מהי עדות שמיעה

עדות שמיעה היא עדות על עובדה שלא נקלטה ישירות בחושיו של העד היא עדות שמשקלה הראייתי נמוך ביותר. הרציונל הוא שאדם אינו יכול להעיד על עובדה כלשהי כאמת לאמיתה, אם שמע אותה מצד שלישי, ובוודאי שלא ניתן לדעת, מה הסיבה לכך שבחר להעיד בדבר אמת שאינה ידועה לו ממקור ראשון, הלכה למעשה. המשפט האנגלי קובע, כי עדות שמועה אינה הראיה הטובה ביותר, משעה שהמידע אינו נמסר על ידי המקור, וכי איש לא הזהיר את המקור (אלא רק את העד מפי השמועה) בדבר האיסור לומר שקר. ממילא, שלא ניתן לחקור את המקור על גירסתו ולעמת אותו עם כשלים אפשריים בה.

 

חריגים לעדות שמיעה

סעיפים 9 ו-10 לפקודת הראיות [נוסח חדש] מפרטים חריגים העוסקים באמרת עד בעת ביצוע עבירה, בתנאים מסויימים וכן עדות נפגעי אלימות. במשפט הירושה ניתן להכשיר עדות של שכיב מרע, אשר אמר דבר טרם פטירתו, כפי שנאמר במקורות "דברי שכיב ורע ככתובים וכמסורים דמו (משנה בבא בתרא ט', ו').

ניתן בנסיבות מסוימות להכשיר תצהיר עדות של נפטר כראיה קבילה, אף שמדובר בעדות שמיעה [i] ולמרות שלא ניתן לחקור את העד על תצהירו. התנאי היסודי להכשרת עדות שכזו מחייב כי בעל דין המבקש להסתמך על התצהיר, יוכיח כי אין בנמצא כל עד בין החיים אשר יכול להעיד על אמרת הנפטר, אשר אותו ניתן להעמיד לחקירה נגדית על גרסתו.

על חשיבותה של החקירה הנגדית של עד על תצהירו עמד בית המשפט בהרחבה בפסקי דין רבים. אין חולק, כי החקירה הנגדית היא אמצעי חיוני ויעיל בעת בירור האמת וירידה לחקר הנסיבות [ii]

 

[i] רע"א 7926099 פילבר נ' המרכז הרפואי 20 שערי צדק, פ"ד נד 5000, 266 ,259, 5)

[ii] רע"א 5281/06 צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ נ' עוז, פורסם במאגרי המידע

 

לעמוד המנעות מהבאת ראיה בהתנגדות לקיום צוואה