מהותו של שיהוי

טענת שיהוי מועלת כנגד מי שתבע, אך השתהה בהגשת תביעתו זמן רב. ברם, מבחינה משפטית, עניינו של השיהוי אינו בחלוף הזמן שעובר מיום היווצרות העילה וכבר נפסק כי חלוף הזמן כשלעצמו אין בו די כדי להעמיד שיהוי אלא רק אם הוכחה פגיעה באינטרסים של הצדדים להליך המשפטי, בשל אותה המתנה או השתהות [i].

 

שיהוי כבד ומשמעותו בסכסוך ירושה

צו קיום צוואה או צו ירושה אינם מתיישנים לעולם. לכן, אפשר לתקוף צווים אלו בבית המשפט תמיד, אלא שהשתהות בתקיפה המשפטית עשויה להביא לכשלון התביעה ודחייתה.

בית המשפט קבע בפרשת חאלד ראבח כי שיהוי כבד פוגע במהימנות הטענות ולכן, לא רק שקשה להגיש תביעה המוגשת בשיהוי, אלא שגם לאחר שהוגשה, סיכוייה נמוכים יותר שכן "שיהוי כה כבד מצריך הסבר משכנע יותר. משלא ניתן הרי שמתחזק הספק במהימנות גרסתם של המערערים"[ii]. עוד נקבע בפסיקה בעניין בן יקר גת, ששיהוי כבד כשלעצמו די בו כדי למנוע מתובעים להעלות את טענותיהם[iii]. הסיבה לכך נעוצה בפגיעה ביעילות הדיון, מקום שקשה להוכיח את שאירע לפני זמן רב וכן בהגנה על הסתמכות הזוכה, שהינה משום אינטרס ציבורי התומך בדחיית תביעה שהוגשה בשיהוי. מקום שאדם אשר ירש רכוש ועשה בו שימוש, מסתמך על ההון שקיבל, אין לאפשר פגיעה באינטרס ההסתמכות שלו על הרכוש לאחר זמן רב, והיתר לבירור טענות באיחור קיצוני אינו סביר ואינו מידתי בפגיעתו. בפרשת אלוני נקבע, כי בהתאם להוראת סעיף 72 לחוקף בית המשפט לא יידרש לבקשת תיקון או ביטול, אם לא הוצגו בפניו העובדות החדשות או הטענה החדשה "בהזדמנות הסבירה הראשונה" ולכן נזקי השיהוי  עשויים להיות כבדים וחמורים[iv]. תכלית הדיון בטענת השיהוי היא אם הבקשה חורגת במועדה ממסגרת זמן סבירה ומגובשת, שבה ניתן להביא לשינויים של צו ירושה או צו קיום צוואה, אם נפל בהם טעות או פגם[v].

 

[i]  ע"א 410/87 פריד נ' יונגר, פ"ד מה 749(3)

[ii]   ע"א 6912/98 חאלד רבאח ואח' נ' האפוטרופוס הכללי (ניתן ביום 9.2.04, בפיסקה 8

[iii]  ע"א 6291/95 בן יקר גת חברה להנדסה ובנין בע"מ נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה "מודיעין" ואח', פ"ד נא(2) 825, 837

[iv]  ע"א 5640/92 אלוני יובל נ' אליצה באומן, פ"ד מט(5) 373, 378

[v]   ע"א 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' שרייבר, פ"ד מ"ז(2) 441, 459

לעמוד מניעות והשתק בהתנגדות לצוואה