קיום צוואה על אף חסר בהוראותיה

על המצווה לערוך צוואה אשר מכילה הוראות הענקה לגבי כל עיזבונו ואולם לעיתים מכילה הצוואה הוראות חלקיות כך שלא ברור כיצד להעניק חלק מרכושו. מדובר בסוג של צוואה סתומה שחלק ממנה ברור, וחלק ממנה סתום, לאור חסרון ההוראות. לדוגמא, המנוח קובע שאת דירתו יש לחלק בין יורשיו באופן שווה ואת הכספים בחשבון בנק איקס יקבל בנו הבכור ואולם אין כל התייחסות בצוואה לכספים שהותיר המנוח בחשבון בנק Y. במקרה שכזה, תקויים הצוואה בהתאם להוראותיה, ואילו החלק הנותר של הרכוש יחולק בהתאם להוראות חוק הירושה, וזאת גם אם הזוכה בצוואה הינו יורש על פי דין. בעניין זה קובע החוק בסעיף 47 לחוק הירושה כי אם "ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו."

 

קיום הצוואה לאחר ביטול חלק מהוראותיה

סעיף 38(א) לחוק הירושה קובע כי אם "נקבע בצוואה דבר בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי כתנאי לזכיה או כחיוב לפי סעיף 45, בטל התנאי או החיוב, ואין בכך כדי לבטל את הזכיה שהיתה מותנית או שהחיוב היה מוטל עליה.". הצוואה תקוים איפוא, בתוך שאותו תנאי בלתי כשר מבוטל, כך שיתכן שהתנגדות לקיום צוואה תסתיים בכך שתבוטל רק חלק מו הצוואה.

סעיף 38(ב) לחוק הירושה קובע כי אם  "בטלים חלק, הוראה או תנאי של צוואה שלא כאמור בסעיף קטן (א) אין בכך כדי לבטל שאר חלקיה, הוראותיה או תנאיה אלא במידה שנראה לבית המשפט שהם קשורים קשר בל ינתק במה שבטל או שהמצווה לא היה רוצה בהם בלעדיו.". מכאן עולה, שבית המשפט ישאף לקיים את הצוואה, אפילו אם בוטלו חלק מהוראותיה, ובלבד שאין בקיומה כדי לפגוע ברצונו של המצווה.

לעמוד אונס, איום, תחבולה ותרמית בהתנגדות לצוואה