עיסקאות אחרות בזכות היורש
עיסקאות אחרות בזכות היורש הן אותן פעולות משפטיות שמטרתן להעביר, בתמורה או שלא בתמורה, את זכות הירושה של יורש בעיזבון המנוח או המנוחה לאחר. קיימים מספר סוגי העברות של זכויות בירושה. סעיף 6 לחוק הירושה קובע שיורש יכול להסתלק מן העיזבון שירש ואילו סעיף 7 לחוק הירושה מאפשר העברה או שעבוד של זכות היורש בעיזבון. במאמר זה נדון בסוגיות הבאות: המשמעויות של שימוש בסעיף 6 לחוק הירושה ובסעיף 7 לחוק הירושה וההבדלים המהותיים ביניהם, סעיף 130 לחוק הירושה, המותר והאסור בעיסקה אחרת בירושה, חזרה וחרטה מעיסקה אחרת בזכות היורש,
סעיף 6 לחוק הירושה
הסתלקות מעיזבון בהתאם לסעיף 6 לחוק הירושה, משמעה שלילת מעמדו של המבקש כיורש, כאילו מעולם לא ירש. כלומר, הסתלקות מירושה היא מצב שבו היורש מוותר על זכות משפטית בירושה, כאילו מעולם לא ירש את הזכויות או החובות הצמודות לירושה. הסתלקות מזכות הירושה, לפי סעיף 6 לחוק הירושה, הופכת את מי שהסתלק למי מלכתחילה לא ירש את המנוח
. לכן, בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק הירושה, מי שהסתלק מירושתו גם אין הוא אחראי לחובות העיזבון, כשם שאינו זכאי לזכויות בעיזבון. אם נעשית הסתלקות מהירושה תקפה, היא אף משפיעה על תוכנו של צו ירושה, כך שנרשם כי אותו אדם שהסתלק אינו יורש. ההבדלים התהומיים בין הסתלקות לבין העברה של נכס עיזבון עליה נעמוד מיד בהמשך המאמר, מובילה לכך שבתי המשפט מקפידים הקפדה יתרה על הגדרת הפעולה המשפטית נשוא העברת הזכויות שהתקבלו בירושה. בפסק הדין מוניץ' נ' דקלו נידון ההבדל בין הביטוי "הסתלקות" לביטוי "ויתור". באותו מקרה, נקטה יורשת בלשון "וויתור", שאינה לשון "הסתלקות" כאמור בסעיף 6 לחוק הירושה, ואינה לשון "העברה" כאמור בסעיף 7 לחוק הירושה.
סעיף 7 לחוק הירושה
העברה או שעבוד של זכות הירושה בהתאם לסעיף 7 לחוק הירושה מותרת, והיא אינה משפיעה על מעמדו של האדם כיורש. כלומר, מדובר על מצב שבו היורש עשה שימוש בזכות משפטית ביחס לנכסים שקיבל לידו כיורש. תנאי להעברה של זכות בירושה לפי סעיף 7 לחוק הירושה, הוא שהעזבון טרם חולק (תמ"ש 26264-07-18 א' נ' ש' ואח'). לכן, תנאי לעריכת הסכמים בין יורשים היא שהם טרם קיבלו את חלקם בנכסי העיזבון. עוד נקבע, כי הזכויות שניתן להעביר בהעברה שכזו לפי סעיף 7(ג) לחוק הירושה, הן רק אותן הזכויות המגיעות ליורש בעת חלוקת העיזבון. לא ניתן להעביר זכויות שהתקבלו בירושה וזכויות שמקורן אחר יחדיו בהתאם לסעיף 7 לחוק. העברת הזכויות עצמה, גם אינה מקנה לנעבר מעמד של יורש, ואיננה שוללת מעמד זה מן היורש המקורי על פי דין. לכן נקבע בפסק הדין בפרשת ע"א 601-88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ורדה שרייבר כי הסכמים מסוג זה אינם באים לידי ביטוי בתוכנו של צו ירושה, וממילא צו כזה אינו בא להכריע בשאלת תוקפם המשפטי של ההסכמים. המשמעות היא, שבניגוד למצב בהסתלקות מירושה, העברה או שעבוד של זכות בירושה אינה מובילה לכך שהיורש המעביר נמחק מתוכן צו הירושה. בנוסף, העברה או שעבוד של זכות בירושה, משפיעה על יישום הוראות סעיף 130(א) לחוק הירושה, שכן יורש אשר העביר את חלקו בטרם חולק העיזבון, אחראי לחובות העיזבון, ואחריותו זו אינה נפגעת עקב ההעברה. במילים אחרות, יורש שהעביר את חלקו בירושה לאחר, בטרם חולק העיזבון, אחראי לחובות העיזבון, ועשוי למצוא את עצמו במצב שבו ההעברה הפסדית, לנוכח החובות החלים על נכסי העיזבון. כפי שאנו רואים, עיסקאות אחרות בזכות היורש אינן בהכרח עיסקאות משתלמות והן לעיתים מקפלות בתוכן מצבי אי וודאות.
המותר והאסור בעיסקה אחרת בירושה
הדין קובע, כי קטין או מי שהוכרז פסול דין אינם רשאים להעביר או לשעבד נכסים שהתקבלו בירושה, אלא אלא באישור בית המשפט. תנאי להסתלקות, העברה או שעבוד הוא שהעיזבון לא חולק. מנגד, כאמור, מותר ליורש להעביר או לשעבד את הזכויות שבהם זכה בירושה. אין מניעה לכך שיורש עתידי יערוך עסקה בנכס אשר הוא עתיד לקבל בירושה (ע"א 682/74 אברהם יקותיאל נ' בינה ו-אסתר ברגמן). במילים אחרות, היורשים רשאים לערוך בינם לבין עצמם הסכם לעניין אופן חלוקת נכסי העזבון העתידיים והתנאי הוא שהעיזבון טרם חולק, הסכמים מסוג זה המהווים עסקאות בירושה עתידית מכונים גם הסכם בין יורשים או הסכם חלוקת עיזבון. הסיכון שנוטלים על עצמם היורשים העתידיים (היורשים הפוטנציאליים) שהינם צדדים להסכם הוא רב, שגן במקרה שמי מן היורשים לא יזכה באותו נכס עיזבון חרף ציפייתו לכך, הרי שהוא ימצא, לכאורה, במצב של הפרת חוזה.
חזרה מהסתלקות ומהעברה של זכות ירושה
אדם אשר הורה לשעבד או להעביר את חלקו בירושה לאדם אחר בהסכם חתום, יכול להתחרט ולשנות את דעתו, כל זאת בהתאם לתנאי החוזה עליו הוא חתם. מקובל לומר, כי העברה של זכות בעיזבון לפי סעיף 7 לחוק הירושה, היא בגדר עסקה לכל דבר ועניין, אשר ניתנת לביטול לפי חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 או לפי חוק המתנה, תשכ"ח-1968, במקרה שבו ההעברה נעשתה ללא תמורה מצד הנעבר. מנגד, הסתלקות מירושה איננה מעשה הפיך. נפסק כי "הפה שאסר אינו הפה שהתיר" כך, שהמסתלק אינו יכול לחזור בו ולתבוע את זכותו כיורש בחזרה, אלא במקרים חריגים. עוד נפסק, כי חתימה על תצהיר הסתלקות כשלעצמה אינה משלימה את ההסתלקות, אלא רק המצאתו של תצהיר ההסתלקות לרשות הממונה, כגון לרשם לענייני ירושה. מכאן עולה, כי עצם חתימה על תצהיר הסתלקות, אין בה כדי למנוע מהמסתלק להתחרט ולחזור בו מן ההסתלקות.
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ ז'בוטינסקי 9, מגדל הכשרת היישוב, בני ברק 5126417
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
