במסגרת בקשה שהוגשה באמצעות עוה”ד דר’ רן מובשוביץ, נתבקש בימ”ש להורות לזוכים בצוואה (התובעים) להמציא מידית את כלל הראיות שעליהן סמכו את טענותיהם, לאחר שהגישו תגובה להתנגדות, ולא צרפו אליה כל מסמך.  בימ”ש הורה לתובעים לפעול כנדרש בדין. חובת הגילוי והעיון המוקדם במסמכי הצדדים נקבעה בתקנה 258ט’ לתקנות סדר הדין האזרחי, בשל רצונו של המחוקק ליצור שקיפות מקיפה בנתונים ובמידע שנצברו על ידי בעלי הדיון ביחס לסכסוך, על מנת לייעל את הליכי המשפט ולהביאם לסיום בהקדם האפשרי. סכסוך משפחתי מעצם טבעו “רוב רובו בסתר ואפס קצהו בגלוי…כיוון שכך התמונה הנוצרת לעיני בית המשפט עלולה להיות מרוסקת…ובלתי נאמנה למציאות” (פרשת בן שושן) לכן אף נקבע כי “ככלל מתנהל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בשקיפות רבה יותר מאשר הליך אזרחי רגיל…מתקין התקנות ביקש לעשות את ההליך…שקוף וגלוי במיוחד…ולהטיל על הצדדים חובות מוגברות בכל הנוגע למסירת מידע.” (פרשת פלוני).

הפסיקה קבעה כי הוראות המחוקק לא ניתנו בחלל ריק, ונועדו ליצור מסגרת נאותה לקיומו של הליך הוגן. בפרשת ל’ נפסק, כי בימ”ש יצווה על בעל הדין שלא עמד בדרישות תקנה 258ט’ לתקסד”א לגלות מסמכיו ולעיין בהם כבר בשלב ישיבת קדם המשפט בהתאם לסמכותו מכוח תקנות 143 או 524 לתקסד”א, על יסוד בקשה מיוחדת שתוגש על ידי בעל הדין עובר לקדם המשפט, ובמידה ולא ייעשה כמצווה יחולו הסנקציות שבתקנה 122 לתקסד”א, לרבות מחיקת כתבי טענות (פרשת ל’).