אח סירב לפירוק שיתוף בבית ההורים — ובית המשפט הורה על פירוק מיידי
- מספר תיק
- תמ"ש 58316-11-22
- בית המשפט
- בית משפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו
- המותב
- השופט יהורם שקד
- תאריך ההחלטה
- 19.2.2023
מה נפסק?
בית המשפט קבע כי לנתבע אין טענת הגנה מבוררת והורה על פירוק השיתוף בנכס. באי כוח הצדדים נדרשו להודיע תוך 5 ימים אם ברצונם להתמנות ככונסי נכסים למכירת הנכס, וניתן צו עיכוב ביצוע בן 7 ימים.
שני אחים, בית מגורים ברמת גן, וסכסוך משפחתי מר. המשפחה נחלקה לשתי קבוצות: אח אחד עם האב, האח השני עם האם. וזה הסביר גם את חלוקת הרכוש — האם הורישה את מלוא עיזבונה לאחד, והאב העביר את זכויותיו בדירה לשני.
האח שגר בבית לבדו לא רצה שהשיתוף יפורק.
מה נפסק?
בית המשפט קבע שאין לנתבע טענת הגנה מבוררת, והורה על פירוק השיתוף. באי כוח הצדדים נדרשו להודיע תוך חמישה ימים אם ברצונם להתמנות ככונסי נכסים למכירת הנכס — ואם לא, ימונה כונס חיצוני. ניתן צו עיכוב ביצוע בן שבעה ימים.
מה הייתה טענת ההגנה?
הנתבע טען שכיורש אמו הוא נכנס בנעליה, ולכן זכאי למחצית מזכויות האב מכוח חזקת השיתוף שחלה בין ההורים. הוא אף הגיש תביעה נפרדת באותו עניין נגד האב, וביקש לעכב את פירוק השיתוף עד שזו תתברר.
בית המשפט ראה בכך משהו אחר: דרישה לצו עיקול או צו מניעה על חלקו של האב — שכבר הועבר לתובע — “שלא במסגרת דיונית מתאימה”.
למה זכות הפירוק כמעט אינה ניתנת לעצירה?
סעיף 37(א) לחוק המקרקעין קובע ש“כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף”. בית המשפט המחוזי ניסח זאת חד: “לבית המשפט אין שיקול דעת בתביעה לפירוק שיתוף, הזכות לפירוק נתונה לאחד השותפים כזכות מהותית”.
ובע“א 319/74 רובינשטיין נ’ פיין הודגש: “‘בכל עת’ נאמר, ולא בעת ששותפיו יסכימו לפירוק, יהיו הטעמים אשר יהיו”. המדיניות שמאחורי ההוראה כפולה — שיתוף במקרקעין עלול לגרום ל“ריב ומדנים”, ופירוקו מעודד פיתוח.
עיכוב אפשרי לעיתים, בעיקר בדירת מגורים של בני זוג, כדי לאפשר הסדר כולל. אבל ברע“א 4358/01 בר-אל נ’ בר-אל נקבע ההפך למקרים כמו זה: כשההתדיינות צפויה להיות מורכבת וארוכה, “טוב יעשה בית המשפט אם יורה לפרק את השיתוף ללא עיכובים נוספים”.
למה דווקא כאן לא ניתן עיכוב?
מפני שבית המשפט זיהה מה העיכוב באמת עושה: “הנתבע חותר להימשכות הליכים כאשר כל אותה העת הוא יוסיף להתגורר בנכס באין מפריע”.
הטענה שהעברת הזכויות מהאב לתובע הייתה “העברת מרמה” נמצאה טענה בעלמא ללא ראיה. ההסבר הנגדי — שהאב העביר את חלקו לבן אחד כדי להימנע מהליכים מול הבן האחר — נשמע לבית המשפט הגיוני יותר, והשתלב עם היעדר הליכים בין ההורים בחיי האם ועם הנתק הפיזי ביניהם מ-2012.
ובנקודה שכדאי לזכור: גם אם כל טענות הנתבע נגד האב יתקבלו במלואן, “אין בכוחן למנוע את פירוק השיתוף”. ואם בסופו של דבר יזכה בכספים שיאפשרו לו לרכוש את חלק אחיו — גם זה אינו מונע מהתובע לממש את חלקו. ליורש, קבע בית המשפט, אין זכות ראשונים לרכוש את חלקו של שותפו.
מה זה אומר עבורכם?
זכותו של שותף לדרוש פירוק שיתוף היא זכות מהותית שקמה בכל עת, ושיקול הדעת של בית המשפט לעכב אותה מצומצם ביותר. תביעה תלויה ועומדת נגד צד שלישי — גם אם תתקבל במלואה — אינה עילה להקפיא את הנכס שבו מחזיק מי שמתנגד לפירוק.
הנושאים שפסק הדין נוגע בהם
האם פסק הדין הזה רלוונטי לתיק שלכם?
פסק דין דומה אינו מכריע תיק — הנסיבות הן שמכריעות, והפער בין השניים הוא בדרך כלל מה שמכריע את התוצאה. לבחינת המשמעות לגבי המקרה שלכם,אפשר לקבוע פגישת ייעוץ.