הוראה בלתי מוסרית בצוואה
סעיף 34 לחוק הירושה קובע כי "34. הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי – בטלה.". במאמר זה נתמקד בהוראה בלתי מוסרית בצוואה.
הוראה בלתי מוסרית בצוואה היא עילת התנגדות לצוואה. מדובר בהוראה המופיעה בתוך הצוואה, אשר הציבור בישראל תופס אותה כבלתי מוסרית באופן כה קיצוני, עד כי אין מקום להותיר אותה בצוואה, ולכן היא תפסל.
נקדים ונאמר, כי ביטול הוראה בלתי מוסרית אינו מחייב את ביטולה של הצוואה כולה ובית המשפט ייטה לבטל אך ורק את אותה הוראה בלתי מוסרית, ולקיים את יתר הצוואה.
המבחן לאיתור הוראה בלתי מוסרית בצוואה הוא מבחנה של "תקנת הציבור", כפי שנפרט להלן.
תקנת הציבור בהתנגדות לצוואה
נקבע בהלכת אפרת, כי "תקנת הציבור" משקפת את תפיסתו של הציבור הישראלי הנאור באשר לרמת ההתנהגות הראויה בחברה הישראלית. מטבע הדברים שתקנת הציבור נבחנת לאורם של חוקי היסוד, ובמיוחד בהתייחס לנושא כבוד האדם וחירותו, לרבות דיני הקניין והבעלות על נכסים בהיבט של דיני ירושה ויורשים.
"תקנת הציבור" אינה כתובה בספרי החוקים והיא מעין מכשיר משפטי אשר באמצעותו מגינה החברה הישראלית על ההשקפות המוסריות החברתיות והכלכליות שהיא מבקשת לקיים בזמן נתון במטרה לשמר התנהגות ראויה ביחסים בין אישיים[ii].
בפרשת רקנט הגדיר בית המשפט את המונח "תקנת הציבור" כערטילאי ובר שינויים, לאחר שקבע שתקנת הציבור מושפעת מהאקלים החברתי ולכן היא משתנה מעת לעת[iii]. לכן, פסק בית המשפט, כי מה שמקובל היום, יתכן ולא יהיה מקובל מחר.
פסילת הוראה בלתי מוסרית בצוואה
בניגוד להוראות חוק החוזים, שם מותר לבית המשפט לפסול תנאי בחוזה שאינו מוסרי, לא הוסמך בית המשפט לענייני משפחה ע"י חוק הירושה לבטל תנאי בצוואה הנוגד את תקנת הציבור, אך עדיין, מקובל לבטל תנאים בצוואה אשר נוגדים את תקנת הציבור כפי שנקבע בפרשת ניימן[i] במשמע – אם אלו תנאים שהינם בלתי 
מוסריים באופן קיצוני כלפי כל העולם.
תנאי סף לפסילת הוראה בלתי מוסרית בצוואה תהיה הגשת התנגדות לקיום צוואה.
הנה כי כן, הדרך להתמודדות עם טענה בדבר הוראה בלתי מוסרית מחייבת את שכנועו של בית המשפט בכך שההוראה אינה מוסרית כלפי העולם כולו, ללא יוצאים מן הכלל.
מקום שהמוסר הינו נושא אמורפי, סוביקטיבי ודינמי, אף מקובל לומר, שקשה לשכנע את בית המשפט שתנאי מסויים בצוואה הינו תנאי בלתי מוסרי, וברור כי קל יותר יהיה לשכנע את בית המשפט בכך שתנאי מסוים אינו חוקי, לדוגמא. רוצה לומר, מדובר בעילת התנגדות לצוואה שקשה להוכיחה, כך שעדיף למקד מאמצים בעילות אחרות, אם הן קיימות.
מעשה לא מוסרי כלפי היורשים
תקנת הציבור אינה משמשת כמכשיר לשיפוט מוסרי של מעשי המוריש ולכן חשוב להדגיש בהתייחס לאמור לעיל, שהמוריש אינו חייב ליורשיו דבר וחצי דבר ורצונו הוא זה שיקבע. לכן, התבססות על תקנת הציבור ככלי לשיפוט מוסרי של החלטות המוריש תיכשל.
המקרה הנפוץ ביותר לשיפוט של הוראה בלתי מוסרית הוא "צוואה נקמנית".
צוואה נקמנית והוראה בלתי מוסרית
צוואה נקמנית היא צוואה שבה המצווה קובע הוראות שמטרתן להתנקם ביורשים הפוטנציאליים. בעבר פנה אלי אדם אמיד שביקש לערוך צוואה, ופירט בפניי הוראות קשות שביקש להטמיע בצוואה, לרבות ציווי של שקל אחד לאשת אחיו, וגם זאת בתנאי שתפנה לחברה ידועה העוסקת בדיאטות והרזיה, על מנת שתשיל ממשקלה.
ברם, העובדה שנראה כי המנוח מבקש להתנקם ביורשיו או בבני משפחתו באמצעות הוראותיו בצוואה, אינה פוסלת את הצוואה ואינה פוגעת בכשרותה, כשלעצמה. מנגד, אמנם אכן יתכן, ובית המשפט יראה במצבור הוראות בלתי הגיוניות בצוואה כנגד היורשים משום ביטוי להעדרו של אומד דעת של המצווה.
לפיכך, משטרו של הנפטר על הנותרים בחיים באמצעות הוראותיו בצוואה, אף אם הן פגומות מבחינה מוסרית, עשוי להיות חזק יותר לאחר פטירתו מאשר בימי חייו.
שלטון היד המתה בדיני ירושה
בשפה המשפטית נקרא שלטונו של הנפטר באמצעות הוראות הצוואה "שלטון היד המתה". הנטייה בבתי המשפט היא לכבד את שלטונו של הנפטר ואת הוראותיו, אף אם אינן מוסריות באופן שאינו קיצוני, אך מגבילים את שלטונו בזמן או כלפי היורשים. כך לדוגמא, לא ניתן לצוות בצוואה שורה ארוכה של יורשים חליפיים, באופן שהמנוח ישלוט על גורל נכסי העזבון עד אין קץ.
הסיכוי לפסילת הוראה בלתי מוסרית בצוואה
המבחן המעשי לפסילת ההוראה הבלתי מוסרית בצוואה הוא קיומו של תנאי בלתי מוסרי באופן קיצוני, ורק אותו יפסול בית המשפט. תנאי שאינו קיצוני לא יפסל מכיון שביצוע רצונו של המצווה הוא עיקרון יסוד בדיני הירושה. כבודו של המת הינו עיקרון על בדיני צוואות וירושה.
ניתן לומר, כי אותו תנאי קיצוני בלתי מוסרי המופיע בצוואת המנוח, מוביל לפגיעה אנושה בזכויות היסוד של אדם, שלא לתכלית ראויה.
כך, לדוגמא, פגיעה קיצונית, שלא לתכלית ראויה, בחופש התנועה או בחירות ההחלטה של היורש, תהא תנאי בלתי מוסרי בצוואה.
דוגמאות לתנאים בלתי מוסריים בצוואה
הצוואה קבעה: היורש יעלה לישראל
בפרשה שנדונה בבית המשפט בישראל, הורה המנוח בצוואתו, כי רכושו ימסר רק למי שישתקע בישראל. דומה, שתנאי זה מהווה משום פגיעה אנושה בחירות התנועה ובחופש ההחלטה של היורש. מנגד, ההוראה נתמכת באידאולוגיה ציונית ובחקיקה התואמת את תקנת הציבור, ויש בה בהחלט מן המוסריות בעיני הציבור הסביר בישראל.
בית המשפט דוחה את הטענה של היורש, וקובע, כי תנאי זה אינו סותר את תקנת הציבור, באשר זכותו של המוריש למנוע את הוצאת רכושו מישראל לאחר מותו. בית המשפט אף קובע, כי הוראה בצוואה שמטרתה לעודד יהודים לעלות ארצה היא הוראה מוסרית, בהתבסס על חוק השבות ועל מגילת העצמאות.
ראינו אם כן, הוראה הפוגעת בחירות התנועה, אך היא נקבעה לתכלית ראויה, ועל כן יש לראות בה משום הגבלה מוסרית שאינה בטלה. המוסריות או העדרה, אם כן, אינן נקבעות על בסיס ערכי סוביקטיבי, אלא על הנחתו של בית המשפט, בדבר עמדתו השיפוטית הערכית של הציבור בישראל במקרה שבמחלוקת.
קרא על: צוואה סתומה
אם תתגרש לא תירש את עזבוני
בפרשת גרייבר דן בית המשפט במקרה הבא: עמי הורה בצוואתו כי אם יתגרש בנו שאול מאשתו, אם ילדיו, יזכו בכל רכושו הילדים של בני הזוג – נכדיו בלבד. שאול מתנגד בבית המשפט וטוען כי תנאי זה נוגד את תקנת הציבור ואינו מוסרי. לטענת שאול, תנאי זה מחייבו להיוותר נשוי לאשה שאינו אוהב ופוגע בכבודו ובחירותו להינשא ולהתגרש.
בית המשפט דוחה את הטענה שלעיל וקובע, כי מטרתו של עמי הייתה לדאוג לנכדים אשר יפגעו ממעשה הגירושין [iv] ואין כל ציווי בלתי מוסרי בדאגתו של הסב לנכדיו במקרה שכזה. אם ננתח את טענתו של שאול בהתנגדותו לצוואה נבין כי הוא מבוסס על טעות יסודית, שכן הוא הסתמך על הירושה העתידית, בעוד שליורשים אין כל זכות להסתמך על רכוש שיתכן ויזכו בו בעתיד בירושה, כפי שפסק פעמים רבות בית המשפט בישראל.
אל תעבדי, אל תתחתני ואל תקיימי יחסי מין
יותם קבע בצוואתו שתי הוראות. על מנת שאשתו תזכה ברכושו, ציווה יותם, עליה לחדול מלעסוק בכל עבודה, לשבת בביתה ולעסוק בסריגה עד יום פטירתה. בנוסף, הורה יותם, כי על אשתו להימנע מקיום יחסי מין עם בן זוגה בעתיד, לאחר לכתו. יותם לא הסתפק בכך, וקבע, כי לצורך פיקוח על קיום ההוראות ימונה עורך דינו כמנהל העיזבון.
בית המשפט קבע כי התנאים שקבע יותם בטלים מכיון שהם נוגדים את תקנת הציבור. דומה, כי ברור שאימוצן של הוראות יותם בצוואתו, תביא לפגיעה קיצונית בזכויות היסוד של אלמנתו, כגון כבוד האדם, חופש החירות, חופש התנועה וחופש העיסוק, שלא לתכלית הראויה.
נציין, כי בעבר נתבקש בית משפט בישראל לאשר הסכם ממון אשר הכיל הוראות מן הסוג המפורט לעיל. הבקשה לאישור ההסכם, אשר הוגשה על ידי הבעל שהיה עורך דין במקצועו, נכשלה כמובן.
הוראה בלתי מוסרית בצוואה על פי הדין הזר
נושא סבוך זה עוסק בשאלה כיצד משתנה תקנת הציבור במדינה אחרת, והאם מה שנחשב בעיני הציבור הישראלי כלא מוסרי, יתקבל באהדה או בהבנה על ידי ציבור אחר, כגון לדוגמא, בארצות בהן לא השתרשו זכויות הנשים לשיוויון.
לשאלה זו עשוי לקום אספקט מעשי, במקרים שבהם מתבקש בית המשפט לקיים בישראל צוואה שנערכה לפי דין אחר, שאינו הישראלי. במקרה, שבו תבוצע הצוואה לפי הדין הפרסי, תעלה השאלה, האם יש לפרש את הוראות הצוואה הבלתי מוסריות בעיני הציבור הישראלי, לפי האופן שבו רואה אותן הציבור באיראן.
התשובה לכך היא, שבית המשפט לא יכשיר צוואה הנוגדת את הערכים המוסריים של הציבור בישראל, כפי שסקרנו בראשית הדברים.
הוראה בלתי מוסרית בהסכם מתנה מול הוראה בלתי מוסרית בצוואה
צוואה נשלטת על ידי חוק הירושה ואילו הסכם המתנה נשלט על ידי חוק המתנה וחוק החוזים, ועל כן, מבחינה משפטית, מדובר בשני מכשירים משפטיים שונים. המתנה היא חוזה דו צדדי, שיש בו הצעה וקיבול ואילו הצוואה היא מעשה אישי של אדם אחד.
תנאי בלתי מוסרי בהסכם מתנה הוא תנאי אסור על פי חוק החוזים, ועל כן יפסל התנאי, ואם לא ניתן לקיים את הסכם המתנה בשל פסילת התנאי, יפסל חוזה המתנה כולו. להרחבה קרא על ביטול הסכם מתנה.
עורך דין ירושה – עו"ד דר' רן מובשוביץ הוא עורך דין צוואות המתמחה באופן בלעדי בהתנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, הגנה על הסכם מתנה וביטול הסכם מתנה.
מידע על הוראה בלתי מוסרית בצוואה
[i] ע"א 477/88 היועץ המשפטי לממשלה נ' אוניברסיטת תל-אביב ואח', פ"ד מד(2) 476, 484; ע"א 30/92 שמחה ניימן ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד מז(2) 275, 278-279)
[ii] בג"ץ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים
[iii] דנג"ץ 4191/97 רקנט נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פורסם במאגרי המידע
[iv] בר"ע 108/75 גד גרייבר נ' נעמי, רחל חוה, ראם ו-הרן גרייבר קטינים, פורסם במאגרי המידע
