מנהל עיזבון
מנהל עיזבון הוא בעל תפקיד הקבוע בחוק הירושה, אשר ממונה על ידי בית המשפט או על ידי הרשם לענייני ירושה, ומשמש כידו הארוכה. מטרתו של מנהל העיזבון היא לאתר, לאסוף ולנהל את נכסי העיזבון עד לסיום חלוקתו בין היורשים. מעמדו של מנהל העיזבון כנאמן מטעם בית המשפט מטילה עליו חובות המצוינות בחוק הנאמנות ובחוק השליחות. קיימים שני סוגים של מנהלי עזבון: מנהל עיזבון זמני, אשר ממונה לפני שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, ומנהל עיזבון קבוע, אשר ממונה לאחר שכבר ידועה זהות היורשים. ההבדל ביני שני סוגי מנהלי העיזבון טמון בהיקף הסמכויות שהם מחזיקים ביחס לניהול נכסי המנוח ובמשך הזמן שבו ישמשו בתפקיד.
כאשר היורשים מסכימים על מינויו של מנהל עיזבון, רשאי הרשם לענייני ירושה למנותו, ואולם במקרה של מחלוקת על עצם מינויו של מנהל העיזבון או על זהותו, יש צורך בהגשת תביעה למינוי מנהל עזבון לבית המשפט לעניני משפחה. מינויו של מנהל עיזבון עשוי לשמש ככלי להפעלת לחץ על צד להליך התנגדות לצוואה, במיוחד כאשר מי ששולט על נכסי העיזבון מבין, כי יאבד שליטה זו עם מינויו של מנהל עיזבון.
מתי ממנים מנהל עיזבון
מינוי מנהל עיזבון מתרחש בעיקר כאשר היורשים חלוקים בדעתם בעניין ניהול נכיס עיזבון וחלוקתו או כאשר חלוקת העיזבון מעוררת קשיים רבים [i]. את זהותו של מנהל העיזבון ניתן לקבוע לפי הוראות המנוח בצוואתו או על פי הוראות בית המשפט, אך אין די בכך שהמנוח מינה בצוואתו אדם כמנהל עזבון. העובדה שהמנוח מינה בצוואה אדם כמנהל עיזבון, אינה מקימה זכות אוטומטית לאותו אדם לשמש כמנהל עיזבון, ויש צורך בהחלטת מינוי של בית המשפט. למעשה, ברירת המחדל בבית המשפט, היא להעדיף שלא ימונה מנהל עזבון, אלא אם כן התרשם בית המשפט כי יש צורך במינוי המבוקש, ואכן, לא תמיד יש צורך במינוי מנהל עזבון:
ראשית, לעיתים קרובות, היקף העיזבון אינו מצדיק מינוי של מנהל עיזבון ששכר טרחתו ינגוס בשווי העיזבון ויותיר ליורשים עיזבון מצומק. כך לדוגמא, בתיק שניהל עו”ד ד”ר רן מובשוביץ, דחה בית המשפט לענייני משפחה בקשה למינוי מנהל עיזבון בשל העובדה שהעיזבון הכיל דירת מגורים וסכום של 2 מיליון ש”ח בבנק. בית המשפט קבע, כי יש לקבל את הצעת עו”ד מובשוביץ, ולאפשר למרשו להשכיר את הדירה ולהפקיד את דמי השכירות בחשבון בנק נפרד וכן להורות לבנק להפקיד את כספי העיזבון בפיקדון קצר מועד, על מנת לחסוך בעלויות תשלום שכר טרחה. לכן, צפוי מינוי של מנהל עיזבון רק כאשר העיזבון מורכב מנכסים רבים, וכאשר יש צורך בניהולם השוטף של הנכסים על מנת לשמור על ערכם.
שנית, אם היורשים מסתדרים בינם לבין עצמם, אין צורך במנהל עיזבון, שכן היורשים עצמם יכולים לנהל את העיזבון. מקובל איפוא למנות מנהל עזבון רק במצב שבו היורשים אינם מסוגלים לשתף פעולה ביניהם בנושא של ניהול העיזבון.
שלישית, נחוצה הסכמה של מנהל עיזבון לקבלת האחריות שבמילוי התפקיד, ולכן ימונה מנהל העיזבון אך ורק אם הסכים לכך מראש. הסכמתו של מנהל העיזבון למינוי תלויה לעיתים בדרישות להפקדת ערובה להבטחת ביצוע תפקידו. לדוגמא, ככל שהמנוח לא פטר את מנהל העזבון מהפקדת ערובה במסגרת ההוראות שהותיר בצוואתו, יקבע הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה את גובה הערובה שעל מנהל העיזבון להפקיד בקופת בית משפט, על מנת שתשמש בטוחה לכיסוי נזקים שיגרמו בשל ניהול העיזבון, ככל שיגרמו. מדובר לעיתים בסכומים משמעותיים בגובה של עשרות אלפי שקלים ויותר.
זהותו של מנהל עזבון
כאשר היורשים מסכימים על מינוי מנהל עזבון ועל זהותו, ניתן להגיש בקשה מוסכמת מטעם שני הצדדים, ואז תהא בסמכות הרשם לעניני ירושה היכולת למנות את מנהל העיזבון. מנגד, כאשר אין הסכמה על זהותו של מנהל העיזבון, יעבור התיק לבית המשפט לענייני משפחה אשר יכריע בצורך במינוי מנהל עיזבון ובזהותו של מנהל העיזבון. בדרך כלל, בהעדר הסכמה על זהותו של מנהל העזבון, ימונו על ידי בית המשפט עורכי הדין של הצדדים לסכסוך הירושה לשמש יחדיו בתפקיד. בדרך כלל המינוי יהיה של עורכי דין ירושות המבינים בתחום המיוחד של ניהול נכסי העיזבון. לחלופין, ובמיוחד במקרה שמי מעורכי הדין אינו מסכים להתמנות למנהל עיזבון, ימנה בית המשפט עורך דין חיצוני שישמש בתפקיד מנהל העזבון על פי פנקס של מנהלי עיזבון המנוהל על ידי מנהל בתי המשפט.
בקשה למינוי מנהל עיזבון
בקשה למינוי מנהל עיזבון תופנה לרשם הירושות או לבית המשפט לענייני משפחה, תציג את הצורך במינוי מנהל העיזבון, תכלול את זהותו של מנהל העיזבון וכישוריו לניהול נכסי העיזבון ותתמך בתצהיר של מבקש הבקשה למנות מנהל עיזבון. את הבקשה יכול להגיש כל מי שהוא מעוניין בדבר, כלומר – בעל אינטרס כלכלי בעיזבון, כגון יורש, יורש פוטנציאלי, בעל חוב ונושה של המנוח.
מנהל עזבון זמני
מנהל עזבון זמני ימונה בטרם מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, כאשר זהות היורשים אינה ידועה, לתקופת זמן קצובה, עד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה. מטרת המינוי של מנהל העיזבון הזמני היא לשמור על נכסי העיזבון עד לחלוקתו בין היורשים.
מנהל עזבון קבוע
לאחר מתן צו ירושה או צו לקיום צוואה, כאשר ידוע מי הם היורשים, ימונה מנהל עזבון קבוע. מטרתו של מינוי הקבע היא לאפשר למנהל העיזבון הקבוע לממש את נכסי העיזבון ולחלק אותם בין היורשים, על פי הוראות בית המשפט. דרך החלוקה של נכסי העיזבון תעשה, ככל שניתן, בהסדר בין היורשים. לשם כך, רשאי מנהל העזבון הקבוע להגיש הצעה לבית המשפט לגבי אופן חלוקת הנכסים, גם אם היורשים אינם מסכימים לדרך החלוקה המוצעת. קראו עוד: עיזבון
תפקיד מנהל עזבון
תפקיד מנהל העיזבון כולל בתוכו את הסמכות לכנס את נכסי העיזבון. במסגרת זאת, מסורה למנהל העזבון הזכות להתחקות אחר נכסי העיזבון לצורך שמירת העזבון (ע”א 474/65 טראובר נ’ מנהיים). במסגרת סמכותו זו, רשאי מנהל עזבון להגיש תביעות בשם העיזבון לשם השבת רכוש כאמור בסעיף 82 לחוק הירושה. משמעות הדבר היא, כי למנהל העיזבון זכות להגיש תביעה בשם העיזבון על מנת להשיב נכסים ששייכים לו (למנוח) ומשום מה אינם נמצאים בבעלותו כעת. לדוגמא, היה ומתברר שהמנוח הינו נושה של חייב, רשאי מנהל העיזבון לתבוע את תשלום החוב מהחייב, ולהפקיד את סכום החוב בחשבון הבנק של העיזבון עד לחלוקתו בין היורשים. תפקיד נוסף של מנהל העיזבון הוא לשמש כנציגו של העיזבון בהליכי בית משפט, מכיון שהעיזבון אינו יישות משפטית ואינו יכול לשמש בעצמו כבעל דין. כך לדוגמא, אם נושה של המנוח דורש תשלום חוב, ומנהל העיזבון סבור שאין מקום לשלם את החוב, הוא רשאי להגן על העיזבון מפני התביעה שהוגשה כנגדו.
על מנת לחלק את נכסי העיזבון רשאי מנהל העיזבון לשום את נכסי המנוח לפי שוויו בזמן החלוקה כאמור בסעיף 109(א) לחוק הירושה, לרבות שוויי של השבח בנכסי המקרקעין או נכסים מסחריים של העיזבון (דירות, נחלות, מגרשים, חברות ואירגונים מסחריים) וכן להעריך את שווי הפירות שמניבים נכסי העיזבון (לדוגמא: דמי שכירות שמשולמים עבור דירה השייכת לעיזבון). לצורך ביצוע שומת הנכסים, רשאי המנהל לפנות למומחים חיצוניים, כגון שמאים, עורכי דין ורואי חשבון על מנת שימסרו בידו חוות דעת מקצועית ביחס למעמדם של הנכסים, הפירות שהם מניבים ומה המיסוי החל עליהם. מנהל העיזבון יעשה כך רק לאחר שיפנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
מנהל העזבון יפעל כנאמן בית המשפט ובפיקוחו לכינוסו, שימורו ומימושו של העיזבון וחלוקתו בין היורשים בתוך זמן סביר [ii]. במסגרת ניהול עיזבון, יציע המנהל תוכנית חלוקה ליורשים וככל שלא תצלח התוכנית יפנה לבית המשפט בבקשה מתאימה לחלוקה (סעיף 110(ב-ד) – סעיף 111 לחוק הירושה).
מכירת נכס על ידי מנהל העיזבון
מנהל העיזבון יכול לפנות לבית המשפט ולבקש הוראות למכירת נכס השייך לעיזבון. בקשה שכזו תנמק את הסיבות למימוש הנכס. סיבות שכאלו יכולות להיות: לא ניתן לחלק את הנכס בעין בין היורשים. לדוגמא, כאשר הנכס הינו דירת מגורים, לא ניתן לקבוע כי כי כל אחד מהיורשים יהיה בעלים של חדר אחד בתוך הדירה, ולכן יש לחלק את שווי הדירה בכסף בין היורשים, לאחר מכירתה למרבה במחיר. במקרה שבו טיפל עו”ד ד”ר רן מובשוביץ, נאלץ מנהל העיזבון למכור מטבעות זהב יקרות ערך אותן ירשה אחת היורשות, על מנת לאפשר חלוקת המטבעות בין כל היורשים, ולממן את שכר הטרחה של מנהל העיזבון. מכירת נכס תעשה על פי הוראות בית המשפט בדרך של מכרז, כפי שמממשים נכס בהוצאה לפועל.
שכר טרחת מנהלי העיזבון
שכר הטרחה של עורך דין המשמש מנהל העזבון נקבע על ידי בית המשפט על פי הוראות חוק הירושה ותקנות הירושה. חוק הירושה קובע כי שכר טרחתו של עורך דין המשמש מנהל עיזבון יהיה 3% משווי העיזבון, אך מנהל העזבון רשאי לעתור לבית המשפט בבקשה להגדיל את שכר הטרחה בשל משך זמן הכהונה או בשל העובדה שניהול העיזבון דרש מאמץ מיוחד. במקרים של “מאמץ מיוחד” מטעמו של מנהל העיזבון הממונה, רשאי בית המשפט לענייני משפחה לפסוק לו תשלום של 4% משווי נכסי העיזבון כשכר טרחה. לסכום זה מתווסף מע”מ.
פיטוריו של מנהל עיזבון
מנהל העיזבון עשוי להיות מפוטר מתפקידו על ידי בית המשפט, בשל עילות המנויות בחוק.ראשית, ככל שקיים חשש שמנהל העיזבון הפר את חובות הנאמנות כלפי המנוח או הפר את רצונו של המנוח בצוואתו, אין מקום למנותו למנהל על עיזבון המנוח [iii]. שנית, ניגודי עניינים הם עילה לפיטוריו של מנהל עזבון. בפרשת צ.ס נפסק מדוע לא ימונה למנהל עיזבון מי שהמוריש קבע בצוואתו, ובין היתר מנה בית המשפט מצבים של ניגוד עניינים, כגון, כאשר מנהל העיזבון הגיש תביעה כנגד העיזבון. לא יעלה על הדעת כי מי שטוען לזכות מעיזבון המנוח ינהל את נכסי העיזבון, אליו הוא לוטש עיניו. שלישית, כאשר היחסים בין מנהל העיזבון לבין “המעוניינים בדבר הם מאד משובשים” כך “שכל שיתוף פעולה בין מנהל העיזבון המיועד לבין המעוניינים בדבר נדון לכישלון בשל חוסר אמון בסיסי” [iv]. משמעות הדבר היא, כי אם אחד מהצדדים לסכסוך אינו סומך על מנהל העיזבון מסיבה טובה ומבוססת, בית המשפט ישקול בחיוב להפסיק את כהונתו של מנהל העיזבון. אף על פי כן, מקובל להניח שבקשה לפיטורו של מנהל עיזבון נחשבת בקשה קשה יחסית מבחינה משפטית, שכן בית המשפט יעדיף, גם אם יש ממש בטענות, לבחון אפשרויות שיצמצמו או יפקחו על פעילותו של מנהל העיזבון, תחת פיטוריו המלאים.
הרחבה על מנהל עזבון
[i] ע”א 181/52 א’ ברוינר ואח’ נ’ מ’ ברוינר, פורסם ברשומות
[ii] ע”א 41/87 אהרוני ואח’ נ’ זר ואח’, פורסם במאגרי המידע
[iii] עמל”ע 9069-05-11 אמנון אברהמי נ’ הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל, פורסם במאגרי המידע, שם, סעיף 187
[iv] ת”ע 107950/06 עזבון המנוחה צ.ס ז”ל נ’ האפורטופוס הכללי , 2007, פסקה 9
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב-יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מהתנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
