הרשם לענייני ירושה
הרשם לענייני ירושה הינו רשות המוגדרת כיחידה השייכת לאפוטרופוס הכללי של מדינת ישראל והפועל מכוח חוק הירושה ותקנות הירושה. הרשם מכונה גם רשם הצוואות ורשם הירושה. בראש היחידה עומד בדרך כלל עורך דין בעל ותק המנהל את פעולותיה. קיימים מספר רשמים לענייני ירושה ברחבי הארץ.
קיימות לשכות רשם לענייני ירושה בכל מחוז במדינת ישראל אשר מטפלות בנפטרים שמקום מגוריהם האחרון שייך למחוז פעולתה של לשכת הרשם לענייני ירושה. כיום קיימות 5 לשכות של הרשם לענייני ירושה:
א. הרשם לענייני ירושה בתל אביב
ב. הרשם לעניני ירושה בבאר שבע
ג. הרשם לענייני ירושה בירושלים
ד. הרשם לענייני ירושה בנצרת
ה. הרשם לענייני ירושה בבאר שבע
רשם הירושה: תחומי אחריות
בין היתר, אחראי הרשם לענייני ירושה להוצאת צו ירושה וצו קיום צוואה וכן לטיפול בכל הצרכים הנלווים לענייני ירושה של הנפטרים במדינת ישראל.
צו הירושה או צו לקיום צוואה הינם צווים הכרחיים לשם רישום הבעלות על נכסי המקרקעין של המנוח ברשם המקרקעין, ולא ניתן לרשום דירות, מגרשים, בתים, חנויות וכיוב' על שם היורשים, ללא צו ירושה או צו קיום צוואה.
במרבית המקרים, לא ניתן יהיה לבצע פעולות בחשבונות הבנקים של המנוח ללא צו ירושה או צו לקיום צוואה, אפילו אם קיימת שותפות בחשבון הבנק בין המנוח לבין אחד היורשים. מכאן אנו למדים על חשיבותם של צווים אלו.
שירותי רשם הירושה
בקשה למתן צו הירושה, בקשה צו לקיום הצוואה, בקשה לקבלת העתק מצו קיום צוואה או צו ירושה, הפקדת צוואה, בקשה למינוי מנהל עיזבון, התנגדות למתן צו קיום צוואה, בקשה לעיון בתיק ירושה, בקשה לתיקון צו קיום צוואה או תיקון או ביטול צו ירושה, בקשה לביטול צו קיום צוואה, עריכת צוואה בפני רשם הירושות, התנגדות לצו ירושה וכן בדיקת סטטוס צו ירושה.
הצו המבוקש וישלח אותו למבקש קיום הצוואה. להרחבה על התנגדות לצוואה קרא כאן.
במרבית המקרים ניתן להגיש את הבקשה ללא סיוע מקצועי, ואולם הניסיון מלמד, כי מתרחשות טעויות רבות במהלך עריכת הבקשה, הנובעות מחוסר ידע או חוסר ניסיון, וזאת ללא קשר לאופי הבקשה.
לטעויות אלו בעריכת הבקשה השלכות משמעותיות על משך הזמן לטיפול בבקשה, שכן כל טעות מביאה לכך שהבקשה מוחזרת למבקש עם דרישה לתיקונה,ובמקרים מסויימים, עשויה המדינה להתערב בהליכים לקבלת הסעד המבוקש בבקשה. בנוסף, הגשת בקשה אשר במסגרתה הצהיר המבקש עובדות מוטעות, גם אם בתום לב וללא כוונה, עשויה להביא לדחייתה ולקיום הליכים ארוכים שכל מטרתם בהסבר הטעות.
לדוגמא, הסתרת קיומו של אח חסוי המאושפז במוסד לחולי נפש עשוי להביא להתערבות המדינה בהליכי הבקשה ולמינוי אפוטרופוס לדין שישמור על זכויות האח החסוי, לאור הניסיון למנוע ממנו את ירושתו.
באיזור המרכז, נמשך הטיפול בבקשה לצו מספר חודשים, גם במקרה ואין כל טעות במסמכים המוגשים לרשם. מכאן ניתן ללמוד, שליקוי או פגם בבקשה, עשוי להאריך משך הזמן לטיפול, ולמנוע את קבלת העיזבון וחלוקתו ליורשים.
מתן צו ירושה או צו לקיום צוואה
לאחר הגשת הבקשה לרשם, ובמידה ואין בה כל פגם או חסר, יעביר הרשם לענייני ירושה את הבקשה לבחינת האפוטרופוס הכללי באמצעות עורכי הדין של היועץ המשפטי לממשלה לקבלת עמדתם. בין היתר יבחן הרשם, אם המנוח לא הפקיד צוואה אצלו, ואם הבקשה מכילה את כל היורשים ומציגה את החלוקה של הרכוש כראוי (במידת הצורך ובהתאם לאופי הבקשה). הרשם יפרסם את דבר הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה בעיתונות הכתובה, על מנת שהציבור ידע, כי אדם הלך לעולמו ויורשיו מבקשים את עיזבונו.
במידה ולא תוגש התנגדות למתן הצו המבוקש, והאפוטרופוס הכללי יודיע כי אינו מתערב בבקשה, יוציא רשם הירושה את הצו המבוקש וישלח אותו ליורש שביקש אותו.
