אסטרטגיה משפטית הינה, בתמצית, בחירת נתיב פעולה שיניב תוצאה אופטימלית בכל מקרה אפשרי של בירור ההליך בבית המשפט. מתפקידו של כל עורך דין ירושה וצוואה לתכנן אסטרטגיה משפטית נאותה. שכן, תוכנית הפעולה הטובה תתרום לצמצום אי הוודאות שבנקיטת ההליך.
במקרים המתבררים בבית המשפט לענייני משפחה, אי הוודאות גדולה במיוחד, שכן מדובר בערכאה ליברלית במיוחד באספקט של דרכי הוכחת הטענות (דיני הראיות) וניתן לומר, כי הכלל “כל מקרה לגופו” שולט בדיונים בבית משפט זה.

מצב זה מביא לכך שמאבקים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה בתחום של דיני ירושה, ובמיוחד אלו הנוגעים להליך ההתנגדות לצוואה, ביטול מתנה או מינוי אפוטרופוס, מחייבים גיבוש של תוכנית פעולה אשר תצמצם את מצבי אי הודאות שבהליך.

אסטרטגיה משפטית של עורך דין ירושה וצוואה

תוכנית הפעולה הטובה מורכבת מאלגוריתם צופה פני עתיד המכיל את שורת המטרות שאליהן שואף להגיע הלקוח. כלי המשחק הם כתבי טענות, ראיות התומכות בטענות ועדים. איסוף המידע במועד מוקדם מאפשר “לשרטט” את ההליך ולצפות את האפשרויות שינבעו ממנו, ולבחור נתיבי פעולה בזמן אמת. הערכת המצב מאפשרת לנו להעריך את סיכויי ההליך כולו ואף לשפרם, שכן סקירת הטענות והראיות התומכות בהן מאפשרת הערכה מקצועית-משפטית של סיכויי ההליך כולו, בהנחה שעורך הדין מכיר את החוק והפסיקה בטענות אלו.

כך לדוגמא, במקרים רבים מתאר אדם שנושל מירושה את תלותו של מאן דהוא בזוכה בצוואה בעדים, וטוען להשפעה בלתי הוגנת שהביאה לעריכת הצוואה נשוא הליך ההתנגדות, ואולם עורך הדין הבקיא ידע לומר, כי אין בתלות כשלעצמה כדי ללמד על קיומה של השפעה בלתי הוגנת ויש להוכיח תנאים נוספים. במקרה שכזה, הערכה מושכלת של הסיכויים תחייב איסוף נתונים שונים במטרה לבחון אם ניתן להוכיח גם את אותם תנאים נוספים, כגון – הוכחה של קבלת טובות הנאה כספיות בקנה מידה גדולה, עוד בימי חייו של המוריש.

בדוגמא אחרת, במסגרת בקשה למינוי אפוטרופוס, מועלית טענה כנגד אח אשר מנצל את תלותו של האב עוד בעודו בחיים, כדי לקבל מתנות חינם יקרות ערך. טענה זו תבחן, בראש ובראשונה, באמצעות בדיקת כשירותו של האב להבין את מעשיו על ידי אנשי מקצוע שימנה בתי המשפט. לאחר מכן, עשוי בית המשפט גם להיזקק לבחינת שאלת תלותו של האב ורצונו החופשי להעניק מתנות, בצל אותה תלות. כך לדוגמא, ניתן לתהות, אם אדם סביר הוא מי שמעניק את כל רכושו למי שמטפל בו מרצונו החופשי, או שאותה הענקה נולדה למעשה כתוצאה מחששו של המעניק, שהמטפל ינטוש אותו והוא יוותר בבדידותו.

בדוגמא שלישית, צוואה בפני רשות נערכת לעיתים על ידי נוטריון. אין מניעה לזמן את הנוטריון ולחקור אותו על דרך עשיית הצוואה, ואם אותו נוטריון עמד בכללים הנקובים בתקנות הנוטריונים לגבי אישור פעולה משפטית (כגון צוואה). חל איסור על נוטריון לאשר חתימת המנוח על הצוואה ללא אישור רפואי שניתן ביום עריכת הצוואה, אם המנוח, היה רתוק למיטתו או מאושפז בבית החולים.

אסטרטגיה משפטית בענייני צוואות וירושות

יישום מוצלח של האסטרטגיה המשפטית לניהול ההליך תלוי, בין היתר, בהבנה מעמיקה של עורך הדין בדיני ראיות, ובמיוחד בשאלה “על מי מוטל נטל ההוכחה”. הכלל המנוחה הוא “המוציא מחברו, עליו הראיה”, כך שהתובע הוא זה שצריך להוכיח את טענותיו. ברם, לא כך המצב תמיד. כך לדוגמא, בהתנגדות לקיום צוואה בכתב יד אין צורך שהמתנגד יוכיח שהצוואה לא נרשמה בכתב ידו של המנוח, שכן הנטל להוכיח זאת מוטל על מי שמבקש לקיימה. הנטל להוכיח כי צוואה בכתב יד היא צוואת אמת – אף הוא מוטל על מי שמבקש לקיימה, כלומר – על התובע. מצד שני, בצוואה שנערכה בפני שני עדים, מוטל דווקא על המתנגד להוכיח את הפגמים שנפלו באישור הצוואה על ידי העדים, כך לדוגמא, אם העד לא נכח בעת שהמצווה חתם על צוואתו, נפל פגם מהותי בצוואה בעדים, פגם שעשוי להביא לפסילת הצוואה במצבים מסוימים.

אסטרטגיה משפטית מקפלת בתוכה גם טקטיקה, פעולות פרקטיות נקודתיות שמטרתן ליישם את האסטרטגיה השלטת. לדוגמא, עורך הדין הבקיא יודע כיצד יתנהל ההליך ולכן יכול להכין כבר בכתב התנגדות או התגובה להתנגדות לצוואה שאלות לחקירה הנגדית, באמצעות משיכת הצד שכנגד להכחיש בתגובתו טענה, שניתן להוכיח בעתיד שהיא נכונה באמצעות שאלה פשוטה. מצב זה יביא בהכרח לפגיעה אמיתית באמינות הצד שכנגד, בעת החקירה הנגדית. אין פלא, כי עורכי דין מצוינים יודעים, עוד בשלב עריכת כתב הטענות הראשון בשם מרשם, מה יהיה תוכן הסיכומים שיוגש מטעמם לבית המשפט, בטרם ינתן פסק הדין. מומלץ, איפוא, להבין מעורך הדין המנהל את ההליך, עוד בתחילת הדרך, מהי תוכנית הפעולה, ולהתרשם, אם זו התוכנית האופטימלית שתוביל לתוצאות המקוות.

לעזרה, ייעוץ או ליווי מטעמינו אנא צרו איתנו קשר בטלפון או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם