סעיף אריכות ימים
סעיף אריכות ימים בחשבון בנק הוא התניה הנחתמת במסמכי הבנק באמצעות טופס אריכות ימים בחשבון שקיימים בו שני בעלים או יותר. משמעותו של סעיף אריכות הימים בחשבון הבנק היא כי לאחר פטירת אחד השותפים, יהיה רשאי האחר לפעול בו, חרף העובדה שאחד השותפים בחשבון הלך לעולמו. אשר על כן, חתימה על טופס אריכות ימים בבנק מעניקה לשותף בחשבון זכות לפעול בכספי שותפו המנוח לאחר פטירתו. סעיף אריכות ימים נחתם בדרך כלל בעת פתיחת חשבון בנק משותף או כאשר מצורף שותף חדש לחשבון הבנק מתוך צפיית מצב שבו חשבון הבנק יוקפא לאחר פטירת אחד השותפים. במאמר זה נדון גם ב-חובת הזהירות של הבנקים ומשמעותה לעניין יישומו של סעיף אריכות ימים, הטענה בדבר זכויות בכספי חשבון בנק משותף מכוחו של סעיף אריכות ימים, טענה בדבר סעיף אריכות ימים ומתנה והקשר בין ירושה וסעיף אריכות ימים.
טופס אריכות ימים בבנק
טופס אריכות ימים בבנק הוא טופס שניסח הבנק שבו מתנהל החשבון המשותף ומטרתו היא מתן הוראה מטעם השותפים בחשבון לבנק לכבד את הוראות השותף הנותר לאחר פטירת השותף השני. משמעות החתימה על טופס אריכות הימים בבנק היא, כי הבנק לא יסרב בעתיד להוראת משיכת כספים של אחד מהשותפים לחשבון, אפילו לאחר פטירת האחר, ולא ידרוש צו ירושה או צו קיום צוואה אחר השותף שנפטר, כתנאי לפעולה בחשבון המשותף. לעיתים חותמים על הסעיף מתוך כוונה להקל על השותפים הנותרים בחיים, כך שניתן יהיה להמשיך ולנהל את כספי החשבון, מבלי להמתין חודשים רבים לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. יחד עם זאת, ההתפתחות בדרישות מהבנקים המתבטאת ב-חובת הזהירות של הבנקים יצרה מצב שבו הבנק יסרב להוראה המרוקנת לחלוטין את החשבון מכספים לאחר פטירת השותף אלא יאפשר לשותף הנותר למשוך כספים הנדרשים כבדרך שגרה לניהול חייו.
זכויות בכספי חשבון משותף
זכויות בכספי חשבון בנק משותף היא סוגיה העולה מעצם קיומו של סעיף אריכות ימים, שהרי אם שני השותפים החליטו יחד בימי חייהם שהשותף הנותר יכול לנהל את החשבון לאחר פטירת האחד, ניתן גם להסיק כי הוסכם ביניהם שהשותף הנותר הוא הבעלים של כל הכספים שנותרו בחשבון המשותף. מסקנה זו שגויה פסיקת בית המשפט בפרשת ברעם קובעת, כי לאחר פטירת המנוח הכספים שבחשבון המשותף שייכים לעיזבונו [i] ולכן אסור למשוך כספו של הנפטר מחשבון זה אפילו אם קיים סעיף אריכות ימים. בפרשת סלי נקבע, כי סעיף אריכות ימים אינו מעניק זכות קניינית לשותף בחשבון והוא תקף רק במישור היחסים שבין בעלי החשבון לבנק עצמו [ii] ומשמעות הדבר היא כי סעיף אריכות ימים נולד למעשה בכדי להגן על הבנק מעת משיכות כספים על ידי השותף שנותר, כספים שאינם שלו, חרף פטירת השותף הנוסף וחרף ההסכמה המשתמעת מחתימה על טופס אריכות ימים בבנק.
לפיכך, העובדה שהמנוח אישר במסמכי הבנק לאדם לפעול בחשבונו לאחר פטירתו אינה מקנה לאדם בעלות בכספיו של המנוח. הדברים אינם חדשים בדין הישראלי, ועוד בפרשת כוחן קבע בית המשפט כי כספי החשבון המשותף שייכים במלואם לעיזבון [iii]. לסיכום, לסעיף אריכות ימים אין בדרך כלל כל משמעות קניינית, והוא אינו מלמד על בעלותו של אדם בכספי חשבון בנק.
סעיף אריכות ימים ומתנה
סעיף אריכות ימים ומתנה הינו סוגיה הנולדת כאשר השותף הנותר טוען, כי עצם החתימה על טופס אריכות הימים משמעה שהשותף הנותר נתן לו במתנה וללא תמורה את כל הכספים שבחשבון. השותף שמשך את הכספים מהחשבון טוען, כי העובדה שהמנוח חתם על סעיף אריכות ימים היא ההוכחה לכך שנתן לו במתנה את הכסף שבחשבון. טענה זו אינה מתקבלת בפסיקת בתי המשפט בדרך כלל. נפסק, כי בכדי להוכיח מתנה, יש להראות את כוונת נותן המתנה, ובמיוחד את אומד דעתו של השותף שנפטר במועד עריכת הסכם המתנה הנטען, אותו טופס אריכות ימים בבנק. נפסק כי מסמכי צירוף אדם לחשבון בנק אינם יכולים לשמש כראיה לנתינת כספים במתנה וממסמכים אלו אף לא עולה כי אדם העניק את כל תכולת החשבון במתנה, אלא לכל היותר את מחציתו, זאת באופן פרשני על יסוד הוראות סעיף 9 לחוק המטלטלין, הקובע כי בהעדר הוראה או ראיה אחרת החלוקה בין הכספים שבחשבון הבנק היא חלוקה שיוויונית. להרחבה בנושא מתנה של שותפות בחשבון בנק קרא גם כאן.
הטענה שלשותף המותר היה היתר למשוך כספים כאוות נפשו מתוך חלקו של השותף הנפטר נדחתה פעמים רבות בבתי המשפט, שכן נקבע כי החובה המוטלת על השותפים לחשבון בנק היא לשמור על החשבון המשותף, ולא לרוקן אותו מנכסיו.
ירושה וסעיף אריכות ימים
תכופות עולה השאלה אם קיים קשר בין סעיף אריכות ימים בחשבון בנק וענייני הירושה של השותף שנפטר. בכל הנוגע להליך התנגדות לצוואה, הרי שבהליך זה אין לעסוק בשאלת היקף העיזבון ולכן השאלה ביחס לתוקף סעיף אריכות ימים ומשמעותו לעניין היקף העזבון אינה עומדת לדיון במסגרת ההליך והיא לא תעמוד לבירור במסגרת דיון על פסילת צוואה. יחד עם זאת, יתכן והנושא יעלה כחלק מהבירור הנוגע לתלותו של המנוח בשותף בחשבון הבנק. להרחבה בנושא התנגדות לצוואה. בכל הנוגע למשמעות הקניינית של סעיף אריכות ימים, הרי שבהחלט קיים קשר בין היקף העזבון של השותף בחשבון הבנק לבין סעיף אריכות ימים, כפי שפורט לעיל, שכן השותף שנותר עשוי לטעון כי כספי חשבון הבנק המשותף אינם שייכים לעזבון המנוח אלא רק לו עצמו. טענה זו נדחית כידוע, למעט במקרים חריגים במיוחד הנוגעים לפעולה של בני זוג הפותחים יחד חשבון בנק משותף באותה עת.
אשר על כן, טענות הנוגעות לבעלות בחשבון בנק משותף כחלק מסכסוך ירושה מצויות בתחום התמחותו של עו"ד ירושה ומומלץ להעזר בייצוגו במצב של טענה לזכות קניינית בכספים אלו.
הרחבה על סעיף אריכות ימים והתנגדות לצוואה
[i] ע"א ברעם נ' גרטי, לח (2) 45
[ii] ע"א 679/76 סלי נ' שפר, פ"ד לב )785,)2 ,ע"א 268/81 ברעם נ' גרטי פ"ד לח)45 ׁ2ׂ)
[iii] ת"ע 335/79 כוחן נ' בנק הפועלים, פ"מ תש"מ (2) 407
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב – יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מפני התנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
