ביטול צו ירושה

צו ירושה הוא צו הקובע כי עיזבונו של המנוח יחולק לפי הוראות הדין, ובאמצעותו יכולים היורשים להפוך את חלקם בעיזבון לקניינם. כיצד ניתן להשיג ביטול צו ירושה? ובכן, סעיף 72 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה שנתנו צו ירושה, לתקן או לבטל את הצו על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בעת שניתן הצו.

• כיצד מתבצע ביטול צו ירושה?
• הקשיים בביטול צו ירושה
• המבחנים לביטול או שינוי של צו הירושה
• החלטות בעניין שינוי או ביטול צו ירושה
• מקורות

כיצד מתבצע ביטול צו ירושה?

ביטול צו הירושה יעשה, בדרך כלל, בשל העובדה שניתן תוקף לצוואה של המנוח, שכן הוראות הדין ניגפות מפני הוראותיו הכשרות של המנוח בצוואתו. תיקון הצו אינו מהווה משום ביטולו, אלא יעשה על מנת שהוראות הצו יתאמו להוראות הדין. לדוגמא, במקרה שנתגלה יורש נוסף, יש לתקן את הצו באופן שהיורש הנגלה יצויין בו.

הרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה לביטול צו ירושה לבית המשפט, אם ראה שהבקשה מבוססת על עובדה או טענה שהמבקש יכול היה להביאה בפניו, והוא לא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה. המבקש יצטרך להסביר בבית המשפט, מדוע השתהה בבקשה לביטול הצו, ומדוע לא גילה את העובדות בהזדמנות הראשונה.

ככל שצו הירושה יבוטל (או יתוקן), יודיע על כך הרשם לענייני ירושה ברבים, וכן יפנה ליורשים על פי דין או לנהנים על פי צוואה ויודיעם על השינוי.

הקשיים בביטול צו ירושה

צו ירושה הינו פסק דין הצהרתי כלפי כולי עלמא הקובע מי הם יורשיו של המנוח, ולכן מדובר בצו סופי המסיים את הדיון בנושא וזאת אף אם נפלה בו טעות והוא מוטעה [I]. מכאן ברור, כי לא בנקל יבוטל צו ירושה. מדובר בחריג צר ומצומצם שנקבע על פי נסיבותיו של כל מקרה.

המבחנים לביטול או שינוי של צו הירושה

בפרשת לשינסקי (II) קבע בית המשפט את המבחנים שבית המשפט יפעיל בעת הדיון בבקשה לביטול או תיקון של צו ירושה. בין היתר, יבחן בית המשפט מה הטענה שבעטיה מתבקש ביטול צו הירושה, האם הטענה אכן מחייבת תיקון או ביטול של הצו, מדוע הוגשה הטענה לרשם לענייני ירושה רק לאחר מתן הצו ומהי מידת האיחור שבהגשת הבקשה בהתייחס למועד שבו נודע למבקש לראשונה על העובדה החדשה. במילים אחרות, בית המשפט בוחן מהו המועד שבו היתה למבקש ההזדמנות הראשונה להגיש את בקשתו לשינוי צו הירושה או לביטולו.

כמו כן יבחן בית המשפט מה הנימוק שהעמיד המבקש לאיחור, מהי סבירותו של הנימוק וכן האם נגרם נזק ראייתי המונע מבית המשפט לברר את העובדות ואת האמת כתוצאה מאותו איחור. נציין, כי חשיבותו של ההסבר לאיחור וההשתהות בהגשת הבקשה עולה על מידת האיחור, כך שהסבר מצוין, הגיוני ומקובל עשוי להביא לקבלת הבקשה לביטול צו הירושה, גם אם מדובר באיחור רב [III]. בנוסף, בית המשפט יבחן מהי מידת הפגיעה הצפויה בכל אחד מהצדדים להליך, אם ישונה צו הירושה כמבוקש . במסגרת זאת, ייבדק אם צדדים שלישיים להליך לא הסתמכו על צו הירושה ואם מצבם לא ישתנה לרעה בעקבות הבקשה לשינוי צו הירושה. כך לדוגמא, יש לבחון את מידת הפגיעה האפשרית בצדדים לעסקת מכר מקרקעין, האחד – יורש, אשר ירש זכויות בדירת אביו המנוח מכוחו של צו ירושה, ומכר את זכויותיו בדירה לפני זמן רב, והשני – מי שרכש את הזכויות בתמורה ובתום לב, משעה שביטול הצו מביא לכך שהיורש כלל לא ירש את אותן זכויות שכבר מכר, והקונה עשוי למצוא את עצמו כמי ששם כספו על קרן הצבי.

החלטות בעניין שינוי או ביטול צו ירושה

בפרשת טנאי התבקש הרשם לענייני ירושה לעכב מתן צו ירושה מכיון שקיים סכסוך ביחס לשאלות הבעלות בעיזבון המוריש. הרשם דחה את הבקשה, שכן הצו מצהיר על היורשים וחלקם בעיזבון ולא על הנכסים הכלולים בעיזבון. בפרשת א’ הוגשה בקשה לתיקון צו ירושה מחמת מרמה, ונטען שם כי הצו הוצא במרמה על ידי אשתו השניה של המנוח, אשר בחרה להשמיט את שמות ילדיו של המנוח מאשתו הראשונה. הבקשה לתיקון צו הירושה נדחתה מחמת שיהוי כבד של 18 שנים ממועד פטירת המנוחה[IV]. בפרשת כץ נתבקש בית המשפט להכריע כי צוואת המנוח בטלה, לאחר שבית הדין הרבני נתן צו לקיומה. בית המשפט קבע, כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בעניני ירושה רק אם כל הצדדים הנוגעים לדבר הביעו בכתב הסכמתם לכך. מכיון שאחת היורשות לא הביעה הסכמה זו בכתב, הרי שהצו שנתן בית הדין הרבני בטל מחמת חוסר סמכות [V]. בפרשת נ’, הגישו שנייים מבניו של המנוח בקשה לביטול צו ירושה, כ 4.5 שנים לאחר מתן הצו, בטענה שקיימת צוואה וכי הצו ניתן ללא ידיעתם. הצדדים להליך הסכימו על ביטול צו הירושה בבית המשפט. לאחר מכן הוגשה התנגדות לקיום הצוואה. בית המשפט העליון קבע, כי ביטול צו הירושה עומד על כנו בהסכמת הצדדים, וכי כעת יש לדון בתוקפה של צוואת המנוח [VI]

מקורות

[I] עמ”ש 28361-10-15 י.ג נ’ ר.מ ו-6 אח’, פורסם במאגרי המידע

[II] ע”א 516/80 לשינסקי נ’ הנאמן על נכסי החייב מ. לשינסקי, פ”ד לו(4) 337

[III] ע”א 4440/81 טורנר נ’ טורנר, פ”ד מז (2) 436, 439

[IV] ת”ע 1156-11-14 א. ואח’ נ’ ס’ ואח’, בימ”ש לענייני משפחה ת”א

[V] תע”ז 1900/02 כץ נ’ פלטנר, פורסם במאגרי המידע

[VI] ע”א 6343/99 נ.י ואח’ נ’ י.ס ואח’, פורסם במאגרי המידע