הגדרת הסעיף

סעיף אריכות ימים הוא התניה הנחתמת במסמכי הבנק, המעניקה לשותף בחשבון זכות לפעול בכספי שותפו המנוח לאחר פטירתו. משמעות הסעיף היא, כי הבנק לא יסרב להוראת משיכת כספים של אחד מהשותפים לחשבון, אפילו לאחר פטירת האחר, ולא ידרוש צו ירושה או צו קיום צוואה כתנאי לפעולה בחשבון. לעיתים חותמים על הסעיף מתוך כוונה להקל על השותפים הנותרים בחיים, כך שניתן יהיה להמשיך ולנהל את כספי החשבון, מבלי להמתין חודשים רבים לקבלת צו ירושה.

 

משמעות קניינית לסעיף אריכות הימים

פסיקת בית המשפט בפרשת ברעם קובעת כי לאחר פטירת המנוח הכספים שבחשבון המשותף שייכים לעיזבונו[i] ולכן אסור למשוך כספו של הנפטר מחשבון זה אפילו אם קיים סעיף אריכות ימים. בפרשת סלי נקבע, כי סעיף אריכות ימים אינו מעניק זכות קניינית לשותף בחשבון והוא תקף רק במישור היחסים שבין בעלי החשבון לבנק עצמו[ii]. לפיכך, העובדה שהמנוח אישר במסמכי הבנק לאדם לפעול בחשבונו לאחר פטירתו אינה מקנה לאדם בעלות בכספיו של המנוח. הדברים אינם חדשים בדין הישראלי, ועוד בפרשת כוחן קבע בית המשפט כי כספי החשבון המשותף שייכים במלואם לעיזבון[iii]. לסיכום, לסעיף אריכות ימים אין בדרך כלל כל משמעות קניינית, והוא אינו מלמד על בעלותו של אדם בכספי חשבון בנק.

 

ניצול סעיף אריכות ימים להוכחת מתנה

כאשר מתגלה עובדת משיכת כספים בידי השותף לחשבון, טוען המושך, כי העובדה שהמנוח חתם על סעיף אריכות ימים היא ההוכחה לכך שנתן לו במתנה את הכסף שבחשבון. טענה זו אינה מתקבלת בפסיקת בתי המשפט בדרך כלל. כדי להוכיח מתנה, יש להראות את כוונת הצדדים ובמיוחד את אומד דעתם במועד עריכת הסכם המתנה. מסמכי צירוף אדם לחשבון בנק אינם יכולים לשמש כראיה לנתינת כספים במתנה וממסמכים אלו אף לא עולה כי אדם העניק את כל תכולת החשבון במתנה, אלא לכל היותר את מחציתו, זאת באופן פרשני על יסוד הוראות סעיף 9 לחוק המטלטלין.

 

[i] ע"א ברעם נ' גרטי, לח (2) 45

[ii] ע"א 679/76 סלי נ' שפר, פ"ד לב )785,)2 ,ע"א 268/81 ברעם נ' גרטי פ"ד לח)45 ׁ2ׂ)

[iii] ת"ע 335/79 כוחן נ' בנק הפועלים, פ"מ תש"מ (2) 407

לעמוד נאמנות משתמעת בסכסוך על עיזבון