התנגדות לקיום צוואה בעילה של תחרות בלתי הוגנת
האם נידוננו להתנגד לצוואה בעילות הרשומות בחוק הירושה בלבד? האם לנצח ידון בית המשפט בעילות כגון השפעה בלתי הוגנת, העדר כשירות של המצווה, מעורבות בעריכת צוואה וכיוב’? התשובה, לשמחתנו, שלילית. קיימות אפשרויות נוספות לאופן הצגת הדברים בפני בית המשפט, וקיימים מיקודים נוספים שעליהם יש לתת את הדעת, כגון מערכת היחסים בין היורשים עצמם, ולא בדיקת הקשר שבין המנוח לבין היורש המנושל.
תחרות בלתי הוגנת בין יורשים – מהי
דמו בנפשכם מצב טבעי ורגיל, שבו 2 אחים, רועי ויונתן, נמצאים בקשר עם אימם הקשישה. סיטואציה זו כופה על האחים תחרות על לבה של האם, אך מבלי שהתכוונו לכך. כל עוד אותה תחרות מתקיימת בהגינות, הרי שאין כל בעיה.
כך לדוגמא, רועי מבקר פעמים רבות את אמו, מסייע לה להגיע לביקורים אצל רופאיה, מבצע עבורה שליחויות שונות ומארח אותה בביתו בשבתות ובחגים. לעומתו, יונתן עסוק בעבודתו, והקשר בינו לבין אמו רופף יותר. בסופו של דבר, הולכת לעולמה האם, ובצוואתה היא קובעת שיונתן יקבל חלק קטן יותר מעיזבונה. דומה, כי המצב המתואר הוא מצב טבעי וברור שהאם רשאית לגמול לרועי, מי שסייע לה והיטיב עימה בחייה, ולהעדיפו על פני מי שהעדיף להשקיע בעבודתו.
ואולם מה קורה, כאשר מתברר שרועי נהג לספר לאמו בביקוריו הרבים אצלה, סיפורי מעשיות על מעלליו של יונתן, אשר עסוק, כך לדברי רועי, מהבוקר עד הערב בעשיית כסף רב בעסקיו, לעיתים גם באופן העולה כדי הונאות של לקוחותיו ושותפיו. רועי הוסיף וסיפר לאמו כי יונתן מעדיף לטוס לחו”ל כל חודש לבילויים באיים אקזוטיים עם ידידותיו הרבות, ולכן אין לו זמן להגיע ולבקר את אמו. לקינוח, סיפר רועי לאם, שיונתן פנה אליו בהצעה שירכשו יחדיו את דירתה של האם, ויעבירו אותה לבית אבות, על מנת להבטיח את “הירושה”. האם שומעת את הדברים ומזדעזעת ובעקבות זאת, עורכת את אותה צוואה, שבה זוכה רועי בעיזבונה ויונתן מנושל כמעט מכל חלקו.
דומה כי אין ספק, שהכפשותיו השקריות של רועי גרמו לאם לערוך את הצוואה המתעדפת אותו.
השפעה בלתי הוגנת או תחרות בלתי הוגנת
בפועל, הסיטואציה המתוארת לעיל יכולה לדור תחת עילת ההשפעה הבלתי הוגנת מסוג “תחבולה”, שכן רועי, בתחכומו גרם לאם להאמין שמצב העניינים שונה מכפי שהוא בפועל, אך עילת ההשפעה הבלתי הוגנת שמה דגש על מערכת היחסים שבין המוריש לבין היורש, ופה ברצוננו להציף את אי ההגינות שבהשפעתו של רועי בזיקה למערכת היחסים שלו עם אחיו, עימו הוא נמצא בתחרות.
העילה המשפטית המתאימה למצב זה הינו עילת סל המכונה עשיית עושר ולא במשפט. בסיס הטענות שבעילה זו מתמקד בכך שכל אדם יכול לשאוף לעושר, אך אסור לו לעשות זאת באופן הפוגע באחר ונוגד את הדין. תביעות מסוג זה אשר עוסקות בתוצאה של תחרות בלתי הוגנת הוגשו בעבר בעיקר במקרי סכסוכים מסחריים, הידועים שבהם נידונו בפרשות סודה גל ואטלנטיק[i] או בתובענות לביטול מכרזים. בשנים האחרונות, הוגשו לבית המשפט לענייני משפחה מספר התנגדויות לקיום צוואה בעילה של תחרות בלתי הוגנת בין יורשים
אי ההגינות שבתחרות על הירושה
כאמור, הטענה בתביעה שכזו בדיני הירושה היא, כי קיימת תחרות בין היורשים על ליבו של המוריש בימי חייו, וכי התחרות בין המועמדים לירושה לא הייתה הוגנת בשל מהלכו של מי מהמתחרים.
בדרך כלל טוען הנתבע, כי כלל לא היה בתחרות עם התובע, אלא שעובדה היא שהימצאותם של היורשים בתחרות על לב המצווה אינה קשורה לרצונם, אלא לעצם מעמדם כיורשים פוטנציאליים. כלומר, החובה להתנהל באופן הוגן זה כלפי זה, אינה עניין שבבחירה. לכן, כל שנותר לברר הוא אם ההתנהלות היתה אכן בלתי הוגנת, ואם אותה התנהלות היא גם זו שגרמה לעריכת הצוואה באופן שבו נערכה.
הבעיה בתביעה מסוג זה נעוצה בחובה להוכיח, כי לולא מעשיו של “יורש מתחרה”, היה זוכה התובע בנכס בוודאות גבוהה. קיים קושי אובייקטיבי לשכנע את בית המשפט, כי המנוח רצה לתת את הנכס לתובע, והדבר נמנע ממנו, בשל מעשיו של המתחרה.
בעיה זו מבוססת בדרך כלל על כך שאין כל ראיה כתובה לרצונו של המנוח, ואם בכלל יש ראיה בדמות צוואה, היא מלמדת על ההיפך מהנטען. לדוגמא, אם מנעו מהמנוח לשנות את צוואתו, כיצד נדע שאכן היה זה רצונו לתת לאחר.
מתי נכון להשתמש בעילת תחרות בלתי הוגנת
כמו תמיד, הוכחת התביעה תלויה בראיות. יש להוכיח, בראיות טובות, כי אחד היורשים פעל באופן בלתי הוגן כנגד האחר, במטרה לפגוע במעמדו אצל המצווה ולגרום לכך שהוראות הצוואה יעניקו לו תעדוף שאינו טבעי, כזה שלא היה מוענק לו, לולא אותה התנהלות בלתי הוגנת כלפי היורש האחר.
כך לדוגמא, אם אחת מהאחיות משקרת לאביה שבנו הבכור אינו רוצה לבוא ולבקרו, וכתוצאה מכך זועם האב ומנתק את הקשר עם בכורו, הרי שניתן לטעון שההתמודדות הוגנת על לבו של המוריש נמנעה מהאח והתחרות לא התקיימה בהתאם לכללי ההגינות הבסיסיים. גם טענה זו עשויה לדור תחת עילת ההשפעה הבלתי הוגנת, כך שקו הגבול בין שתי העילות הוא קו דק במיוחד. הדרך להבדיל בין שתי העילות מיוסדת בהבדל המהותי שבין שתיהן בהקשר למערכת היחסים הנבחנת. כאמור, הדגש בעילת תחרות בלתי הוגנת בין יורשים מושם על מערכת היחסים ביניהם, בעוד שהדגש בעילת ההשפעה בלתי הוגנת מושם על מערכת היחסים שבין היורש המתחרה למנוח.
במקרה שהתרחש ונידון בבית המשפט בישראל, לקחה על עצמה הבת רונית לטפל באביה החולה, אשר ביקש לערוך צוואה. לרונית נודע, כי בצוואה מבקש אביה להוריש לשרון, אחד מילדיו מאשתו הראשונה, סכום כסף נכבד על חשבון חלקה בעיזבונו, וכי הוא מצפה לביקורו של שרון, בכדי לספר לו את הדבר. רונית מנעה משרון לבקר את האב החולה, באמצעות סיפורי מעשיות על כך שהוא מרותק למיטתו ואינו רוצה לדבר עם איש. בכך נמנעה עריכת צוואה בהתאם לרצון המנוח. פעולתה של רונית היא בגדר הפרת כללי התחרות ההוגנת שהתקיימה עם שרון. בעבר נפסק בפרשת אורה שרון, כי התחרות ההוגנת בין יורשים הופרה, כאשר מנוח ביקש להעביר מחצית עיזבונו לתובע, אך הנתבעים מנעו באמצעי מירמה את הכנת הצוואה. לא נוצרה צוואה לטובת התובע והצוואה הקיימת לא בוטלה[ii].
לסיכום, נראה כי המבחן הבסיסי לקיומה של עילת תביעה מסוג זה נעוצה בתחושת פגיעה חמורה בצדק ובהגינות, ועוצמת הפגיעה ועצם קיומה מחייבים התייחסות לפרטיו של המקרה לגופו. על כן, במקרים המתאימים, ראוי יהיה להשתמש בעילה זו.
[i] ע”א 347/90 סודה גל בע”מ נ’ ריקרדו ספילמן, פ”ד מז(3) 459; ע”א 6126/92 אטלנטיק חברה לדייג וספנות בע”מ נ’ דג פרוסט תעשיות דייג (1984) בע”מ, פ”ד נ(4) 471; רע”א 5768/94 א.ש.י.ר, שם
[ii] תמ”ש 96/ 49950 אורה שרון ואח’ נ’ דן רוזנפלד ואח’, בימ”ש לענייני משפחה במחוז תל אביב
