תוכן עניינים
מהי בקשה לביטול צו ירושה
ביטול צו ירושה מתבצע באמצעות הגשת בקשה מתאימה בהתאם להוראת סעיף 72 לחוק הירושה, אשר מאפשר לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה שנתנו את צו הירושה, לתקן או לבטל את הצו, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בעת שניתן הצו.
בדרך כלל, נולד הצורך לבקש ביטול של צו ירושה, בשל העובדה שהתגלתה בדיעבד צוואה של המנוח, המורה כי עיזבונו יחולק באופן שונה מהוראות חוק הירושה. המקרים הנוגעים להגשת בקשה לתיקון צו ירושה, מתמקדים בדרך כלל בכך שהתגלה יורש נוסף שאינו רשום בצו, כך שיש צורך לתקנו על מנת שיזכה בחלקו על פי הוראות חוק הירושה.
הליך ביטול צו ירושה
הרשם לענייני ירושה יעביר את הבקשה לביטול צו ירושה לבית המשפט לענייני משפחה, אם ראה שהבקשה מבוססת על עובדה או טענה שהמבקש יכול היה להביאה בפניו, והוא לא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.
המבקש את ביטול צו הירושה יצטרך להסביר לבית המשפט, מדוע השתהה בבקשה לביטול הצו, ומדוע לא גילה את העובדות בהזדמנות הראשונה לרשם לענייני ירושה. ככל שצו הירושה יבוטל (או יתוקן), יודיע על כך הרשם לענייני ירושה ברבים, וכן יפנה ליורשים על פי דין או לנהנים על פי צוואה ויידועם על השינוי.
הקשיים בביטול צו ירושה
צו ירושה הינו פסק דין הצהרתי כלפי כולי עלמא הקובע מי הם יורשיו של המנוח, ולכן מדובר בצו סופי המסיים את הדיון בנושא וזאת אף אם נפלה בו טעות והוא מוטעה [I]. מכאן ברור, כי לא בנקל יבוטל צו ירושה. מדובר בחריג צר ומצומצם שנקבע על פי נסיבותיו של כל מקרה.
המבחנים לביטול צו ירושה או תיקונו
בפרשת לשינסקי (II) קבע בית המשפט את המבחנים שבית המשפט יפעיל בעת הדיון בבקשה לביטול או תיקון של צו ירושה.
בין היתר, יבחן בית המשפט מה הטענה שבעטיה מתבקש ביטול צו הירושה, האם הטענה אכן מחייבת תיקון או ביטול של הצו, מדוע הוגשה הטענה לרשם לענייני ירושה רק לאחר מתן הצו ומהי מידת האיחור שבהגשת הבקשה בהתייחס למועד שבו נודע למבקש לראשונה על העובדה החדשה. במילים אחרות, בית המשפט בוחן מהו המועד שבו הייתה למבקש ההזדמנות הראשונה להגיש את בקשתו לשינוי צו הירושה או לביטולו.
כמו כן יבחן בית המשפט מה הנימוק שהעמיד המבקש לאיחור, מהי סבירותו של הנימוק וכן האם נגרם נזק ראייתי המונע מבית המשפט לברר את העובדות ואת האמת כתוצאה מאותו איחור.
נציין, כי חשיבותו של ההסבר לאיחור וההשתהות בהגשת הבקשה עולה על מידת האיחור, כך שהסבר מצוין, הגיוני ומקובל עשוי להביא לקבלת הבקשה לביטול צו הירושה, גם אם מדובר באיחור רב [III].
בנוסף, בית המשפט יבחן מהי מידת הפגיעה הצפויה בכל אחד מהצדדים להליך, אם צו הירושה יבוטל או יתוקן כמבוקש. במסגרת זאת, תיבדק הסתמכותם של היורשים, מה מידת הפגיעה בהם, לאור העובדה שהסתמכו על צו הירושה, ואם מצבם לא ישתנה לרעה בעקבות הבקשה לביטול או תיקון של צו הירושה.
בדיקת ההסתמכות עשויה להניב מסקנות המלמדות כי לא רק היורשים אלא גם צדדים שלישיים נפגעים מביטול צו הירושה. כך לדוגמה, יש לבחון את מידת הפגיעה האפשרית בצדדים לעסקת מכר מקרקעין, האחד – יורש, אשר ירש זכויות בדירת אביו המנוח מכוחו של צו ירושה, ומכר את זכויותיו בדירה לפני זמן רב, והשני – מי שרכש את הזכויות בתמורה ובתום לב. במצב עניינים שכזה, ביטול צו הירושה מביא לכך שהיורש כלל לא ירש את אותן זכויות שכבר מכר, והקונה עשוי למצוא את עצמו כמי ששם כספו על קרן הצבי. במקרה שכזה, יגרום ביטול צו הירושה לתאונה משפטית שבית המשפט לא יתן לה את ידו.
החלטות עקרוניות בבקשות לביטול צו ירושה / תיקון צו ירושה
בפרשת טנאי התבקש הרשם לענייני ירושה לעכב מתן צו ירושה מכיון שקיים סכסוך ביחס לשאלות הבעלות בעיזבון המוריש. הרשם דחה את הבקשה, שכן הצו מצהיר על היורשים וחלקם בעיזבון ולא על הנכסים הכלולים בעיזבון.
בפרשת א' הוגשה בקשה לתיקון צו ירושה מחמת מרמה, ונטען שם כי הצו הוצא במרמה על ידי אשתו השניה של המנוח, אשר בחרה להשמיט את שמות ילדיו של המנוח מאשתו הראשונה. הבקשה לתיקון צו הירושה נדחתה מחמת שיהוי כבד של 18 שנים ממועד פטירת המנוחה[IV].
בפרשת כץ נתבקש בית המשפט להכריע כי צוואת המנוח בטלה, לאחר שבית הדין הרבני נתן צו לקיומה. בית המשפט קבע, כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בעניני ירושה רק אם כל הצדדים הנוגעים לדבר הביעו בכתב הסכמתם לכך. מכיון שאחת היורשות לא הביעה הסכמה זו בכתב, הרי שהצו שנתן בית הדין הרבני בטל מחמת חוסר סמכות [V].
בפרשת נ', הגישו שניים מבניו של המנוח בקשה לביטול צו ירושה, כ 4.5 שנים לאחר מתן הצו, בטענה שקיימת צוואה וכי הצו ניתן ללא ידיעתם. הצדדים להליך הסכימו על ביטול צו הירושה בבית המשפט. לאחר מכן הוגשה התנגדות לקיום הצוואה. בית המשפט העליון קבע, כי ביטול צו הירושה עומד על כנו בהסכמת הצדדים, וכי כעת יש לדון בתוקפה של צוואת המנוח [VI]
[I] עמ"ש 28361-10-15 י.ג נ' ר.מ ו-6 אח', פורסם במאגרי המידע
[II] ע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מ. לשינסקי, פ"ד לו(4) 337
[III] ע"א 4440/81 טורנר נ' טורנר, פ"ד מז (2) 436, 439
[IV] ת"ע 1156-11-14 א. ואח' נ' ס' ואח', בימ"ש לענייני משפחה ת"א
[V] תע"ז 1900/02 כץ נ' פלטנר, פורסם במאגרי המידע
[VI] ע"א 6343/99 נ.י ואח' נ' י.ס ואח', פורסם במאגרי המידע
זקוקים לשירותי עורך דין לענייני ירושה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
