הסכם חלוקת עיזבון
הסכם חלוקת עיזבון נערך על בסיס סעיף 111(ג) לחוק הירושה והוא מאפשר ליורשים לסטות מהוראות חלוקה הקובעות בצוואה או בירושה על פי דין. באמצעות הסכם חלוקת עיזבון, משנים היורשים את חלוקת העיזבון באופן המתאים להם, אף אם התוצאה לחלוקת העיזבון היא סטיה מהוראות הירושה על פי דין או מהוראות המנוח בצוואתו.
לכן, עם עריכת הסכם חלוקת עיזבון בהסכמת כל היורשים, ניתן לקבוע שאין משמעות לחלוקת העיזבון על פי הצוואה או לחלוקת עיזבון על פי חוק הירושה.
ליורשים קיים איפוא שיקול דעת ביחס לאופן שבו יחולק ביניהם הרכוש שירשו, בין אם באמצעות חלוקה בעין של הנכסים או באמצעות מכר מיורש ליורש, ככל שלא ניתן לחלקו.
אין חובה לעקוב אחר הוראות החלוקה שבצוואה או בחוק הירושה. היורשים רשאים לחלק את העיזבון ביניהם כאוות נפשם, בהסכמה.
הסכם חלוקת עיזבון חלקי
אין חובה שההסכם יכלול הסכמות ביחס לכל נכסי עיזבון. ניתן לכרות הסכם חלוקה גם ביחס לחלק מנכסי העיזבון ואין בכך כל פסול.
התנאי הוא שמדובר בהסכם העוסק אך ורק בחלוקת נכסי העיזבון ולא בנכסים שמחוץ לעיזבון.
בנוסף, אין חובה שכל היורשים יהיו צד להסכם חלוקת עזבון. יתכן ורק חלק מהיורשים יתקשרו ביניהם בהסכם וגם בכך אין כל פסול.
לסיכום: ניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון חלקי, הנוגע רק לחלק מנכסי העיזבון וניתן לערוך הסכם חלוקת עיזבון בין חלק מהיורשים בלבד.
הסכם חלוקת עיזבון חוק הירושה
בהתאם לחוק הירושה, תנאי הסף להסכם חלוקת העיזבון הוא, שהצדדים לו יהיו היורשים בלבד, ולכן נקרא ההסכם גם הסכם בין יורשים.
קרובים אחרים שאינם יורשים, אינם יכולים להיות צד להסכם בין יורשים. לא ניתן להפוך מי שאינו יורש ליורש רק למען עריכת הסכם חלוקת עיזבון.
בקשה לאישור הסכם חלוקת עיזבון
סעיף 122 לחוק הירושה קובע, כי כאשר כל היורשים מסכימים לאמור בהסכם, אין צורך באישור של בית המשפט, אף כי ניתן לבקש מבית המשפט לאשר ההסכם באמצעות פסק דין.
ההסכם יכנס לתוקף עם חתימתו, אלא אם קבעו הצדדים שיאושר על ידי בית המשפט. אישור ההסכם כפסק דין מקים קושי אמיתי לבטל אותו בהמשך, לאור מעמדו של פסק הדין כהוראה סופית שלא ניתן לערער עליה.
עוד נקבע, כי כאשר חלוקת העיזבון באמצעות הסכם נוגעת רק לכספים או למיטלטלין, אין צורך באישור בית המשפט להסכם.
הסכם חלוקת עיזבון נערך בדרך כלל משיקולים של מיסוי מקרקעין, לדוגמא, כאשר אחד היורשים יכול להרוויח מכך שיקבל את כלל הזכויות בנכס מקרקעין השייך לעיזבון, ויאזן את השווי דנן באמצעות ויתור על חלק אחר בכספים. במצב שכזה, יהיה יורש אחר בעל אינטרס שלא לקבל את חלקו במקרקעין מתוך הבנה שבעת מימוש הזכות, ישלם מיסים רבים על חלקו בירושה.
על כן, החשוב מכל הוא להימנע מכל חלוקה של נכסי העיזבון בטרם עריכה וחתימה על הסכם חלוקת עיזבון. ההמלצה תקפה גם לגבי חלוקת חלק מן העיזבון.
רישום הסכם חלוקת עיזבון
כאשר קיימת הסכמה על חלוקת העיזבון בהסכם כאמור, אין חובה לאשר את הסכם חלוקת העיזבון בבית המשפט, ולכן, במקרה שכזה, ניתן לרשום את נכסי המנוח על פי הסכם חלוקת העיזבון באמצעות הגשתו לרשם המקרקעין או לבנקים או למוסדות שמחזיקים בזכויות כלכליות או רכושיות של המנוח.
מנהל עיזבון והסכם חלוקת עיזבון
כאשר אין הסכמה בין היורשים, ומונה מנהל עיזבון, הוא רשאי להציע הסדר חלוקה בין היורשים של נכסי העיזבון, ובית המשפט יכול לאשר אותו, גם אם חלק מהיורשים מתנגד להסדר.
בית המשפט רשאי לאשר הסכם חלוקה כאשר אחד מהיורשים נעדר או לא יוצג כדין. מנגד, כאשר קיימת מחלוקת ברורה בין מי מהיורשים על סעיפי ההסכם, יחלק את הרכוש בית המשפט, שלא באמצעות הסכם חלוקת עיזבון, בהתאם למסלול הקבוע בסעיף 110 לחוק הירושה.
זכות קדימה ליורש בהסכם על עיזבון
סעיף 113 לחוק הירושה מסדיר את דינם של נכסי עיזבון שאינם ניתנים לחלוקה בעין.
משמע – דרך המלך היא לחלק את נכסי העיזבון בעין ורק אם הדבר לא אפשרי, יבוצע “פירוק שיתוף” לפי הוראות סעיף 113 לחוק הירושה להלן.
א. נכס שאינו ניתן לחלוקה או שיאבד בחלוקה שיעור ניכר מערכו ימסר ליורש שישלם עבורו את המחיר הגבוה ביותר, ובלבד שלא יפחת ממחיר שוק. אם שווי הנכס גבוה מחלקו של היורש בעיזבון, ישלם רק את הסכום העודף. בין היתר, מתייחס הסעיף ליחידת מקרקעין בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר אך לא למשק חקלאי.
ב. היה ואיש מהיורשים לא מעוניין לרכוש את הנכס במחיר שוק או גבוה ממנו, ימכר הנכס ודמי המכר יחולקו בין היורשים.
ג. בית המשפט רשאי להורות שמכירת הנכס תבוצע בדרך שמבוצעת בהוצאה לפועל או בדרך אחרת שתקבע.
סעיף 113 מעניק זכות קדימה לכל אחד מהיורשים לרכוש נכס מנכסי העיזבון שירשו מספר יורשים, על ידי הצעת מחיר המגיע לפחות למחיר השוק של הנכס.
משמעות זכות הקדימה ליורש היא, כי במקרה שיורש עמד בתנאי סעיף 113 לחוק הירושה, תועדף הצעתו, גם אם אדם זר הציע הצעה גבוהה יותר.
מימוש חלוקת העיזבון
ניתן לצרף את הסכם החלוקה לצו הירושה או לצו קיום הצוואה, וההסכם ישמש כהוראות לגורם המטפל בנכס העיזבון, ביחס לאופן החלוקה ולזכאותו של כל יורש בנכס העיזבון בעת חלוקתו. חרף קיומו של ההסכם לעיתים יש צורך גם בהליך המכונה תיקון חלוקת עיזבון.
קראו עוד: הסתלקות מעיזבון
ביטול הסכם חלוקת עיזבון
על ההסכם חלים דיני הירושה ודיני החוזים הכללים, כך שניתן לעתור לביטולו בשל עילות הביטול שבחוק החוזים.
כך לדוגמא, ניתן לטעון לביטול הסכם בין היורשים מחמת הטעייה, טעות, עושק וכיוב’. ביטולו של הסכם בין יורשים שקיבל תוקף של פסק דין מחייב הגשת תביעה לביטול הסכם בין יורשים העותרת לסעד הצהרתי של ביטול ההסכם.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב-יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מהתנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
