בהעדר צוואה כשרה, נקבעת זהות היורשים כאמור על פי הוראות חוק הירושה – כלומר, ירושה על פי דין .לפיכך, ניתן לרשת על פי צוואה, ובמידה ולא נערכה, יורשים את העיזבון על פי הדין[i]. ככל שיש צוואה תקפה הרי שהיורשים חייבים לפעול על פי הוראותיה, אך מה קורה כאשר יש לדון במקרה של ירושה ללא צוואה? ובכן, הפועל להסתרת צוואה במטרה לזכות ברכוש עשוי לאבד את זכותו לרשת. אסור לבקש צו ירושה, כאשר ידוע שישנה צוואה, ואם התגלתה צוואה במועד מאוחר יותר, לאחר הגשת בקשה כאמור, יש להודיע על כך לאלתר לרשות שנתבקשה ליתן את צו הירושה.

זהות היורשים על פי דין קבועה בהוראות ס’ 10 לחוק הירושה. בהנחה שמדובר ביורשים על פי הדין הישראלי, הוראות החוק מעניקות מעמד מיוחד למי שהיה בן זוגו של המוריש, ובכך מקימות זיקה לזכות ירושה שלא מכח קרבת דם, כמפורט להלן:

“יורשים מבני המשפחה

יורשים על פי דין הם:

(1)   מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

(2)   ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש).

זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.”

מתי יורש אדם

במקרה של ירושה על פי דין, הוראת סעיף 1 לחוק הירושה קובעת כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. לאחר חלוקת רכוש המנוח העיזבון חדל מלהתקיים, ותוכנו המחולק שייך ליורשים. לפיכך, במועד פטירתו של אדם הופך היורש לבעלים של נכסי המנוח. ברם, בפרשת גרינשפן ורבות אחרות נקבע כי זכותו של היורש בנכס מסויים מתגבשת רק כאשר מחולקים נכסי העיזבון, לאחר מתן צו לקיום הצוואה. לפיכך, הכלל הפסוק הוא, כי עד לחלוקת העיזבון, ליורש זכות בכלל העיזבון, ולא בחלק מסויים בו (ע”א 2390/92 גרינשפון נ’ שכטר, פ”ד מט(1) 843, 851 1995).

זכות הירושה של בן זוג

הוראות סעיף 11 לחוק הירושה, קובעות את אופן החלוקה בין בן הזוג ליורשים האחרים על פי דין, ומקנה זכות מצומצמת מותנית במקרה של ירושה על פי דין למי שאינו ילד, נכד או הורה של המצווה. בנוסף על צמצום היקף הירושה המוקנה למנויים בסעיף 11(א)(2) לחוק, מוסיף המחוקק וקובע, כי ככל שבן הזוג היה נשוי למנוח וגר עמו משך שלוש שנים או יותר במועד פטירתו בדירה הכלולה בעיזבון, הרי שיהא זכאי לכל חלקו של המנוח בדירה האמורה.

“זכות הירושה של בן זוג

(א)  בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון 

(1)   אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;

(2)   אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;

(ב)  אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן א’, יורש בן הזוג את העזבון כולו.

(ג)   המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו.”

הפסיקה קובעת שמשמעות המונח בן זוג בסעיף 11 לחוק הירושה הינו של מי שנשוי למנוח במועד פטירתו, אך בד בבד נקבעו תנאים להשוואת מעמדו של בן זוג שהינו ידוע בציבור לזה של בן זוג נשוי, עליהם נעמוד בהמשך. סעיף 11(ג) לחוק הירושה מממש את הוראת סעיף 1 לחוק הירושה, משעה שבמות אדם עובר עיזבונו ליורשיו, והמונח עיזבון אינו כולל את מה שלא שייך למנוח, כגון חובות לאחר, או חלק מתוך רכוש משותף, אפילו שייך זה ליורש. הסיפא לתת סעיף (ג) מתייחסת לזכות שקונה בן הזוג ברכוש המשותף, שאינה תלויה בהתחייבותו של האחר לגבי אותו רכוש.

ירושה על פי דין: קדימויות והעדפות בין יורשים

סעיף 12 לחוק הירושה קובע עדיפות לקרבת משפחה. ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו. סעיף 13 לחוק הירושה קובע שיוויוניות בחלוקה על פי דין, שכן ילדי המוריש חולקים ביניהם שווה בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם. סעיף 14 לחוק הירושה יוצר חליפים ליורש, אם נפטר. ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במרומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו, אך הוראות אלו לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים, כאמור בסעיף 11(א) לחוק.

קראו עוד: בקשה לצו ירושה
קראו עוד: צוואה בעל פה

[i] בהתאם להוראות ס’ 2 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965

זקוקים לשירותים משפטיים בנושאי צוואה וירושה או ייעוץ במקרי ירושה ללא צוואה? צרו איתנו קשר או השאירו פרטים ונחזור אליכם: