איך חוקרים מומחה מטעם בית המשפט בתיק ירושה? התשובה בקצרה
חקירה נגדית של מומחה אינה ויכוח רפואי; היא בדיקה של הדרך שבה עבר המומחה מן הרשומה הרפואית אל המסקנה. לפי תקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ״א-2020, בעל דין רשאי להגיש למומחה שמינה בית המשפט שאלות הבהרה בכתב בתוך 14 יום מקבלת חוות הדעת, והמומחה משיב בתוך 14 יום. חקירה נגדית של מומחה כזה טעונה רשות בית המשפט, בבקשה מנומקת בתוך 14 יום מקבלת התשובות. שאלות הבהרה מבררות, חקירה נגדית סותרת, ואין האחת תחליף לשנייה.
- חמש החולשות שמחפשים בחוות דעת: פער בזמן בין המסמכים ליום הצוואה; חומר חסר; הנחה שאין לה בסיס בתיעוד; סתירה פנימית; חריגה מהערכה רפואית להכרעה משפטית.
- „שאלות ההבהרה אינן יכולות לבוא תחת החקירה הנגדית” (רע״א 1017/01 אלבטרוניקס); סירוב לחקירה רק משום שלא נשלחו שאלות הבהרה אינו נימוק (ע״א 107/88 רז נ׳ לאף).
- גם כשהחקירה טעונה רשות, השיקול הראשון במעלה הוא עשיית משפט צדק (בע״מ 8793/13).
- בתיקי כשירות, החולשות נבחנות מול המבחן המשפטי של סעיף 26 לחוק הירושה.
| שאלות הבהרה | חקירה נגדית | |
|---|---|---|
| המטרה | להבהיר מה כתוב ולמה | לבחון את המשקל ולסתור את המסקנה |
| המועד | 14 יום מקבלת חוות הדעת | בקשה מנומקת בתוך 14 יום מקבלת התשובות |
| טעונה רשות? | לא | כן, כשהמומחה מונה על ידי בית המשפט |
| הסגנון | מברר, לא לעומתי | מעמת |
עו"ד ירושה ד"ר רן מובשוביץ עוסק אך ורק בדיני ירושה וצוואות: התנגדות לצוואה, ביטול ופסילת צוואה, ביטול והגנה על מתנות וסכסוכי עיזבון. מחבר הספר “סכסוכי ירושה הלכה למעשה”. מדורג DUN'S 100 ו-BDI Code 2026.
חקירה נגדית של מומחה אינה הרצאה רפואית של עורך הדין.
המטרה אינה להראות לשופט שעורך הדין קרא מאמרים רפואיים. המטרה היא לבדוק את הדרך שבה המומחה עבר מן הרשומה אל המסקנה.
אני מחפש חמישה סוגי חולשה
- פער בזמן – חוות הדעת מסיקה על יום הצוואה ממסמכים רחוקים מדי.
- חומר חסר – רשומה משמעותית לא עמדה לפני המומחה או לא קיבלה מענה.
- הנחה לא מוכחת – המסקנה תלויה בהנחה שאין לה בסיס בתיעוד.
- סתירה פנימית – חלק אחד בחוות הדעת אינו מתיישב עם חלק אחר.
- חריגה מן התחום – המומחה עובר מהערכה רפואית להכרעה משפטית או עובדתית שאינה בסמכותו.
בתיקי כשירות, סוגי החולשה האלה נבחנים מול המבחן המשפטי של סעיף 26 – להרחבה: כשירות המצווה לערוך צוואה ומומחה רפואי בהתנגדות לצוואה.
שאלות הבהרה אינן חקירה נגדית
שאלות הבהרה נועדו להבהיר את חוות הדעת. חקירה נגדית נועדה לבחון את משקלה ואת הבסיס למסקנותיה.
ההסדר הדיוני בבית המשפט לענייני משפחה קבוע כיום בתקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020: בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את השאלות. מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, לאחר שהוגשה בקשה מנומקת לחקור אותו בתוך ארבעה עשר ימים מקבלת התשובות לשאלות ההבהרה – אלא אם כן הורה בית המשפט שבעל דין רשאי לחקור את המומחה אף בלא שהוגשו שאלות הבהרה.
בפרשת אלבטרוניקס נקבע "שאלות ההבהרה, כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת. ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת. ולא הרי אלה כהרי זו. ברי, אפוא, כי שאלות ההבהרה אינן יכולות לבוא תחת החקירה הנגדית" (רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' בר). המטרה של שאלות ההבהרה אינה לעמת את המומחה עם טענות, אלא לברר מדוע רשם כפי שרשם ולהבהיר את מה שאינו ברור בחוות הדעת. זו הסיבה ששאלות ההבהרה חייבות להיות מנוסחות באופן מכובד, שאינו לעומתי, מתוך מטרה לברר ולא מתוך מטרה לסתור.
מן הפסיקה: הזכות לחקור מומחה
העובדה שבית המשפט מעניק משקל רב למומחה שמינה מטעמו, בשל האובייקטיביות שלו, מובילה לכך שיש לאפשר לצדדים לאתגר את חוות דעתו של המומחה במבחן החקירה הנגדית (רע"א 3112/93 עזבון המנוחים וולף הוגו (חיים) וולף אירמה (חנה) נ' מושב גן שומרון). בפרשת רז נקבע "החלטת בית המשפט שלא להתיר את חקירת המומחים הרפואיים מושתתת הייתה על הנימוק האחד והיחיד, שאין להתיר זאת מכיון שהמומחים לא נשאלו קודם לכן שאלות הבהרה. משנמצא שנימוק זה לא היה בו להצדיק דחיית הבקשה לחקירה, דן הערעור להתקבל..." (ע"א 107/88 רז נ' לאף).
גם כאשר החקירה טעונה רשות, השיקול הראשון במעלה הוא עשיית משפט צדק. כך נפסק בפרשת פלונית, שם נקבע כי המניעה מחקירת המומחה על ידי בעל דין "עלולה לגרום למבקשת לחוסר צדק דיוני חמור ואף לעיוות דין. נסיבות נדירות ומיוחדות אלה מצדיקות מתן רשות ערעור במקרה זה... יפים גם לענייננו דבריו של הנשיא מ' שמגר בע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189 (1985): "מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו.. עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הראציונאליות של מסקנותיו" (בע"מ 8793/13 פלונית נ' פלונית, 03.02.2014).
עקרונות אלה, שנפסקו בחלקם על רקע ההסדרים הדיוניים הקודמים, ממשיכים להנחות את בתי המשפט גם תחת תקנה 25 הנוכחית, המוסרת את שיקול הדעת בעניין זימון המומחה לחקירה לבית המשפט.
לתקיפת חוות הדעת עצמה ראו: פסילת חוות דעת רפואית, ולמנגנון הכללי: מומחה מטעם בית המשפט.
לעורכי דין
לצד הייצוג הישיר של לקוחות, ד"ר רן מובשוביץ מעניק גם לעורכי דין ליווי מקצועי בניתוח חוות דעת ובהכנת אסטרטגיית חקירה בתיקי ירושה מורכבים. להרחבה: ייעוץ וליווי מקצועי לעורכי דין בתיקי ירושה.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
