הרשם לענייני ירושה

במרבית המקרים ניתן להגיש את הבקשה ללא סיוע מקצועי, ואולם הניסיון מלמד, כי מתרחשות טעויות רבות במהלך עריכת הבקשה, הנובעות מחוסר ידע או חוסר ניסיון, וזאת ללא קשר לאופי הבקשה.

לטעויות אלו בעריכת הבקשה השלכות משמעותיות על משך הזמן לטיפול בבקשה, שכן כל טעות מביאה לכך שהבקשה מוחזרת למבקש עם דרישה לתיקונה,ובמקרים מסויימים, עשויה המדינה להתערב בהליכים לקבלת הסעד המבוקש בבקשה. בנוסף, הגשת בקשה אשר במסגרתה הצהיר המבקש עובדות מוטעות, גם אם בתום לב וללא כוונה, עשויה להביא לדחייתה ולקיום הליכים ארוכים שכל מטרתם בהסבר הטעות.

לדוגמא, הסתרת קיומו של אח חסוי המאושפז במוסד לחולי נפש עשוי להביא להתערבות המדינה בהליכי הבקשה ולמינוי אפוטרופוס לדין שישמור על זכויות האח החסוי, לאור הניסיון למנוע ממנו את ירושתו.

באיזור המרכז, נמשך הטיפול בבקשה לצו מספר חודשים, גם במקרה ואין כל טעות במסמכים המוגשים לרשם. מכאן ניתן ללמוד, שליקוי או פגם בבקשה, עשוי להאריך משך הזמן לטיפול, ולמנוע את קבלת העיזבון וחלוקתו ליורשים.

מתן צו ירושה או צו לקיום צוואה

לאחר הגשת הבקשה לרשם, ובמידה ואין בה כל פגם או חסר, יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבחינת האפוטרופוס הכללי באמצעות עורכי הדין של היועץ המשפטי לממשלה לקבלת עמדתם. בין היתר יבחן הרשם, אם המנוח לא הפקיד צוואה אצלו, ואם הבקשה מכילה את כל היורשים ומציגה את החלוקה של הרכוש כראוי (במידת הצורך ובהתאם לאופי הבקשה). הרשם יפרסם את דבר הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה בעיתונות הכתובה, על מנת שהציבור ידע, כי אדם הלך לעולמו ויורשיו מבקשים את עיזבונו.

במידה ולא תוגש התנגדות למתן הצו המבוקש, והאפוטרופוס הכללי יודיע כי אינו מתערב בבקשה, יוציא רשם הירושה את הצו המבוקש וישלח אותו ליורש שביקש אותו.