שאלת הזכות להתנגד לקיום צוואה היא מהשאלות המורכבות ביותר בדיני הירושה הישראליים. הפסיקה פיתחה קריטריונים ברורים בכדי לסייע לבית המשפט לענייני משפחה לקבוע מי רשאי להתנגד לצוואה, תוך הטלת דרישות קפדניות שמטרתן למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, ולהבטיח שהמערכת המשפטית תעסוק רק בהתנגדויות לצוואה שהינן מוצדקות ובעלות בסיס משפטי איתן.
עידכון: 16.11.2025
המסגרת החוקית: סעיף 67 לחוק הירושה
סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965, קובע בפשטות לכאורה: “כל המעוניין בדבר רשאי להגיש התנגדות“. אולם פשטותה הלכאורית של ההוראה מסתירה מורכבות פרשנית ניכרת.
מיהו “המעוניין בדבר”? האם כל אדם שיש לו עניין כלשהו בעיזבון זכאי להתנגד? היכן עובר קו הגבול שבין סתם עניין בתוצאות ההתנגדות ואינטרס לגיטימי?
האם שכן של המנוחה רשאי להתנגד לצוואתה, מכיון שהוא מעוניין לרשת את דירתה? האם אדם ששמע שמועה על כך שאחד פלוני, מנוח, הינו עשיר ככורח רשאי להגיש התנגדות לצוואה? ומה לגבי גרושתו של אחד, שאביו נפטר והוריש לו את כל עיזבונו, והיא כמעשה נקם, מתנגדת לצוואת אביו של הגרוש? סיטואציות אלו הובילו את הפסיקה הישראלית להתמודד עם הסוגיה של זכאות להגשת התנגדות ופיתחה בהתאם מבחנים מחמירים.
נקדים ונציין, כי חרף העיסוק הנרחב בסוגיית הזכות להתנגד לצוואה, הנושא עדיין תופס מקום בפסיקות של בתי משפט לענייני משפחה בשל מקרים יותר מורכבים, שההחלטה בעניינם אינה מבוססת דיה על הוראות חד משמעיות של החוק והתקנות.
ההגדרה בפסקי הדין: מיהו “מעוניין בדבר“?
פסקי הדין בישראל קבעו כי “מעוניין בדבר” הוא מי שעשוי להינות באופן ממשי מעיזבונו של המנוח, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף או שהינו בעל ציפייה להנאה מהעיזבון. אולם גם הגדרה זו טעונה הבהרה נוספת. כפי שנפסק במספר פסקי דין חשובים, מדובר “במי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי עכשווי בעיזבון וזאת אף להבדיל מאינטרס עתידי“ (שוחט, פיינברג, פלומין “דיני ירושה ועיזבון” מהדורה שביעית, עמ’ 189-191).
אינטרס עכשווי מול אינטרס עתידי בצוואה
בית המשפט העליון הבהיר בפסק הדין ברע”א 3154/94 עאסי נ’ עאסי ואח’, פ”ד מט (2) 251, את ההבחנה החשובה בין אינטרס עכשווי לאינטרס עתידי. רק מי שיש לו אינטרס עכשווי, ממשי ואובייקטיבי בעיזבון זכאי להתנגד לצוואה.
דוגמה מובהקת להבחנה זו: יורש על פי דין שהושמט מהצוואה ואינו יורש כעת, יהיה זכאי להתנגד, שכן יש לו אינטרס עכשווי וממשי בביטול הצוואה. אם הצוואה תבוטל, הוא יהפוך ליורש. לעומת זאת, אדם שזוכה בצוואה ישנה שבוטלה על ידי צוואה מאוחרת יותר, אינו בעל אינטרס עכשווי ולכן אינו זכאי להתנגד. יחד עם זאת, החיים מציבים סוגיות מורכבות יותר שטרם נפסקה הלכה בעניינם. לדוגמא, במקרה שבו מייצג משרד עורכי הדין של ד”ר רן מובשוביץ, אדם הגיש התנגדות לצוואה, על בסיס העובדה שבצוואה קודמת שנערכה 30 שנים קודם לכן, הוא זוכה. התברר, כי בין אותה צוואה נושנה לבין הצוואה האחרונה, המנוחה ערכה עוד 5 צוואות והמתנגדת לא מופיעה כיורשת אפילו באחת מאותן צוואות. מה הדין במקרה שכזה? האם המתנגדת הינה מעוניינת בדבר? סוגיה זו טרם הוכרעה.
מהו אינטרס לגיטימי בצוואה?
נפסק כי ציפייה של אדם להנות מהעיזבון באופן ממשי היא ציפיה לגיטימית. לכן, יורש שנושל היה בעל ציפיה להנות מהעיזבון, ולכן יש לו זכות להתנגד, נושה של המנוח הינו בעל ציפיה להשבת החוב, ולכן גם לו יש זכות להתנגד.
מנגד, ניתן לתהות אם בן זוג שלא היה נשוי למנוחה, הינו בעל ציפיה לרשת, בהתאם לס’ 55 לחוק הירושה, הקובע את זכותו של “הידוע בציבור” לרשת את בן הזוג, כאילו היה נשוי לו. דוגמא נוספת לסוגיה: אדם הבטיח במתנה דירה, ואף חתם על התחייבות להעביר את הדירה בעתיד, אך הלך לעולמו קודם לכן. האם מקבל המתנה זכאי לדרוש את הדירה מתוך העיזבון? מקרים מורכבים אלו מקימים אי ודאות ביחס לזכאות להגשת התנגדות, וההחלטה מבוססת על העובדות הספציפיות, כך שלא ניתן להעריך מראש את התוצאה.
פסקי הדין קובעים מי אינו זכאי להתנגד
הפסיקה קבעה במפורש כי “מאן דהוא שהינו בעל אינטרס עתידי בעזבון או בעל ציפייה עתידית לרשת או לזכות בעיזבון בעתיד אינו מעוניין בדבר ואין לו מעמד להגיש התנגדות לצוואה“ (דיני ירושה ועיזבון לעיל, עמ’ 152-153). מספר פסקי דין ממחישים את העקרונות הללו:
דוגמאות מהפסיקה
ת”ע 17217-06-15 – בית המשפט קבע כי אדם שאינו זוכה בצוואה האחרונה ואינו יורש על פי דין, אינו זכאי להתנגד גם אם זכה בצוואה קודמת שבוטלה.
ת”ע 56266-12-20 הובהר כי צורך בהוכחת אינטרס ממשי ועכשווי, ולא רק אינטרס תיאורטי או עתידי.
עמ”ש 59019-02-16 נקבע כי גם קטין יכול להיות בעל מעמד להתנגד, אך רק אם יש לו אינטרס ממשי ועכשווי.
מחיקת התנגדות שהוגשה בהעדר מעמד של מעוניין בדבר
כפי שמלמדת הפסיקה המובאת בע”א 1650/00 זיסר נ’ משרד הבינוי והשיכון, פ”ד נז(5) ,166 176-175 (2003) ובע”א 7589/13 Adoka Establishment נ’ מכון ויצמן למדע, פסקאות 10-9 (8.6.2015), בתי המשפט נוקטים עמדה נחרצת כנגד תביעות חסרות בסיס ויסלקו על הסף התנגדויות שאינן עומדות בקריטריונים הנדרשים. פסקי דין נוספים ידועים הקובעים מסמרות בסוגיית הזכאות: בג”ץ 673/89 שולמית משולם נ. ביה”ד הרבני הגדול בירושלים, פ”ד מה(5) 594, ע”א 5411/93 אמונה תנועת האשה הדתית לאומית נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פורסם במאגרי המידע, ע”א 3154/94 עאסי נ’ עאסי ואח’, פורסם במאגרי המידע, ת”א (חי’) 1261/99 לאון גולדרייך נ’ זיגמונד – זישה גליק, פורסם במאגרי המידע.
המשמעות היא שבמידה ואינך מעוניין בדבר, אל לך להגיש התנגדות. מעבר לסילוק ההתנגדות על הסף, אתה עשוי להיות מחוייב בהוצאות משפט גבוהות, על כך שהטרחת את הצד שכנגד לבית המשפט וכן בזבזת את זמנו היקר של בית המשפט.
סיכום המאמר: מי יכול להתנגד לצוואה
עורכי דין ומתדיינים צריכים לבחון בזהירות רבה את המעמד המשפטי שלהם לפני הגשת התנגדות לצוואה. התנגדות חסרת בסיס עלולה להוביל לא רק לדחייתה על הסף, אלא גם לחיוב בהוצאות ואולי אף לקנסים.
המסר המרכזי הוא ברור: רק מי שיש לו אינטרס ממשי, עכשווי ואובייקטיבי בעיזבון זכאי להתנגד לצוואה, ורק כאשר קיימת עילה קונקרטית שעלולה להועיל לו במידה ותתקבל.
דר’ רן מובשוביץ עורך דין ירושה וצוואה
עורך דין התנגדות לצוואה
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
