ירושה על פי דין
חוק הירושה קובע את הכללים של ירושה על פי דין. ירושה על פי דין מתממשת כאשר אדם הולך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה.
חוק הירושה
על מנת לאכוף את הוראות חוק הירושה הקובעות כיצד יחולק עיזבונו של המנוח ולמי יחולק, נדרשת הגשת בקשה לצו ירושה. במקרה שקיימת צוואה, הוראות הדין אינן חלות אלא אם הצוואה אינה קובעת כיצד יחולק כל עיזבונו של המנוח. במקרה שכזה, יקבעו הוראות חוק הירושה את חלוקת הנכסים שהצוואה לא התייחסה אליהם, בין יורשי המנוח על פי דין. במקרה כאמור שבו הצוואה שותקת לגבי חלק מהנכסים, ינתן גם צו ירושה וגם צו לקיום צוואה. להרחבה על קיום חלק מצוואה קרא כאן.
מי הם יורשים על פי דין
בהעדר צוואה כשרה, נקבעת זהות היורשים כאמור על פי הוראות חוק הירושה – כלומר, ירושה על פי דין. זהות היורשים על פי דין קבועה בהוראות ס' 10 לחוק הירושה:
"יורשים מבני המשפחה
יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש).
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה."
המועד לירושה על פי דין
הוראת סעיף 1 לחוק הירושה קובעת, כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשיו. לפיכך, במועד פטירתו של אדם הופך יורשו לבעל הזכויות בנכסי המנוח אותם ירש. ברם, בפרשת גרינשפן ורבות אחרות נקבע כי זכותו של היורש בנכס מסויים מתגבשת רק כאשר מחולקים נכסי העיזבון. לפיכך, הכלל הפסוק הוא, כי עד לחלוקת העיזבון, לכל אחד מהיורשים זכות בכלל העיזבון, ולא בחלק מסויים בו (ע"א 2390/92 גרינשפון נ' שכטר, פ"ד מט(1) 843, 851 1995).
קרא עוד על התנגדות לצוואה כאן.
קדימויות והעדפות בין יורשים
סעיף 12 לחוק הירושה קובע עדיפות לקרבת המשפחה ובהתאם, ילדי המוריש קודמים להוריו והוריו קודמים להורי הוריו. לכן, הירושה תתחלק בין בן זוגו של המנוח לבין ילדיו. היה ולא היו למנוח ילדים, יירשו את חלקם הוריו. היה ולא נותרו הורים, יירשו את המנוח אחיו ואחיותיו. היה ואין אחים ואחיות, יירשו את המנוח סבו וסבתו משני צידי הוריו. שיטה זו מכונה גם שיטת הפרנטלות ועיקרה בכך שחלוקת הרכוש מוגבלת לפרנטלה אחת.
סעיף 13 לחוק הירושה קובע שוויוניות בחלוקה על פי דין. בהתאם, ילדי המוריש חולקים ביניהם שווה בשווה את העיזבון, ובהתאם כך גם חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
סעיף 14 לחוק הירושה קובע כי ליורש יהיו חליפים, אם נפטר. כך לדוגמא, ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו, אך הוראות אלו לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים, כאמור בסעיף 11(א) לחוק.
זכות הירושה של בן זוג
הוראות סעיף 11 לחוק הירושה, קובעות את אופן החלוקה בין בן הזוג ליורשים האחרים על פי דין, ומקנה זכות מצומצמת מותנית במקרה של ירושה על פי דין למי שאינו ילד, נכד או הורה של המצווה. בנוסף על צמצום היקף הירושה המוקנה למנויים בסעיף 11(א)(2) לחוק, מוסיף המחוקק וקובע, כי ככל שבן הזוג היה נשוי למנוח וגר עמו משך שלוש שנים או יותר במועד פטירתו בדירה הכלולה בעיזבון, הרי שיהא זכאי לכל חלקו של המנוח בדירה האמורה.
"זכות הירושה של בן זוג
(א) בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון
(1) אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
(2) אם הניח המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה הכלולה, כולה או חלקה, בעזבון, יטול בן-הזוג את כל חלקו של המוריש בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון;
(ב) אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן א', יורש בן הזוג את העזבון כולו.
(ג) המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן-זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן-זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזיר כשיפקעו."
ירושה של ידועה בציבור
הפסיקה קובעת שמשמעות המונח בן זוג בסעיף 11 לחוק הירושה הינו של מי שנשוי למנוח במועד פטירתו, אך בד בבד נקבעו בחוק תנאים להשוואת מעמדו של בן זוג שהינו ידוע בציבור לזה של בן זוג נשוי.
תנאים אלו באו לכדי ביטוי בסעיף 55 לחוק הירושה הקובע את המונח "מעין צוואה". קרא עוד על זכות הירושה של ידועים בציבור
עורך דין ירושה – עו"ד דר' רן מובשוביץ הוא עורך דין סכסוכי ירושה המתמחה באופן בלעדי בהתנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, הגנה על הסכם מתנה וביטול הסכם מתנה.
[i] בהתאם להוראות ס' 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965
