צוואה בפני רשות
צוואה בפני רשות או צוואה נוטריונית היא אחת מארבע סוגי הצוואה שניתן לערוך בחוק הירושה. בהתאם לחוק הירושה, ניתן לערוך צוואה גם בפני גורמים המייצגים את הרשויות בישראל: שופט, רשם, חבר בית דין דתי והרשם לענייני ירושה.עריכת צוואה בפני רשות תתבצע בכתב, היא אינה דורשת שני עדים אלא נוכחות של בעל התפקיד אשר מייצג או מהווה את הרשות, בהתאם לחוק הירושה: “22(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.”. מרבית צוואות בפני רשות בישראל נערכות בפני נוטריון אך יחד עם זאת, לעיתים נערכת צוואה בפני שופט בבית משפט וגם צוואה שכזו נחשבת כמובן לצוואה בפני רשות. במאמר זה נסקור מהי צוואה בפני רשות, איך עושים צוואה בפני רשות לפי חוק הירושה. התנגדות לצוואה נוטריונית דורשת הבנה מעמיקה בחובות של הנוטריון כאשר הוא עושה צוואה.
עריכת צוואה בפני רשות
עשיית צוואה בפני רשות מרשויות המדינה מאופיינת בטקס ובתיעוד רשמי. על המצווה להגיש את דברי הצוואה בכתב או לומר אותם בעל פה לרשות, אשר עורכת על פי הוראותיו את הצוואה, מקריאה לו את תוכנה, ולאחר שאישר בפני הרשות כי זו צוואתו, יחתום עליה בחותם הרשות, וימסור את הצוואה למצווה. מטבע הדברים שעריכת צוואה בפני בית משפט או בית דין דתי מתעדת את נסיבות עריכת הצוואה באופן המיטבי. לדוגמא, אם בעת הכניסה לאולם בית המשפט ליוו את המצווה בנו ועורך דינה, יתועד הדבר בפרוטקול, וניתן יהיה להשתמש במידע זה בעת הגשת התנגדות לצוואה נוטריונית. עריכת צוואה נוטריונית דורשת עמידה במספר תנאים. ראשית, על הנוטריון להקפיד על קיומם של רכיבי היסוד בצוואה בפני רשות. שנית, נוטריון חייב לעמוד בהוראות של תקנות הנוטריונים לשם עריכת צוואה נוטריונית. לרבות איסור על ניגוד עניינים, קבלת חוות דעת רפואית המאשרת את כשירותו של המצווה, בירור רצונו החופשי של המצווה ואם הוא מבין את טיבה של צוואתו, תרגום הצוואה לשפה שהמצווה מבין ועוד.
צוואה בפני שופט
בית המשפט הינו רשות ועל כן עריכת צוואה בפני רשות יכולה להתבצע גם בפני שופט, כך שצוואה נוטריונית אינה זהה לצוואה בפני רשות אלא היא אחד הסוגים של צוואה בפני רשות. דברי הצוואה יובאו על ידי המצווה לשופט בעל פה או בכתב. השופט ישאל את המצווה שאלות אשר ירשמו בפרוטקול הדיון, אשר מטרתן לברר אם המצווה מבין את צוואתו ואת ההוראות הרשומות בה וכי זה רצונו. לאחר מכן יקריא בית המשפט למצווה את הצוואה ולאחר שהמצווה יאשר בפניו כי זו צוואתו, יחתום בית המשפט על הצוואה , וימסור אותה יחד עם פרוטוקול עריכת הצוואה למצווה. במעמד עריכת הצוואה בפני בית המשפט לא יהיו נוכחים באולם בית המשפט גורמים נוספים, לרבות עורך הדין שסייע לנסח את הצוואה.
צוואה נוטריונית
נוטריון הינו “רשות” על פי הדין הישראלי ולכן ניתן לערוך צוואה בפני רשות בפני נוטריון. די באישור הנוטריון כדי לקבוע כי הצוואה אמיתית ואין צורך בשני עדים [ii]. ניתן לערוך גם צוואה הדדית בפני נוטריון. להרחבה על עריכת צוואה.
רכיבי יסוד בצוואה בפני רשות
על פי חוק הירושה הישראלי, לכל סוג צוואה קיימים רכיבי יסוד, ואם אחד מהם אינו מתקיים הרי שאין מדובר בצוואה בכלל. לכן, כאשר מבקשים לבדוק אם המסמך המדובר הוא צוואה, יש לבחון אם קיימים בו רכיבי היסוד, שהרי אם חסר אחד מרכיבי היסוד לא ניתן להכשיר את המסמך כצוואה נוטריונית. סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי רכיבי היסוד בצוואה בפני רשות הם כי המצווה עצמו הגיש או אמר את צוואתו בפני הרשות. דהיינו, קיימות שתי חלופות לעריכת הצוואה. המצווה רשאי לומר את דבריו לרשות והם ירשמו על ידה או להגיש את דבריו רשומים. בהתקיים אחת מהחלופות, נערכה צוואה לפני רשות [i].
תקנות הנוטריונים
תקנות הנוטריונים מחייבות את הנוטריון בעת עריכת צוואה נוטריונית לעמוד במספר דרישות המפורטות בעיקר בסעיף 4 ל תקנות הנוטריונים הקובע כך:“בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון 4(א) נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה מבחינת גילו. (ב) האמור בתעודת הזהות או בדרכון של הניצב בפניו או בתעודה ציבורית אחרת ישמש ראיה לדבר אם הניצב קטין או בגיר.”. ברור איפוא כי הנוטריון חייב לברר בתחילת ההליך אם האדם העומד מולו הוא בן למעלה מ-18 שנים. בנוסף, מחייבות התקנות את הנוטריון לקבל תעודה רפואית המאשרת כי האדם כשיר לעשיית צוואה, אם אותו אדם מרותק לביתו או מאושפז בעת עריכת הצוואה.
חובות נוטריון בצוואה בפני רשות
בירור רצונו החופשי של המצווה
נוטריון אינו רשאי לערוך צוואה נוטריונית לאדם אשר נראה על פניו כמי שאינו מבין את משמעות דבריו, ולו עשה כן, עשויה הצוואה לאבד תוקפה. תרשומת שעורך הנוטריון צריכה להכיל את התרשמותו מהשיחה שקיים עם האדם והעובדה שהוא סבור שהאדם מבין את הוראות צוואתו.
הבנת טיבה של צוואה
יכול ואדם יהיה כשיר מבחינה קוגנטיבית, ואולם מפאת נסיבות חייו, לא יבין את טיבה של צוואתו. טלו לדוגמא מצב, שבו אדם כשיר קוגנטיבית מרותק למיטתו ונאלץ לקבל סיוע צמוד בכל עניין הנוגע לחייו, לרבות ביחס לניהול רכושו ונכסיו. בהחלט יתכן שאותו אדם יערוך צוואה, כאשר כלל אינו יודע מהו היקף רכושו. אי ידיעת היקף הרכוש מעלה תהיה וחשש כי האדם כלל אינו יודע את משמעות הוראות החלוקה בין יורשיו ומה יקבל כל אחד מהיורשים. למיותר לציין, כי לשם בירור נקודה זו, ניתן להעיד את הנוטריון ביחס לפרטים הנוגעים לשאלת הבנתו של המצווה את טיב הצוואה שערך. כך לדוגמא, ניתן לברר האם ידע המצווה מי הם יורשיו הפוטנציאליים, האם הבין וידע מהו היקף רכושו, האם ידע לצפות את השלכותיה של הצוואה על יורשיו הפוטנצייאלים.
איסור על ניגוד עניינים
חוק הנוטריונים קובע כי הנוטריון אינו רשאי לערוך צוואה נוטריונית של קרובו, שותפו או עובדו. “קרוב” של הנוטריון הינו בו זוג, הורה, הורה הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא של בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, אח או אחות ובני זוגם. הפסיקה מתייחסת למצב של ניגוד עניינים בחומרה רבה, ונדגיש, כי אין צורך להוכיח ניגוד עניינים, ודי בכך שהנוטריון נמצא במצב שיכול לעורר ניגוד עניינים, על מנת שיפול פגם בעריכת הצוואה בפני הרשות.
תרגום הצוואה לשפה שהמצווה מבין
הנוטריון חייב לתרגם את הצוואה לשפה אשר המצווה מבין ולקרוא אותה בפניו, אם אינו מסוגל לעשות כן [ii] ובמקרה והנוטריון לא קרא את כל הצוואה בפני המצווה, אשר אינו מבין את השפה העברית, או דילג בקריאתו על חלקי משפטים מהותיים מתוך הצוואה, עשויה הצוואה לאבד תוקפה [xii]. על פי הוראות סעיף 4 לתקנות הנוטריונים. הנוטריון חייב לדרוש תעודה רפואית המעידה על כשירותו של המצווה רק אם הוא מרותק למיטתו או מאושפז. הנוטריון אינו מורשה ליתן אישור על פעולת עריכת הצוואה, אם המצווה מאושפז בבית החולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית שהוצאה ביום עשיית הפעולה. תעודה רפואית מצויה בנוסח המצוי בתוספת לחוק, ויש לצרף אותה לעותק האישור על עשיית הצוואה[iii]. התעודה מכילה את ההצהרה הרפואית כי עושה הפעולה הינו “…בהכרה מלאה ובדעה צלולה, אחראי/ת על מעשיו/ה וכשיר/ה לעשיית פעולה בפני נוטריון“. קיום התעודה תומך בגמירות דעתו של המצווה ומבטיח את חופשיות רצונו [iv]. נפסק כי התעודה הרפואית נועדה להבטיח כי מבצע הפעולה המשפטית מסוגל להבין את משמעות הפעולה ואת השפעתה על מצבו המשפטי[v]. העדרה של התעודה מהווה פגם צורני שניתן להכשירו, אך מעביר את נטל ההוכחה לאמיתות הצוואה וגמירות דעתו של המנוח למבקש הקיום[vi].
אדם מרותק למיטתו
אדם מרותק למיטתו הינו ביטוי שנבחן ארוכות בפסיקת בתי המשפט. הפסיקה הרחיבה את הדרישה לצירוף תעודה רפואית, וכיום נהוג לקבוע כי החובה לצרף אישור רפואי אינה מוגבלת רק למצב שבו המצווה מאושפז שכן נפסק, כי המונחים “מאושפז בבית החולים” או “מרותק למיטתו” יפורשו באופן מרחיב, ויכללו גם אדם אשר קשה עליו ההתניידות, לרבות אדם מבוגר או חולה המתקשה לצאת את ביתו[vii]. בפרשת פלונית שלעיל, נטען כי הנוטריון לא ידע כי המנוח מרותק למיטתו וכי שיתף את הנוטריון בהתלבטויותיו כנימוק להעדרה של תעודה רפואית. בית המשפט פסק כי אין בהתרשמותו של הנוטריון ממצבו של המצווה או באי ידיעתו את מצבו הרפואי של המנוח כדי לרפא את הפגם שבעדר תעודה רפואית, שכן הנוטריון אינו מומחה ברפואה.
פגם בתעודה רפואית
פגם בתעודה רפואית בעת עריכת צוואה נוטריונית עשוי להוות אירוע אשר הופך את נטל הראיה. בפרשת גשוק נקבע, כי בית המשפט רשאי לבסס מסקנתו בדבר יכולת המנוח להבחין בטיבה של צוואה על עדות הנוטריון שהיתה מהימנה עליו, בפרט שלא הובאה ראיה לסתור דבריו [viii]. באותו מקרה התברר כי עריכת צוואה בפני רשות יכולה להיבחן גם למול טענה כי התעודה הרפואית לא הוכנה בנוסח המצוי בתוספת לחוק הנוטריונים ואינה מכילה אישור בדבר צלילות המצווה והכרזה בדבר היותו אחראי וכשיר לעשיית הפעולה. כן נטען כי התעודה הוכנה 5 ימים בטרם עריכת הצוואה, בשעה שהחוק מורה כי התעודה תערך ביום ביצוע הפעולה. בית המשפט התייחס לפגמים אלו כפגמים צורניים, וקבע כי העדויות שלא נסתרו, מלמדות כי “כושר ההכרעה, השיפוט והתבונה של המנוח לא היו פגומים” חרף מצבו החולני. חיזוק ראייתי למסקנתו מצא בית המשפט בעובדה שהעובדת הסוציאלית של בית החולים לא מצאה למנות אפוטרופוס למנוח, ובסיכומו של דבר קבע כי צוואתו תקפה על אף הפגמים הפורמליים שנפלו בה. המשמעות היא, כי עצם אי ביצוע הפעולה הנדרשת על פי הוראת החוק הינו פגם חמור מהכשל שנופל בביצוע חלקי של ההוראה[ix].
התנגדות לצוואה בפני רשות
התנגדות לצוואה בפני רשות או התנגדות לצוואה נוטריונית מוגשת בדרך שבה מתנגדים לכל צוואה אחרת. במסגרת הליך התנגדות לצוואה נוטריונית, יוזמן, בדרך כלל, הנוטריון להעיד בבית המשפט על הנסיבות שבהן נערכה הצוואה בפניו. לעדות זו של הנוטריון משמעות אדירה ביחס לתוקפה של הצוואה, שכן תוכן העדות מלמד ממקור ראשון מה רצה המנוח ומה ביקש לצוות בצוואתו. שאלת מהימנותו של הנוטריון עולה ב-התנגדות לצוואה נוטריונית באופן ממוקד יותר, וזאת מעצם העובדה שהנוטריון הוא אדם אחד ואילו כאשר מדובר בצוואה בפני עדים, ניתן לחקור שני עדים ולהצליב בין גירסאותיהם. על כן, חקירתו של הנוטריון היא בעלת משמעות אדירה לעניין אמיתותה של הצוואה נשוא הדיון. עדותו של הנוטריון תחשוף אם הקפיד על הכנת הצוואה באופן שתשקף את רצונו האחרון של המצווה. למעמדו של הנוטריון בשעת העדות משמעות גדולה לפי החוק הקובע כי “אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו לדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו והכל כאמור באישור” (סעיף 19 לחוק הנוטריונים). חרף הנחת היסוד, כי הנוטריון, כבעל תפקיד מנוסה ויודע דין, יקפיד על הוראות עריכת הצוואה בפניו, המציאות עולה על כל דימיון. במקרה שבו ייצג משרדנו, התברר שהנוטריון ערך מחדש את נוסח אישור הצוואה בפניו, באופן שהצהרות חשובות על גמירות דעתו של המנוח נמחקו מההצהרה. יובהר, כי נוסח האישור הנוטריוני קבוע בטופס המופיע בדין, ושינוי הנוסח על מנת שיתאם למציאות אחרת, מלמד כי המצווה לא עמד בדרישות הדין לעריכת צוואה נוטריונית. בניגוד ל-צוואה נוטריונית, במצב שבו הצוואה נערכה בפני רשות, לא ניתן להעיד מעשית את השופט או הדיין שערך את הצוואה ועל כן, קיים קושי גדול בפסילתה של צוואה שנערכה בפני שופט או צוואה שנערכה בפני דיין.
ביטול צוואה בפני רשות
ביטול צוואה בפני רשות נעשה באחת הדרכים שבהן ניתן לבטל את הצוואה בס׳ 36 לחוק הירושה. להרחבה על ביטול צוואה. יודגש, כי אין קשר בין התנגדות לצוואה נוטריונית והליך של ביטול צוואה בפני רשות.
שאלות ותשובות בנושא צוואה נוטריונית
- כאשר מוכח שהמצווה היה נתון להשפעה בלתי הוגנת
- במקרים של טעות בזיהוי המצווה
- כאשר מתגלים פגמים בהליך עריכת הצוואה
- במצבים בהם ניתן להוכיח שהמצווה לא היה כשיר מנטלית בזמן עריכת הצוואה
מקורות מידע צוואה בפני רשות
[i] סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל”ו 1976
[ii] סעיף 22(ג) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965
[i] ע”א 594/99 אוחנה נ’ אלעזר, פ”ד נה (3) 355;
[ii] סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל”ו-1976;
[iii] תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים תשל”ז-1977;
[iv] ת”ע (ב”ש) 013/90 פלונית נ’ פלוני, פורסם ברשומות;
[v] ע”א 36/88 זלוף נ’ זלוף, פ”ד מו(3) 184 בעמ’ 188; ע”א 1395/02 נסקה לוי נ’ האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסי המנוחה וידה בן עזרא ז”ל, פ”ד נט(5) 490;
[vi] ת”ע (חי’) 3170/99 קרן גרימברג נ’ סימונה מורגנשטרן, פורסם במאגרי המידע;
[vii] ת”ע 3982/02 עטיה נ’ ניסני ואח’, פורסם במאגרי המידע;
[viii] ע”א 7506/95 מיכל שוורץ נ’ בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ”ד נד(2) 215, בעמ’ 223; עמ”ש (ירוש’) 316/02 אליהו הדסי נ’ אדריאנה יהושע, פורסם במאגרי המידע;
[ix] ת”ע 41070-08-10 גשוק נ’ וייסמן, פורסם במאגרי המידע;
[x] דברי ההסבר לסעיף 13 להצעת חוק הנוטריונים, תשכ”ט – 1969 (ה”ח 854);
[xi] ע”א 1617/10 מנהל מיסוי מקרקעין נ’ מוסטפא נח’אש, פורסם במאגרי המידע;
[xii] סעיף 22(ג’) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965;
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין צוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה, עריכת צוואה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
