דיני ירושה עוסקים בדרך שבה יועברו נכסי המנוח, המכונים עזבון, ליורשיו. כללים של דיני הירושה בישראל מפורטים ב-חוק הירושה, התשכ”ה-1965. דיני הירושה עוסקים בין היתר בנושאים הבאים: ירושה על פי דין (ירושה ללא צוואה), ירושה על פי צוואה, איך מתחלקת ירושה, עיזבון, חלוקת ירושה בין יורשים, וכן שאלות ספציפיות כגון: חלוקת ירושה בין אחים, מי יורש אח שנפטר, זכויות היורשים ועוד.
ירושה
הירושה היא הזכות להעברת זכויות רכושיות ובעלות שווי כלכלי מאדם שנפטר לידי יורשו על פי דיני הירושה. הירושה מתרחשת לאחר פטירת האדם ולא ניתן לרשת אותו עוד בחייו. הירושה מתממשת באמצעות צו ירושה המחלק את רכוש המנוח בין יורשיו על פי כללי ירושה לפי דין או צו קיום צוואה, שם נקבעת חלוקת רכושו של המנוח בהתאם להוראות צוואתו. ירושה היא מוסד עתיק יומין אשר תרבויות רבות קבעו את כלליו לאור הצורך בהסדרה של העברת נכסים לאחר מות המוריש. בהתאם קיימים דיני ירושה במשפט האנגלו-סקסי, במשפט הרומי, במשפט הלטיני, במשפט האסייתי, וגם אבותינו קבעו כללים מיוחדים לירושה במשפט העברי.
עזבון (עיזבון)
דיני הירושה קובעים כי כלל הנכסים של המוריש העומדת לחלוקה בין יורשיו, תכונה עזבון. בנוסף, קיימים נכסים מחוץ לעיזבון (מלבר) המפורטים בסעיף 147 לחוק הירושה. מדובר בכספי ביטוחים וקופות גמל אשר יוענקו בהתאם להוראות המכונות “כתב מינוי מוטבים”, והאדם מתבקש לקבוע את המוטבים בחייו על ידי מנהלי המוסדות המחזיקים בכספי הביטוח או הקופות.
ירושה על פי דין
איך מתחלקת ירושה ? ירושה ללא צוואה נקבעת לפי חוק הירושה אשר קובע 3 שכבות של יורשים לפי סדר קירבתם המשפחתית למנוח. בשכבה הראשונה של היורשים מצויים בן הזוג של המנוח וצאצאיו, ואם נפטרו הצאצאים, צאצאי צאצאיהם. בשכבה השניה של היורשים מצויים הורי המנוח והורי הוריו (משמע, הסבא והסבתא). בשכבה השלישית של היורשים נמצאים אחיו ואחיותיו של המנוח וצאצאיהם. קרא עוד על ירושה על פי דין.
לכל שכבה קדימות על פני יורשי השכבה שאחריה. בכדי לקבל תוקף לירושה על פי דין יש לקבל צו ירושה. את הצו מנפיק הרשם לענייני ירושה.קראו בקשה לצו ירושה
חלוקת ירושה בין אחים
כאשר המנוח השאיר אחריו רק אחים, ירשו כל האחים בחלקים שווים.
מי יורש אח שנפטר? היה ונפטר אחד האחים, ירשו אותו צאצאיו, ואם אין לו צאצאים ואין לו הורים, ירשו את חלקו יתר האחים בחלקים שווים.
ירושה של ידועה בציבור
אף מי שלא התחתן כדין עם בן זוגו עשוי למצוא עצמו במעמד של יורש מכוחו הוראת סעיף 55 לחוק הירושה. סעיף זה תוקן על ידי המחוקק, במטרה להשוות בין מעמדו של אדם נשוי ומעמדו של אדם המצוי בזוגיות ולא מצא להתחתן.
ירושת מאומץ
מי שאומץ על פי הוראות חוק אימוץ ילדים יורש את ההורה המאומץ כאילו היה בנו ואין משמעות לעובדה שאינו צאצא ביולוגי. בנוסף, המאומץ יורש גם את קרובו הביולוגי, כך שיתכן בהחלט שיירש גם את אביו המאמץ וגם את אביו 
הביולוגי. חרף האמור לעיל, אביו הביולוגי של המאומץ לא יירש את הבן שאומץ על ידי אחר.
ירושה על פי צוואה
היה והמנוח הותיר אחריו צוואה, תהא ההורשה בהתאם להוראות הצוואה, וזאת בכפוף לכך שינתן תוקף משפטי לצוואה באמצעות הנפקת צו קיום צוואה על ידי הרשם לענייני ירושה. כלומר, לצוואה אין כל תוקף עד למועד שבו ניתן צו קיום צוואה, והוא זה הקובע כי לצוואה תוקף משפטי כלפי כל העולם.
כאשר קיימת צוואה שקיבלה תוקף באמצעות צו קיום צוואה, אין עוד משמעות להוראות הירושה על פי דין, אלא בנסיבות שבהן הצוואה אינה מקיפה את כל רכושו של המנוח או שלא ניתן לקיימה בשל אחת מהסיבות המנויות בחוק. במקרה שהצוואה סותמת לגבי האופן שבו יחולק חלק מהעזבון בין היורשים, אזי הוא יחולק בהתאם להוראות חוק הירושה.
הכלל הוא שיש לכבד את הצוואה, ואולם במקרים מסויימים, היה וקמו עילות להתנגדות לצוואה, ניתן להגיש התנגדות לצו קיום צוואה ולטעון בה כי והצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, מעורבות לעריכת צוואה, טעות, ניצול של המצווה או כאשר המצווה לא כשיר לערוך את הצוואה. עילות התנגדות נוספות הן כאשר הצוואה מכילה הוראה בלתי חוקית, הוראה בלתי מוסרית או הוראה בלתי אפשרית. אם התקבלה ההתנגדות לצוואה, בית המשפט לא ייתן צו לקיומה ואז תהא חסרת תוקף מעשי.
ירושה על פי קרן נאמנות
המנוח יכול להורות בצוואה על הקמת קרן נאמנות (הקדש), אשר תחלק את הונה של הקרן לאחר פטירתו ולפי הוראותיו, לנהנים על פי בחירתו. באופן שכזה הנהנים בקרן הופכים להיות יורשים בפועל.
ירושה על פי הסכם בין יורשים
הסכם בין יורשים הוא הסכם שמטרתו לסטות מחלוקת הירושה על פי הדין או על פי הצוואה, ולחלק את העזבון בהתאם להסכמות שהושגו בין היורשים. הסכמים בין יורשים נערכים בדרך כלל על מנת לחסוך במיסים שיוטלו על דירות ומקרקעין שירשו היורשים, לאחר שימכרו אותם.
ניהול עזבון על פי דיני ירושה
ניהול העיזבון נדרש על פי דיני הירושה כאשר העיזבון לא מחולק ליורשים מסיבה כלשהי. לדוגמא, כאשר הוגשה בקשה לקיום צוואה לרשם לענייני ירושה, ולאחר מספר ימים הוגשה התנגדות לקיום צוואה, הרי שיש צורך לנהל את העיזבון למשך התקופה שבו תתברר ההתנגדות לצוואה. במקרה שכזה, ובמיוחד כאשר מדובר בנכסי עיזבון רבים ובעלי ערך, יתכן ויהיה צורך למנות מנהל עזבון. קיימים שני סוגים של מנהלי עיזבון. מנהל עיזבון זמני הממונה עד למועד שבו ניתן צו לקיום צוואה או צו ירושה, ומנהל עיזבון קבוע שמטרתו לחלק את העזבון בין היורשים על פי צו הירושה או צו לקיום צוואה בהליך המכונה חלוקת עיזבון. על מנת שימונה מנהל עזבון יש להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון. אם כל היורשים מסכימים לזהות מנהל העיזבון, ניתן להגיש את הבקשה לרשם לענייני ירושה. בכל מקרה אחר, יש להגיש תביעה למינוי מנהל עיזבון לבית המשפט לענייני משפחה. להרחבה ראו לדוגמא החלטה בנושא מינוי מנהל עיזבון.
מחלוקות בדיני ירושה
המחלוקות בדיני ירושה מתבטאות בהליכים של התנגדות לצוואה, ביטול צוואה, התנגדות לצו ירושה, ביטול צו קיום צוואה, ביטול צו ירושה, הסכם בין יורשים והסתלקות מירושה.:מחלוקות בדיני ירושה
:נוגעות בעיקר לשתי שאלות
א. האם הרכוש שהותיר המנוח שייך לו או לאחרים
ב. כיצד יש לחלק את זכויות של המנוח בין היורשים.
דיני ירושה ומשפט בינלאומי
מה קורה כאשר המוריש אינו תושב ישראל? סעיף 135 לחוק הירושה מגדיר “‘מושב’ של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו”. בכך נקבע, כי הדין שיחול על ירושה הוא דין המושב של המנוח. מדובר בסעיף קוגנטי (מחייב) שבית המשפט לא יסטה ממנו. עו”ד דיני ירושה נדרש להבין את הקשר שבין דיני הירושה הזרים בחוץ לארץ ודיני ירושה בישראל. לפיכך, על מנת שבית המשפט הישראלי יקנה סמכות לדון בענייני ירושה של אדם שנפטר, יש לקבוע כי ה
מוריש היה בשעת מותו תושב ישראל או כי הניח אחריו נכסים בישראל. בהתאם לסעיף 135 לחוק, השאלה מהו מקום מושבו של המנוח נקבעת על פי מרכז חייו של המנוח במועד הפטירה. נפסק בפרשת פלונית, כי החריגים היחידים להוראת הסעיף מצויים בכללים ספציפים המפורטים בס’ 140-138 לחוק הירושה [II].
עולה מכך, כי יש מקרים בהם בית המשפט הישראלי יידרש להכיל משפט ירושה זר על הליכי ירושה המתקיימים בישראל, כאשר התנאי לכך הוא, כי מרכז חייו של המנוח היה במדינה אחרת.
יחד עם זאת נקבע, כי אין בקניית סמכות לדון בסכסוך ירושה, כדי לקבוע איזה דין יחול על הירושה. כך לדוגמא, בפרשת מסתורה, קבע בית המשפט כי הדין שיחול על הירושה הינו דין המושב, אך יתכן שעל נכסים מסוימים יחול דין אחר, והוא מקום המצאם. נפסק, כי במקרה של ירושה על פי דין, יחול על הנכסים דין מקום המצאם אך ורק אם שיטת המשפט במקום בו הם נמצאים קובעת כי היא בלבד תחול על ירושתם. לפיכך, בית המשפט עשוי לדון בעניינו של תושב ישראל אשר הוריש נכס מקרקעין בלבנון, על פי הדין הלבנוני. מובן שמצב מסוג זה מחייב הבנה בדין הלבנוני ואכן, בתי המשפט נוהגים להסתמך על חוות דעת מומחה לדין זר בטרם יפסקו במחלוקת מסוג זה [III]
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב-יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי הגנה מהתנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
