הגנה על היורש הנחזה
לפי הוראת הסעיף, המחוקק מגן על מי שקיבל נכסי עיזבון על סמך צו, וקובע כי לא ידרש להחזיר אלא את מה שנותר בידו. כלומר, היה והיורש הנחזה בזבז את כספי 
חלקו בעיזבון שקיבל לידיו בטעות, לא יצטרך להשיב את מה שבזבז ליורש האמיתי, מי שנפגע מהטעות בחישוב ערך נכס העיזבון, לדוגמא.
מה היקף אחריותו של היורש הנחזה שקיבל ביתר מחלקו בעיזבון? ככל והיורש הנחזה לא ידע שצו הירושה או צו קיום צוואה מוטעה או שנפל בו פגם, הרי שהוא תם לב, ואזי יהיה אחראי להשיב רק את מה שנותר בידו מן העיזבון.
מה קורה כאשר היורש הנחזה קיבל את הזכות במתנה, ולא רכש אותה בתמורה? במקרה שכזה המחוקק אינו מגן על הרכוש שקיבל, ועליו להשיב אותו ליורש האמיתי.
תיקון חלוקת עיזבון: השבת נכסי עיזבון
בהעדר הסכמה על השבת הנכסים שהוענקו ביתר, יכול היורש האמיתי להגיש תביעה כנגד היורש הנחזה על מנת להשיב את מה שקיבל שלא כדין.
ככל שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, הרי שמדובר בפסק דין שקבע כיצד יחולקו הנכסים שבעיזבון, ועל כן יכול היורש האמיתי לתבוע במשך 25 שנים ממועד מתן פסק הדין בהתאם לחוק ההתיישנות.
יחד עם זאת, ברור ששיהוי משמעותי בהגשת התביעה להשבת נכסי עיזבון, יכול לגרום לנזק ראייתי, ולקבע הסתמכות של היורש הנחזה על שימוש בנכסי העיזבון. שיהוי מסוג זה, עשויה לחרוץ את גורל תביעת היורש האמיתי לשבט. משמעותו של הנזק הראייתי תהיה מוטלית על היורש האמיתי, שאיחר להגיש את התביעה, אף אם היא טרם התיישנה.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב-יפו 6520206
טל: 03-6912307 | פקס: 03-6912312 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי-דין ד"ר רן מובשוביץ
