חופש לצוות
חופש לצוות הינו עיקרון יסוד בדיני הירושה בישראל ומופיע בסעיף 27 לחוק הירושה. עיקרון חופש לצוות גורס כי לאדם הזכות לצוות כרצונו בצוואה שהינו עורך, ואין כל אפשרות למנוע ממנו את החופש להוריש את רכושו כרצונו.
סעיף 27 לחוק הירושה
סעיף 27 לחוק הירושה מגדיר את רכיביו של עיקרון החופש לצוות כדלקמן:
- התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה או שלא לעשות אחת מאלה – אינה תופסת.
- הוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה – בטלה.
הוראה בטלה בצוואה
בהתאם לאמור בסעיף 27 לחוק הירושה, הוראה המונעת מהמצווה לשנות את צוואתו בהתקיים תנאי או תנאים, הינה הוראה בטלה.
בטלותה של הוראת הצוואה אינה גורעת מכשרותן של יתר הוראות הצוואה, אלא אם לא ניתן לקיים ההוראה ללא קיומה של ההוראה המגבילה, או כאשר ניתן להסיק באופן מובהק, כי המצווה לא רצה שצוואתו תעמוד בתוקפה ללא אותה הוראה המגבילה את זכותו לערוך או לשנות את צוואתו.
הסתמכות יורש על התחייבות לעריכה או לשינוי צוואה – אינה תקפה
במקרים רבים, מערכת היחסים בין המוריש לבין היורש הפוטנציאלי מבוססת על הבטחות שניתנות בעל פה או בכתב, אשר מכילות סוג של התחייבות מטעמו של המוריש להוריש מרכושו לאותו יורש. על יסוד אותן הבטחות, מתנהל היורש הפוטנציאלי למול המוריש באופן המיטיב עימו.
לדוגמא, היורש הפוטנציאלי הופך למטפל העיקרי של המוריש, משקיע מכספו, מזמנו ומשאביו בסיוע ובעזרה למוריש, מתוך ציפייה לקבלת תמורה בדמות הוראה הורשה בצוואתו של המוריש.
הבטחה להוריש – בטלה
ברם, נוכח עיקרון "חופש לצוות", הסתמכות היורש על ההבטחה לירושה אינה תקפה, ואין להבטחה שכזו, בין אם ניתנה בכתב או שבעל פה כל תוקף.
על האדם המסתמך על התחייבות לכך שיירש את המצווה לדעת, כי הסתמכות זו חסרת בסיס משפטי, וכי אם לא יירש בסופו של דבר, הוא יוכל, לכל היותר, לתבוע את עיזבונו של המוריש להשבת אותם כספים שהוציא כביכול מכוחה של אותה התחייבות.
השאלה אם תביעה שכזו תתקבל תלויה בגורמים רבים, שכן התובע יצטרך להוכיח שהמנוח פעל מתוך כוונה להטעותו, ובכך גרם לו נזקים משמעותיים, שיש עילה להשבתם.
צוואה הדדית: החריג לעיקרון חופש לצוות
עד לתיקון מס' 12 לחוק הירושה, בשנת 2005, ערכו במקרים רבים בני זוג צוואות הדדיות, במסגרתן התחייבו זה כלפי זו ולהיפך, כי הראשון שילך לעולמו מביניהם יוריש את רכושו לבן הזוג הנותר בחיים.
צוואות הדדיות אלו נולדו מתוך החלטה משותפת של בני הזוג, ובמילים אחרות, הצוואה ההדדית הינה גם צוואה משותפת, שכן בעריכתה השתכלל הסכם בין בני הזוג לעניין גורל העיזבון וזהות היורש של בן הזוג הראשון שילך לעולמו.
הסכם זה שנולד בהסכמת בני הזוג נוגד את הוראת סעיף 27 לחוק הירושה ואת עיקרון חופש לצוות וגרם לכך שבני הזוג ראו בעצמם חופשיים לערוך צוואה נפרדת לאחר שערכו צוואה משותפת והדדית, לעיתים קרובות, אך ללא ידיעת בן הזוג המניח, כי הצוואה שבתוקף הינה אותה צוואה הדדית שנערכה על ידי בני הזוג יחדיו.
בצוואה הדדית מותר להתחייב שלא לערוך צוואה
נוכח הפגיעה בהסתמכותו של בן הזוג על הירושה המובטחת, נחקק כאמור תיקון מס' 12 לחוק הירושה, המופיעה בסעיף 8א' לחוק הירושה. לפי התיקון, נולד חריג לעיקרון החופש לצוות, מקום שבצוואה הדדית רשאים בני הזוג להתחייב זה כלפי זו ולהיפך ביחס להסדרים שקבעו בהחלטה משותפת בצוואתם, והם אינם יכולים לבטל את הצוואה ההדדית, אלא בתנאים שנקבעו בחוק.
חרף האמור לעיל, המחוקק מצא פתרון לאיסור בסעיף 27 לחוק הירושה, לעריכת התחייבות לשנות צוואה או לבטלה, כפי שמתבטא בצוואה ההדדית, בכך שכל אחד מבני הזוג רשאי לשנות את הצוואה, רק לאחר שהודיע על כוונתו לבן הזוג האחר, ולאחר פטירה, רק לאחר שויתר על כל מה שירש מבן הזוג שהלך ראשון לעולמו.

משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב-יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מהתנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.