כשירות המצווה לערוך צוואה
כשירות המצווה לערוך צוואה היא אחת הטענות השכיחות ביותר בהתנגדות לקיום צוואה והיא נוגעת לכך שהמנוח היה במצב של אי כשירות לעריכת צוואה, ועל כן היא פסולה. המתנגד לצוואה סבור, בדרך כלל, כי עליו להוכיח שהמנוח איבד את כשירותו הקוגניטיבית, וטעות זו משתקפת לעיתים גם בפסיקת בתי המשפט, אך הדרישה המשפטית-חוקית שונה לחלוטין, כפי שנפרט להלן ואין היא מתמקדת דווקא ביכולת הקוגנטיבית דווקא אלא במכלול הנתונים שמהם ניתן להסיק כי המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה. המועד הרלוונטי לבדיקת כשירות המצווה לעריכת צוואה הוא במועד עריכת הצוואה. חוק הירושה קבע כי קטין או פסול דין אינם יכולים להיות כשירים כמצווים לעריכת צוואה ובנוסף לכך, רשאי בית המשפט לקבוע כי קיימת אי כשירות אצל המצווה לעריכת הצוואה על בסיס הערכה רטרואקטיבית של כשירותו באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי. נטל ההוכחה לשכנע באי כשירותו של המצווה לעריכת צוואה מוטל על מי שטוען לכך.
המועד לבדיקת כשירות לערוך צוואה
נקודת המוצא לבחינת כשירותו של המצווה ל-עריכת צוואה, היא בבחינת מצבו במועד שבו ערך את הצוואה. בניגוד למקובל לחשוב, בית המשפט לענייני משפחה אינו מתעניין בעובדה שהמצווה סבל מדמנציה כשנתיים לאחר מועד עריכת הצוואה. המבחן הוא מה היה מצבו במועד שבו ערך את הצוואה.
מי לא יכול לערוך צוואה
סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי “צוואה שנעשתה על ידי קטין או מי שהוכרז כפסול דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה“. כלומר, 3 גורמים אינם יכולים לערוך צוואה על פי חוק הירושה:
א. קטין – מי שבעת עריכת הצוואה טרם מלאו לו 18 שנים אינו יכול לערוך צוואה.
ב. פסול דין – מי שהוכרז על ידי בית המשפט כפסול דין אינו יכול לערוך צוואה. ראוי להדגיש, כי מינוי אפוטרופוס לאדם אינו מהווה הכרזה בדבר היותו פסול דין, כך שמי שמונה לו אפוטרופוס רשאי לערוך צוואה.
ג. המצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה. מדובר במבחן שעליו נעמוד בהרחבה בהמשך מאמר זה.
כאמור, חוק הירושה מונע אישור של צוואה שנערכה על ידי פסול דין או קטין, ואם זהו המקרה שיעמוד לפתחו של בית המשפט לעניני משפחה, הצוואה תבוטל ולא תקוים. לבית המשפט אין כל שיקול דעת ביחס לאישור צוואה שנערכה על ידי פסול דין או קטין.
להבחין בטיבה של צוואה
המבחן המשפטי לכשירות לעריכת הצוואה אינו מתבטא דווקא במדידת יכולתו הקוגנטיבית של המצווה, אלא ביכולתו להבחין בטיבה של צוואה. אמת, היכולת הקוגנטיבית יכולה לסייע לנו לקבוע את יכולתו של המוריש להבין את טיב הצוואה שרשם, אך היא לא חזות הכל. במקרים רבים אישר בית המשפט צוואות של חולי דמנציה ואלצהיימר אשר הוכח כי ידוע להבחין בטיבה של הצוואה במועד שבה נערכה. החוק אינו מפרש מהי טיבה של הצוואה והפסיקה הענפה היא זו שיצרה את רכיבי המבחן. בפרשת בנדל נקבע כי בית המשפט בוחן 3 היבטים הנוגעים לשעת עשייתה של הצוואה: האם המצווה ידע שהוא עורך צוואה, האם ידע מה היקף רכושו והאם ידע מי הם הזוכים על פי הצוואה והבין את תוצאות עשיית הצוואה על יורשיו. הגדרת הפגם בכשירותו של המצווה מצאה ביטוי בצורות שונות בפסיקה, כך בפרשת קרן ליב”י נ’ בינשטוק נפסק: “פגם בכושר השיפוט, היעדר כושר הכרעה, חוסר כוח לפעול בתבונה ועוד – צירופי תיבות האמורים להגדיר פגם בכשרות”. עינינו הרואות, השאלות המשפטיות הנוגעות להבנת טיבה של צוואה אינן נוגעות במפורש ביכולת הקוגנטיבית של מאן דהוא. השאלה העומדת להכרעה עמוקה יותר ואינה משתקפת דווקא במבחן היכולת הקוגניטיבית של המנוח. זהו ההסבר לכך שבית המשפט מאשר לעיתים צוואה שנערכה על ידי אדם שסבל מדמנציה במועד עריכתה. כיצד יתכן הדבר? בדרך כלל, מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט קובע כי למרות מצבו הקוגניטיבי הירוד של המצווה במועד עריכת הצוואה, הוא עדיין ידע להבחין בטיבה של הצוואה, בהתאם למבחנים שלעיל. יש להסתייע בעורך דין מומחה לצוואות על מנת להתמודד עם ההבדלים הדקים בטענות שיש להעמיד בפני בית המשפט לעניני משפחה בהליך התנגדות לצוואה בעילת העדר כשירות. להרחבה על חוות דעת מומחה בבית המשפט לענייני משפחה. חרף העובדה שהמומחה מטעם בית המשפט מגיש (ברוב המקרים) חוות דעת מפורטת ומנומקת ביחס למצבו של המצווה במועד עריכת הצוואה, עדיין מדובר בחוות דעת שבדיעבד, כזו שנערכה לאחר פטירת המנוח ומבלי שהיתה למומחה אפשרות להיפגש עימו ולעמוד על קנקנו. זו הסיבה שלעתים בוחר בית המשפט לאמץ ראיות אחרות, המעידות על כך שהמצווה היה במצב שונה מזה שקבע המומחה.
נטל ההוכחה לשכנע באי כשירותו של המצווה
הפסיקה קבעה, כי הנטל לשכנע שהמצווה לא היה כשיר לערוך את צוואתו מוטל על מי שמתנגד לצוואה, ויש לכך משמעות רבה מבחינת האסטרטגיה של ניהול ההליך והצורך לחתור לחשיפת מסמכיו הרפואיים של המנוח, על מנת שבית המשפט יתרשם באופן ישיר ממצבו. להרחבה על נטל ההוכחה בהתנגדות לקיום צוואה.
משרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ
רח’ ז’בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד”ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
