דיני ראיות בהליכי ירושה
דיני ראיות בהליכי ירושה הם מערכת הכללים שבה עושה שימוש בית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבוע את גורלן ומשמעותן של הראיות המובאות בפניו במסגרת הליכי ירושה. הראיות המובאות בהליכי ירושה יפורשו בהתאם לדיני הירושה.
מהן ראיות
ראיה היא המקור להוכחת עובדות השנויות במחלוקת. המחלוקת מוגדרת בטענות המופיעות בכתבי בית הדין (המסמכים המוגשים מטעם בעלי הדין, כגון כתב תביעה או כתב הגנה). הראיות הרלוונטיות הן אלו שיש להביא על מנת להוכיח את הטענות של בעלי הדין.
סוגי ראיות
בין סוגי הראיות ניתן למנות: דבריו של עד כפי שתועדו בהקלטה או בדיון, מסמך המכיל מידע (תעודות, אישורים, צילומים, תצהירי עדים, ראיה חפצית – ראיה בדמות חפץ כגון סכין, אקדח, מכשיר הקלטה, וראיה של מדיה מגנטית, כגון קובץ מחשב המכיל תוכן. לא כל הראיות קבילות ומשקלה של כל ראיה שונה מרעותה. להרחבה קרא קבילות ומשקל בדיני ראיות.
סדר הבאת הראיות
באופן רגיל, מי שנושא בנטל הראיה הוא גם זה שמביא את ראיותיו ראשון ואולם אין הכרח שכך יהיה ובית המשפט כבר פסק שאין קשר בין נטל הבאת הראיות לסדר הבאת הראיות. בשלב ראשון מגלה כל בעל דין את ראיותיו ובבית המשפט לענייני משפחה יש לגלות את הראיות כבר במועד הגשת כתבי התביעה וההגנה. בשלב השני, מגישים את הראיות במסגרת תצהירי עדות ראשית. כאשר בעל דין בוחר להסתיר ראיה ולא להגיש אותה קמה חזקה שהוא נמנע מהגשתה של הראיה בשל העובדה שהיא תזיק לו.
סטיה מדיני ראיות
לבית המשפט לענייני משפחה סמכות מיוחדת לסטות מדיני הראיות לשם עשיית צדק [ii]. המחוקק ביקש להעניק לבית המשפט סמכות רחבה יותר בהתייחסותו לראיות, מכיון שאופי הסכסוכים בענייני משפחה הינו רגיש ומיוחד במינו. .הוראת סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובעת כי הסיבה בעטיה יסטה בית המשפט מדיני ראיות היא למען עשיית צדק ובפרשת זיסמן נקבע כי
"אין לראות בהוראה זו של החוק כאילו התכוון המחוקק לבטל, כמו לא היו, את דיני הראיות וכללי סדרי דין בבית המשפט לענייני משפחה. המחוקק התכוון שכללי סדרי-דין וכללי הראיות יופעלו אך ורק לפי שיקול-דעתו של השופט השומע את הדין, לפי שיקול דעתו לעשיית משפט צדק. משפט צדק נעשה דווקא כאשר נשמרים כללי הראיות ונשמרים סדרי הדין. כאשר בית המשפט אכן נוהג לפי סדרי דין ולפי דיני ראיות קיימים, והכלל הוא שדינים אלה באו כדי "לחיות בהם", כי אז נעשה גם משפט וגם צדק" [iv].
היתר הסטייה מדיני הראיות לא יהא תקף במקרה של מחלוקת לפי חוק הירושה, שעילתה אינו בסכסוך בתוך המשפחה[iii]. 
סטיה מדיני ראיות בבית המשפט לענייני משפחה תעשה רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן. בית המשפט לא יסטה מדיני הראיות ויתעלם מהודאתו של הנתבע, כי גזל את רכושו של המנוח, אף אם נראה לו שכך יעשה משפט צדק. בית המשפט אף לא יקבע, כי תחשיב מוטעה מבחינה חשבונאית יהא קביל, רק מפני שלתחושתו יעשה בכך משפט צדק, זאת מקום שהקביעה נוגדת את העובדות המוכחות [v].
כללי הצדק הטבעי אוסרים על מניעת בעל דין ממתן תשובה לטענות שהושמעו כנגדו. כלומר, הסטיה מדיני הראיות, חייבת להיות למען עשיית צדק בהליך השיפוטי ולא למענו של אחד מבעלי הדין.
ראיות ומהימנות בעל הדין
לעיתים אומר בית משפט לענייני משפחה במהלך דיוני ההוכחות בהם נחקרים עדי התובע, כי נראה שהתובע לא הוכיח את תביעתו מכיון שהוא ועדיו אינם אמינים. לכאורה רומז בית המשפט כי יתכן שהגיע העת למחוק את ההתנגדות לצוואה, שכן לא ניתן להוכיח אותה.
ברם, בהלכת חצור נקבע, כי אף אם מהימנותו של צד אחד נמוכה, אין בכך לסכל את האפשרות שמהימנותו של הצד השני נמוכה עוד יותר ולפיכך – על בית המשפט לבחון את גירסאותיהם של כל הצדדים, בתוך השוואת מהימנותם, בטרם קבע מסקנותיו [vi].
כך, לדוגמא, העובדה שהנתבע משקר בעדותו אינה מחייבת קבלת טענותיו של התובע, במיוחד אם מסתבר שגם הוא שיקר בעדותו, ואם מסתבר שהתובע והנתבע שיקרו שניהם בעדותם, הרי שהתביעה תיכשל.
מידע על ראיות בהתנגדות לצוואה
[i] ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1)589,598
[ii] סעיף 8(א) לחוק בית משפט לענייני משפחה
[iii] סעיף 8(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה
[iv] בר"ע (ת"א) 519/96 חיים זיסמן נ' מיכל זיסמן ואח', פ"מ תשנ"ו(3) 45)
[v] תמ"ש 29170-05 עזבון המנוחה ענת אלימלך ואח' נ' עזבון דוד אפוטה ואח', בימ"ש לענייני משפחה בירושלים
[vi] ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם במאגרי המידע
