כשרות לצוות: מומחה רפואי
על מנת להוכיח אי כשרות לצוות, יש צורך במינוי מומחה רפואי שיקבע כי המצווה לא הבין את טיבה של צוואה. המומחה הרפואי יערוךחוות דעת רפואית בנושא כשרותו של המצווה.
המומחה הרפואי יכול להיות פסיכיאטר או פסיכוגריאטר שהינו מומחה ברפואת נפש של הגיל השלישי. נפסק בעבר כי 'עניין שברפואה' יש להוכיח בחוות דעת רפואית (ע"א 472/81 קצין התשלומים נ' אברג'יל פ"ד לז(2) 785 (9/6/1983; רע"א (נצ') 4662-05-15 פל. נ' אבו יונס ואח' (6/5/2015); רע"א 1023/16 פל. נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19/6/2016). לכן, לא ניתן למנות פסיכולוג מומחה ומי שאינו רופא הרשום בפנקס הרופאים, לעריכת חוות דעת רפואית קבילה לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה מחזיק פנקס מומחים שממנו הוא בוחר את המומחה שיבחן את המקרה ויגיש לו את חוות דעתו.
מטרת חוות דעת רפואית בהתנגדות לצוואה
ככלל, מטרת המומחה הרפואי היא לקבוע בחוות דעתו, אם אדם ידע להבחין בטיבה של צוואתו במועד עריכתה. בפרשת מזרחי ואחרות נקבעה הדרך בו יפעל בית המשפט בבחינת השאלה "האם ידע עורך הצוואה להבחין בטיבה של הצוואה שערך".
במסגרת חוות הדעת של מומחה בית משפט יבדק איפוא, אם עורך הצוואה היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה, האם ידע על היקף רכושו זהות יורשיו והאם היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו[i].
חוות דעת רפואית של בעל דין בהתנגדות לצוואה
אחת הפעולות שיש להימנע מהן בעת ניהול התנגדות לקיום צוואה הוא ניסיון להגשת ראיות כגון חוות דעת מטעם מומחה רפואי של אחד הצדדים, במטרה לשכנע את בית המשפט כי אדם לא היה כשיר לעריכת צוואה.
שימוש יזום במסמך של מומחה, כגון חוות דעת שנערכה לצורך ההליך המשפטי, על מנת להוכיח אי כשירות יכשל, מכיון שסדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה אינו מאפשר להגיש חוות דעת מומחה, ללא רשות בית המשפט.
מכיון שהחוק מונע מבעל דין להביא בפני בית המשפט לענייני משפחה חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו ועל כן יש לבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו.
הבקשה למינוי מומחה רפואי חייבת להתמך בראיות שהמצווה היה במצב רפואי המעורר חשש שלא הבין את מעשיו ואת טיב צוואתו.
אמנם, אין באיסור להגיש חוות דעת רפואית לבית המשפט לענייני משפחה, כדי למנוע פניה עצמאית של בעל דין על ידי עורך דין לענייני ירושה המייצג אותו, למומחה רפואי מכובד, על מנת שיערוך חוות דעת שעל יסודה ניתן יהיה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט בהמשך. זהו עניין של תקציב לניהול ההליך המשפטי.
רק במקרה ובית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה למינוי מומחה רפואי, יהיה רשאי בעל הדין להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו על מנת להוכיח עניין שברפואה.
חזקת המקצועיות של מומחה רפואי של בית המשפט
מומחה בית המשפט נבחר בשל מקצועיותו והאוביקטיביות שלו. המומחה הינו במעמד מיוחד, הדומה למעמדו של בית המשפט עצמו, ולכן עליו להקפיד הקפדה יתרה על הימנעות מוחלטת מהחשפות למידע שנמסר לו על ידי אחד הצדדים. התכתובות בין הצדדים ועורכי דינם לבין מומחה בית המשפט – חייבות להיות גלויות וברורות.
לאחרונה פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בתיק שבו ייצג עו"ד ד"ר רן מובשוביץ, הוצאות כבדות כנגד בעל דין שנתפס בקיום קשר נסתר עם מומחית בית המשפט לגרפולוגיה. עניינו של אותו קשר נסתר היה בשיחה על מהותה של חוות הדעת וכיצד ניתן להימנע מטענות עתידיות כנגד חוות הדעת, לכשתוצא. מן התכתובות השתמע, כי המומחית ידעה כבר באותה עת, עוד בטרם כתבה את חוות דעתה, מה עמדתה, והתייעצה עם אותו בעל דין בסתר, לעניין ההתמודדות העתידית עם טענותיו של הצד שמנגד.
אסור בתכלית האיסור לזהם את ידיעותיו של מומחה בית המשפט בחשיפתו לתכתובות אישיות, מכתבים, רשומות, סרטונים, תמונות, כתבי בי דין ומידע ראייתי אחר שאסף אחד מבעלי הדין, ובמיוחד אסור הדבר כאשר מטרתו של אותו מידע שנחשף הוא להשפיע על המומחה לקבוע כי המנוח היה חסר כשרות לערוך צוואה.
לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בלוד, בתיק בקשת רשות ערעור בייצוגו של עו"ד ד"ר מובשוביץ, כי ניסיונו של בעל דין להציג למומחה בית משפט חוות דעת של מומחה רפואי שהוא עצמו זימן, אסורה לחלוטין שכן מדובר בניסיון להשפיע עליו.
פסיקות אלו שסקרנו לעיל, אינן אלא יישום של האיסור הידוע מבית מדרשו של בית המשפט העליון, על הגשת מסמכים מסוג כלשהו, למעט מסמכים רפואיים, למומחה בית המשפט. האיסור הוא כה מקיף, עד כי אף נאסר להגיש למומחה בית משפט ספרות של מדע הרפואה על מנת להוכיח לו מה המצב הרפואי, ונקבע כי מדובר בעדות שמיעה.
שלבי הדיון בחוות דעת רפואית של מומחה בית משפט
על מנת למנות מומחה יש לעתור בבקשה למינוי מומחה רפואי ולצרף לבקש ראיות לכך שהמצווה סבל מבעיות בריאותיות ו/או רפואיות המעלות חשש לכך שלא היה כשיר להבחין בטיבה של צוואה.
לאחר מינוי המומחה, יועברו לרשותו, על פי הוראותיו, רשומות רפואיות ומידע רפואי רלוונטי למועד עריכת הצוואה על מנת שינתח המידע ויערוך את חוות הדעת.
שאלות הבהרה למומחה בית המשפט
בתוך 7 ימים ממועד עריכת חוות הדעת יש לשלוח למומחה שאלות הבהרה ביחס לחוות דעתו. מטר שאלות ההבהרה אינן להתנצח עם המומחה על מסקנותיו אלא לברר ולהבהיר נקודות שאינן ברורות דיין בחוות דעתו.
חקירה נגדית למומחה רפואי של בית המשפט
לאחר מענה על שאלות ההבהרה, ניתן לבקש מבית המשפט לזמן את המומחה לחקירה נגדית. על פי הדין, ככל שהוגשו שאלות הבהרה למומחה, בית המשפט יזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו.
כיום קיימת אי בהירות ביחס לשאלה אם בבית המשפט לענייני משפחה, המתדיין לפי סדר דין מיוחד, קיימת חובה להגיש שאלות הבהרה למומחה, כתנאי לזימונו לחקירה נגדית. אין מחלוקת על כך שלבית המשפט לענייני משפחה סמכות טבועה לזמן את המומחה מטעמי צדק, גם אם לא הוגשו שאלות הבהרה.
נציין, כי אי הבהירות צצה על רקע העובדה שסדר הדין בבית המשפט האזרחי אינו מציב את משלוח שאלות ההבהרה כתנאי לזימון המומחה לחקירה נגדית, כך על פי פסיקת בית המשפט העליון.
משקל חוות דעת המומחה הרפואי שמונה בבית משפט
חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט היא חוות דעת רטרואקטיבית, כלומר – המומחה מחווה דעתו על מצבו של אדם שנפטר, מבלי שבדק אותו ישירות, רק על סמך התיעוד הרפואי המוצג לפניו.
מכיון שהמומחה לא חווה את המנוח בחושיו, אין מנוס מן המסקנה שעדותו של המומחה וחוות דעתו היא עדות סברה. דעתו של המומחה, אף אם היא נשענת על ידע מקצועי, אינה דעה הנסמכת על נתונים ופרטים שהמומחה חווה בחושיו אלא על תיעוד רפואי של אחרים, שהרי המומחה הרפואי לא נפגש עם המנוח.
עדותו של המומחה היא "חריג" לכלל הפוסל עדות סברה, שכן בית המשפט מעניק לחוות הדעת של המומחה מטעמו משקל רב, חרף העובדה שמדובר בהנחה, אמנם, הנחה מבוססת על תיעוד רפואי אך עדיין – הנחה בלבד.
חוות דעת מומחה רפואי מול עדות עורך דין צוואה
בפרשת שוורץ נקבע, כי מבחינה ראייתית, לעיתים דווקא עדות של עורך הדין שניסח את הצוואה או העדים לעריכתה, עדיפות על פני חוות הדעת של המומחה הרפואי[ii].
קביעה זו מתבקשת לאור העובדה שתוארה לעיל, מקום שחוות הדעת של המומחה היא בבחינת עדות סברה או עדות מפי השמועה, מכיון שהוא אינו מכיר את המנוח וכל שהוא יכול להסתמך עליו הם מסמכים רפואיים שהומצאו לו בדיעבד.
לעומת זאת, אדם שהיה עד לעריכת הצוואה, יכול להצביע על התנהלותו של המנוח וללמד את בית המשפט על מצבו בעת עריכת הצוואה, כמי שחווה את הדברים בחושיו.
לכן, עדיף להביא לבית המשפט עדות ישירה של אדם שנכח במועד עריכת הצוואה, ובלבד שהוא נטול אינטרס בתוצאות הדיון ומהימנותו אינה מוטלת בספק.
פסילת חוות דעת רפואית
מתי תיפסל חוות דעת מומחה? מדובר במקרים יוצאי דופן, נדירים וחריגים במיוחד, כאשר מתברר לבית המשפט כי חוות הדעת נגועה בניגודי עניינים בין המומחה לבין אחד הצדדים לסכסוך הירושה או כאשר המומחה נחשף למידע אשר משפיע על דעתו, בניגוד להוראות בית המשפט לענייני משפחה.
במקרה שכזה, ימנה בית המשפט לענייני משפחה מומחה אחר על מנת שיחווה דעתו על מצבו של המנוח במועד עריכת הצוואה.
דחיית חוות דעת רפואית
מתי תדחה חוות דעת רפואית? במקרה שבו בית המשפט השתכנע כי המומחה לא התייחס לכל חומר הראיות שעמד מולו, טעה במסקנתו או נתן משקל מוטעה לנתון רפואי או עובדתי מסויים, הוא עשוי לקבוע שחוות הדעת הרפואית אינה משקפת את מצבו האמיתי של המנוח במועד עריכת הצוואה.
בניגוד לפסילתה של חוות דעת בבית משפט לענייני משפחה, דחיית מסקנותיה של חוות הדעת תעשה לאחר דיון ממצה ביחס לכל האמור בה.
להרחבה על אי כשרות לצוות
[i] ע"א 160/80, 851/79 בנדל נ' בנדל פ"ד ל"ה(3) 101, 105 ; ע"א 15/85 מזרחי נ' רז פ"ד מ"א(4) 454 ; תע' (י-ם) 514/79 עז' פלידיה הירש נ' יפת בע"מ פס"מ תשמ"א(א) 419 ; תע' (ת"א) 6571/84 עז' נוריאל ז"ל נ' נוריאל פס"מ (תשמ"א)(א) 512)
[ii] ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל נד(2) 215, ע"א קרן ליב"י נ' בינשטוק, מח(3) 705)
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב-יפו 6520206
טל: 03-6912307 | פקס: 03-6912312 | info@the-lawyer.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי-דין ד"ר רן מובשוביץ
