מטפל בקשיש – המותר והאסור
תכופות נזקק אדם למטפל בקשיש. מה מותר ומה אסור למטפל המנהל את ענייניו של הקשיש על פי החוק. בירור אותן פעולות אסורות יכול להביא לכך שבית המשפט יתערב, יפסול את הפעולות האסורות וינקוט בצעדים על מנת להגן על הקשיש חסר הישע, כגון באמצעות מינוי אפוטרופוס, מינוי מיופה כח או תומך החלטות.
אמנם, לעיתים, הסיוע לאדם הקשיש מוענק באמצעות בן משפחה אך אין בכך כדי להתיר לו לפעול ברכושו של הקשיש כפי שהוא רוצה לנכון. הדברים נכונים קל וחומר, לעניין מטפל חיצוני בשכר, אשר מטרתו לסייע לקשיש חסר הישע להתמודד עם שגרת החיים.
מי יכול להיות מטפל – סוגי אפוטרופוס
בעיקרון, כל מטפל עשוי להיות אפוטרופוס. אפוטרופוס יכול להיות אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי. מטפל יכול להיות ממונה על ידי בית המשפט כאפוטרופוס ויכול גם ליטול לעצמו סמכויות לנהל את ענייניו של הקשיש, מבלי שמונה קודם לכן.
אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש
בית המשפט ממנה אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש. לעיתים המינוי הוא מינוי משותף לאותו אדם, ואז הוא תוארו הוא אפוטרפוס לגוף ולרכוש.
קיים הבדל מהותי בין אפוטרופוס הממונה לגוף וזה הממונה לרכוש. אדם אשר מרותק למיטתו וחסר יכולת תנועה עשוי להידרש לאפוטרופוס לגוף, אך מינוי אדם שכזה כאפוטרופוס לגוף אינו מבטל את כשירותו לעשות כרצונו ברכושו. לעומת זאת, מינוי של אפוטרופוס לרכוש מעיד על כך שבית המשפט התרשם שהחסוי אינו יכול לדאוג לענייניו הכספיים, ויש בכך כדי להעיד שמדובר בחוסר כשירות של החסוי.
יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי אדם שמונה לו אפוטורופוס עשוי להיות חסוי, אך לא פסול דין. חסוי, כהוראת סעיף 33(4) לחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות, אינו בלתי כשיר מבחינה משפטית. חסוי רשאי לערוך צוואה וליטול על עצמו חובות וזכויות וזאת בניגוד לפסול הדין.
סוג שלישי של אפוטרופוס מוכר במיוחד, אך לא בשמו המשפטי. "אפוטרופוס למעשה" הוא אדם שנטל על עצמו, ללא מינוי של בית משפט, לטפל באחר, בתוך שהוא קובע לעצמו את מהות וטווח הסיוע שיוענק על ידו. להרחבה על אפוטרופוס למעשה לחץ כאן.
מצב שכיח הוא שאדם כזה, בדרך כלל קרובו של המסתייע, יעניק לחסר הישע או החסוי סיוע בניהול רכושו באופן בלתי פורמלי, וגם יטפל בעניינים הנוגעים לגופו ובריאותו, בלא שמישהו מרשויות המדינה יפקח על מעשיו. לעיתים יחזיק המטפל ביפוי כח מטעם האדם שלו הוא מסייע ועל יסודו יבצע פעולות עבור האדם החסוי.
החשוב הוא, לצורך הדיון בסכסוך הירושה, כי גם "האפוטרופוס למעשה", אותו אדם שנטל לעצמו את החירות לסייע לחסוי, כפוף לאותן חובות שבחוק המוטלות על אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט.
חובותיו של מטפל כלפי הקשיש
טיפול בחסר ישע, פסול דין, חסוי, קטין או אדם תלוי באחר מעלה את שאלת הנאמנות והשליחות של המטפל ומה האיסורים שחלים עליו. חשיבותה של השאלה עולה, בשל יכולתו של המטפל לנצל את מעמדו לשם קבלת טובות הנאה אישיות, אשר אסורות בהתאם לדיני האפוטרופסות, חוק הנאמנות וחוק השליחות.
חובותיו של המטפל נגזרות ביסודן מהאמור בסעיף 10(א) לחוק הנאמנות ולא ניתן להתנות עליהן או לסטות מהן. בהתאם לחוק הנאמנות, המטפל שהינו "נאמן" חייב לשמור על נכסי הנאמנות – כלומר, נכסי החסוי או המטופל, לנהלם ולפתחם, ומוסמך הוא לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, אך כל זאת בכפוף לאיסור הכללי על הימצאות במצב של ניגוד עניינים.
ניגוד עניינים של המטפל
באופן טבעי, חייב המטפל לשמור מכל משמר מהימצאות במצב של ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין טובתו של האדם שעל רכושו הוא ממונה. בדרך כלל, די בעצם ההימצאות במצב המקים ניגודי עניינים, בכדי לקבוע שאין לאפשר למטפל לשלוט על רכושו של המטופל או החסוי. הוראה ספציפית האוסרת על ניגוד עניינים מופיעה בסעיף 48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות וקובעת כך:
"בפעולה משפטית בין האדם לבין האפוטרופוס שמונה לו או קרוביו של האפוטרופוס, זולת מתנות הניתנות לאותו אדם, ובפעולה משפטית בין שניים שמונה להם אותו אפוטרופוס, אין האפוטרופוס מוסמך לייצג אדם שהוא מונה כאפוטרופסו".
פעולות אסורות על המטפל והאפוטרופוס על פי החוק
נוסף לכך, המטפל כפוף להוראות סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות. הוראות אלו, מונעות ממי שמשמש כאפוטרופוס או "אפוטרופוס למעשה" לבצע פעולות משמעויותיות ברכושו של החסוי ללא אישור בית המשפט, ואלו הן הפעולות האסורות:
(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה;
(3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין;
(4) השכרה שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חלות עליה;
(5) הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון, או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעיזבון;
(5א) מתן תרומה בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות לפי סעיף 35א (בסעיף זה – הנחיות מקדימות) או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, והכול ובלבד שניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות המקדימות;
(5ב) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין, ואם ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ג) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 100,000 שקלים חדשים, אלא אם כן ניתנה הסמכה מפורשת בהנחיות מקדימות; ניתנה הסמכה מפורשת כאמור, תובא לאישור בית המשפט פעולה משפטית כאמור ששווייה עולה על 500,000 שקלים חדשים;
(5ד) משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם בסעיף 87(א)(2) לפקודת מס הכנסה, העברתם לאחר, שעבודם או עיקולם לפי סעיף 25 לחוק האמור;
(5ה) מתן ערבות או מתן הלוואה; ואם ניתנה הסמכה מפורשת למתן הלוואה – בסכום העולה על הסכום שנקבע בהנחיות המקדימות או בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;
(5ו) התחייבות לביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5ה);
(6) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור.
כאשר מתברר שהמטפל הפר את חובותיו, מעל באמון ונטל כספים לעצמו או ניצל את מעמדו לשם קבלת טובות הנאה, אם באמצעות רישומו כזוכה בצוואה, אם באמצעות קבלת מתנה מהחסוי, ניתן להגיש כנגדו תביעה לביטול ההענקה הפסולה.
תביעה נגד בן משפחה שהשתלט על רכוש
התברר לכם שבן המשפחה ניצל את מעמדו בכדי לקבל רכוש לידיו מההורה הקשיש או המוחלש? לצערנו, טיפלנו במקרים רבים מסוג זה. קרא בהרחבה על הנושא במאמר על סכסוכי ירושה.
עורך דין ירושה – עו"ד דר' רן מובשוביץ ושות' הוא עורך דין צוואות המתמחה באופן בלעדי בהתנגדות לצוואה, הגנה על צוואה, הגנה על הסכם מתנה וביטול הסכם מתנה.
מידע על חובות מטפל בקשיש
[i] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801, 814
[ii] סעיף 10 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979
[iii] סעיף 8(4) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965
