תצהיר בג"צי
תצהיר בג"צי הינו תצהיר קצר על דרך ההפניה המכונה כך מקום שיש לצרפו לעתירות המוגשות לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ). התצהיר הבג"צי מכיל הצהרה קצרה במסגרתה מצהיר בעל הדין בפני עורך דין, שהעובדות הקבועות במסמך המצורף ידועות לו מידיעה אישית והן נכונות. תצהיר בג"צי נחתם בתמיכה למסמכים משפטיים רבים אשר מוגשים בבית המשפט לענייני משפחה.
תצהיר בג"צי מוגש גם במסגרת כתב התנגדות לצוואה כ-תצהיר התנגדות לצוואה, תביעה לביטול מתנה, בקשה למינוי אפוטרופוס ועוד מספר רב של הליכי בית משפט, והינו דרישה של דיני הירושה והדינים הקובעים את סדר הדין שבו תידון התנגדות לצוואה כגון חוק הירושה, תקנות הירושה, תקנות בית המשפט לענייני משפחה. התצהיר הבג"צי מהווה ראיה לכל דבר ועניין שעורך דין ירושה עשוי לחקור עליה בחקירה נגדית.
בעבר הורתה תקנה 258(ח)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כי לכתב תביעה, לכתב הגנה, לכתב תשובה לתביעה שכנגד, להודעה לצד שלישי ולכתב הגנה לה, יצורף תצהיר של בעל הדין שבו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית, וכיום הורחבה ההוראה באופן שכל בעלי הדין נדרשים לחתום על התצהיר. מטרת הרחבת הדרישה לחתימה על התצהיר נובעת, בין היתר, גם מהרצון למנוע שינוי גירסה של בעל דין בהמשך ההליך, שכן החתימה על התצהיר "נועלת" את גירסת בעל הדין, ואוסרת עליו לשנות את חזית טענותיו או להרחיב אותה, בהתאם ל-דיני ראיות בסכסוכי ירושה.
תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין)
בחודש ינואר 2021 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי, אשר שינו את הוראת התקנות הישנות.
בהתאם לתקנה 16 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) קיימת היום חובה לכל אחד מבעלי הדין למסור תצהיר בג"צי, שבו יאמת בעל הדין את העובדות הידועות לו מידיעה אישית בהתאם לטופס 5 לתוספת הראשונה לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. טופס 5 הינו תצהיר מעין בג"צי שיש להגיש בתמיכה לתביעה לסדר דין מהיר, והוא התצהיר שיש להגיש גם בתמיכה לתביעות בענייני ירושה.
התקנות מורות כי לכתבי הטענות שיוגשו יצורף תצהיר של כל אחד מבעלי הדין, שבו יאמת בעל הדין את העובדות שבכתב הטענות הידועות לו מידיעה אישית, אלא אם כן ביקש בעל הדין לפטור אותו מהגשת תצהיר ובית המשפט אישר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו; תצהיר כאמור יוגש לפי טופס 5 לתוספת הראשונה ותקנה 178(א) לתקנות סדר הדין האזרחי לא תחול על תצהיר זה.
תצהיר בג"צי בהתנגדות לצוואה
תקנות סדר הדין החדשות שנכנסו לתוקף בחודש ינואר 2021 קובעות כי להתנגדות לצוואה ולתגובה להתנגדות לצוואה יצורף תצהיר בג"צי על ידי כל אחד מבעלי הדין.
טעויות שכיחות בתצהיר בג"צי
בעל הדין חייב להצהיר על נתונים הידועים לו בלבד, שאחרת אמינות תצהירו הגורף נפגעת.
בעלי דין רבים נוהגים לחתום על תצהירים על דרך ההפנייה אל המסמך עצמו, אשר נערך בשפה משפטית עשירה, אשר לכאורה נאמרה מפיהם. אין ספק שחתימה על הצהרה לפיה ידוע לבעל דין בדבר משמעותם של הטיעונים המשפטיים שאליהם מפנה התצהיר, פוגעת באמינותו של בעל דין ואכן הדברים באים לידי ביטוי בחקירה נגדית, שם מתברר כי בעל הדין חתם כ
לאחר יד, על הנוסח שערך עורך דינו.
בנוסף, תצהיר בג"צי מפנה לתוכן כתב הטענות ואולם אם חסרה בכתב הטענות טענה עובדתית חשובה, הרי שהתצהיר הופך להיות תצהיר חסר, והיה ובעל הדין יבקש לתקן את התצהיר במהלך חקירה נגדית ויחשוף טענה חדשה, תהיה טענה זו משום עדות כבושה שמשקלה אפסי.
כאן המקום להדגיש את מעמדו של תצהיר המצורף לכתבי בי דין כעדות לכל דבר ועניין שכן כבר נקבע כי:
"תצהירו של עד שהוגש לבית המשפט יבוא במקום חקירה ראשית, אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, להחליט שהעד יעיד בחקירה ראשית גם בעל פה בנושאים שיקבע בית המשפט."
תצהיר עדות ראשית
בנוסף לתצהיר הבג:צי שיש לצרף להתנגדות יש להגיש במשך בירור ההליך בבית המשפט לענייני משפחה תצהירים נוספים, שהחשוב שבהם הינו תצהיר עדות ראשית. בניגוד לתצהיר הבג"צי הקצרצר שמצורף לתמיכה בהתנגדות, תצהיר עדות ראשית הינו תצהיר מפורט הערוך בגוף ראשון, ואשר מפרט את כלל העובדות הנטענות על ידי המתנגד לצוואה או על ידי מי שתובע את קיום הצוואה.
תצהיר בג"צי במסמכים משפטיים
התצהיר מוצא את מקומו במסמכים רבים שאינם מוגשים לבית המשפט לענייני משפחה כגון ייפוי כוח מתמשך, בקשה למתן צו ירושה ו-בקשה למתן צו קיום צוואה, לתמיכה בתוכן הטענות המוגשות לרשם לעניייני ירושה במסגרת אותן בקשות.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
