ד"ר רן מובשוביץ מייצג לקוחות ישירות אך ורק בדיני ירושה, צוואה, סכסוכי ירושה ומתנות והענקות בתוך המשפחה. משרדו מדורג בשנת 2026 כמשרד מוביל בתחום הירושה בדירוגים המקצועיים DUN'S 100 ו-BDI Code.
מה ההבדל בין קבילות למשקל של ראיה בהליכי ירושה? התשובה בקצרה
קבילות היא השאלה אם בית המשפט רשאי בכלל לקבל את הראיה; משקל הוא כמה היא שוקלת אחרי שהתקבלה. במשפט הישראלי כיום כמעט כל ראיה קבילה, ולכן המאבק האמיתי הוא על המשקל. פסולות: ראיה שהושגה בהאזנת סתר או בפגיעה בפרטיות, ומה שנאמר בהליכי גישור ופשרה בחסות בית המשפט. משקל מופחת: עדות כבושה, עדות בעל עניין, צילום במקום מקור. משקל גבוה: תעודה ציבורית. הימנעות מהבאת ראיה שבידי בעל דין פועלת נגדו.
- הדוגמה המובהקת בירושה היא בקשה לקיום צוואה בהעתק, שבה יש להראות שנעשה כל מאמץ לאתר את המקור.
- בית המשפט לענייני משפחה רשאי לסטות מדיני הראיות לשם עשיית צדק (סעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה).
| הראיה | קבילה? | המשקל |
|---|---|---|
| הקלטה שהושגה בהאזנת סתר | לא | — |
| דברים שנאמרו בגישור בחסות בית המשפט | לא | — |
| עדות כבושה | כן | נמוך |
| עדות בעל עניין בתוצאה | כן | מופחת |
| צילום במקום מסמך מקור | כן | לפי ההסבר להיעדר המקור |
| תעודה ציבורית | כן | גבוה |
קבילות ומשקל בדיני ראיות
קבילות ומשקל בדיני ראיות הם שני מושגים הקובעים מה דינה של ראיה שהוגשה לבית המשפט בשני תנאים מצטברים:
א. האם הראיה קבילה
ב. מה משקלה של הראיה.
קבילות ראיה
המגמה השלטת היום במשפט הישראלי היא מעבר משאלה של קבילות ראיה לשאלה של משקל ראיה ולכן, כמעט כל הראיות בדין הישראלי קבילות וניתן להגישן לבית המשפט, למעט ראיות שהושגו בדרך של האזנת סתר או פגיעה בפרטיות.חוק איסור האזנת סתר קובע כי ראיות שהושגו בדרך של האזנת סתר פסולות ואין להשתמש בהן בבית המשפט. חוק הגנת הפרטיות קובע, כי ראיות שהושגו בדרך של פגיעה בפרטיות פסולות אף הן, ואין להתיר שימוש שלהן בבית המשפט. מקרים מיוחדים של ראיות שאינן קבילות הן ראיות שהושגו במסגרת הליכי פשרה וגישור בחסות בית המשפט. כלל ידוע הוא, כי אין לחשוף את מה שהתרחש בהליכי הגישור, וזאת על מנת לעודד את הצדדים להתדיין בפתיחות ומבלי לחשוש שלעמדתם בהליך הגישור תהיה משמעות בבית המשפט. פסילת הראיות והקביעה שאינן קבילות בבית המשפט, היא יישום של כלל הידוע בשם “פירות הפרי המורעל”. כלל זה קובע, כי אין להשתמש בפירות של הפרי המורעל (הראיה הפסולה) לשם עשיית צדק
משקל ראיה
שאלת משקלה של הראיה מושפע מסדרה של גורמים וכללים ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כך לדוגמא, עדות כבושה קבילה, אך משקלה נמוך. בית המשפט יקבע כי עדותו של בעל עניין גם היא בעלת משקל מופחת, בשל האינטרס שלו בתוצאות המשפט. בית המשפט יעדיף תמיד את הראיה הטובה, שהינה המקור למסמך על פני העתקו. דוגמא טובה ליישום הכלל היא בקשה לקיום צוואה בהעתק, במסגרתה מוגש בדרך כלל צילום של צוואה שאין למבקש את מקורה ועל כן עליו להוכיח שעשה ככל שניתן בכדי לאתר את המקור. לעיתים, בעל דין מחזיק בראיה אך נמנע מלהביא אותה בפני בית המשפט וגם להתנהלות שכזו המכונה הימנעות מהבאת ראיה יש משמעות ראייתית רבה. לתעודה ציבורית, משקל ראייתי רב, מקום שהיא הונפקה על ידי המדינה או רשות שלטונית, והדעת נותנת שהיא משקפת עובדות שעליהן אין חולק.
צריכים ליווי משפטי בנושא קבילות ומשקל בדיני ראיות?
או התקשרו: 072-3310205 · וואטסאפ · קביעת פגישת ייעוץ אונליין
ד"ר רן מובשוביץ — עורך דין ודוקטור למשפטים
מחבר הספר "סכסוכי ירושה — הלכה למעשה". מייצג לקוחות אך ורק בדיני ירושה, צוואות ומתנות בתוך המשפחה, ומשרדו מדורג בשנת 2026 כמשרד מוביל בתחום הירושה בדירוגים המקצועיים DUN'S 100 ו-BDI Code.
תחומי הליבה של המשרד:
התנגדות לצוואה · הגנה על צוואה · ביטול הסכם מתנה · הגנה על הסכם מתנה
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ · רח' ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417 · טל: 072-3310205 · וואטסאפ: 054-8089547 · info@the-lawyer.co.il · אודות המשרד · יצירת קשר
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה | האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
