צוואה לא חוקית, בלתי אפשרית או מוסרית

אי החוקיות שעליה מדובר עוסקת בהוראת צוואה הנוגדת את הדין בלבד. ברור שהוראה המצווה על יורש להרוג אדם למען יזכה בעיזבונו של המנוח, הינה הוראה בטלה, וכך גם הוראה הדורשת מהיורש לזייף מסמכים, להונות אחרים ולבצע מעשי מעילה. אלו המקרים הברורים והפשוטים, ולכן קל לשכנע את השופט בעילת התביעה, אם קיימות הראיות התומכות בטענה.

תנאים בלתי אפשריים בצוואה, כשמם כן הם. לעיתים, זהו נגזר של התנאי הנוגד את הדין, שכן התנאי הבלתי אפשרי הוא הפרה של הוראת חוק. לדוגמא, הוראה בצוואה המקנה זכויות למי שטרם נולד נוגדת את סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. סעיף זה קובע שאין אדם כשיר לרכוש זכות אלא משעת גמר לידתו ולכן אין מקנים זכות למי שעוד לא בא לעולם. המצווה אף אינו יכול להוריש זכות אישית. ולכן גם זוהי הוראה בלתי אפשרית. כך, לדוגמא, לא ניתן להורות בצוואה כי אדם יזכה ברישיון לנהיגת מונית המצוי ברשותו של המצווה לאחר שעבר בחינות והוסמך כנהג מונית, מכיון שהרישיון ניתן רק למצווה, ולא ליורש. כך בטלה גם הוראה המעניקה זכויות במקרקעין בדמי מפתח שהרי זכותו של דייר מוגן היא זכות אישית הניתנת להעברה במקרים מסויימים בלבד, המצויינים בחוק. הוראת צוואה המנחילה עד קץ כל הדורות תיפסל מכוחו של סעיף 34 לחוק הירושה, באשר ביצועה בלתי אפשרי ובלתי חוקי. סעיף 42 לחוק הירושה מאפשר למצווה לצוות לשניים על-מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון, אך הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה. לכן, נפסק בפרשת אינזל כי תבוטל הוראה בצוואה אשר מורישה לכל צאצאיו של המנוח, בזה אחר זה[i] ללא סוף. הוראה המצווה על אדם לחלק כספים מתוך העיזבון לסטודנטים נזקקים, וזאת ללא הקמתה של קרן מתאימה (הקדש) אשר תפעל בפיקוח המדינה, אינה תקפה, אם כי ניתן לכאורה להכשירה באמצעות בקשה מתאימה לבית המשפט.

מנגד, ניתן לטעון כי תנאים בצוואה אשר קובעים כי הזוכים יהיו נכדיו של המנוח, יהיו תקפים מכוח סעיפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות המחייבים את ההורה להיות מסור לילדיו[ii] וגם מלשון המשפט העברי, מקום ש-“אין אדם מתקנא בבנו ואין עינו צרה בשל בנו“[iii]. הווה אומר, כי ניתן לשכנע במקרים מסויימים בכך שהוראה בלתי אפשרית עשויה להיות אפשרית, והוראה בלתי מוסרית תהא מוסרית, שכן מדובר בשאלות ערכיות הנתונות לפרשנות לפי השקפת עולמו של השופט היושב בדין. מובן, כי הוראה הנוגדת את תקנת הציבור או העקרונות המוסריים עליהם הושתו חוקי היסוד של ישראל, לא תוכשר, אף אם דעתו האישית של השופט תומכת בכך. כך, הוראת צוואה הפוגעת בחירות התנועה של היורש כתנאי לזכיה בעיזבון עשויה להיפסל, אם אין ביסוד ההוראה עקרונות אשר הציבור בישראל מזדהה עימם (כגון, מגורים בישראל כתנאי להנאה מן העיזבון)

[i] ע”א  9/74 רחל אינזל, ואח’ נ’ דורה קוגלמס ואח’, פ”מ כט(1) 663

[ii] סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ”ב -1962

[iii] תלמוד בבלי סנהדרין, דף ק”ה, ע”ב

לעמוד הוראה בלתי מוסרית בצוואה