ירושה לפושט רגל

ירושה לפושט רגל

ירושה לפושט רגל מתרחשת בנסיבות שבהן הוכרז יורש כפושט רגל והוא זכאי לרשת זכויות במקרקעין או במיטלטלין בעיזבון המנוח. הסוגיה העומדת על הפרק היא מה דינה של הברחת נכסים בירושה, האם יכול יורש להבריח את רכושו מפני הנושים כאשר הוא פושט רגל, האם הסתלקות מירושה בפשיטת רגל תקפה, והאם הסתלקות יורש בחובות שאינן פשיטת רגל תקפה. במילים אחרות, מתי הסתלקות מירושה היא הסתלקות מותרת. כאשר יורש פושט רגל, נפתח תיק פשיטת רגל בבית המשפט וממונה נאמן מטעם בית המשפט שמטרתו לכנס את נכסי פושט הרגל, ובכלל נכסים אלו מצויים גם זכויות שהיורש זכה בהם כיורשו של המנוח, זאת בהתאם לסעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל, כל נכסי פושט הרגל מועברים לנאמן בית המשפט, על מנת שניתן יהיה לחלק זכויות רכושיות אלו לנושיו של החייב. עוד יש לציין, כי חובות לנושים חיצוניים עדיפים על זכות הירושה של בן הזוג, כך שיש בחובות מסוג זה, כדי להביא להתנגדות בין אינטרסים נוגדים.

הברחת נכסי יורש פושט רגל

יורש שהינו פושט רגל עשוי לנקוט בהליך של הסתלקות מירושה בפשיטת רגל. משמעותה של ההסתלקות היא ויתור על זכויותיו בעזבון כך שהוא ייחשב ככמי שלא ירש דבר מלכתחילה. הסתלקות בפשיטת רגל תעשה לטובת קרוב משפחה שגם הוא יורש, ובאופן שכזה ניתנת ליורש החייב הזדמנות פז להבריח את הרכוש שירש מפני נושיו, לידי מי שיעביר לידו את הנכסים בעתיד.

הסתלקות אסורה מירושה

לפי חוק הירושה, לא ניתן להכריח יורש לרשת זכויות ולכן זכותו היסודית של היורש היא להסתלק מהירושה לטובת בן משפחתו של המנוח (ראו גם הסתלקות מעיזבון). ברם, ההסתלקות משמשת לעיתים קרובות כמסווה להברחת נכסי הירושה מפני הנושים של היורש (להרחבה ראו גם תהליך מימוש הצוואה בצל פשיטת רגל). בניגוד לחוק הירושה שאינו מורה כל הוראה לעניין הברחת נכסים על ידי יורש פושט רגל, סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל דווקא עוסק בתחום וקובע כי הענקת נכסי הירושה אסורה ובטלה בשני מקרים:

א. כאשר נכס הירושה הועבר לאחר על ידי פושט הרגל בתקופה של שנתיים בטרם  הוכרז כפושט רגל.

ב. כאשר נכס הירושה הוענק על ידי היורש בתוך תקופה של 10 שנים לפני פשיטת הרגל, ובאותה תקופה, היורש היה מצוי בקשיים כלכליים.

הסתלקות יורש המצוי בחובות

מה דינה של הסתלקות יורש המצוי בחובות שאינן מוגדרות משום פשיטת רגל. לכאורה, וככל שההסתלקות לא התרחשה בטרם פשיטת רגל, כאמור בפקודת פשיטת הרגל, אין הוראת חוק האוסרת על ההסתלקות, והיא לכאורה מוחזקת כהסתלקות חוקית. חרף האמור לעיל, נושה יכול לתבוע את היורש בתביעה אזרחית ולהוכיח כי חרף חובו אליו, הוא ביצע עיסקה למראית עין שמטרתה להבריח זכויותיו בירושה לאחר, כשמטרתו היא שלא לשלם לנושה את חובו. מיותר לציין כי תביעה מסוג זה היא תביעה סבוכה הדורשת ראיות והוכחות משמעותיות לשם שכנועו של בית המשפט. סיכוי תביעה שכזו יגברו, אם הנושה יוכיח כי מקבל הירושה לא היה תם לב ואם אותה הענקה נערכה שלא בתמורה.

תום לב של מקבל הירושה

בתי המשפט קבעוכי ביטול ההענקה של נכס ירושה מחייב הוכחה שמקבל הנכס עצמו פעל בחוסר תום לב, ובמילים אחרות, ידע על כוונתו של היורש המקורי להבריח את נכסיו באמצעות הענקה אליו.

הענקת נכס ירושה ללא תמורה

בנוסף, דורשים בתי המשפט כי אותו הענקה אסורה של נכס ירושה למטרת הברחה תעשה ללא תמורה, כלומר במתנה. כתמיד, מומלץ לשכור לטיפול בניסיון להבריח נכסי ירושה עורך דין ירושה וצוואה מומלץ אשר מכיר את התחבולות והתרגילים שבהם נוקטים יורשים לשם הברחת נכסי עיזבון מפני נושים.