דיני ירושה
דיני ירושה בישראל הם חוקים, דינים ותקנות אשר עוסקים בדרך שבה יועברו נכסי המנוח שהלך לעולמו ליורשיו. רכושו של המנוח שנותר אחריו, מכונה בדיני ירושה ״עיזבון״. דיני הירושה בישראל מפורטים ב-חוק הירושה, התשכ"ה-1965 וכן ב-תקנות הירושה. דיני ירושה בישראל עוסקים בהגדרת הירושה: העברת נכסי העיזבון המורכבים מזכויות רכושיות או כאלו בעלות שווי כלכלי מאדם שנפטר לידי יורשו על פי דיני הירושה. עיקרון היסוד בדיני ירושה קובע כי תחילת הירושה מתרחשת רק לאחר פטירת האדם, שכן לא ניתן לרשת אותו עוד בחייו, בהתאם ל-סעיף 1 לחוק הירושה הקובע כי "במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו", כך שברור שהירושה עוסקת אך ורק במצב שבו נפטר האדם. הירושה מתממשת באמצעות מתן צו שיפוטי שמעמדו כפסק דין של בית משפט. קיימים שני סוגים לאותו צו שיפוטי: הראשון, צו ירושה הקובע כי עיזבון המנוח מתחלק בין יורשיו על פי כללי ירושה לפי דין או צו קיום צוואה, שם נקבעת חלוקת רכושו של המנוח בהתאם להוראות צוואתו. בצד המעשי, דיני הירושה עוסקים, בין היתר, בסוגיות הבאות: ירושה על פי דין (ירושה ללא צוואה), ירושה על פי צוואה, איך מתחלקת ירושה כשאין צוואה, ניהול עזבונות (ניהול עיזבון), עקרונות כללים של חלוקת ירושה בין יורשים, וכן שאלות ספציפיות כגון: עדיפויות בחלוקת ירושה בין בני משפחה, זכויות היורשים, דיני ירושה זרים של מדינות אחרות ועוד. סכסוכי ירושה הנובעים מ-דיני הירושה מטופלים על ידי עו ד דיני ירושה, שהינו עורך דין המתמחה בתחום של ירושות, צוואות ומתנות בין בני משפחה.
ירושה על פי דין
ירושה על פי דין היא ירושה ללא צוואה אשר הוראותיה נקבעת לפי הוראות חוק הירושה. דיני ירושות קובעים 3 שכבות של יורשים לפי סדר קירבתם המשפחתית למנוח. שכבות אלו מכונות גם פרנטלות בדיני ירושה. בשכבה הראשונה של היורשים מצויים בן הזוג של המנוח וצאצאיו, ואם נפטרו הצאצאים, צאצאי צאצאיהם. לשכבה זו מיוחס סעיף 11 לחוק הירושה, העוסק באופן ממוקד ב- זכות הירושה של בן הזוג. בשכבה השניה של היורשים מצויים הורי המנוח והורי הוריו (משמע, הסבא והסבתא). בשכבה השלישית של היורשים נמצאים אחיו ואחיותיו של המנוח וצאצאיהם. לכל שכבה (פרנטלה) קדימות על פני יורשי השכבה שאחריה, כך שאם קיים יורש לפי הפרנטלה השניה לדוגמא, לא יהיו יורשים מהפרנטלה השלישית. כאמור, בכדי לקבל תוקף לירושה על פי דין יש לקבל צו ירושה. את הצו מנפיק הרשם לענייני ירושה.
מי יורש ירושת אח שנפטר
כאשר המנוח השאיר אחריו רק אחים, ירשו כל האחים בחלקים שווים אך כאן קמה סוגיה נוספת והיא מי יורש את ירושתו של האח שנפטר? היה ונפטר אחד האחים, ירשו אותו צאצאיו, ואם אין לו צאצאים ואין לו הורים, ירשו את חלקו יתר האחים בחלקים שווים.
ילד מאומץ יורש את הוריו מאמציו
ילד מאומץ שהינו מי שאומץ על פי הוראות חוק אימוץ ילדים, יורש את ההורה המאומץ כאילו היה בנו ואין משמעות לעובדה שאינו צאצא ביולוגי שלו. בנוסף, המאומץ יורש גם את קרובו הביולוגי, כך שיתכן בהחלט שיירש גם את אביו המאמץ וגם את אביוהביולוגי. חרף האמור לעיל, אביו הביולוגי של המאומץ לא יירש את הבן שאומץ על ידי אחר. ב-תזכיר חוק הירושה החדש מוצע לבטל מצב שבו המאומץ יורש גם את ההורה הביולוגי.
ירושה של בני זוג לא נשואים
בן זוג שאינו נשוי יורש את בן זוגו המנוח, ככל והינו ידוע בציבור. חוק הירושה השווה בין מעמדם של ה-ידועים בציבור ובין מעמדם של בני זוג נשואים במסגרת סעיף 55 לחוק הירושה. יחד עם זאת, ראוי לציין כי הגדרת הידוע בציבור מעורפלת ולא ברורה על פי החוק ועל כן היא יציר פסיקת בתי המשפט.
ירושה על פי צוואה
היה והמנוח הותיר אחריו צוואה, תהא ההורשה בהתאם להוראות הצוואה, וזאת בכפוף לכך שינתן תוקף משפטי לצוואה באמצעות הוצאת צו קיום צוואה על ידי הרשם לענייני ירושה. כלומר, לצוואה אין כל תוקף עד למועד שבו ניתן צו קיום צוואה, והוא זה הקובע כי לצוואה תוקף משפטי כלפי כל העולם. כאשר קיימת צוואה שקיבלה תוקף באמצעות צו קיום צוואה, אין עוד משמעות להוראות הירושה על פי דין, אלא בנסיבות שבהן הצוואה אינה מקיפה את כל רכושו של המנוח או שלא ניתן לקיימה בשל אחת מהסיבות המנויות בחוק הירושה. במקרה שהצוואה סותמת או לא מורה דבר לגבי האופן שבו יחולק חלק מהעזבון בין היורשים, אזי הוא יחולק בהתאם להוראות חוק הירושה. הכלל הוא שיש לכבד את הצוואה, ואולם במקרים מסויימים, היה וקמו עילות להתנגדות לצוואה או עילות לביטול צוואה, ניתן להגיש התנגדות לצו קיום צוואה ולטעון בה כי והצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, מעורבות בעריכת צוואה, טעות בצוואה, ניצול של המצווה או כאשר המצווה לא כשיר לערוך את הצוואה. במקרים של צוואה בכתב יד, ניתן לטעון כנגד העדר אופי צוואתי של הצוואה. עילות התנגדות נוספות הן כאשר הצוואה מכילה הוראה בלתי חוקית, הוראה בלתי מוסרית או הוראה בלתי אפשרית. קיימות עילות העוסקות בפגמים באופן עריכת הצוואה, כגון העובדה ש-עדים לצוואה לא מילאו את תפקידם ולכן לא ניתן לאשר את הצוואה כ-צוואה בעדים. בנוסף, קיימות עילות מודרניות יותר שהינן יציר פסיקת בתי המשפט, כגון יישום של דיני החסר בצוואה (השלמה של הוראות שחסרות בצוואה), תחרות בלתי הוגנת בין יורשים, צוואה שנשתכחה, אם התקבלה ההתנגדות לצוואה, בית המשפט לא ייתן צו לקיומה ואז תהא חסרת תוקף מעשי. במקרה של הגשת התנגדות כאמור, יש צורך בדרך כלל להידרש לשאלה של ניהול עזבונות.
ירושה על פי קרן נאמנות
המנוח יכול להורות בצוואה על הקמת קרן נאמנות (הקדש בצוואה), אשר תחלק את הונה של הקרן לאחר פטירתו ולפי הוראותיו, לנהנים על פי בחירתו. באופן שכזה הנהנים בקרן הופכים להיות יורשים בפועל. קרן נאמנות אינה בגדר עזבון בהכרח, ואין היא נופלת בגדרי הדרישה לניהול עזבונות, ובלבד שהוקמה עוד בימי חייו של המנוח ולא בצוואתו.
ירושה על פי הסכם בין יורשים
הסכם בין יורשים הוא הסכם שמטרתו לסטות מחלוקת הירושה על פי הדין או על פי הצוואה, ולחלק את העזבון בהתאם להסכמות שהושגו בין היורשים. הסכמים בין יורשים נערכים בדרך כלל על מנת לחסוך במיסים שיוטלו על דירות ומקרקעין שירשו היורשים, לאחר שימכרו אותם.
מחלוקות בדיני ירושה
המחלוקות בדיני ירושה מתבטאות בהליכים של התנגדות לצוואה, ביטול צוואה, התנגדות לצו ירושה, ביטול צו קיום צוואה, ביטול צו ירושה, הסכם בין יורשים והסתלקות מירושה. מחלוקות בדיני ירושה נוגעות בעיקר לשתי שאלות: האם הרכוש שהותיר המנוח שייך לו או לאחרים ב. כיצד יש לחלק את זכויות של המנוח בין יורשיו
ניהול עזבונות
ניהול עזבונות הינו נושא המטופל במסגרת דיני הירושה. דינים אלו קובעים כידוע, כי כלל הנכסים של המוריש העומדים לחלוקה בין יורשיו, יכונו עזבון. בנוסף, קיימים נכסים מחוץ לעיזבון (נכסים מלבר עיזבון) המפורטים בסעיף 147 לחוק הירושה. מדובר בכספי ביטוחים וקופות גמל אשר יוענקו בהתאם להוראות המכונות "כתב מינוי מוטבים". האדם מתבקש לקבוע את המוטבים בחייו על ידי מנהלי המוסדות המחזיקים בכספי הביטוח או הקופות. ניהול עזבונות נדרש על פי דיני הירושה כאשר קיים מחסום המונע מתן צו ירושה או צו קיום צוואה או כאשר ניתן צו, אך העיזבון לא מחולק ליורשים מסיבה כלשהי. לדוגמא, כאשר הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, ולאחר מספר ימים הוגשה התנגדות לקיום צוואה, הרי שיש צורך לנהל את העיזבון למשך התקופה שבו תתברר ההתנגדות לצוואה. במקרה שכזה, ובמיוחד כאשר מדובר בנכסי עיזבון רבים ובעלי ערך, יתכן ויהיה צורך למנות מנהל עזבון. קיימים שני סוגים של מנהלי עיזבון. מנהל עיזבון זמני הממונה עד למועד שבו ניתן צו לקיום צוואה או צו ירושה, ו-מנהל עיזבון קבוע שמטרתו לחלק את העזבון בין היורשים על פי צו הירושה או צו לקיום צוואה בהליך המכונה חלוקת עיזבון. על מנת שימונה מנהל עזבון יש להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון. אם כל היורשים מסכימים לזהות מנהל העיזבון, ניתן להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה. בכל מקרה אחר, יש להגיש תביעה למינוי מנהל עיזבון לבית המשפט לענייני משפחה. להרחבה ראו לדוגמא החלטה בנושא מינוי מנהל עיזבון.
ירושה ומשפט בינלאומי
מוריש אינו תושב ישראל
מה קורה כאשר המוריש אינו תושב ישראל? סעיף 135 לחוק הירושה מגדיר "מושב של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו". בכך נקבע, כי הדין שיחול על ירושה הוא דין המושב של המנוח. מדובר בסעיף קוגנטי (מחייב) שבית המשפט לא יסטה ממנו. עו"ד דיני ירושה נדרש להבין את הקשר שבין דיני הירושה הזרים בחוץ לארץ ודיני ירושה בישראל. לפיכך, על מנת שבית המשפט הישראלי יקנה סמכות לדון בענייני ירושה של אדם שנפטר, יש לקבוע כי ה
מוריש היה בשעת מותו תושב ישראל או כי הניח אחריו נכסים בישראל. בהתאם לסעיף 135 לחוק, השאלה מהו מקום מושבו של המנוח נקבעת על פי מרכז חייו של המנוח במועד הפטירה. נפסק בפרשת פלונית, כי החריגים היחידים להוראת הסעיף מצויים בכללים ספציפים המפורטים בס' 140-138 לחוק הירושה [II].
דיני ירושה זרים
עולה מכך, כי יש מקרים בהם בית המשפט הישראלי יידרש להכיל משפט ירושה זר על הליכי ירושה המתקיימים בישראל, כאשר התנאי לכך הוא, כי מרכז חייו של המנוח היה במדינה אחרת. יחד עם זאת נקבע, כי אין בקניית סמכות לדון בסכסוך ירושה, כדי לקבוע איזה דין יחול על הירושה. כך לדוגמא, בפרשת מסתורה, קבע בית המשפט כי הדין שיחול על הירושה הינו דין המושב, אך יתכן שעל נכסים מסוימים יחול דין אחר, והוא מקום המצאם. נפסק, כי במקרה של ירושה על פי דין, יחול על הנכסים דין מקום המצאם אך ורק אם שיטת המשפט במקום בו הם נמצאים קובעת כי היא בלבד תחול על ירושתם. לפיכך, בית המשפט עשוי לדון בעניינו של תושב ישראל אשר הוריש נכס מקרקעין בלבנון, על פי הדין הלבנוני. מובן שמצב מסוג זה מחייב הבנה בדין הלבנוני ואכן, בתי המשפט נוהגים להסתמך על חוות דעת מומחה לדין זר בטרם יפסקו במחלוקת מסוג זה [III]
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
