השמדת צוואה
עו”ד דיני צוואה ומתנה
השמדת צוואה
השמדת צוואה היא אחת הדרכים להביא ל-ביטול צוואה על ידי המצווה ובנוסף, מהווה עילה לפסילת יורש מירושתו אם הורשע בהיזק לצוואה. סעיף 36 ל-חוק הירושה קובע כי המצווה רשאי לבטל צוואתו גם באמצעות השמדתה. הוכחת השמדתה של הצוואה יכולה להוות ראיה מכריעה לכך שיש לקבל התנגדות לקיומה של הצוואה ולקבוע כי המצווה לא רצה באכיפתה של הצוואה וזה אינו רצונו האחרון. הוכחת ההשמדה מביאה איפוא להליך פסילת צוואה. אקט ההשמדה על ידי מי שאינו המצווה יכולה להביא לפסילתו של המשמיד מירושה, אך הוא דורש הרשעה בפלילים לפי דיני העונשין, בהתאם לעמדת הפסיקה המקובלת בבית המשפט לענייני משפחה. ההרשעה הנדרשת היא בעבירה אשר מוגדרת בחוק העונשין כהיזק (לצוואה) בזדון ובכוונה תחילה. הנושאים העיקריים הנוגעים ב-סוגיית ההשמדה הינם “חזקת ההשמדה” ומשמעותה ביחס לרצון האחרון של המנוח, הדרך הנכונה להשמדתם של עותקי הצוואה, היזק לצוואה על ידי מי שאינו יורש ומשמעותו, העבירה הפלילית של היזק בזדון לצוואה ומשמעותה.
חזקת ההשמדה
כאשר המצווה השמיד את צוואתו, נולדת חזקה שהתכוון בכך לבטל אותה. חזקה זו מכונה “חזקת ההשמדה”. נניח, לצורך הדוגמא, שאדם ערך את צוואתו, אך לאחר מספר שנים החליט שהוראותיה אינן תואמות את רצונו, והוא משמיד אותה פיזית. בכך נולדה חזקה שהצוואה הושמדה ואינה תקפה. ברם, מה קורה אם לאחר פטירת המנוח צץ אחד היורשים עם עותק של הצוואה המקורית ומגיש בקשה לקיום צוואה? סוגיה זו מעסיקה את בתי המשפט לענייני משפחה, לאור העובדה שככל והיורש יודע על אקט ההשמדה בידי המצווה, הרי שהוא פועל למעשה לתבוע על פי צוואה מזויפת, בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 5 לחוק הירושה. נזכיר, כי הרשעתו של יורש בתביעה לקיומה של צוואה מזויפת, משמעה נישולו מן הירושה כולה.
במקרה שבו ייצגתי בתור עורך דין ירושה, התברר כי המנוח השמיד את צוואתו, ואולם בדרך פלא הגיש אחד מהיורשים את הצוואה שהושמדה לקיום וטען כי המנוח הותיר בידו בכוונה תחילה את עותק הצוואה המקורי. מצב זה מעורר קושי אמיתי בפני בית המשפט, והמאבק המשפטי מתמקד במה היה רצונו האחרון של המנוח – האם להשמיד את הצוואה או שמא ליתן לה תוקף. כך לדוגמא, ניתן לבחון את ההנחה שהמצווה שכח שמסר עותק של הצוואה המושמדת לידי מבקש הקיום, ואם יוכח שכך היה, בית המשפט לא יכשיר את הצוואה.
הדרך הנכונה להשמדת עותקי הצוואה
מכיון שההשמדה נועדה לבטל את הצוואה, הרי שמיקוד השאלה צריך להיות, מהי הדרך הטובה ביותר לבטל צוואה ולא מה הדרך הטובה ביותר להשמדת עותקי הצוואה, מקום שהניסיון מלמד שעותקים או העתקים של הצוואה זולגים לסביבה החיצונית ואין וודאות שניתן להשמיד את כל העותקים. לאור האמור, דומה כי ברור, שהשמדת צוואה אינה מבטיחה הדרך המבטיחה את ביטולה של הצוואה. לכן, הדרך המומלצת לבטל צוואה היא לבצע פעולה נוספת על השמדת עותקי הצוואה, שאינה “שלילית” ביסודה, פעולה המתעדת את השמדת הצוואה ואת רצונו של המצווה בביטולה של הצוואה שהושמדה. מומלץ לפעול באחת משתי הדרכים הבאות:
א. לערוך כתב ביטול צוואה באחת הצורות לעשיית צוואה. נניח שהמצווה ערך צוואה בעדים והוא מבקש לבטל אותה. ככל שהמצווה יערוך כתב ביטול צוואתו באותה דרך, בפני שני עדים, הרי שהצוואה בוטלה. בדרך זו, יכול המצווה להימנע מעריכת צוואה חדשה. לכתב הביטול ניתן ורצוי לצרף תצהיר ביטול הצוואה.
ב. לערוך צוואה חדשה שבה מצויין במפורש, כי היא מבטלת את הצוואה הקודמת כולה על כלל הוראותיה. להרחבה נוספת על ביטול צוואה.
השמדת הצוואה על ידי מי שאינו יורש
השמדת עותקי הצוואה על ידי מי שאינו יורש מעלה את סוגיית האינטרס שעומד בבסיס מעשה ההשמדה או ההיזק. נזכיר, כי השמדה שלא במתכוון אינה בגדר עבירה פלילית וחייב להיות יסוד של כוונה וזדון במעשה ההיזק לצורך הרשעה בעבירה זו באספקט הפלילי-עונשי. חוק העונשין קובע כי:
היזק בזדון
452. ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.
היזק לצוואה או לפנקס
455. העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו – מאסר חמש שנים.
סעיפים אלו שעניינם בעבירות המביאות לפסילת יורש כאמור, מגדירים את המושג השמדת צוואה במישור הפלילי בהעמידם את התנאים הבאים לקיומה של עבירה פלילית: קיום צוואה, פגיעה או הריסת הצוואה במזיד (בכוונה תחילה) בניגוד לדין. נשאלת השאלה, מתי מותר להשמיד צוואה כדין. התשובה היא כמובן, כאשר המצווה עצמו החליט לבטל את הצוואה ואחת הדרכים לכך היא באמצעות השמדתה והשמדת כל עותקיה. הרשעתו של יורש בהשמדת צוואה בדרך של היזק לה בזדון ובכוונה תחילה, משמעה גם פסילתו מהזכות לרשת את המצווה, כאמור בסעיף 5 לחוק הירושה
בהנחה שאין אינטרס של משמיד הצוואה לתמוך ביורש פוטנציאלי באמצעות השמדת צוואה המנשלת אותו מרכוש, ניתן לבחון עילה נזיקית כנגד משמיד הצוואה ברשלנות, אלא שלצורך הוכחת עילה זו, יש להוכיח גם את הנזק שנגרם כתוצאה מהשמדת הצוואה ברשלנות, ואם אין עותק לצוואה, לא ניתן להוכיח, בדרך כלל, את המשמעות הכלכלית – נזיקית להשמדתה של הצוואה. מדובר איפוא בסוגיה סבוכה הדורשת ירידה לפרטים ואיתור ראיות.
נושאים קשורים:
- קיום חלק מצוואה
- על מה לחשוב כשעורכים צוואה
- לקסיקון צוואות/ירושות – כל המושגים הנוגעים לירושה/צוואה מהפן המשפטי
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
