איך מוכיחים אי כשירות לעריכת צוואה
על מנת להוכיח שאדם לא הבין את טיבה של צוואה, יש להביא חוות דעת רפואית של מומחה רפואי כגון פסיכיאטר או פסיכוגריאטר. פסיכולוג מומחה ומי שאינו רופא הרשום בפנקס הרופאים, אינו יכול לרשום חוות דעת רפואית קבילה לבית המשפט לענייני משפחה.
נפסק בעבר כי 'עניין שברפואה' יש להוכיח בחוות דעת רפואית (ע"א 472/81 קצין התשלומים נ' אברג'יל פ"ד לז(2) 785 (9/6/1983; רע"א (נצ') 4662-05-15 פל. נ' אבו יונס ואח' (6/5/2015); רע"א 1023/16 פל. נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (19/6/2016).
מינויו ומעמדו של המומחה הרפואי בהליך התנגדות לקיום צוואה
אחת הפעולות שיש להימנע מהן בעת ניהול התנגדות לקיום צוואה הוא ניסיון להגשת ראיות כגון חוות דעת מטעם מומחה רפואי של אחד הצדדים, במטרה לשכנע את בית המשפט כי אדם לא היה כשיר לעריכת צוואה.
שימוש יזום במסמך של מומחה, כגון חוות דעת שנערכה לצורך ההליך המשפטי, על מנת להוכיח אי כשירות יכשל, מכיון שסדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה אינו מאפשר להגיש חוות דעת מומחה, ללא רשות בית המשפט.
מכיון שהחוק מונע מבעל דין להביא בפני בית המשפט לענייני משפחה חוות דעת רפואית של מומחה מטעמו ועל כן יש לבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו. הבקשה למינוי מומחה רפואי חייבת להתמך בראיות שהמצווה היה במצב רפואי המעורר חשש שלא הבין את מעשיו ואת טיב צוואתו.
אמנם, אין באיסור להגיש חוות דעת רפואית לבית המשפט לענייני משפחה, כדי למנוע פניה עצמאית של בעל דין על ידי עורך דין לענייני ירושה המייצג אותו, למומחה רפואי מכובד, על מנת שיערוך חוות דעת שעל יסודה ניתן יהיה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט בהמשך. זהו עניין של תקציב לניהול ההליך המשפטי.
עדות המומחה – עדות סברה
עדותו של המומחה היא עדות סברה, שכן דעתו, אף אם היא נשענת על עדות מקצועית, אינה דעה הנסמכת על נתונים שהמומחה חווה בחושיו אלא על תיעוד רפואי. הן המומחה הרפואי לא נפגש עם המנוח.
ניתן להניח איפוא, כי חוות דעת מומחה שאינה נסמכת על תיעוד רפואי במועד עריכת הצוואה, היא בגדר עדות סברה, ולו בשל העובדה שאין כל תיעוד מקצועי התומך בדעתו של המומחה.
עדותו של המומחה היא "חריג" לכלל הפוסל עדות סברה, שכן בית המשפט מעניק לחוות הדעת של המומחה מטעמו משקל רב, חרף העובדה שמדובר בהנחה, אמנם, הנחה מבוססת על תיעוד רפואי אך עדיין – הנחה בלבד.
לעמוד פסילת חוות דעת מומחה בעת התנגדות לצוואה
תפקידו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בהתנגדות לצוואה
ככלל, מטרת המומחה הרפואי היא לקבוע אם אדם ידע להבחין בטיבה של צוואתו במועד עריכתה. בפרשת מזרחי ואחרות נקבעה הדרך בו יפעל בית המשפט בבחינת השאלה "האם ידע עורך הצוואה להבחין בטיבה של הצוואה שערך".
המבחן: "ידע להבחין בטיבה של צוואה"
במסגרת ההליך יבדק, אם עורך הצוואה היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה, האם ידע על היקף רכושו זהות יורשיו והאם היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו[i]. מבחינת סיכויי ההוכחה של אי כשירות, נקבע בפרשת שוורץ כי מבחינה ראייתית, לעיתים דווקא עדות של עורך הדין שניסח את הצוואה או העדים לעריכתה, עדיפות על פני חוות הדעת של המומחה הרפואי[ii].
קביעה זו מתבקשת לאור העובדה שחוות הדעת של המומחה היא בבחינת סברה, מכיון שהוא אינו מכיר את המנוח וכל שהוא יכול להסתמך עליו הם מסמכים רפואיים שהומצאו לו בדיעבד. לעומת זאת, אדם שהיה עד לעריכת הצוואה יכול להצביע על התנהלותו של המנוח וללמד את בית המשפט על מצבו בעת עריכת הצוואה, כמי שחווה את הדברים בחושיו. לכן, עדיף להביא לבית המשפט עדות ישירה של אדם שנכח במועד עריכת הצוואה, ובלבד שהוא נטול אינטרס בתוצאות הדיון.
עורך דין ירושה – עו"ד דר' רן מובשוביץ ושות' הוא עורך דין צוואות המתמחה באופן בלעדי בהתנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, הגנה על הסכם מתנה וביטול הסכם מתנה.
[i] ע"א 160/80, 851/79 בנדל נ' בנדל פ"ד ל"ה(3) 101, 105 ; ע"א 15/85 מזרחי נ' רז פ"ד מ"א(4) 454 ; תע' (י-ם) 514/79 עז' פלידיה הירש נ' יפת בע"מ פס"מ תשמ"א(א) 419 ; תע' (ת"א) 6571/84 עז' נוריאל ז"ל נ' נוריאל פס"מ (תשמ"א)(א) 512)
[ii] ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל נד(2) 215, ע"א קרן ליב"י נ' בינשטוק, מח(3) 705)
