בטרם הגשת ההתנגדות לצוואה

מרבית הצוואות שנרשמות בישראל קובעות הוראות המותירות חלק מבני משפחה בתחושה שנגזלו ונבגדו והתחושה הכללית היא, כי על מנת שהצדק יושב על כנו והעיזבון יחולק בהגינות, יש לפסול את הצוואה, ואכן, קשה לתאר את ההקלה שחשים ילדיו או נכדיו של המנוח כאשר התנגדותם מתקבלת, והם חווים את התחושה של עשיית צדק והשבת כבוד יקירם הנפטר למקומו.

את הסיבות לעריכת הצוואה נשוא הסכסוך יש לברר, אך המציאות היא שכאשר הלקוח נכנס למשרדי לראשונה, הוא עומד במצב של אי ודאות ובה בעת הוא נדרש לקבלת החלטות בזמן קצר ביותר, בשל הוראות החוק. מדובר במצב קשה, שכן מרבית הפרטים אינם ברורים, הנטל הרגשי גדול ומעיק, וקיים בלבול המקשה על קבלת ההחלטות, הן בשל “ייעוץ” של “יודעי דבר” והן לאור המידע התיאורטי המפורסם ברשת האינטרנט, מידע שהוא בעיקרו לא מגובש, לא ברור וגם לא מתייחס למצב הספציפי של המקרה.

ואכן, ניתוח המקרה והשלכת הכללים המשפטיים על הנסיבות הספציפיות של תיק הלקוח מתגלה מניסיוני כמשימה קשה ומתמשכת, משימה שדורשת מעורך הדין המטפל בתיק ההתנגדות מאמץ מקצועי אמיתי, מומחיות בתחום ויצירתיות. אין זה דבר של מה בכך לזכות בתיק התנגדות לצוואה, כאשר המדיניות המשפטית שואפת לקיים צוואה ולא לפסול אותה וכאשר מי שכתב את הצוואה כבר אינו איתנו, והסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה.

יחד עם זאת, לא הכל אבוד. שכירת ייצוגו של משרד מקצועי ומומחה בתחום הירושה תורם משמעותית להגברת סיכוייכם לזכות בהתנגדות לצוואה ולפסול אותה. משרד מקצועי ומנוסה העוסק בתחום הירושה במשך שנים, ידע כיצד להימנע מביצוע טעויות משמעותיות והרות גורל בעת ניהול ההליך.  ייצוג  יצירתי על ידי עורך דין מנוסה וידען בתחום הירושה מגדיל (ללא ספק) את הסיכוי להפתעת היריב באמצעות יציאה מהמסגרת המקובלת לדיון בבתי המשפט, מצב המקנה יתרון ברור בניהול ההליך. ההתמחות בתחום הירושה מאפשרת לעורך הדין להיות היוזם בהליך, ולבצע תכנון אסטרטגי מוקדם המתייחס למשוכות שיש לעבור בבית המשפט, ובמיוחד בהתייחס להוכחת הטענות שלכם, אשר קבלתן תביא לפסילת הצוואה. מעבר לכך, ברור כי הנטל הרגשי האדיר שבניהול המאבק המשפטי קטן עד מאד, כאשר יש לכם על מי לסמוך ולבסוף, גם אי הוודאות והחששות שמהם אתם סובלים מדרך הטבע פוחתים, נוכח הבנתכם את נתיבי הפעולה המתוכננים והמתרחש במהלך ההתנגדות.

פועל יוצא של הדברים שנרשמו לעיל הוא, שבטרם תפעלו על סמך ידע אישי, תחושות ועצות תפנו ותקבעו פגישת ייעוץ מקצועי אצל עורך דין המומחה בתחום של סכסוכי ירושה. קשה להפריז בחשיבות פגישת ייעוץ ברגע שבו הבנתם שאתם בבעיה. פגישה כזו שבמסגרתה תעמידו את העובדות בפני עורך הדין המומחה, היא מהלך ראשוני מחייב, מהלך מעשי נדרש, אשר יבהיר לכם בצורה ברורה ומדוייקת מהם הצעדים המיידים שעליכם לנקוט בדרך לפסילת הצוואה. מומלץ, שעד לקיום פגישה כזו לא תבצעו כל פעולת עימות עם היריב, וזאת בשל החשיבות האדירה של איסוף ראיות נדרשות, בהתאם לתוכנית פעולה שיערוך עבורכם עורך הדין המומחה.

מהי פסילת הצוואה

פסילת צוואה הינו מונח המתאר סיטואציות שונות אשר בעטיין תתבטל צוואה והוראותיה לא יקויימו. ההליך המשפטי שיש לנקוט מכונה בבתי המשפט בישראל בשם התנגדות לצו קיום צוואה או התנגדות לצוואה.

אם הוגשה בקשה לצו קיום צוואה, וברצונך להתנגד לצוואה, יש למהר ולהגיש התנגדות מתאימה בתוך שבועיים, שאם לא כן הצוואה תקויים והדרך לביטולה תהיה קשה ביותר. פסיקת בתי המשפט מוכיחה, שמי שהשתהה בהגשת התנגדות, עלול להפסיד את תביעתו.

התנגדות לקיום צוואה

ראוי לדעת, כי ניסוח התנגדות לצוואה ברמה משפטית גבוהה אינו עניין של מה בכך ולוקח זמן ניכר. ברמות הגבוהות של הייצוג המשפטי, אין מדובר בעריכת שבלונה של מסמך מוכן מראש אלא ברישום מדויק של. העובדות שברקע להליך, תיאור העילות שיביאו לביטול ופסילת הצוואה וצירוף הראיות והתצהירים הנוגעים בדבר, ודבר זה דורש זמן ומחשבה וגם תכנון אסטרטגי שהוא תנאי לכך שההתנגדות תהיה בעלת סיכוי להצליח

עריכת ההתנגדות היא רק השלב הראשון במאבק לפסילת הצוואה. לאחר הגשת תגובה של יריבכם לסכסוך, יקבע בית המשפט דיון במסגרתו יקבעו סדרי הדין וכיצד יתנהל הדיון, יקבעו המחלוקות המדוייקות בין המתנגד לצוואה ומי שמבקש לקיימה. בדרך כלל, ינתנו צווים לגילוי מסמכים (צו לגילוי חשבונות בנקים, צו לגילוי מסמכים רפואיים) וכן יקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם כל אחד מהצדדים ומועד לדיוני הוכחות ,אז יחקרו עדי הצדדים. לבסוף, יגישו הצדדים להליך סיכומים ובית המשפט יתן את פסק דינו. למרות שנראה כי ההליך פשוט,  מדובר למעשה במבוך של אפשרויות משפטיות העומדות לפניך בדרכך לפסילת הצוואה המחייב את עורך דינך ליכולת תכנון מוקדם והתמודדות עם הפתעות שנושא בחובו ההליך, שהרי מדובר במאבק לכל דבר ועניין.

כשרותה של הצוואה

קיימים כללי יסוד לצוואה תקפה. לדוגמא, נוכחות של אדם הזוכה בצוואה בחדר שבו נערכת הצוואה תביא כמעט בוודאות לפסילת הצוואה וכך גם מצב שבו הזוכה היה מעורב בעריכת הוראות הצוואה וגיבושן. ברור, כי מערכת של לחצים, איומים, תחבולות ומעשי תרמית שמטרתם היתה להביא לכך שבצוואה ירשמו הוראות המזכות את המאיים, תביא גם היא לפסילת הצוואה. במקרה של זיוף הצוואה או חתימת המצווה תפסל הצוואה, ובמקרים מסויימים יפסל הזייפן מלרשת את המנוח.

בית המשפט בודק את כשרות הצוואה באמצעות ביצוע מבחנים שונים שאותם נפרט בקצרה להלן:

רכיבי היסוד בצוואה

על מנת לבדוק את כשרותה של הצוואה, בודק בית המשפט אם היא מכילה את רכיבי היסוד של צוואה, כפי שהם מפורטים בסעיף 25 לחוק הירושה. רכיבי היסוד הם תנאי סף שבלתם אין בכלל צוואה. לדוגמא, בצוואה בעדים, חייבים להיות עדים. אם אין עדים – הרי שאין צוואה. דוגמא נוספת: צוואה בכתב יד חייבת להיות רשומה כולה בכתב ידו של המצווה. אם הצוואה לא כתובה בכתב ידו של המצווה, הרי שלא מדובר בכלל בצוואה.

בדיקת הצורה של הצוואה

אם רכיבי היסוד של הצוואה קיימים, פונה בית המשפט לבדוק את צורתה של הצוואה (בדיקה צורנית)  על מנת לראות אם נפלו בו פגמים שבצורה. פגמים אלו יכולים להיות, לדוגמא, העדר חתימה של המצווה, טעות בתאריכים או בזיהוי הנכסים שהמנוח מוריש, העדר חתימה של העדים וכיוב’. המשמעות הראשונה של פגם בצורת הצוואה היא פגיעה באמיתות הצוואה. לבית המשפט יש ספק שהצוואה היא צוואת אמת, ולכן מוטל על מי שמבקש לקיים אותה להביא ראיות ולהוכיח שמדובר בצוואה אמיתית. בשפה המשפטית נקרא מצב זה היפוך נטל הראיה.

בדיקת תוכן הצוואה

במסגרת הליך ההתנגדות יבחן בית המשפט אם תוכן הצוואה משקף את רצונו החופשי והאחרון של המנוח ואם מדובר בתוכן חוקי, אפשרי לביצוע והגיוני. לדוגמא, על פניו נראה לא הגיוני שהזוכה ינשל את נכדיו האהובים מכלל עזבונו, ויעדיף להוריש את רכושו לאדם שלא אהב ולא כיבד. מדובר בצוואה לא הגיונית שמעלה תהיות לגבי אמיתותה. כמו כן, עשוי בית המשפט לבדוק את פירוש הצוואה, במיוחד אם מדובר בהוראות שניתן להבין אותן ביותר מדרך אחת. העירפול של שפת הצוואה מטיל צל על מהימנותה, אך נדגיש, כי בית המשפט יעדיף לקיים צוואה מעורפלת באמצעות בחירת פירוש אפשרי על פני ביטולה.

בדיקת נסיבות עריכת הצוואה

בית המשפט יבדוק כיצד נערכה הצוואה. השאלות העומדות במקרים כאלו הן: מי ערך את הוראות הצוואה ומתי, מי שהה בחדר שבו נערכה הצוואה, מי היו עדי הצוואה ועורך הדין שסייע בעריכתה ומה היתה התרשמותם מהמצווה. מה היה סדר הפעולות שביצע המנוח בעת שערך את הצוואה וכיוב’, וכן מה היה מצבו הנפשי והבריאותי, ממי וממה הושפע אם בכלל, עד כמה היה בודד מאחרים, והאם מצבו זה, בהיותו כר נוח להשפעה, נוצל לשם עריכת הצוואה.

אופיו הצוואתי של המסמך

בנוסף, במקרים מסויימים עשוי בית המשפט לבדוק אם מדובר בכלל בצוואה או במסמך כוונות שאינו צוואה. בדיקה זו המכונה “אופי צוואתי” עוסקת בהבדלים שבין כתב הוראות שנותן כל אדם בימי חייו במסמכים רשמיים לגבי רכושו לבין המסמך המצווה לגבי מה יעשה ברכושו לאחר מותו.

פסילת צוואה. מדוע זה קורה?

עילות קלאסיות לפסילת צוואה

העילות לפסילתה של צוואה שונות ומגוונות וניתן לחלקן ל-3 קבוצות עיקריות.

קבוצת העילות הראשונה עוסקת בשאלת כשירותו של המצווה לערוך צוואה ולהבחין בטיבה. ככל שהמצווה הינו קטין או פסול דין או אם יוכח שלא אחז בכושר קוגנטיבי או נפשי מספק במועד עריכת הצוואה בכדי להבין את הוראותיה ואת משמעותה והשפעתה על יורשי המצווה, הרי שהצוואה תיפסל. קראו פה עוד על כשרות להוריש. במסגרת עילה זו, ניתן גם לטעון שהמצווה לא הבין את משמעות ההוראות או היה מבולבל או טעה בעת שערך את צוואתו.

במסגרת קבוצת העילות השניה, יש להוכיח כי הצוואה אינה צוואת אמת או שאינה משקפת את רצונו האחרון או החופשי של המנוח. בגדר עילות מקבוצה זו ניתן לציין את ההשפעה הבלתי הוגנת, תרמית, הונאה, תחבולה, מעורבות בעריכת צוואה ועוד. אין מדובר ברשימה סגורה.

בנוסף, ניתן לתקוף את הצוואה מחמת עילות שלא קשורות לתחבולות שהופעלו כנגד המצווה. כך לדוגמא, צוואה בעדים שנחתמה בפני עד אחד עשויה להיות מבוטלת. לשונה של הצוואה והוראותיה עשויות גם הן להביא להצלחת ההתנגדות. לא ניתן, לדוגמא, להעביר את זכות הבחירה לגבי זהות מקבל העיזבון לאדם שלישי, אלא בתנאים מסויימים, וזאת בהתאם לאיסור החל בסעיף 28 לחוק הירושה.

הקבוצה השלישית של עילות לפסילת צוואה עוסקת בעילות חדשניות ויוצאות דופן המיוסדות על עקרונות משפטיים כלליים. תביעות התנגדות לצוואה במסגרת זו, עשויות להביא לפסילת הצוואה ולחילופין עשויות לגרום לכך, שתוצאת הצוואה תשתנה, מכיון שהעיזבון יחולק בסופו של יום באופן שונה בין היורשים.

לדוגמא, עילת תחרות בלתי הוגנת בין יורשים יונקת את יסודותיה מתחום המשפט המסחרי ומבוססת על הטענה, כי בין היורשים מתקיימת תחרות על ליבו של המצווה ולכן חל עליהם איסור הדדי לנסות ולפגוע בסיכוייו של האחר לרשת באופן בלתי הוגן.

לדוגמא, הוכחת ביטולה של הצוואה – יביא לקבלת ההתנגדות. כך, אם הוכח בבית המשפט שהמצווה השמיד את עותק הצוואה שהחזיק בביתו, עשוי הדבר להביא לביטולה של הצוואה, אף אם יסתבר שנותר עותק ממנה בארכיב של עורך דינו, שהרי המצווה ביטא באופן מפורש את רצונו להשמיד את הצוואה ואף עשה זאת.

עילה אקזוטית נוספת המשיקה לשאלת השליטה בעותקי הצוואה היא “צוואה שנשתכחה”. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה פסק לאחרונה ביחס לגורלה של צוואה שנערכה 30 שנים בטרם פטירתה, כי יש לקיימה בכפוף לתנאי אשר למעשה ביטל את הוראותיה. פסק הדין ניתן לאחר שהוכח בפניו כי למצווה לא היתה כלל שליטה על צוואתה במשך עשרות בשנים, והיא  שכחה את קיומה של הצוואה ברבות השנים. עוד הוכח בבית המשפט, כי רצונה של המנוחה בשנים האחרונות היה להוריש לכל ילדיה באופן שווה את רכושה. שאלה מיוחדת מסוג זה, מחייבת התמצאות מעמיקה של עורך הדין המייצג, בפסיקה מצומצמת ונדירה של בית המשפט העליון, אשר התבטא בעניין זה כבדרך אגב במסגרת פסק דין בעניין אחר לגמרי.

עילות נוספות בקבוצה זו מבוססות על דיני הנאמנות, השליחות והאפוטרופוסות וכן דיני המתנה, החוזים ודיני המשפחה הכלליים. כך לדוגמא, חל איסור על מי שמטפל באדם אחר לקבל ממנו טובות הנאה בדמות מתנות יקרות ערך, וזאת מחמת סטנדרט ההתנהגות המחייב מי שמשמש בתפקיד של נאמן להתנהג כמלאך, ולא לנצל את מצבו של מי שתלוי בו בכדי לקבל הטבות חומריות. קל וחומר, שבתי המשפט יבחנו בדקדוק רב, מה כשרותה של צוואה, שאפוטרופוס זכה לרשת בה את מי שטיפל בו. מן העבר השני, יבחן בית המשפט, אם הצוואה אינה תוצר של רצון אמיתי של המצווה לגמול למי שסייע לו בזמנים קשים. בהקשר למתנה, אסור לתת מתנה של ירושה לאחר פטירה אלא באמצעות צוואה. עולה מכך, כי ניתן לתקוף הענקת מתנה בחיים של רכוש, כאשר בפועל נותר מי ששולט על הרכוש עד לפטירתו, מכיון שמקבל המתנה לא נהג מנהג בעלים, ונראה כי מדובר במתנה אסורה או מתנה למראית עין.

כאמור, התיאור שהובא לעיל הינו כללי ביותר, וניתן לפתח כל עילה וכל טענה, בהתאם לכישוריו של עורך הדין המייצג, שכן את הכלל ניתן להטיל על מקרה פרטי. אין ספק שהניסיון, היכולת המקצועית וההתמצאות בהלכות המשפטיות השולטות בפסיקה הישראלית, עשויים להביא לפיתוח של טענה יצירתית שעשויה להביא לפסילתה של הצוואה.

פסילה בשל העדר רכיב חיוני בצוואה

במישור של הבדיקה הצורנית, קיימים פגמים שאינם מהותיים. פגמים צורניים שאינם מהותיים עשויים להעמיד דרישה של תיקון טעות בנוסח הצוואה או להשלים חסר בצוואה, אך עדיין ניתן להכשיר את הצוואה, למרות קיומם. פגמים כאלו גם מביאים להיפוך נטל הראיה, כך שעל המבקש לקיים את הצוואה יוטל הנטל הראשוני להעמיד ראיות לכך שהינה כשרה, למרות הפגמים שנפלו בה. לחצו להרחבה על היפוך נטל הראיה.

לעומתם, פגמים מהותיים כגון חסרון ברכיב יסוד של הצוואה יביאו להחלטה על פסילת הצוואה, שכן על פי הדין המסמך אינו מכילה את הרכיבים הנדרשים לשם התייחסות אליו כצוואה, והוא אינו צוואה. הרכיבים החיוניים שונים מצוואה לצוואה וההבדל בין פגם מהותי לשאינו מהותי הוא לעיתים דק מאד. כך לדוגמא, בצוואה בעדים, רכיב חיוני הוא קיומם של שני עדים בה בעת לחתימת המצווה, ומחסור בעד לחתימת המצווה יביא לפסילת הצוואה. מנגד, מחסור בחתימת העדים עצמם ניתן לתיקון על ידי בית המשפט והצוואה יכול ותקוים, אם בית המשפט השתכנע שמדובר בצוואת אמת. רכיבי היסוד של כל צוואה מפורטים בסעיף 25 לחוק הירושה. כאמור, ללא רכיבים אלו – אין בכלל צוואה, ולכן לבית המשפט אין סמכות להכשירה.

פסילת צוואה בשל נסיבות עריכתה

במסגרת זו יש להוכיח שהצוואה לא נערכה בהתאם לרצונו האחרון והחופשי של המצווה או שהצוואה אינה מבטאת את רצונו החופשי. הווה אומר, ככל שהופעלה על עורך הצוואה השפעה בלתי הוגנת שבאה לידי ביטוי בצוואה, התקיימה מעורבות של הזוכה בצוואה בעריכת הצוואה, המצווה היה נתון לתחבולה או לתרמית או הונאה או שהיה מצוי בטעות לגבי מצב הדברים שבעטיו ציווה כפי שציווה בצוואה. ממבט אחר, לא ניתן לקיים צוואה המזכה את אחד העדים לעריכתה.

במתחם זה ניתן לעסוק גם בפרשנותה של הצוואה ומה היה אומד דעתו של המנוח.

פסילה בשל תוכן הצוואה

הצוואה תפסל במקרה שהיא סתומה. משמעות ההיגד “צוואה סתומה” היא שלא ניתן להבין מתוך הצוואה מהי ההוראה שביקש המצווה לקיים. במקרה שכזה, לא ניתן לקיים את ההוראה והיא תיפסל. ככל שכל ההוראות סתומות, הרי שכל הצוואה סתומה ודינה פסילה. מנגד, אם ניתן לקיים חלק מההוראות, ייטה בית המשפט לבחון כיצד לקיים בכל זאת את הצוואה כולה, או אפילו רק את אותו חלק שניתן לקיום, וזאת בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק הירושה.

במסגרת מתחם זה ניתן לציין גם עילות פסילה מכח העובדה שהצוואה אינה חוקית, אינה מוסרית או אינה אפשרית לביצוע. צוואה שאינה חוקית היא צוואה שביצועה נוגד את הוראות החוק. לדוגמא, מובן מאליו שהוראה הקובעת שיורש צריך לפגוע באדם אחר על מנת לקבל את ירושתו היא הוראה בלתי חוקית, וכך גם הוראות המגלמות עבירות שונות על הדין, כגון העלמת מס וכיוב’. במסגרת עילת פסילה של הוראה בלתי אפשרית בצוואה, אנו עוסקים בהוראות שלא ניתן לקיימן. כך לדוגמא, לא ניתן לבצע חלוקה של נכס המצוין בצוואה, אם אותו נכס כבר אינו קיים ותמורתו ניתנה במתנה לפני שנים רבות. צוואה בלתי מוסרית היא זו המעמידה תנאים הנוגדים את “תקנת הציבור” בישראל. המושג הינו מושג ערטילאי, הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ואשר משקף את מערכת הערכים של החברה הישראלית. דוגמא אפשרית לתנאי בלתי מוסרי הוא ציווי על יורש להתגרש מאשתו כתנאי לקבלת חלקו בירושה.

מהו אופי צוואתי של מסמך

צוואה היא פעולה משפטית במסגרתה מביע המצווה את רצונו ביחס למה שיעשה בענייניו לאחר פטירתו. תכופות ניתן לעיין במסמכים שערך המנוח, אשר במסגרתם הוא מביע רצון או רושם הנחיות לגבי רכושו. מסמכים אלו אינם בהכרח צוואה. נשאלת השאלה, כיצד מסווגים את המסמך כצוואה ועל בסיס אילו עקרונות יתבצע הסיווג.

השאלה העקרונית היא מה ההבדל בין מסמך “רגיל” שעליו חותם אדם פעמים רבות במשך חייו, אך למול עדים, והוא אינו צוואה, לבין אותו מסמך שנושא את הוראותיו האחרונות של אדם, הצוואה. שאלה זו, אשר עולה לעיתים בבתי המשפט בדיוני התנגדות לצוואה, אינה שאלה פשוטה. טלו דוגמא של אדם הרושם פתק לנכדיו, ומשיא להם שלל עצות בנוגע לרכוש לאחר שילך לעולמו. האם מדובר בצוואה? מקובל להניח, שמטרת הצוואה היא להורות על חלוקת עזבונו של המנוח, ולכן לא יוכר מסמך כצוואה, אלא אם הוא מכיל בתוכו הוראות ברורות הנוגעות לחלוקת העיזבון (או חלקו). בנוסף, על המסמך להכיל את כוונתו של המנוח בכך שהמסמך נשוא הדיון הוא צוואתו האחרונה, ואלו הוראותיו האחרונות. כך לדוגמא, אדם שרושם טיוטה של צוואה או מכתב הוראות לניסוח צוואה המיועד לעורך דינו – אינו מתכוון בהכרח לכך שאותה טיוטה תהיה צוואה, ולכן לא מדובר בצוואתו האחרונה של האדם.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, קבע בית המשפט כי פתק שהותירה מנוחה לנכדיה בכתב ידה אינו בגדר צוואה, וזאת מכיון שאינו נושא אופי צוואתי. בית המשפט קבע, כי הפתק אינו מכיל כותרת צוואה ואינו מיועד כלפי כל העולם, אלא כפנייה אישית. עוד נקבע, כי הפתק אינו מכיל הוראות ציווי לגבי מה שיעשה ברכושה של המנוחה, אלא מכיל “עצות לדרך”. הפתק לא ביטל את צוואתה הקודמת של המנוחה, שנערכה בפני עורך דינה חודשים ספורים קודם לכן. הפתק נמצא בין כליה של המנוחה, בצמוד לצוואה בעדים, כך שהמנוחה לא השמידה את הצוואה בעדים ולא התכוונה לבטלה. הפתק לא הכיל את חתימתה של המנוחה, אלא נחתם במילה “סבתא”, כך שלא מדובר בחתימת המנוחה (שאף הוכחה כחתימה שונה על מסמכים רשמיים). בנוסף, סקר בית המשפט את אומד דעתה של המנוחה, לאור העובדה שמהפתק עלה כי כעסה על הנכדים, כך שאין כל היגיון בטענה שהמנוחה בחרה להעניק את כל רכושה לנכדיה ולנשל את בנה. לבסוף, סיכם בית המשפט את מסקנתו בכך שאפילו היה אפשר לראות בפתק צוואה, הרי שהוראותיה סתומות, שכן לא ניתן להבין מתוך הפתק כיצד ובאיזה אופן לחלק את רכושה.

ככל שהוכח כי אכן מדובר בצוואה, מסמך בעל אופי צוואתי, ניתן להמשיך ולבחון את העילות המקבילות לפסילת צוואה.

קראו עוד על: הוראה בלתי מוסרית, פרשנות צוואה

צרו איתנו קשר לקבלת ייעוץ ותיאום פגישה שתעלה אתכם על המסלול להגשת התנגדות לצוואה ופסילתה.