצוואה ההדדית קבעה הסדר קנייני מחייב היא שאלה של פרשנות מדויקת — ופסק הדין הזה מרחיב משמעותית את האפשרות לתקוף חלוקה כזו באמצעות התנגדות לצוואה ההדדית. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בסכסוכי ירושה לבחינת לשון הצוואה ונסיבותיה.
סיכום מקצועי
בע”מ 1857/24 הוא פסק דין מנחה שמחזק את ההגנה על רצון ההורה שנפטר ראשון. שתי קביעותיו המרכזיות — שההבחנה בין המנגנון הקנייני למנגנון ההסתמכות חיה, ושטעות בצוואה שהינה טעות יסודית מאיינת צוואה מאוחרת — מספקות כלים חדשים ליורשים שקופחו. מי שנקלע לסכסוך מסוג זה יפעל נכון אם יפנה ללא דיחוי לייעוץ מקצועי.
שאלות ותשובות: “שמירת החירות לצוות” אינה מבטלת הסדר יורש אחר יורש
מנגנון הקנייני פורש את הגנתו על רכוש המוריש עצמו. בבסיסו עומד עיקרון-העל של דיני הקניין, לפיו אין אדם יכול להעביר לזולתו יותר משיש לו — nemo dat quod non habet. מנגנון ההסתמכות נשען על עקרון תום הלב שבסעיפים 39 ו-61(ב) לחוק החוזים; הוא מגן על ההדדיות, היינו על ציפיית כל מצווה כי רעהו לא יסטה מן ההסדר המשותף.
בית המשפט העליון קבע כי הוראת "שמירת החירות לצוות" בצוואה הדדית אינה מבטלת את הסדר יורש אחר יורש שבצוואת בן הזוג. לכן בן הזוג שנותר בחיים אינו רשאי לחלק מחדש את הרכוש שירש מבן זוגו בניגוד לצוואה ההדדית; צוואה מאוחרת שעשתה כן בוטלה מחמת טעות.
כן. במקרה המדובר, הצוואה נערכה בשנת 1996, כך שפסק הדין מרחיב את היכולת לתקוף צוואות בשל הסתמכות גם בטרם התיקון לחוק הירושה, שנכנס לתוקף בשנת 2005 (תיקון מס' 12).
בפסק הדין נקבע, כי "הוראה אחרת" לפי סעיף 53 לחוק, חייבת להופיע בצוואת המצווה שחילק את הנכסים ולהצביע על כוונתה לסטות מהסדר יורש אחר יורש. ההוראה האחרת יכולה להיות מפורשת או משתמעת.
עליכם להתייעץ עם עורך דין המומחה בדיני ירושה. אם מדובר בצוואות הדדיות, ניתן לבחון אם היה מנגנון קנייני מחייב בצוואה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בבע"מ 1857/24.
אודות הכותב
ד”ר רן מובשוביץ הוא עורך דין ירושה המתמחה באופן בלעדי בסכסוכי ירושה ובהתנגדויות לקיום צוואות. ד”ר מובשוביץ, בעל תואר דוקטור במשפטים (JSD), הוא מחבר הספר “סכסוכי ירושה הלכה למעשה” ועורך האנציקלופדיה לדיני ירושה, ובעל ניסיון של למעלה מעשרים שנה בהובלת הליכים מורכבים בתחום הירושות והצוואות. משרדו עוסק אך ורק בדיני ירושה, צוואה ודיני מתנה במשפחה. משרדו נבחר כמשרד מוביל בתחום דיני הירושה על ידי דירוג DUNS 100 ומשרד מוביל בדירוג BDI.
דר’ רן מובשוביץ עורך דין ירושה וצוואה
עורך דין התנגדות לצוואה
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
