פגמים בצוואה – מדריך מקיף לזיהוי פגמים צורניים ומהותיים

למה פגמים בצוואה יכולים לשנות הכל

מעודכן: 25.5.25

כשמגיעה אליי משפחה שגילתה צוואה עם פגמים, השאלה הראשונה שתמיד נשאלת היא: “האם יש סיכוי לנצח התנגדות לקיום הצוואה?” התשובה, כמו בהרבה דברים במקצוע המשפטים היא, “זה תלוי”. אבל יש כללים ברורים שיכולים לעזור לכם להבין אם כדאי להמשיך או לחסוך לעצמכם הליך משפטי יקר ומתיש.

מה בעצם זה “פגמים בצוואה” ולמה זה צריך לעניין אותכם

פגם בצוואה יכול לשנות את מהלך העניינים ולהביא לניצחון מהיר בהליך. בהליך ערעור בבית המשפט המחוזי בבארק שבע על פסק דין שדחה התנגדות לצוואה נוטריונית, נפסלה הצוואה על בסיס טענת פגם מהותי: החוק קובע כי המצווה חייב להביא את דברי הצוואה בעצמו לנוטריון. במקרה שבו ייצגתי, הוראות הצוואה נשלחו לנוטריון בדואר אלקטרוני על ידי מזכירה במשרד עורכי דין. די היה בהוכחת עובדה זו כדי לפסול את הצוואה.

פגמים בצוואה הם בעצם כל דבר שלא בסדר עם המסמך או עם הדרך שבה הוא נכתב. זה יכול להיות משהו טכני כמו תאריך שגוי, או משהו חמור כמו צוואה שנכתבה תחת איומים. ההבדל הוא קריטי.

אני רואה הרבה משפחות שמגיעות אליי כועסות ומתוסכלות כי צוואה לא הגיונית בעיניהן, אבל לא כל דבר שנראה לא הגיוני הוא פגם משפטי. לעומת זאת, ממש כמו בסיפור שהצגתי לעיל, יש פגמים “טכניים” שנראים לא חשובים אבל יכולים לפסול צוואה במלואה.

התנגדות לצוואה בגלל פגמים היא אחת הדרכים הנפוצות לערער על צוואה, אבל היא דורשת הבנה מדויקת של מה משמעותי ומה לא.

למה פגמים הם חשובים?

יש שלוש סיבות מרכזיות שבגללן פגמים בצוואות עשויים להיות קריטיים:

הגנה על האמת – כשיש פגמים, זה עלול להעיד שמישהו ניצל את המצווה או שהצוואה לא משקפת את רצונו האמיתי. לכן, זיהוי פגמים הוא נדבך חשוב בהליך ההתנגדות לצוואה.

שמירה על הוגנות ומוסר – המשפט הישראלי מבין שאנשים מבוגרים פגיעים, וחייב להגן עליהם מפני ניצול. לכן בדיקת הפגמים מהווה שמירה על הוגנות ומוסר, במיוחד כאשר המצווה כבר לא איתנו וצריך להגן על רצונו האחרון. זוהי התחייבות שלנו כחברה כלפי הפרטים שחיים בקרבנו, ואינם מסוגלים כיום להגן על רצונם האחרון.

כבוד לרצון המצווה – למעשה, כשאנחנו דורשים תקינות בצוואה לפי החוק והכללים, אנחנו מכבדים את הרצון של המצווה לוודא, שמה שכתוב זה באמת מה שהמצווה רצה. עיקרון כיבוד רצונו של הנפטר הוא אחד מעקרונות היסוד של המשפט בישראל ובכל פסק דין בהליכי התנגדות לצוואה, סוקר בית המשפט את החובה המוטלת עלינו לכבד את רצונו של המת.

פגמים צורניים – מתי “טכני” זו לא בעיה אמיתית

פגמים צורניים הם כמו בעיות “קוסמטיות” בצוואה – דברים שקשורים לחתימה, לעדים, לתאריך. ברוב המקרים, בית המשפט לא יפסול צוואה בגלל בעיות כאלה, במיוחד אם ברור מה המצווה רצה.

לדוגמא, בתיק שבו ייצגתי היתה חסרה חתימה של עד בצוואה אבל היה ברור ולא היתה מחלוקת, שהעד נכח אלא שפשוט, באחד העותקים של הצוואה, נשמטה החתימה שלו. כאשר התבררו העובדות לבית המשפט, היה ברור, שזו אינה סיבה לפסילת הצוואה.

הפגמים הצורניים הנפוצים בצוואה:

בעיות עם החתימה: 

• חתימה שנראית שונה בגלל מחלה או גיל מתקדם
• חתימה לא שלמה או טשטושה
• חתימה במקום מוזר בצוואה (למשל באמצע במקום בסוף)

הפסיקה קובעת, שסטיה מהחתימה יכולה להוות אינדיקציה לאי תקינות של הצוואה.

בעיות עם העדים:

• עדים שלא היו כשירים (נכד קטין שחתם כעד, למשל)
• עדים שהגיעו בזמנים שונים ולא ראו יחד את החתימה
• עדים שלא הבינו שהם צריכים לראות את המצווה חותם
• עדים שהיו בניגוד עניינים.

קיימת נטיה שלא להקפיד על העדים ותפקידם. זו טעות חמורה שעלולה לעלות בפסילת הצוואה, אם מתברר שהעד לא הבין מה תפקידו. להרחבה ראו גם על תפקיד העדים בצוואה.

בעיות עם התאריך:

• תאריך לא נכון (כמו 2023 במקום 2024)
• בכלל אין תאריך
• תאריכים סותרים במקומות שונים בצוואה

טעויות בתאריך, במיוחד אם הן לא חוזרות על עצמן, הן בגדר טעויות סופר, ובימ”ש יתקן את הצוואה ולא יפסול אותה.

איך בית המשפט מתייחס לפגמים בצוואה?

הניסיון שלי מלמד שבתי המשפט בישראל מבינים שאנשים עושים טעויות. אם הכוונה של המצווה ברורה והפגם לא מעיד על זיוף צוואה או מעורבות זרה או השפעה בלתי הוגנת, הסיכויים טובים שהצוואה תישאר בתוקף.

השופטים שואלים את עצמם: “האם הפגם הזה מקשה עליי להבין מה המצווה רצה?” אם התשובה היא לא, אז בדרך כלל הם מתקנים ומתעלמים מהפגם.

אבל, כל זה נוגע לפגמים שבצורה, הפגמים המכונים פגמים צורניים. הסיפור אחר לגמרי, כאשר אנחנו מדברים על פגמים מהותיים.

פגמים מהותיים – כשהבעיה היא הרבה יותר חמורה

פגמים מהותיים הם סיפור אחר לגמרי. אלה בעיות שנוגעות למהות הצוואה או לנסיבות שבהן היא נכתבה. כאן כבר מדברים על פגמים וליקויים שיכולים לפסול צוואה לחלוטין.

לדוגמא, בתיק שבו ייצגתי, התברר שאחת העדות לצוואה בכלל לא ידעה מה ציווה המצווה, היא לא קראה את הצוואה, לא קראה את אישור העדים בכלל, היא לא דיברה עם המצווה בכלל ולא הבינה מה הוא רוצה לצוות, לא ביררה אם הוא מבין מה כתוב, ובכלל היתה אדישה לאירוע. מבחינתה, היא היתה צריכה לחתום שהמצווה היה מולה ולרוץ לקחת את הנכדה מהגן. בית המשפט פסל את הצוואה מכיון שהעדה לא שימשה כעדת קיום.

הפגמים המהותיים החמורים:

כשהמצווה לא היה כשיר:

• דמנציה או אלצהיימר שפגעו ביכולת ההבנה שלו להבין את טיב הצוואה שערך
• מחלות נפש שהשפיעו על כושר השיפוט שלו ואת ההבחנה בין טוב לרע
• השפעת תרופות, אלכוהול או סמים במועד עריכת הצוואה
• מצב נפשי קיצוני (דיכאון חמור, חרדה משתקת, אפתיות ואדישות) כמצב רפואי שמשפיע על “כושר הרציה”

השפעה בלתי הוגנת: כשמישהו ניצל את המצווה – זה יכול להיות:

• איומים או לחץ ישיר על המצווה לערוך צוואה לטובת המאיים
• ניצול מצב של תלות (מטפלת שאיימה להפסיק לטפל)
• הטעיה לגבי תוכן הצוואה או לגבי היורשים הפוטנציאלים (הכפשה של אחד האחים כדי להסיר את חינו)
• השפעה בלתי הוגנת מתוחכמת יותר שקשה לזהות בדמות תחבולות ותרמיות

מעורבות זרה בכתיבה של הצוואה:

• מעורבות בעריכת צוואה של מי שאמור לרשת לפיה
• “עזרה” בכתיבה שהפכה להכתבה של נוסח הצוואה
• הדרכה מה לכתוב על ידי מעוניינים בתוצאת הצוואה
• מעורבות בהעברת הוראות הצוואה לעורך הדין
• צירוף של נסיבות שכל אחת מהן לבדה אינה מספיקה לפסילת הצוואה (הלכת החוטים השזורים)

זיוף ובעיות בתוכן:

• צוואה שכתובה בכתב יד שאינו של המצווה או חתומה בחתימה שאינה של המצווה
• מסמכים מזויפים או משופרים, לרבות חתימות וחלקים בצוואה שהוטמעו באמצעים דיגטליים כדי להסתיר את הפעולה
• סתירות פנימיות שלא ניתנות ליישוב בהוראות הצוואה
• צוואה סתומה שאינה מכילה הוראות הורשה מפורטות או שלא ניתן להבין למי להוריש ומה חלקו של כל אחד מהיורשים.
• טעויות עובדתיות בצוואה שהינן תפיסה שגויה של מצב העניינים העובדתי שעל בסיסו נערכו החישובים של חלוקת הירושה

מתי פגם מהותי באמת פוסל צוואה?

חשוב לזכור שלבית המשפט אין שיקול דעת ואין סמכות לתקן צוואה שנפל בה פגם מהותי. אם הוכח שקיים פגם מהותי, הצוואה פסולה ולא ניתן להכשיר אותה.

רשימת הפגמים המהותיים שבעטיים תיפסל צוואה בוודאות נמצאת בסעיף 25 לחוק הירושה. סעיף זה קובע מהם אותם פגמים שנופלים בכל אחד מסוגי הצוואה, שפוסלים צוואה ללא שיקול דעת.

מה אפשר לתקן ומה פוסל לצמיתות

זו השאלה שהכי מעניינת את המשפחות שמגיעות אליי. כל מקרה זה עולם ומלואו, אבל יש כללים כלליים שיכולים לעזור.

מה שבדרך כלל אפשר לתקן:

טעויות טכניות שהכוונה ברורה:

• תאריכים שגויים אבל אפשר להבין מתי באמת הצוואה נכתבה
• טעויות כתיב שלא משנות את המשמעות
• חתימות לא מושלמות אבל ברור שזה החתימה של המצווה
• בעיות עדים קלות

בעיות בתוכן שניתנות לפרשנות:

• סתירות שאפשר ליישב
• תיאורי רכוש לא מדויקים אבל ברור על מה מדובר
• הוראות לא ברורות שאפשר להבין מההקשר

קיימת חובה בהתאם לס’ 54 לחוק הירושה לפרש צוואה שאינה ברורה על פניה באמצעות בירור של נסיבות חיצוניות. בדרך כלל, אם ברור מהנסיבות מה היה רצונו של המצווה, אזי ניתן לתקן ולהשלים צוואה שחסרים בה פרטים ובלבד שקיים עוגן לשוני שמאפשר לפרט את ההוראה וזאת בהתאם לפסק הדין בפרשה הידועה בשם הלכת טלמצ’יו. אם חסרה הוראה כיצד לחלק בין 3 יורשים את כל הרכוש, אך ברור מהצוואה שהמצווה רצה שילדיו יקבלו בחלקים שווים, אזי בית המשפט יתקן את הצוואה כך שתהיה הוראה שהרכוש יחולק ל-3 חלקים שווים.

סיפורים אמיתיים – למה פרטים קטנים יכולים לקבוע הכל

מקרה שהסתיים בתיקון: סבא שטעה בתאריך

לפני כמה שנים הגיעה אליי משפחה שסבא שלהם כתב צוואה אבל טעה בתאריך – כתב 2019 במקום 2020. בנוסף, העדים הגיעו כל אחד בזמן אחר ולא היו יחד בחתימה.

היורשים שלא קיבלו כלום ביקשו לפסול את הצוואה בטענה שיש פגמים. אבל הצלחנו להוכיח מעדויות וממסמכים אחרים מתי הצוואה באמת נכתבה, והעדים אישרו שראו את הסבא חותם, גם אם לא בו זמנית. בית המשפט תיקן את התאריך והתעלם מבעיית העדים כי הכוונה הייתה ברורה.

כפי שניתן לראות, פגמים טכניים שלא פוגעים בכוונה, בדרך כלל לא פוסלים צוואה אלא אם מדובר בחוסר שלא ניתן להשלים מכוחו של סעיף 25 לחוק הירושה. החובה היא לכבד את רצונו של המת וזוהי חובה עקרונית וחשובה ביותר בדיני ירושה.

מקרה שהסתיים בפסילה: המטפלת שהשפיעה על הקשישה

במקרה אחר, אישה בת 85 עם תחילת דמנציה כתבה צוואה שהעבירה את כל הרכוש למטפלת הזרה שלה. המשפחה הוכיחה שהמטפלת הייתה נוכחת בכתיבה, ואפילו “עזרה” להחזיק את העט, ואיימה שתעזוב את המצווה אם לא תקבל את הירושה. למעשה, בצוואה עצמה היה רשום כי המטפלת תזכה, בתנאי שהיא תטפל במצווה עד סוף חייו.

הצוואה נפסלה לחלוטין. בית המשפט קבע שהייתה השפעה בלתי הוגנת ושהמצווה לא הייתה מספיק כשירה וכי רצונה היה מוכפף לחששה להיוותר לבד, ללא טיפול, לאור התלות הקיצונית שלה במטפלת שלה. כשיש שילוב של חולשת המצווה והיותו חסר ישע, עם ראיות המלמדות על ניצול המצב, הסיכויים לפסילה גבוהים.

היפוך נטל הראיה – מתי הנטל עובר לצד השני

אחד הדברים המעניינים בפגמים בצוואה הוא שלפעמים נטל הראיה הופך. בדרך כלל, מי שמתנגד לצוואה צריך להוכיח שהיא פגומה. אבל יש מקרים שבית המשפט אומר: “רגע, כאן יש משהו חשוד, עכשיו מי שרוצה את הצוואה צריך להוכיח שהיא תקינה.”.

אותו משהו חשוד הוא למעשה פגם צורני בצוואה, מתוך אותה רשימה שאותה הצגנו בתחילת המאמר. למידע מעמיק יותר על היפוך נטל הראיה במקרים מורכבים.

איך מזהים פגמים – מדריך מעשי

אחד הדברים שמאפיינים לקוחות שמגיעים להתייעצות איתי, הוא שהם לא באמת יורדים לעומק הוראותיה של הצוואה ולא באמת מתייחסים לפרטים הקטנים שיכולים לשנות הכל. אני נוהג לבדוק צוואה בצורה מאד מדוקדקת ומפורטת, ומחפש את אותם פרטים קטנים, שמהם ניתן להבין שקיים פגם בצוואה.

בין היתר, אני בודק האם כל דרישות הצורה של הצוואה לפי סוגה, מתקיימות בצוואה, האם נוסח הצוואה ברור, האם קיימות סתירות בין ההוראות, האם חסרות הוראות, האם ניתן לפרש הוראות במספר אופנים, האם הצוואה מכילה הוראות הורשה ברורות, האם העובדות הרשומות בצוואה נכונות ומדויקות, האם הצוואה הגיונית ביחס לנסיבות חייו של המצווה, האם יש סימנים להשפעה חיצונית, תחבולה, הטעיה, טעות, תרמית, ניצול מצוקה, האם קיימות הוראות לא חוקיות, הוראות לא מוסריות או הוראות שלא ניתן לבצע, האם קיימות צוואות נוספות ואיך הן מתיישבות עם הצוואה שאני בודק, האם היו מתנות שנוגדות את הוראות הצוואה, האם הכל הגיוני וניתן להסבר פשוט וברור, האם הצוואה נערכה על פי כל הכללים.

לאחר מכן, אני מבין טוב יותר, מה דעתי על הצוואה ועל הסיכויים. למידע מקיף נוסף על כל תהליך ההתנגדות לצוואה והצעדים הנדרשים.

שאלות נפוצות על פגמים בצוואה

האם כל פגם קטן פוסל צוואה?

לא. רוב הפגמים הקטנים בכלל לא פוסלים צוואה. בתי המשפט בישראל מבינים שאנשים עושים טעויות, ואם הכוונה ברורה הם מעדיפים לתקן מאשר לפסול. הבעיה הגדולה מתחילה רק כשהפגם הוא פגם מהותי בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הירושה.

מה ההבדל בין פגם “צורני” ו”מהותי”?

הדרך הכי פשוטה להבין את זה – פגם צורני הוא פגם שאינו קשור למהות תוקפה של הצוואה ורצונו של המצווה. כגון, טעות בצורה (חתימה, תאריך, עדים). פגם מהותי זה בעיה בתוכן או בנסיבות, וישנם פגמים מהותיים שבית המשפט אינו יכול להכשיר, אפילו אם הוא משוכנע שהצוואה משקפת את רצונו האחרון של המצווה.

האם אפשר לתקן צוואה אחרי שהמצווה מת?

כן, אבל זה תלוי מה הפגם. אם זה טעות כתיב או תאריך שגוי שאפשר להבין מההקשר – כן. אם זה בעיה עם כשירות המצווה או השפעה בלתי הוגנת שהוכחה לפי המבחנים – לא. הבעיה היא שאחרי מוות אי אפשר לשאול את המצווה מה הוא התכוון, אז הכל צריך להתבסס על ראיות חיצוניות.

האם כדאי להילחם על פגמים קלים?

תלוי מה המניע וכמה הרכוש שמדובר עליו. אם זה פגמים באמת קטנים ואין נסיבות חשודות נוספות, אולי לא כדאי להתחיל מלחמה יקרה ומתישה. מצד שני, לפעמים פגמים “קטנים” מובילים לגילוי של דברים חמורים יותר. הערכה מקצועית יכולה לעזור להחליט.

מה קורה אם הצוואה נפסלת?

אם הצוואה נפסלת לגמרי, הרכוש מתחלק לפי חוק הירושה או לפי צוואה קודמת תקפה (אם יש). אם רק חלק נפסל, שאר ההוראות נותרות בתוקף. זה מחייב מחשבה – לאיפה אפשר להגיע מבחינת תוצאה בהליך.

הסיכום – מה חשוב לזכור

פגמים צורניים ופגמים מהותיים בצוואה הם נושאים חשובים ביותר ומורכבים ביותר, שמחייבים תשומת לב, הבנת החוק והכללים ופסיקת בתי המשפט. אסור להניח, שקריאת מידע באינטרנט יכולה להוות תחליף לייעוץ מקצועי של עו”ד מנוסה בתחום. לכן, מאד חשוב להתייעץ עם עורך דין ירושה מנוסה בבדיקת הצוואה ששוקלים לתקוף בבית המשפט. עורך דין התנגדות לצוואה יכול להוות את ההבדל בין הפסד צורב לניצחון בבית המשפט.