אפוטרופוס למעשה
"אפוטרופוס למעשה" הינו אדם שנטל על עצמו בדרך של התנהגות להחזיק ולפעול ברכושו של אחר, ללא מינוי של בית המשפט. משעה ש-"האפוטרופוס למעשה" נוטל את הסמכות להחזיק או לשמור ברכושו של האחר, יש לבחון את גדרי סמכותו ותפקידו בחיי המנוח. הפסיקה קבעה בעניין זה:
"…הוא מעין אפוטרופוס שמינה כביכול את עצמו, עליו נאמר "נוטל שררה לעצמו ונוהג מנהג אפוטרופוס…סמכויותיו, תפקידיו ואופן מילוי תפקידו של אפוטרופוס כזה אינם מוגדרים בחוק, אלא נפסק כי ככל הנראה מוטת השליטה שלו היא 'כאורך ידו'; דהיינו, הוא משמש אפוטרופוס לגבי אותם עניינים שהוא מבקש לפעול בהם, ואינו משמש אפוטרופוס לגבי עניינים שהוא מושך את ידו מהם"[iv]
חובותיו של אפוטרופוס למעשה
על אפוטרופוס למעשה מוטלות כל החובות שבהן חב אפוטרופוס במינוי בית המשפט בהתאם להוראת החוק: "67. מי שפועל כאפוטרופוס, חובותיו ואחריותו כלפי החסוי יהיו לפי הוראות פרק זה, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסות." [i]
כפי שמורה סעיף 67 לחוק, החובות החלות על "אפוטרופוס למעשה" זהות לחובות המוכלות על מי שמונה לאפוטרופוס בידי בית המשפט. חובות אלו הינן חובות הנאמן. בהתאם נפסק, כי היחסים בין אפוטרופוס לבין חסוי הינם יחסי נאמנות[v].
סעיף 67 לחוק אינו אלא הגדר שבחוק למושג "נאמנות משתמעת". קרי, נאמנות הנוצרת מבלי שיש לכך ראיה כתובה, וזאת בהתבסס על התנהגותם בפועל של הצדדים. ראוי לציין, כי גם חוק הנאמנות אין מכיל חובה ליצירת נאמנות בדרך פורמלית, כפי שנקבע בפרשת וואלס, משעה שאין הוראה חקיקתית אשר מבהירה כיצד יש לערוך הסכם נאמנות. לפיכך, יחסי נאמנות אינם מחייבים הסכם כתוב [ii] ויש ונאמנות תיווצר אף שלא בדרך של מינוי או בכתב אלא מכח הסכם שבהתנהגות [iii].
משעה שהאפוטרופוס הינו נאמן, חלות עליו אף החובות הכלליות בחוק הנאמנות. הוראות אלו משלימות את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שהינו דין ספציפי [vi] אך לא ניתן לסייגן שכן הינן הוראות קוגנטיות (שלא ניתן לבטלן), וסקירתן מלמדת, כי קיימת אנלוגיה קרובה בין הוראות חוק הכשרות המשפטית לחוק הנאמנות.
בהתאם, מוטל על האפוטרופוס כנאמן לשמור על נכסי הנאמנות, לנהלם ולפתחם ולפעול להשגת מטרות הנאמנות [vii], והוא יעשה כן באמונה ובשקידה [viii]. האפוטרופוס למעשה חייב לנהל חשבונות בכל ענייני הרכוש שעליו הוא מופקד [ix], עליו להחזיק את נכסי הנאמנות בנפרד מנכסים אחרים שבשליטתו [x], עליו למסור דין וחשבון שנתי לפחות לנהנים ולנהל חשבונות המתעדים את כל פעולותיו [xi].
את כספי החסוי שאינם דרושים לצרכיו השוטפים חייב האפוטרופוס למעשה להחזיק לשם שמירת הקרן והבטחת הפירות [xii].
איסור על הימצאות בניגוד עניינים
החשוב מכל, הסדין האדום, הוא האיסור הכפול המוטל על מי שמטפל באחר, ושבעניינו מתבררות תביעות רבות, איסור ההימצאות בניגוד עניינים והאיסור לקבל טובת הנאה מהרכוש שעליו הוא מופקד [xiii].
כבר נפסק כי חלה על האפוטרופוס (והאפוטרופוס למעשה) החובה "שלא להעמיד את עצמו במצב של התנגדות בין חובתו כנאמן לטובתו הפרטית" שכן נקבע כי "בעל הכוח חייב לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו" [xiv].
מה עושים כאשר מתברר כי אפוטרופוס למעשה הפר את חובתו, מעל באמון שניתן בו, ולקח לעצמו כספים או ניצל את מעמדו או תלותו של החסוי בו, על מנת להפוך לזוכה בצוואה? מגישים תביעה לביטול כספים שהמטפל קיבל שלא כדין.
לעמוד בין חובת תום לב לנאמנות בבירור התנגדות לצוואה
[i] סעיף 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;
[ii] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801;
[iii] תמ"ש (ירוש') 48030-08-11 י' א' ואח' נ' מ' א', פורסם במאגרי המידע;
[iv] ע"א 7805/02 הלפרט נ' אסותא מרכזים רפואיים, פ"ד נח (6) 784; ע"א 8/74 לייזרוביץ נ' לייזרוביץ, פ"ד כח(2) 436, 441;
[v] ע"א 4377/04 גל גורן הוצלברג נ' אביבה מירז, פורסם במאגרי המידע;
[vi] סעיף 42 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;
[vii] סעיף 10(א') לחוק הנאמנות, תש"ט-1979;
[viii] סעיף 10(ב') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;
[ix] סעיף 7(א') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;
[x] סעיף 3(ג') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 10(ג') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, סעיף 10(ד')(3) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;
[xi] סעיף 7(ב') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 53 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;
[xii]סעיף 50 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;
[xiii] סעיף 8(4) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965; סעיף 13 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;
[xiv] ע"א 36/51 לויטין נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ח (1) 627, 629 (1954); ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח (3) 253, 278 (1984);
