אפוטרופוס וחובותיו
אפוטרפוס וחובותיו הינם נושאים המפורטים באופן מדוקדק בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות ובפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה.
נושא חובותיו של אפוטרופוס עולה לדיון בעיקר כאשר אחד מקרובי המשפחה או אדם זר שהינו מטפל במקצועו, מסייעים לקשיש או לחסוי לנהל את ענייניו באופן הנוגד את החובות המוטלים עליו.
בירור אותן פעולות אסורות שמבצע האפוטרופוס או המטפל בחסוי, יכול להביא לכך שבית המשפט יתערב, יפסול את הפעולות האסורות וינקוט בצעדים על מנת להגן על הקשיש חסר הישע, כגון באמצעות מינוי אפוטרופוס, מינוי מיופה כח או תומך החלטות.
אמנם, לעיתים, הסיוע לאדם הקשיש מוענק באמצעות בן משפחה אך אין בכך כדי להתיר לו לפעול ברכושו של הקשיש כפי שהוא רוצה לנכון. הדברים נכונים קל וחומר, לעניין מטפל חיצוני בשכר, אשר מטרתו לסייע לקשיש חסר הישע להתמודד עם שגרת החיים.
מהו אפוטרופוס
אפוטרופוס יכול להיות אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי ומטרתו לדאוג לשלומו לרווחתו של אדם אחר.
ככלל, קיימים שלושה סוגי אפוטרופוסים:
א. אפוטרופוס ממונה בבית המשפט,
ב. אפוטרופוס טבעי כגון הורה לילדו
ג. אפוטרופוס למעשה. רבים מאיתנו מכירים אפטרופוסים למעשה אך לא בשמם המשפטי. מדובר באדם שנטל על עצמו, ללא מינוי של בית משפט, לטפל באחר, בתוך שהוא קובע לעצמו את מהות וטווח הסיוע שיוענק על ידו. מצב שכיח הוא שאדם כזה, בדרך כלל קרובו של המסתייע, יעניק לחסר הישע או החסוי סיוע בניהול רכושו באופן בלתי פורמלי, וגם יטפל בעניינים הנוגעים לגופו ובריאותו, בלא שמישהו מרשויות המדינה יפקח על מעשיו. לעיתים יחזיק המטפל ביפוי כח מטעם האדם שלו הוא מסייע ועל יסודו יבצע פעולות עבור האדם החסוי.
החשוב הוא, לצורך הדיון בסכסוך הירושה, כי גם "האפוטרופוס למעשה", אותו אדם שנטל לעצמו את החירות לסייע לחסוי, כפוף לאותן חובות שבחוק המוטלות על אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט.
כיצד מתמנה אפוטרופוס
כאשר מדובר באפוטרופוס ממונה בבית המשפט, הרי שיש להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס עבור האדם הזקוק לו לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הבקשה יתוארו העובדות שבעטיין יש למנות אפוטרופוס לאדם נשוא הבקשה, תצורף חוות דעת רפואית וחוות דעת של עובדים סוציאלים המלמדות על הצורך במינוי אפוטרופוס. להרחבה על הליך המינוי של אפוטרופוס עיין בערך ההליך המשפטי למינוי אפוטרופוס.
לעניין אפוטרופוס למעשה, מדובר באדם שמינה את עצמו לטפל בחלק מענייניו של החסוי, ובדרך כלל מדובר בניהול רכושו של הקשיש או החסוי. מטפל יכול להיותויכול גם ליטול לעצמו סמכויות לנהל את ענייניו של הקשיש, מבלי שמונה קודם לכן. אדם שכזה מכונה גם אפוטרופוס למעשה.
אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש
בית המשפט ממנה אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש. לעיתים המינוי הוא מינוי משותף לאותו אדם, ואז הוא תוארו הוא אפוטרפוס לגוף ולרכוש.
קיים הבדל מהותי בין אפוטרופוס הממונה לגוף וזה הממונה לרכוש. אדם אשר מרותק למיטתו וחסר יכולת תנועה עשוי להידרש לאפוטרופוס לגוף, אך מינוי אדם שכזה כאפוטרופוס לגוף אינו מבטל את כשירותו לעשות כרצונו ברכושו. לעומת זאת, מינוי של אפוטרופוס לרכוש מעיד על כך שבית המשפט התרשם שהחסוי אינו יכול לדאוג לענייניו הכספיים, ויש בכך כדי להעיד שמדובר בחוסר כשירות של החסוי.
יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי אדם שמונה לו אפוטורופוס עשוי להיות חסוי, אך לא פסול דין. חסוי, כהוראת סעיף 33(4) לחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות, אינו בלתי כשיר מבחינה משפטית. חסוי רשאי לערוך צוואה וליטול על עצמו חובות וזכויות וזאת בניגוד לפסול הדין.
מטפל בקשיש כשליח
טיפול בחסר ישע, פסול דין, חסוי, קטין או אדם תלוי באחר מעלה את שאלת הנאמנות והשליחות של המטפל ומה האיסורים שחלים עליו. חשיבותה של השאלה עולה, בשל יכולתו של המטפל לנצל את מעמדו לשם קבלת טובות הנאה אסורות אישיות, אשר דיני האפוטרופסות, חוק הנאמנות וחוק השליחות אוסרים עליהן.
חובותיו של המטפל נגזרות ביסודן מהאמור בסעיף 10(א) לחוק הנאמנות ולא ניתן להתנות עליהן או לסטות מהן. בהתאם לחוק הנאמנות, המטפל שהינו "נאמן" חייב לשמור על נכסי הנאמנות – כלומר, נכסי החסוי או המטופל, לנהלם ולפתחם, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אך כל זאת בכפוף לאיסור הכללי על הימצאות במצב של ניגוד עניינים.
ניגוד עניינים של המטפל בקשיש
באופן טבעי, חייב המטפל לשמור מכל משמר מהימצאות במצב של ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין טובתו של האדם שעל רכושו הוא ממונה. בדרך כלל, די בעצם ההימצאות במצב המקים ניגודי עניינים, בכדי לקבוע שאין לאפשר למטפל לשלוט על רכושו של המטופל או החסוי. הוראה ספציפית האוסרת על ניגוד עניינים מופיעה בסעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות וקובעת כך:
"בפעולה משפטית בין האדם לבין האפוטרופוס שמונה לו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות לאותו אדם, ובפעולה משפטית בין שניים שמונה להם אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג אדם שהוא מונה כאפוטרופסו".
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות
חובות המטפל בקשיש מפורטות בהוראות סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות.
הוראות אלו, מונעות ממי שמשמש כמטפל, אם כאפוטרופוס ממונה או "אפוטרופוס למעשה", לבצע פעולות משמעויותיות ברכושו של החסוי ללא אישור בית המשפט, ואלו הן הפעולות האסורות:
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה;
(3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין;
(4) השכרה שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חלות עליה;
(5) הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון, או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעיזבון;
(5א) מתן תרומה בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות לפי סעיף 35א (בסעיף זה – הנחיות מקדימות) או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, והכול ובלבד שניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות המקדימות;
(5ב) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין, ואם ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ג) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 100,000 שקלים חדשים, אלא אם כן ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות; ניתנה הסמכה מפורשת כאמור, תובא לאישור בית המשפט פעולה משפטית כאמור ששווייה עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(5ד) משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(5ה) מתן ערבות או מתן הלוואה; ואם ניתנה הסמכה מפורשת למתן הלוואה – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ו) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5ה);
(6) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור.
כאשר מתברר שהמטפל הפר את חובותיו, מעל באמון ונטל כספים לעצמו או ניצל את מעמדו לשם קבלת טובות הנאה, אם באמצעות רישומו כזוכה בצוואה, אם באמצעות קבלת מתנה מהחסוי, ניתן להגיש כנגדו תביעה לביטול ההענקה הפסולה.
תביעה נגד בן משפחה שהשתלט על רכוש
התברר לכם שבן המשפחה ניצל את מעמדו בכדי לקבל רכוש לידיו מההורה הקשיש או המוחלש? לצערנו, טיפלנו במקרים רבים מסוג זה. קרא בהרחבה על הנושא במאמר על סכסוכי ירושה.
מידע על חובות מטפל בקשיש
[i] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801, 814
[ii] סעיף 10 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979
[iii] סעיף 8(4) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965
כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ | עורך דין ירושה וצוואה |
ייצוג בלעדי בהליכי התנגדות לצוואה, הגנה מהתנגדות לצוואה, ותביעות לביטול מתנה
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה. .
משרד עורכי דין ד"ר רן מובשוביץ
רח’ אחד העם 35, תל אביב-יפו 6520206
טל: 072-3310205 | פקס: 03-6850723
וואטסאפ: 054-8089547 | info@the-lawyer.co.il
