דיני ירושה
דיני ירושה חולשים על מערכת החוקים שקובעת כיצד תתרחש הירושה לאחר פטירתו של אדם.
ככלל, נערכת בישראל הירושה על פי הדין האזרחי, על יסוד הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965.
בין היתר עוסק החוק בקביעת הכללים שיחולו על הירושה, דרכי הירושה, ביטול הירושה, בהתנגדות לצוואה או לירושה על-פי דין וביחסי הגומלין שבינו לבין הוראות חוק מן המשפט הבינלאומי.
דיני ירושה – מהי ההורשה?
ההורשה היא פעולת הענקה של רכושו של המנוח לידי יורשו. רכושו של המנוח הינו כלל זכויותיו וחובותיו של המנוח ולאחר פטירתו, מכונה אותו רכוש עזבון.
מה לא נכלל בגדר נכס עזבון
על פי חוק הירושה הישראלי קיימות זכויות מסוימות שאינן חלק מן העזבון של המנוח לאחר פטירתו, כך לדוגמא, סעיף 147 לחוק הירושה מוציא מתוך העזבון כספים בקופות תגמולים, כספים המגיעים על פי חוזה ביטוח או על פי חברות בקופת קיצבה.
עולה מכך, שכספים אלו, אינם מוענקים לפי חוק הירושה, אלא כל פי הוראותיו של המנוח למנהלי הקופות או חברת הביטוח.
כיצד קובעים איך יחולקו נכסים שאינם בכלל העזבון
הוראות אלו מכונות "כתב מינוי מוטבים", והאדם מתבקש לקבוע את המוטבים בחייו על ידי מנהלי המוסדות המחזיקים בכספי הביטוח או הקופות. קיימות אלטרנטיבות נוספות לירושה של רכוש המנוח, אף שאינן מכונות "ירושה" על פי דין. לדוגמא, המנוח יכול להורות על הקמת קרן נאמנות (הקדש), אשר תחלק מרכושו של אדם לאחר פטירתו ולפי הוראותיו, לנהנים על פי בחירתו.
דיני ירושה – מהן דרכי הירושה לפי חוק הירושה
בכל הקשור לחלוקת העזבון עצמו, הרי שבישראל ניתן לרשת באמצעות ירושה על פי דין או על-פי צוואה שקיבלה תוקף של צו קיום צוואה. הכלל פשוט. ככל שאין צוואה שקיבלה תוקף באמצעות צו קיום צוואה, יקבעו היורשים על פי חוק הירושה, ויינתן צו ירושה. היה וקיימת צוואה אשר קיבלה תוקף באמצעות צו קיום צוואה, הרי שהירושה תתבצע על פי הוראות המנוח בצוואתו.
הכלל קובע איפוא, כי כל מנת לרשת אדם, יש להגיש בקשה לצו ירושה, אך אם קיימת צוואה,יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה.
היורשים על פי דין ויורשים על פי צוואה
היורשים על פי דין מנויים בס' 10 לחוק הירושה. בישראל תקפה שיטת "הפרנטלות" אשר קובעת תעדוף של שכבות יורשים בהתאם לקרבתם למנוח.
כך לדוגמא, יורשיו של אדם הם בן זוגו וצאצאיו. ככל שלא היו למנוח צאצאים או צאצאי צאצאים או בת זוג, ירשו אותו הוריו, ובמקרה שאף הוריו הלכו לעולמם, ירשו אותו אחיו. תעדוף היורשים, הקדימויות ודרך החלוקה של הירושה על פי דין, מפורטים בסעיפים נוספים של חוק הירושה.
מנגד, ירושה באמצעות הצוואה היא הדרך שבה יכול אדם לקבוע מי יהיה יורשו ומי ינושל מעזבונו.
כאשר קיימת צוואה שקיבלה תוקף באמצעות צו קיום צוואה, אין עוד משמעות להוראות הירושה על פי דין, אלא בנסיבות שבהן הצוואה אינה מקיפה את כל רכושו של המנוח או שלא ניתן לקיימה בשל אחת מהסיבות המנויות בחוק. במקרה שהצוואה סותמת לגבי האופן שבו יחולק חלק מהעזבון בין היורשים, אזי הוא יחולק בהתאם להוראות חוק הירושה.
הכלל הוא שיש לכבד את הצוואה, ואולם במקרים מסויימים, היה והצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, מעורבות לעריכת צוואה, טעות, ניצול של המצווה או כאשר המצווה לא כשיר לערוך את הצוואה, או במקרים שבהם הצוואה מכילה הוראה בלתי חוקית, הוראה בלתי מוסרית או הוראה בלתי אפשרית, ישקול בית משפט לקבוע שהוראות אלו לא יבוצעו.
קראו עוד על : בקשה לצו ירושה
התנגדות לקיום צוואה
חוק הירושה מאפשר למי שהינו "מעוניין בדבר" להגיש התנגדות לקיום צוואה בשל עילות המנויות בחוק הירושה.
ניתן להגיש גם התנגדות למתן צו ירושה, אם לדוגמא, ידוע למתנגד על קיומה של צוואה.
ככל שההתנגדות לצוואה מתקבלת יקבע בית המשפט את דרך הירושה וזהות היורשים בהתאם להוראות חוק הירושה.
ראוי לציין, כי במסגרת הליכי התנגדות וביטול צוואה, לא דן בית המשפט בהיקף הרכוש בעזבון אלא רק בזהות היורשים והחלקים שלהם הם זכאים מתוך עזבון המנוח. לכן, התנגדות לצוואה שבמסגרתה טוענים טענות בנוגע להיקף נכסי העזבון תידחה.
קראו עוד: התנגדות לקיום צוואה
קראו עוד: ביטול צו ירושה
מנהל עיזבון
מה קורה עם נכסי העזבון אם הוגשה בקשה לקיום צוואה ל-רשם לענייני ירושה, ולאחר מספר ימים הוגשה התנגדות לקיום צוואה. למשך התקופה שבו תתברר ההתנגדות לצוואה יתכן ויהיה צורך למנות מנהל עזבון.
קיימים שני סוגים של מנהלי עיזבון. מנהל עיזבון זמני הממונה עד למועד שבו ניתן צו לקיום צוואה או צו ירושה, ומנהל עיזבון קבוע שמטרתו לחלק את העזבון בין היורשים על פי צו הירושה או צו לקיום צוואה.
על מנת שימונה מנהל עזבון יש להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון. אם כל היורשים מסכימים לזהות מנהל העיזבון, ניתן להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה. בכל מקרה אחר, יש להגיש תביעה למינוי מנהל עיזבון לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט שבו יידונו סכסוכי ירושה
סעיף 151 לחוק הירושה מורה כי הדיון יערך בבית המשפט לענייני משפחה ולכן בית המשפט המוסמך לדון בהתנגדות לקיום צוואה או התנגדות לצו ירושה הוא בית המשפט לענייני משפחה באיזור מגורי הנפטר. הדיון יערך על פי הפסיקה האזרחית והוראות חוק הירושה.
חרף האמור לעיל, הוראות סעיף 155 לחוק הירושה מאפשרות לצדדים לפנות בהסכמה לבית הדין הרבני ולבקשו לדון בסכסוך. סעיף 155(ג) לחוק הירושה מאפשר לצדדים להורות לבית הדין לדון על פי הדין הדתי, ובכך נפתחת הדרך לדיון על פי דין שאינו ישראלי, אלא על פי המשפט העברי או משפט דתי אחר. יודגש, כי מצב זה מחייב הסכמת כל הצדדים. בהתאם, היורשים (והטוענים לירושה) יכולים כולם להסכים פה אחד, כי בית דין הדתי יקבע במחלוקת בענייני ירושה לפי המשפט הדתי, כגון המשפט העברי.
סמכות בית הדין הרבני לדון בסכסוך ירושה
בפרשת בת חן עוזרי, ניסו צאצאי המנוח למנוע מבת זוגו את ירושתה על פי דין משעה שהנפטר לא הותיר אחריו צוואה, אלא שהיא התנגדה למתן סמכות לבית הדין. בית הדין הרבני פסק שאין מקום לשמוע את התנגדותה, מכיון שלא היתה נשואה לו, ולכן לא "נוגעת בדבר". באופן זה סיכל למעשה בית הדין את מעמדה של עוזרי להשמיע התנגדות, ומנע ממנה לכאורה להשמיע את טענותיה בפניו.
ברם, בית המשפט הגבוה לצדק, פסק כי מעמדה של הידועה בציבור יקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, והתלה את פסק הדין של בית הדין הרבני. בין היתר התייחס בית המשפט לכך שמעמד "ידועה בציבור" הוא יציר החוק האזרחי וכלל אינו מוכר בדין הדתי, כעניין שעשוי לכאורה לפגוע בסיכוייה לזכות בירושה [I].
מוריש שאינו תושב ישראל
מה קורה כאשר המוריש אינו תושב ישראל? סעיף 135 לחוק הירושה מגדיר "'מושב' של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו". בכך נקבע, כי הדין שיחול על ירושה הוא דין המושב של המנוח. מדובר בסעיף קוגנטי (מחייב) שבית המשפט לא יסטה ממנו.
משפט בינלאומי בדיני ירושה
לפיכך, על מנת שבית המשפט הישראלי יקנה סמכות לדון בענייני ירושה של אדם שנפטר, יש לקבוע כי המוריש היה בשעת מותו תושב ישראל או כי הניח אחריו נכסים בישראל. בהתאם לסעיף 135 לחוק, השאלה מהו מקום מושבו של המנוח נקבעת על פי מרכז חייו של המנוח במועד הפטירה. נפסק בפרשת פלונית, כי החריגים היחידים להוראת הסעיף מצויים בכללים ספציפים המפורטים בס' 140-138 לחוק הירושה [II].
עולה מכך, כי יש מקרים בהם בית המשפט הישראלי יידרש להכיל משפט ירושה זר על הליכי ירושה המתקיימים בישראל, כאשר התנאי לכך הוא, כי מרכז חייו של המנוח היה במדינה אחרת.
בהתאם, הוראת סעיף 136 לחוק הירושה קובעת כי על ירושתו של אדם חל דין מושבו ערב פטירתו. סעיף 137 לחוק הירושה מסדיר את ברירת הדין וקובע כדלקמן: "על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו".
איך קובעים מהו הדין החל על ירושה של אדם שהינו אזרח זר
יחד עם זאת נקבע, כי אין בקניית סמכות לדון בסכסוך ירושה, כדי לקבוע איזה דין יחול על הירושה. כך לדוגמא, בפרשת מסתורה, קבע בית המשפט כי הדין שיחול על הירושה הינו דין המושב, אך יתכן שעל נכסים מסוימים יחול דין אחר, והוא מקום המצאם. נפסק, כי במקרה של ירושה על פי דין, יחול על הנכסים דין מקום המצאם אך ורק אם שיטת המשפט במקום בו הם נמצאים קובעת כי היא בלבד תחול על ירושתם. לפיכך, בית המשפט עשוי לדון בעניינו של תושב ישראל אשר הוריש נכס מקרקעין בלבנון, על פי הדין הלבנוני. מובן שמצב מסוג זה מחייב הבנה בדין הלבנוני ואכן, בתי המשפט נוהגים להסתמך על חוות דעת מומחה לדין זר בטרם יפסקו במחלוקת מסוג זה [III]
מידע על דיני ירושה
I]] בג"צ 4122/02 בת חן עוזרי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים ואח', פורסם במאגרי המידע
[II] בע"מ 594/04 היועץ המשפטי נ' פלונית, פ"ד נט(3), 297
[III] ע"א 85 / 598 מסתורה כהנא נ' מאיר כהנא מד (3) 473
עורך דין ירושה – עו"ד דר' רן מובשוביץ הוא עורך דין צוואות המתמחה באופן בלעדי בהתנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, הגנה על הסכם מתנה וביטול הסכם מתנה.
