תוכן עניינים
מתי יש צורך במטפל או אפוטרופוס לאדם
קטין, פסול דין או אדם שאינו מתפקד או אינו מסוגל לנהל את ענייניו זקוק לסיוע חיצוני. לעיתים, הסיוע מוענק באמצעות בן משפחה או מטפל חיצוני בשכר, אשר מטרתו לסייע לחסר הישע להתמודד עם שגרת החיים. במצבים מסוימים, ולאור הגשת בקשה למינוי אפוטרופוס ממנה בית המשפט אדם או תאגיד שתפקידו לסייע לאדם ולנהל את ענייניו.
האם מי שמטפל באדם הינו נאמנו או שלוחו או שמא הוא "אפוטורפוס למעשה" ? חשיבותה של השאלה עולה, בשל יכולתו של המטפל לנצל את מעמדו לשם קבלת טובות הנאה אישיות, אשר אסורות בהתאם לדיני האפוטרופסות, חוק הנאמנות וחוק השליחות.
מי יכול להיות מטפל (סוגי אפוטרופוס)
אפוטרופוס יכול להיות אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי. קיים הבדל מהותי בין אפוטרופוס הממונה לגוף וזה הממונה לרכוש. אדם אשר מרותק למיטתו וחסר יכולת תנועה עשוי להידרש לאפוטרופוס לגוף, אך מינוי אדם שכזה כאפוטרופוס לגוף אינו מבטל את כשירותו לעשות כרצונו ברכושו.
אדם שמונה לו אפוטורופוס עשוי להיות חסוי, אך לא פסול דין. חסוי, כהוראת סעיף 33(4) לחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות, אינו בלתי כשיר מבחינה משפטית. חסוי רשאי לערוך צוואה וליטול על עצמו חובות וזכויות וזאת בניגוד לפסול הדין.
סוג שלישי של אפוטרופוס מוכר במיוחד, אך לא בשמו המשפטי. "אפוטרופוס למעשה" הוא אדם שנטל על עצמו, ללא מינוי של בית משפט, לטפל באחר, בתוך שהוא קובע לעצמו את מהות וטווח הסיוע שיוענק על ידו.
מצב שכיח הוא שאדם כזה, בדרך כלל קרובו של המסתייע, יעניק לחסר הישע או החסוי סיוע בניהול רכושו באופן בלתי פורמלי, וגם יטפל בעניינים הנוגעים לגופו ובריאותו, בלא שמישהו מרשויות המדינה יפקח על מעשיו. לעיתים יחזיק המטפל ביפוי כח מטעם האדם שלו הוא מסייע ועל יסודו יבצע פעולות עבור האדם החסוי.
החשוב הוא, לצורך הדיון בסכסוך הירושה, כי גם "האפוטרופוס למעשה", אותו אדם שנטל לעצמו את החירות לסייע לחסוי, כפוף לאותן חובות שבחוק המוטלות על אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט.
חובותיו של מטפל כלפי המטופל
טיפול בחסר ישע, פסול דין, חסוי, קטין או אדם תלוי באחר מעלה את שאלת הנאמנות והשליחות של המטפל ומה האיסורים שחלים עליו.
חובותיו של המטפל נגזרות ביסודן מהאמור בסעיף 10(א) לחוק הנאמנות ולא ניתן להתנות עליהן או לסטות מהן. בהתאם לחוק, המטפל חייב לשמור על נכסי הנאמנות – כלומר, נכסי החסוי או המטופל, לנהלם ולפתחם, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אך כל זאת בכפוף לאיסור הכללי על הימצאות במצב של ניגוד עניינים.
באופן טבעי, חייב המטפל לשמור מכל משמר מהימצאות במצב של ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין טובתו של האדם שעל רכושו הוא ממונה. בדרך כלל, די בעצם ההימצאות במצב המקים ניגודי עניינים, בכדי לקבוע שאין לאפשר למטפל לשלוט על רכושו של המטופל או החסוי. הוראה ספציפית האוסרת על ניגוד עניינים מופיעה בסעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות וקובעת כך: "בפעולה משפטית בין האדם לבין האפוטרופוס שמונה לו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות לאותו אדם, ובפעולה משפטית בין שניים שמונה להם אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג אדם שהוא מונה כאפוטרופסו".
פעולות אסורות על המטפל והאפוטרופוס על פי החוק
נוסף לכך, המטפל כפוף להוראות סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. הוראות אלו, מונעות ממי שמשמש כאפוטרופוס או "אפוטרופוס למעשה" לבצע פעולות משמעויותיות ברכושו של החסוי ללא אישור בית המשפט, ואלו הן הפעולות האסורות:
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה;
(3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין;
(4) השכרה שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חלות עליה;
(5) הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון, או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעיזבון;
(5א) מתן תרומה בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות לפי סעיף 35א (בסעיף זה – הנחיות מקדימות) או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, והכול ובלבד שניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות המקדימות;
(5ב) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין, ואם ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ג) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 100,000 שקלים חדשים, אלא אם כן ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות; ניתנה הסמכה מפורשת כאמור, תובא לאישור בית המשפט פעולה משפטית כאמור ששווייה עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(5ד) משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(5ה) מתן ערבות או מתן הלוואה; ואם ניתנה הסמכה מפורשת למתן הלוואה – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ו) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5ה);
(6) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור.
כאשר מתברר שהמטפל הפר את חובותיו, מעל באמון ונטל כספים לעצמו או ניצל את מעמדו לשם קבלת טובות הנאה, אם באמצעות רישומו כזוכה בצוואה, אם באמצעות קבלת מתנה מהחסוי, ניתן להגיש כנגדו תביעה לביטול ההענקה הפסולה.
התברר לכם שבן המשפחה ניצל את מעמדו בכדי לקבל רכוש לידיו מההורה הקשיש או המוחלש? לצערנו, טיפלנו במקרים רבים מסוג זה. צרו עימנו קשר ללא דיחוי לשם בחינת הדרך היעילה לטיפול בבעיה.
[i] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801, 814
[ii] סעיף 10 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979
[iii] סעיף 8(4) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965
