אפוטרופוס למעשה

אפוטרופוס למעשה

אפוטרופוס למעשה הינו אפוטרופוס שנטל על עצמו סמכויות לטיפול בענייניו של אחר, לפי ראות עיניו ולא באמצעות מינוי על ידי בית המשפט. בתי המשפט אמרו על אפוטרופוס למעשה כי "…הוא מעין אפוטרופוס שמינה כביכול את עצמו, עליו נאמר "נוטל שררה לעצמו ונוהג מנהג אפוטרופוס…סמכויותיו, תפקידיו ואופן מילוי תפקידו של אפוטרופוס כזה אינם מוגדרים בחוק, אלא נפסק כי ככל הנראה מוטת השליטה שלו היא 'כאורך ידו'; דהיינו, הוא משמש אפוטרופוס לגבי אותם עניינים שהוא מבקש לפעול בהם, ואינו משמש אפוטרופוס לגבי עניינים שהוא מושך את ידו מהם"[iv]. גם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות מתייחס לאפוטרופוס למעשה. החוק קובע 3 סוגים של אפוטרופוסים: אפוטרופוס טבעי, כגון הוריו של קטין, אפוטרופוס ממונה, שהוא מי שמונה על ידי בית המשפט לשמש אפוטרופוס על גופו ו/או על רכושו של החסוי שאינו יכול לדאוג לענייניו והסוג השלישי והבלתי ידוע לרוב: "אפוטרופוס למעשה". מקום ש-"האפוטרופוס למעשה" נוטל את הסמכות להחזיק או לשמור ברכושו של האחר, יש לבחון את תחומי אחריותו וגדרי סמכותו ותפקידו בחיי המנוח. בדרך כלל אפוטרופוס למעשה הוא בן משפחה אשר דואג לחסוי מכוח קירבת המשפחה ואולם פעמים רבות הופך המעשה הטוב לסכסוך על שכר טרחה של אפוטרופוס בן משפחה לאחר פטירתו של החסוי, כאשר מתברר שהצוואה אינה מתגמלת את האפוטרופוס למעשה על המאמץ שעשה למען החסוי בחייו. מנגד, פעמים רבות מתברר שהאפוטרופוס למעשה ניצל את מעמדו ואת תלותו של החסוי בכדי להביא לעריכת צוואה שבה הוא הזוכה העיקרי או לקבלת מתנה יקרת ערך, כביכול כגמול על טיפולו המסור. בכל הנוגע לשכר טרחה, אפוטרופוס למעשה שהינו בן משפחה אינו זכאי על פי החוק לתשלום בגין פעולותיו, וכל סכום שנטל לעצמו כשכר עשוי להחשב בגדר טובת הנאה אסורה. בכל הנוגע למעורבות של האפוטרופוס למעשה בצוואה או לקבלת מתנה כגמול על שירותו הטוב, הרי שגם אלו נחשבים בפסיקת בתי המשפט כטובת הנאה אסורה, אשר עשויה לפסול את המתנה או לבטל את הצוואה שנערכה לטובתו של האפוטרופוס למעשה.

חובות אפוטרופוס למעשה

חובות אפוטרופוס למעשה הן כל החובות המוטלות גם על אפוטרופוס במינוי בית המשפט בהתאם להוראת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות : "67. מי שפועל כאפוטרופוס, חובותיו ואחריותו כלפי החסוי יהיו לפי הוראות פרק זה, אף אם לא נתמנה כלל או שהיה פגם במינויו או שהתפטר או פוטר או שפקעה אפוטרופסות." [i]

כפי שמורה סעיף 67 לחוק, החובות החלות על "אפוטרופוס למעשה" זהות לחובותיו של אפוטרופוס ממונה בידי בית המשפט. חובות אלו הינן חובות הנאמן. בהתאם נפסק, כי היחסים בין אפוטרופוס לבין חסוי הינם יחסי נאמנות[v]. בדרך כלל, כל תביעה העוסקת בסכסוכי ירושה תעמיד בפני בית המשפט את שאלת קיומו של אפוטורופוס למעשה והחובות המוטלים עליו, אלא אם כבר מונה אפוטרופוס, שאז התביעה שתוגש לבית המשפט כנגד האפוטרופוס תתמקד בחובותיו של אפוטרופוס ממונה על פי החוק.

נאמנות אפוטרופוס למעשה

נאמנותו של אפוטרופוס למעשה היא סוגיה שרבים אינם נותנים עליה את הדעת, חרף העובדה שהיא עשויה להביא לתוצאות קשות בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה בגין אותה נאמנות או שליחות. כידוע, כל אדם הממונה על ענייניו של אחר, חב בחובת נאמנות לחסוי שלשלומו הוא אחראי. אלו גם פני הדברים ביחס לאיסור על קבלת טובת הנאה מרכושו של החסוי. להרחבה בנושא עיינו בערך איסור טובת הנאה.

שכר טרחה של אפוטרופוס למעשה בן משפחה

שכר טרחה של אפוטרופוס נפסק אך ורק על ידי בית משפט לענייני משפחה בהתאם לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופוסים, תשמ"ט-1988). על מנת לפסוק שכר, על האפוטרופוס הממונה להגיש בקשה בהתאם להוראת התקנות לבית המשפט. שכר הטרחה לא יקבע מראש, ולא ניתן להגיש בקשה אלא לאחר שחלפו לפחות ששה חודשים מתחילת המינוי בפועל. מן האמור לעיל עולה, כי בן משפחה שנטל על עצמו סמכויות חלקיות של אפוטרופוס ללא מינוי של בית המשפט אינו זכאי לשכר טרחה וכל שכר שייטול לעצמו ללא אישור מתוך הכספים שעליו הוא מונה לשמור, עשוי להיות בגדר טובת הנאה אסורה.

לבירור סיכוייך בהתנגדות לקיום צוואה

או תביעה לביטול מתנה

בחרו זמן לשיחהבהקדם האפשריבין 09:00-10:00בין 10:00-11:00בין 11:00-12:00בין 12:00-13:00בין 13:00-14:00בין 15:00-16:00בין 16:00-17:00חזרו אלי

להרחבה על אפוטרופוס למעשה

[i] סעיף 67 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[ii] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801;

[iii] תמ"ש (ירוש') 48030-08-11 י' א' ואח' נ' מ' א', פורסם במאגרי המידע;

[iv]  ע"א 7805/02 הלפרט נ' אסותא מרכזים רפואיים, פ"ד נח (6) 784; ע"א 8/74 לייזרוביץ נ' לייזרוביץ,  פ"ד כח(2) 436, 441;

[v] ע"א 4377/04 גל גורן הוצלברג נ' אביבה מירז, פורסם במאגרי המידע;

[vi] סעיף 42 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[vii] סעיף 10(א') לחוק הנאמנות, תש"ט-1979;

[viii] סעיף 10(ב') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[ix] סעיף 7(א') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[x] סעיף 3(ג') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 10(ג') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979, סעיף 10(ד')(3) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[xi] סעיף 7(ב') לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979; סעיף 53 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[xii]סעיף 50 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, תשכ"ב-1962;

[xiii] סעיף 8(4) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965; סעיף 13 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979;

[xiv] ע"א 36/51 לויטין נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד ח (1) 627, 629 (1954); ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח (3) 253, 278 (1984);