מהו ייעוץ חיצוני בתיקי ירושה ולמי הוא מתאים?
מהו ייעוץ חיצוני בתיקי ירושה? ייעוץ חיצוני בתיקי ירושה נועד לעורכי דין וללקוחות שנמצאים בלב סכסוך ירושה, ומבקשים לבחון את התיק מזווית אסטרטגית נוספת – בלי ייצוג, בלי התערבות בבית המשפט ובלי ניגוד עניינים שעשוי להשפיע על שיקול הדעת.
לפני כמה חודשים ישבתי עם עורך דין שניהל תיק התנגדות לצוואה. הראיות נראו חזקות, הנרטיב היה משכנע, חוות הדעת הפסיכיאטרית שכתב מומחה בית המשפט הייתה מוצקה. אבל, בצד השני היתה חוות דעת מזמן אמת, וכמה ראיות שערערו את ביטחונו של חברי.
שאלתי אותו: “העדים לצוואה — הם ידעו שהם חותמים על צוואה, או רק ראו את אקט החתימה?”
הוא השתתק.
זו שאלה שרוב עורכי הדין לא שואלים. במהלך ניהול וליווי עשרות תיקי התנגדות לצוואה, חזרתי ונתקלתי באותו דפוס. לא שואלים שאלות קשות – ולעיתים אפילו לא מודעים לכך שצריך לשאול אותן.
החוק דורש שני עדים לצוואה בעדים — אבל מה זה “עד”? מישהו שראה חתימה? או מישהו שהבין שמדובר במסמך צוואה? ההבדל הזה, שנראה טכני, יכול להפיל צוואה שלמה.
פתאום מבינים שלא די בכך שמישהו ‘ראה חתימה’; לעיתים השאלה האמיתית היא מה הבין העד, מה הוצג בפניו, ומה ניתן להוכיח בדיעבד על מעמדו כעד לקיום צוואה בתיק הזה.
כשבדקנו לעומק, התברר שהמצווה לא הביא את הצוואה שלו בפני אחד העדים כפי שהיה חייב להביא. מה קרה? העד מיהר מאד אז הוא הגיע, חתם ורץ לאסוף את הילד שלו מהגן. זו הייתה נקודת תורפה שעו”ד הדין שייצג בתיק לא שם לב אליה, ולמעשה, לא ידע עליה.
כלל יסוד: בסכסוכי ירושה, הבעיה המרכזית אינה חוסר ראיות – אלא חוסר בשאלות הנכונות.
הבעיה עם ניסיון בסכסוכי ירושה
ככל שאנחנו יותר מנוסים, אנחנו יותר יודעים מה לחפש. וזה בדיוק הבעיה — אנחנו מחפשים את מה שאנחנו יודעים לחפש. אתם יודעים, כל מי שמשחק שש בש המון זמן מכיר את הסימפטום המוזר הזה: מגיע שחקן מתחיל, שלא יודע אפילו את המהלכים הקבועים ש-“צריך לבצע” ואז פתאום, הוא מתחיל לנצח את השחקן הותיק. התחלתי לשאול את עצמי “למה?”.
הפסיכולוג דניאל כהנמן קרא לזה WYSIATI — “What You See Is All There Is”. אנחנו בונים תמונה מהמידע שלפנינו, ומתעלמים ממה שלא עלה על דעתנו לחפש.
בתיקים של סכסוכי ירושה, העניין הזה מתבטא בכמה דפוסים:
חיפוש העילות המוכרות בלבד עורך דין רואה תיק התנגדות, ומיד בודק: השפעה בלתי הוגנת? כשרות? פגם צורני? אלה העילות הקלאסיות. אבל מה עם עילות שלא נמצאות בספרי הלימוד? בואו נזכור: “עילה היא מכלול העובדות שאם יוכיחו יעניקו את הסעד המבוקש”. כלומר, כן,
הכותרת עדיין יכולה להיות השפעה בלתי הוגנת, אבל מה לגבי “תחבולה” בתור השפעה בלתי הוגנת? מה לגבי “תרמית” כהשפעה בלתי הוגנת? מה עם “הטעיה” כהשפעה בלתי הוגנת? כל אלו שאלות לגיטימיות אך הבעיה היא שאנחנו לא שואלים אותן.
התמקדות בחוזקות במקום בחולשות כשיש חוות דעת פסיכיאטרית חזקה מטעם מומחה בימ”ש, קל לעו”ד להישען עליה. קשה יותר לשאול: האם היא מספיקה? האם היא נותנת תשובה לכל הטענות? האם חוות הדעת הזו תנצח בבימ”ש טענה על ניצול של המצווה? האם מה שלמדנו על כך שחוות דעת לא נפסלות אלא במקרים נדירים, אכן יתרחש גם בתיק הזה? קשה לשאול ולכן השאלות האלו לא נשאלות, בדרך כלל.
הנחות מוקדמות על מה שהשופט יקבל מול הקושי לשאול שאלות קשות על מצב התיק, קל לעורך הדין שמייצג בסכסוך הירושה להניח הנחות מהסוג של: “השופט לא יקבל טענה כזו” — המשפט הזה הורג יצירתיות, הורג אסטרטגיה ומחסל כל סיכוי להפתעה במקום שהייצוג מחייב אותו. לפעמים הטענה שנראית מופרכת היא בדיוק מה שיעבוד. וגם זו עובדה.
פגישת ייעוץ חיצוני מיועדת לעורכי דין ולצדדים המעורבים בסכסוך ירושה, המבקשים לבחון את התיק מחוץ למסגרת החשיבה הרגילה – לפני שמתקבע קו אסטרטגי שקשה לשנות.
הבעיה עם חוסר ניסיון בסכסוכי ירושה
חוסר ניסיון מונע מעורך הדין להבין את כל האפשרויות שעומדות בפניו ולכן פוגע ביכולת לתכנן הליך. עורך הדין חסר הניסיון יכול להגיע להישג רגעי בתיק, על בסיס כישרונו בלבד, אבל הוא יתקשה מאד לנהל הליך שלם על בסיס אסטרטגי.הוא ינצח במשחק השש בש, אבל כנראה שיפסיד לשחקן הותיק בשורה של משחקים כי הוא פשוט לא מכיר את כל “התרגילים”, לא שוחה “בעילות” וברכיבי העילות, לא מכיר את כל הטעויות הנפוצות בעריכת צוואה, ויתקשה להתמקד בעיקר מבחינת בית המשפט.
ואכן, לעיתים אני נקרא לתיק לא כדי לומר מה נכון – אלא כדי לשאול מה כולם פספסו.
כלל יסוד: ייעוץ חיצוני אפקטיבי אינו עוסק בפתרונות, אלא בזיהוי נקודות עיוורון אסטרטגיות.
שאלות אסטרטגיות שכדאי לשאול בכל תיק ירושה
כל תיק שמגיע אלי נראה תיק “פשוט” שחוזר על עצמו, אך האמת היא שכל תיק הוא “עולם ומלואו” מבחינת הפוטנציאל לשנות את המהלך שלו, וזה תלוי בעיקר בייצוג המשפטי.
נקודת המוצא היא “על מה לא חשבנו”, ואין ספק שזו שאלה קשה מאד, כי הרי אם נניח שחשבנו היטב, הרי שברור שכבר חשבנו על כל מה שיש לחשוב. אבל, זו טעות. האמת היא שכדי שנחשוב על משהו חדש, אנחנו צריכים לפתח נתיב לחשיבה אחרת, שוברת מסגרות, יצירתית, כזאת שרואה בין כל העצים שביל חדש. כזאת, שמביטה אל מעבר לרכיבי היסוד בצוואה.
איך עושים את זה? יש המון דרכים. לדוגמא, אפשר לשאול: איך אני גורם לאי ודאות בצד השני או מה עלי לעשות כעו”ד שמייצג בתיק התנגדות לצוואה, כדי להפתיע את הצד השני או איזו טענה משפטית לא הועלתה עדיין, אך עשויה להתאים בתיק הזה, ולשנות את מהלך העניינים.
מה נותן ייעוץ חיצוני בתיקי ירושה?
כאשר אנחנו שבויים באמונות מוקדמות על מצב התיק והמסלול שבו הוא מתקדם בבית המשפט, אנחנו פוגעים בסיכוי לשכנע את בית המשפט. לעומת זאת, כאשר אנחנו מפתחים אסטרטגיה שהמטרה שלה להוביל את התיק בשביל הנסתר ביער, מובטח לנו מסע מיוחד ובר סיכוי להצלחה בהליך.
בפועל, ייעוץ חיצוני בתיק ירושה כולל בדרך כלל:
• מיפוי נקודות תורפה ראייתיות/פרוצדורליות שהצד המייצג נוטה להחמיץ
• ניסוח שאלות חקירה נגדית (או קווי חקירה) שמייצרים אי-ודאות בצד השני
• בחינה מחדש של “הנחות יסוד” בתיק – מה באמת יוכרע ומה רק מסופר
• זיהוי טענות/עובדות שלא הונחו נכון במסגרת עילת ההתנגדות או ההגנה
חשוב להדגיש כי ייעוץ חיצוני לא מחליף את עורך הדין המייצג. הוא לא:
- מתערב בתיק
- פונה לבית המשפט
- יוצר קשר עם הלקוח
- “תופס טעויות”
הוא פשוט שואל את השאלות שקשה לשאול מבפנים.
מתי כדאי לפנות לייעוץ חיצוני בתיק התנגדות לצוואה?
ייעוץ חיצוני בתיק התנגדות לצוואה נדרש ברגע שקיים חשש, אפילו אינטואטיבי, שהתיק לא מתקדם כמו שצריך, שהתגובה להתנגדות לא מקיפה דיה או שההתנגדות כתובה באופן שמותיר שאלות או סוגיות פתוחות. לדעתי, גם תחושת בטן ש-“משהו לא בסדר” מספיקה כדי לפנות לייעוץ חיצוני. לרוב, התועלת שעשויה לצמוח מייעוץ חיצוני בתיקי ירושה עולה עשרות ומאות מונים על המשאבים המושקעים בו, ואכן, מניסיוני, יש צדדים להליך, שמעדיפים פגישה חד-פעמית, ויש מי שמבקשים ליווי במסגרת בנק שעות – כייעוץ אסטרטגי לעורכי דין לאורך ההליך.
האם ייעוץ חיצוני מתאים גם ללקוחות ולא רק לעורכי דין?
בהחלט כן. פנו אלי לקוחות שביקשו להבין מהלכים, אסטרטגיה ולשמוע את דעתי ביחס לסיכויי התיק ומה ניתן לעשות, אם ניתן, כדי לשפר את מצבו של התיק. במצב שבו יש ללקוח רק הזדמנות אחת בבית המשפט להוכיח את טענותיו, וכאשר על הפרק עומדים סכומי עתק או נכסי מקרקעין ששווים רב, רק הגיוני הוא לנקוט בכל הצעדים האפשריים לצורך שיפור עמדות.
למי ייעוץ חיצוני בתיק ירושה לא מתאים?
ייעוץ חיצוני לא מתאים למי שמבקש ‘חוות דעת’ כדי להצדיק החלטה שכבר התקבלה – אלא רק למי שמוכן לבחון את התיק מחדש, גם אם זה לא נוח.
לסיכום
הניסיון הוא נכס. אבל הניסיון גם יוצר דפוסי חשיבה קבועים. מבט חיצוני — מישהו ששואל “למה?” על דברים שנראים מובנים מאליהם — יכול לפתוח כיוונים שלא עלו על הדעת.
לפעמים השאלה הפשוטה ביותר היא זו שמשנה את התיק.
רוצה לבדוק את התיק שלך מזווית אחרת? פגישת ייעוץ ממוקדת — עד שלוש שעות, בלי ייצוג, בלי התערבות בתיק. רק רעיונות וסיעור מוחות
מקורות והפניות
- Kahneman, D. (2011). Thinking, Fast and Slow. Farrar, Straus and Giroux. — על WYSIATI ונקודות עיוורון קוגניטיביות.
- Guthrie, C., Rachlinski, J. J., & Wistrich, A. J. (2007). “Blinking on the Bench: How Judges Decide Cases.” Cornell Law Review, 93(1), 1-44. — על תהליכי קבלת החלטות שיפוטיות.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מהתנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה | עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
