ביטול צו ירושה מתבצע באמצעות הגשת בקשה מתאימה בהתאם להוראת סעיף 72 לחוק הירושה, אשר מאפשר לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה שנתנו את צו הירושה, לתקן או לבטל את הצו, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בעת שניתן הצו. הבקשה השניה שניתן להגיש על בסיס סעיף 72 לחוק הירושה היא בקשה לביטול צו קיום צוואה. מטבע הדברים הוא שביטול צו עשוי להתרחש רק לאחר שניתן צו ירושה בעקבות הפעלת הכללים שב-דיני הירושה. משמע, הבקשה לביטול תוגש רק לאחר שרשם הירושה הנפיק צו ירושה. בדרך כלל, נולד הצורך לבקש ביטול הצו, בשל העובדה שהתגלתה בדיעבד צוואה של המנוח, המורה כי עיזבונו יחולק באופן שונה מהוראות חוק הירושה. ביטול צו כאמור, אין משמעו תיקון צו ירושה. המקרים הנוגעים להגשת בקשה לתיקון צו ירושה, מתמקדים בדרך כלל בכך שהתגלה יורש נוסף שאינו רשום בצו, כך שיש צורך לתקנו על מנת שיזכה בחלקו על פי הוראות חוק הירושה, בעוד שביטול הצו משמעו שצו הירושה נפסל וכאילו מעולם לא בא אל העולם והוא חסר תוקף מקדמת דנא ומלכתחילה. בנוסף, יש להבדיל בין הליך של ביטול צו להליך של התנגדות לצוואה שכן מדובר בשני הליכים שונים אשר ההבדלים העיקריים ביניהם מתבטאים במספר נקודות יסוד. ראשית, צו ירושה ניתן כאשר אין צוואה בעוד שהליך ההתנגדות לצוואה מוגש כאשר קיימת צוואה. שנית, התנגדות מוגשת עוד לפני שניתן צו לקיום צוואה ואילו הליך ביטולו של צו הירושה מוגש כאמור רק לאחר מתן הצו. על בסיס הרציונל האמור, גם הבקשה לביטולו של צו הירושה שונה גם מההליך של ביטול צו לקיום צוואה. במאמר זה נדון בסוגיות הבאות: מתי יתבטל צו ירושה, כיצד מתבטל צו הירושה, המבחנים לביטול צווי ירושות והחלטות בבקשת ביטול צו ירושה.
מתי יתבטל צו הירושה
השאלה מתי יתבטל צו ירושה עוסקת בסוגיית המקרים, שבהם יש לבטל את הצו. אין מדובר בדבר שהוא מה בכך שכן הצו הינו פסק דין הצהרתי כלפי כולי עלמא (כלפי כולם) הקובע מי הם יורשיו של המנוח, ולכן מדובר בצו סופי המסיים את הדיון בנושא וזאת אף אם נפלה בו טעות והוא מוטעה ביסודו (עמ”ש 28361-10-15 י.ג נ’ ר.מ ו-6 אח’, פורסם במאגרי המידע). מכאן ברור, כי לא בנקל יבוטל צו ירושה. מדובר בחריג צר ומצומצם שנקבע על פי נסיבותיו של כל מקרה. מבחינת העיתוי, צו ירושה ניתן לבטל רק לאחר שניתן כבר, כאמור לעיל.
כיצד מתבטל צו הירושה
הסוגיה העוסקת בשאלה כיצד מתבטל צו הירושה הינה סוגיה נרחבת. מבחינת סדרי הדין, לאחר הגשת בקשה לביטול, יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה ללבית המשפט לענייני משפחה, אם ראה שהבקשה מבוססת על עובדה או טענה שהמבקש יכול היה להביאה בפניו, והוא לא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק הירושה. בדיון בבית המשפט, יצטרך המבקש את ביטול הצו להסביר לבית המשפט לענייני משפחה, מדוע השתהה בהגשת הבקשה לביטול, ומדוע לא גילה את העובדות המפורטות בבקשה בהזדמנות הראשונה לרשם לענייני ירושה. הליך הביטול הינו תובענה לכל דבר ועניין. ככל שצו הירושה יבוטל על ידי הרשם, יודיע האחרון על כך ברבים, וכן יפנה ליורשים על פי דין או לנהנים על פי צוואה ויודיע להם על השינוי. ככל שהבקשה נידונה בבית המשפט, יקבע בית המשפט בפסק דינו את גורלה, ואם צו הירושה יבוטל, אם לאו.
בקשה לביטול צו ירושה
בקשה לביטול צו הירושה כמוה כהגשת כתב תביעה לכל דבר ועניין. הבקשה תכלול את פרטי המבקש ופרטי המשיבים שהם כל אלו המעורבים ו/או העלולים להיפגע מקבלת הבקשה, ותכלול את הסעד המבוקש וכן את הנימוקים שבעטיים מוגשת הבקשה. בין היתר, יש צורך להתייחס לשאלת השתהותו של מבקש הביטול, שאלת הנימוקים שבעטיים מוגשת הבקשה בכלל, סוגיית ההסתמכות של היורשים והשינוי במצבם על יסוד הצו שכבר ניתן ועוד.
המבחנים לביטול צווי ירושות
המבחנים לביטולו של צו ירושה נקבעו בפסיקת בתי המשפט והפרשה הידועה ביותר היא פרשת לשינסקי, שם קבע בית המשפט את המבחנים שבית המשפט יפעיל בעת הדיון בבקשה לביטול או של צו ירושה (ע”א 516/80 לשינסקי נ’ הנאמן על נכסי החייב מ. לשינסקי, פ”ד לו(4) 337). פסיקת בתי המשפט עונה בפועל על השאלה מתי יתבטל צו ירושה ומאפשרת לצפות את הקשיים בהגשת הבקשה והדיון בה. בין היתר, יבחן בית המשפט מה הטענה שבעטיה מתבקש הביטול, האם הטענה אכן מחייבת תיקון או ביטול של הצו, מדוע הוגשה הטענה לרשם לענייני ירושה רק לאחר מתן הצו ומהי מידת האיחור שבהגשת הבקשה בהתייחס למועד שבו נודע למבקש לראשונה על העובדה החדשה. במילים אחרות, בית המשפט בוחן מהו המועד שבו הייתה למבקש ההזדמנות הראשונה להגיש את בקשתו לתיקון צו הירושה או לביטולו.
כמו כן יבחן בית המשפט מה הנימוק שהעמיד המבקש לאיחור, מהי סבירותו של הנימוק וכן האם נגרם נזק ראייתי המונע מבית המשפט לברר את העובדות ואת האמת כתוצאה מאותו איחור. נציין, כי חשיבותו של ההסבר לאיחור וההשתהות בהגשת הבקשה עולה על מידת האיחור, כך שהסבר מצוין, הגיוני ומקובל עשוי להביא לקבלת הבקשה לביטול צו הירושה, גם אם מדובר באיחור רב (ע”א 4440/81 טורנר נ’ טורנר, פ”ד מז (2) 436, 439).
בנוסף, בית המשפט יבחן מהי מידת הפגיעה הצפויה בכל אחד מהצדדים להליך, אם צו הירושה יבוטל או יתוקן כמבוקש.
במסגרת זאת, תיבדק הסתמכותם של היורשים על נכסי העזבון שהועברו לידיהם ומה מידת הפגיעה בהם, לאור העובדה שהסתמכו על צו הירושה. עוד יבדוק בית המשפט אם מצבם של היורשים על פי הצו, לא ישתנה לרעה בעקבות הבקשה לביטול.
בדיקת ההסתמכות על הירושה עשויה להניב מסקנות המלמדות כי לא רק היורשים אלא גם צדדים שלישיים נפגעים מביטול צו הירושה. לדוגמא, יש לבחון את מידת הפגיעה האפשרית בצדדים לעסקת מכר מקרקעין, האחד – יורש, אשר ירש זכויות בדירת אביו המנוח מכוחו של צו ירושה, ומכר את זכויותיו בדירה לפני זמן רב, והשני – מי שרכש את הזכויות בתמורה ובתום לב.
במצב עניינים שכזה, ביטול הצו יביא לכך שהיורש כלל לא ירש את אותן זכויות שכבר מכר, והקונה עשוי למצוא את עצמו כמי ששם כספו על קרן הצבי. במקרה שכזה, יגרום ביטול הצו המבוקש יגרום לתאונה משפטית שבית המשפט לא יתן לה את ידו.
החלטות לדוגמא בבקשות לביטול צווי ירושה
להלן דוגמאות להחלטות בבקשת ביטול ופסיקת בתי המשפט והרשם לענייני ירושה. כפי שנראה להלן, בכל ההחלטות בבקשת הביטול מושם דגש על שאלת ההמתנה והשיהוי בהגשת הבקשה ובתוצאה לקבלת הבקשה, גם אם ביסודה מדובר בבקשה צודקת.
דחיית בקשה בשל סכסוך על בעלות בעיזבון
בפרשת טנאי התבקש הרשם לענייני ירושה לעכב מתן צו ירושה מכיון שקיים סכסוך ביחס לשאלות הבעלות בעיזבון המוריש. הרשם דחה את הבקשה, שכן הצו מצהיר על היורשים וחלקם בעיזבון ולא על הנכסים הכלולים בעיזבון.
דחיית בקשה מחמת מרמה
בפרשת א’ הוגשה בקשה לתיקון צו ירושה מחמת מרמה, ונטען שם כי הצו הוצא במרמה על ידי אשתו השניה של המנוח, אשר בחרה להשמיט את שמות ילדיו של המנוח מאשתו הראשונה. הבקשה לתיקון צו הירושה נדחתה מחמת שיהוי כבד של 18 שנים ממועד פטירת המנוחה ( ת”ע 1156-11-14 א. ואח’ נ’ ס’ ואח’, בימ”ש לענייני משפחה ת”א).
דחיית בקשה מחמת העדר סמכות
בפרשת כץ נתבקש בית המשפט להכריע כי צוואת המנוח בטלה, לאחר שבית הדין הרבני נתן צו לקיומה. בית המשפט קבע, כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בעניני ירושה רק אם כל הצדדים הנוגעים לדבר הביעו בכתב הסכמתם לכך. מכיון שאחת היורשות לא הביעה הסכמה זו בכתב, הרי שהצו שנתן בית הדין הרבני בטל מחמת חוסר סמכות (תע”ז 1900/02 כץ נ’ פלטנר, פורסם במאגרי המידע).
בקשה בהסכמת כל היורשים
בפרשת נ’, הגישו שניים מבניו של המנוח בקשה לביטול צו, כ 4.5 שנים לאחר מתן הצו, בטענה שקיימת צוואה וכי הצו ניתן ללא ידיעתם. הצדדים להליך הסכימו על ביטול צו הירושה בבית המשפט. לאחר מכן הוגשה התנגדות לקיום הצוואה. בית המשפט העליון קבע, כי ביטול צו הירושה עומד על כנו בהסכמת הצדדים, וכי כעת יש לדון בתוקפה של צוואת המנוח (ע”א 6343/99 נ.י ואח’ נ’ י.ס ואח’, פורסם במאגרי המידע). משמעות הדבר היא, כי הסכמת כל היורשים לביטול צו הירושה שניתן, עשויה להביא להצלחת ההליך כולו.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
