צוואה בפני רשות

צוואה בפני רשות או צוואה נוטריונית היא אחת מארבעה סוגי הצוואה שניתן לערוך בחוק הירושה.

בהתאם לחוק הירושה, ניתן לעשות צוואה גם בפני גורמים המייצגים את הרשויות בישראל: שופט, רשם, חבר בית דין דתי והרשם לענייני ירושה. צוואה בפני רשות תעשה בכתב, היא אינה דורשת שני עדים אלא נוכחות של בעל התפקיד אשר מייצג את הרשות.

"22(א) צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור."

גם נוטריון הינו "רשות" על פי הדין הישראלי ולכן ניתן לערוך צוואה בפני רשות בפני נוטריון. בדרך כלל ההתנגדות לצוואה תוגש כנגד צוואה שנערכה על ידי נוטריון, כאמור. די באישור הנוטריון כדי לקבוע כי הצוואה אמיתית ואין צורך בשני עדים [ii]. ניתן לערוך צוואה הדדית בפני נוטריון. קרא על כך בהרחבה כאן.

הווה אומר, רשות יכול ותהיה שופט, רשם בית משפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין דתי ולבסוף, נוטריון.

מרבית צוואות בפני רשות בישראל נערכות בפני נוטריון, ולכן מאמר זה יעסוק בעילות הספציפיות להתנגדות לקיום צוואה שנערכה בפני נוטריון. להרחבה קרא את המדריך המלא להגשת התנגדות לצוואה.

צוואה נוטריונית

על פי חוק הירושה הישראלי, לכל סוג צוואה קיימים רכיבי יסוד, ואם אחד מהם אינו מתקיים הרי שאין מדובר בצוואה בכלל. לכן, כאשר מבקשים לבודק אם המסמך המדובר הוא צוואה, יש לבחון אם קיימים בו רכיבי היסוד. אם אחד מרכיבי היסוד חסר, אין מדובר בצוואה.

סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי רכיבי היסוד בצוואה בפני רשות הם כי המצווה עצמו הגיש או אמר את צוואתו בפני הרשות. דהיינו, קיימות שתי חלופות לעריכת הצוואה. המצווה רשאי לומר את דבריו לרשות והם ירשמו על ידה או להגיש את דבריו רשומים. בהתקיים אחת מהחלופות, נערכה צוואה לפני רשות[i].

התנגדות לצוואה נוטריונית

בצמוד לרכיבי היסוד הנדרשים להכרה במסמך כצוואה נוטריונית, התפתחה פסיקה עניפה על חובות הרשות בעת עריכת צוואה בפניה הנסמכת גם על הוראות החוק והתקנות. בין עילות ההתנגדות כנגד צוואה בפני נוטריון, שאינן נוגעות ישירות לרכיבי היסוד, ניתן למנות את הפרת חובותיו של הנוטריון בעריכת צוואה בפניו.

בירור רצונו החופשי של המצווה – נוטריון אינו רשאי לערוך צוואה לאדם אשר נראה על פניו כמי שאינו מבין את משמעות דבריו, ולו עשה כן, עשויה הצוואה לאבד תוקפה. במסגרת עריכת הצוואה, חייב הנוטריון לברר אם המצווה עורך את הפעולה ברצון חופשי ומצופה שיעמיד בפני האדם שאלות ביחס לרצון זה.

איסור על ניגוד עניינים – על הנוטריון נאסר לערוך צוואה, אם יש בעשיית הפעולה משום ניגוד עניינים לאינטרס אישי שלו. פעולה בניגוד לאיסור זה מהווה פגם צורני שניתן להכשירו, אם בית המשפט התרשם באמיתות הצוואה וגמירות דעת המצווה. חוק הנוטריונים קובע כי הנוטריון אינו רשאי לערוך צוואה בפני רשות של קרובו, שותפו או עובדו. "קרוב" של הנוטריון הינו בו זוג, הורה, הורה הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא של בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, אח או אחות ובני זוגם. הגדרת המונח "קרוב" ניזונה מההגדרה המצויה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג – 1963 במסגרתה נקבע כי יחס האמון שניתן לנוטריון מחייב הוראות מחמירות למניעת ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו ועניינו האישי של הנוטריון בנושא הפעולה[x]. לפיכך, פורש המונח בהקשר לסוגיית מיסוי, ככולל גם בני זוג של קרובי משפחה שנפטרו, שכן פטירה זו אינה מפוררת את הגרעין המשפחתי[xi].

תרגום הצוואה לשפה שהמצווה מבין – כלל מחייב הוא כי הנוטריון חייב לתרגם את הצוואה לשפה אשר המצווה מבין ולקרוא אותה בפניו, אם אינו מסוגל לעשות כן[ii] ובמקרה והנוטריון לא קרא את כל הצוואה בפני המצווה, אשר אינו מבין את השפה העברית, או דילג בקריאתו על חלקי משפטים מהותיים מתוך הצוואה, עשויה הצוואה לאבד תוקפה[xii].

דרישה לתעודה רפואית – על פי הוראות סעיף 4 לתקנות הנוטריונים. הנוטריון חייב לדרוש תעודה רפואית המעידה על כשירותו של המצווה רק אם הוא מרותק למיטתו או מאושפז. הנוטריון אינו מורשה ליתן אישור על פעולת עריכת הצוואה, אם המצווה מאושפז בבית החולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית שהוצאה ביום עשיית הפעולה.

תעודה רפואית מצויה בנוסח המצוי בתוספת לחוק, ויש לצרף אותה לעותק האישור על עשיית הצוואה[iii]. התעודה מכילה את ההצהרה הרפואית כי עושה הפעולה הינו "…בהכרה מלאה ובדעה צלולה, אחראי/ת על מעשיו/ה וכשיר/ה לעשיית פעולה בפני נוטריון". קיום התעודה תומך בגמירות דעתו של המצווה ומבטיח את חופש רצונו[iv].

נפסק כי התעודה הרפואית נועדה להבטיח  כי מבצע הפעולה המשפטית מסוגל להבין את משמעות הפעולה ואת השפעתה על מצבו המשפטי[v]. העדרה של התעודה מהווה פגם צורני שניתן להכשירו, אך מעביר את נטל ההוכחה לאמיתות הצוואה וגמירות דעתו של המנוח למבקש הקיום[vi].

הפסיקה הרחיבה את הדרישה לצירוף תעודה רפואית, וכיום נהוג לקבוע כי החובה לצרף אישור רפואי אינה מוגבלת רק למצב שבו המצווה מאושפז שכן נפסק, כי המונחים "מאושפז בבית החולים" או "מרותק למיטתו" יפורשו באופן מרחיב, ויכללו גם אדם אשר קשה עליו ההתניידות, לרבות אדם מבוגר או חולה המתקשה לצאת את ביתו[vii]. בפרשת פלונית שלעיל, נטען כי הנוטריון לא ידע כי המנוח מרותק למיטתו וכי שיתף את הנוטריון בהתלבטויותיו כנימוק להעדרה של תעודה רפואית. בית המשפט פסק כי אין בהתרשמותו של הנוטריון ממצבו של המצווה או באי ידיעתו את מצבו הרפואי של המנוח כדי לרפא את הפגם שבעדר תעודה רפואית, שכן הנוטריון אינו מומחה ברפואה. לעומת זאת, בפרשת גשוק נקבע, כי בית המשפט רשאי לבסס מסקנתו בדבר יכולת המנוח להבחין בטיבה של צוואה על עדות הנוטריון שהיתה מהימנה עליו, בפרט שלא הובאה ראיה לסתור דבריה[viii]. נטען כי התעודה הרפואית לא הוכנה בנוסח המצוי בתוספת לחוק הנוטריונים ואינה מכילה אישור בדבר צלילות המצווה והכרזה בדבר היותו אחראי וכשיר לעשיית הפעולה. כן נטען כי התעודה הוכנה 5 ימים בטרם עריכת הצוואה, בשעה שהחוק מורה כי התעודה תערך ביום ביצוע הפעולה. בית המשפט התייחס לפגמים אלו כפגמים צורניים, וקבע כי העדויות שלא נסתרו, מלמדות כי "כושר ההכרעה, השיפוט והתבונה של המנוח לא היו פגומים" חרף מצבו החולני. חיזוק ראייתי למסקנתו מצא בית המשפט בעובדה שהעובדת הסוציאלית של בית החולים לא מצאה למנות אפוטרופוס למנוח, ובסיכומו של דבר קבע כי צוואתו תקפה על אף הפגמים הפורמליים שנפלו בה. המשמעות היא, כי עצם אי ביצוע הפעולה הנדרשת על פי הוראת החוק הינו פגם חמור מהכשל שנופל בביצוע חלקי של ההוראה[ix].

הבין את טיבה של צוואה – חרף כל האמור לעיל, ראוי להדגיש את ההפרדה שבין כשירות קוגנטיבית של אדם לבין יכולתו להבין את טיבה של צוואה. יכול ואדם יהיה כשיר מבחינה קוגנטיבית, ואולם מפאת נסיבות חייו, לא יבין את טיבה של צוואה. טלו לדוגמא מצב, שבו אדם כשיר קוגנטיבית מרותק למיטתו ונאלץ לקבל סיוע צמוד בכל עניין הנוגע לחייו, לרבות ביחס לניהול רכושו ונכסיו. בהחלט יתכן שאותו אדם יערוך צוואה, כאשר כלל אינו יודע מהו היקף רכושו. ניתן להעיד את הנוטריון ביחס לפרטים הנוגעים לשאלת הבנתו את טיב הצוואה שערך. כך לדוגמא, האם ידע מי הם יורשיו הפוטנציאליים, האם הבין וידע מהו היקף רכושו, האם ידע לצפות את השלכותיה של הצוואה על יורשיו הפוטנצייאלים.

את ההתנגדות לצוואה נוטריון מומלץ להגיש באמצעות עורך דין ירושה בקיא בדין הישראלי, אשר יודע להבחין בדקויות שבחוק הירושה ביחס לחובותיו של נוטריון העורך מסמך משפטי בכלל, וצוואה בפרט.

התנגדות לקיום צוואה בפני רשות

בדרך כלל, יזומן הנוטריון להעיד בבית המשפט על הנסיבות שבהן נערכה הצוואה בפניו. לעדות זו משמעות אדירה ביחס לתוקפה של הצוואה, שכן תוכן העדות מלמד ממקור ראשון מה רצה המנוח ומה ביקש לצוות בצוואתו. שאלת מהימנותו של הנוטריון עולה בהתנגדות לצוואה בפני רשות באופן ממוקד יותר, וזאת מעצם העובדה שהנוטריון הוא אדם אחד ואילו כאשר מדובר בצוואה בפני עדים, ניתן לחקור שני עדים ולהצליב בין גירסאותיהם. חקירתו של הנוטריון היא בעלת משמעות אדירה לעניין אמיתותה של הצוואה נשוא הדיון.

עדותו של הנוטריון תחשוף אם הקפיד על הכנת הצוואה באופן שתשקף את רצונו האחרון של המנוח. למעמדו של הנוטריון בשעת העדות משמעות גדולה לפי החוק הקובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון או למעשיו לדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו והכל כאמור באישור" (סעיף 19 לחוק הנוטריונים).

חרף הנחת היסוד, כי הנוטריון, כבעל תפקיד מנוסה ויודע דין, יקפיד על הוראות עריכת הצוואה בפניו, המציאות עולה על כל דימיון. במקרה שבו ייצג משרדנו, התברר שהנוטריון ערך מחדש את נוסח אישור הצוואה בפניו, באופן שהצהרות חשובות על גמירות דעתו של המנוח נמחקו מההצהרה. יובהר, כי נוסח האישור הנוטריוני קבוע בטופס המופיע בדין, ושינוי הנוסח על מנת שיתאם למציאות אחרת, מלמד כי המצווה לא עמד בדרישות הדין לעריכת הצוואה הנוטריונית.

השפעה בלתי הוגנת בצוואה נוטריונית

כל עילות ההתנגדות המופיעות בחוק הירושה עומדות על כנן גם בצוואה נוטריונית.חרף עריכת צוואה בפני הנוטריון, ניתן לטעון להעדר כשירות ובהחלט ניתן לטעון להשפעה בלתי הוגנת או מעורבות בעריכת צוואה גם בהליכי התנגדות לצוואה בפני נוטריון. היה ויתברר כי המנוח היה תלוי בתלות נפשית או תלות כלכלית באדם שלו ציווה את עזבונו בצוואה, הרי שנולדה ראשית ראיה להשפעה בלתי הוגנת. כידוע, תלות כלשעצמה, אין בה כדי להוכיח השפעה בלתי הוגנת, אך יש בה כדי ללמד שהמצווה היה כר נוח להשפעה בלתי הוגנת, ועל כן יש לבחון לעומק הדברים, אם הצוואה, אף אם נערכה על פי דרישות הדין, משקפת את רצונו האחרון של המצווה או את רצונו של מי שהוא תלוי בו. נקודה זו יכולה להיות בעלת משמעות אם הנוטריון מודה שהוא מכיר את מי שנהנה בצוואה וזוכה בעיזבון המנוח או מעיד על מעורבותו של הזוכה בהליכי ההכנה של הצוואה.

שאלת ההשפעה הבלתי הוגנת עשויה להחתך גם על סמך בקיאותו של הנוטריון במצבו של המצווה שעומד בפניו, על פי עדותו. לדוגמא, כבר נפסק כי מצב נפשי וגופני רעוע של המצווה: "…מחייב זהירות רבה כאשר באים לעמוד על רצונם העצמאי כמצווים…יש בו כדי לשמש תמרור אזהרה באשר לאפשרות היותם נתונים להשפעה בלתי הוגנת…". ברור שנוטריון המעיד על אדם שנראה כשיר לחלוטין, כאשר המסמכים הרפואיים שנחשפו בהליך, מעידים מנגד, על אדם מוחלש, מקים שאלת מהימנות ביחס לאמיתותה של הצוואה נשוא הדיון.

מעורבות בעריכת צוואה בפני רשות

כידוע, לא תמיד תהיה במעורבות אנמית של הזוכה די כדי לקבוע שהיה מעורב בעריכת הצוואה על פי סעיף 35 לחוק הירושה, ואולם עדיין, יש במעורבות שכזו, בבחינת הסעתו של הזוכה למשרדו של הנוטריון, מסירת הוראותיו לנוטריון עורך הצוואה, תיאום מועד עריכת הצוואה, תשלום שכר טרחה לנוטריון או משיכת הכסף שבו ישולם שכר הטרחה, כדי ללמד על העצמת החשש לכך שהצוואה אינה משקפת את רצון האחרון החופשי של המצווה. כך הם פני הדברים, גם במקרים שבהם אותה תלות אינה נוגעת ישירות בניהול כספי המנוח, אלא, נאמר, רק בשאלת חירות התנועה שלו, כגון במצב שבו הזוכה הוא מי שקובע אם המצווה ישהה בבית אבות או יזכה לשוב לדירתו, כפי שרצה מאז ומתמיד, מצב עניינים המקים תלות של המצווה בזוכה, אשר שולט על מקום הימצאו.

לבירור סיכוייך בהתנגדות לקיום צוואה

או תביעה לביטול מתנה

בחרו זמן לשיחהבהקדם האפשריבין 09:00-10:00בין 10:00-11:00בין 11:00-12:00בין 12:00-13:00בין 13:00-14:00בין 15:00-16:00בין 16:00-17:00חזרו אלי

מקורות מידע צוואה נוטריונית

[i] סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו 1976

[ii] סעיף 22(ג) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965

[i] ע"א 594/99 אוחנה נ' אלעזר, פ"ד נה (3) 355;

[ii] סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976;

[iii] תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים תשל"ז-1977;

[iv] ת"ע (ב"ש) 013/90 פלונית נ' פלוני, פורסם ברשומות;

[v] ע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מו(3) 184 בעמ' 188; ע"א 1395/02 נסקה לוי נ' האפוטרופוס הכללי כמנהל נכסי המנוחה וידה בן עזרא ז"ל, פ"ד נט(5) 490;

[vi] ת"ע (חי') 3170/99 קרן גרימברג נ' סימונה מורגנשטרן, פורסם במאגרי המידע;

[vii] ת"ע 3982/02 עטיה נ' ניסני ואח', פורסם במאגרי המידע;

[viii] ע"א 7506/95 מיכל שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ"ד נד(2) 215, בעמ' 223; עמ"ש (ירוש') 316/02 אליהו הדסי נ' אדריאנה יהושע, פורסם במאגרי המידע;

[ix] ת"ע 41070-08-10 גשוק נ' וייסמן, פורסם במאגרי המידע;

[x] דברי ההסבר לסעיף 13 להצעת חוק הנוטריונים, תשכ"ט – 1969 (ה"ח 854);

[xi] ע"א 1617/10 מנהל מיסוי מקרקעין נ' מוסטפא נח'אש, פורסם במאגרי המידע;

[xii] סעיף 22(ג') לחוק הירושה, תשכ"ה-1965;