כיצד מתנהלת התנגדות לקיום צוואה

1.      הגשת כתב תביעה/התנגדות לקיום צוואה – תחילת ההליך המשפטי בהגשת תובענה מתאימה. המגיש התנגדות לקיום צוואה הופך לנתבע ואילו הזוכה על פי הצוואה הופך לתובע.

2.      הגשת תגובה להתנגדות לקיום צוואה ע"י הזוכים המבקשים לקיים את הצוואה.

3.      בקשות ביניים – הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט בקשות שונות לאורך ההליך כולו. במישור המהותי, לדוגמא, ניתן להגיש בקשות לצו מניעה או לצו עיקול או לצווים לגילוי מסמכים. במישור הדיוני, ניתן להגיש בקשות לדחיית מועדי דיון, לרשות להגשת תגובה וכיוב'. לאחר תגובה של הצד שכנגד, מחליט בימ"ש בבקשה.

4.      דיוני קדם משפט – מזכירות בית המשפט קובעת דיון שמטרתו בירור המחלוקות העומדות ביסוד הסכסוך המשפטי. במסגרת דיון הקדם נבחנת לעיתים קרובות האפשרות להגיע לפשרה. לעיתים נקבעים מספר קדמי משפט, עד לסיומם של ההליכים המקדמיים. בשלב זה עשוי בית המשפט למנות מומחה לבדיקת טענה שהועלתה על ידי בעל דין, כגון אי כשירות המצווה להבחין בטיבה של צוואה בשל מצבו רפואי, זיוף חתימות המופיעות בצוואה, עריכת תחשיבים ע"י מומחה חשבונאי וכיוב'.

5.      הגשת תצהירי עדות ראשית – על אף שסדרי הדין בהליכי משפחה קובעים, כי על בעל דין לצרף את תצהירו וכלל מסמכיו לכתבי התביעה וההגנה שמטעמו, מאפשר לעיתים קרובות בית המשפט לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית, אליהם מצורפים כלל הראיות מטעמו של בעל הדין, ובכלל זאת עדויות מטעמם של אלו התומכים בגירסתו של בעל הדין. קיימת חובה לפרט בתצהיר עדות ראשית של בעל הדין את גירסתו בנוגע לאירועים נשוא התובענה.

6.      דיוני הוכחות – לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, מתעמתים הצדדים בבית המשפט במסגרת דיוני הוכחות. במהלך הדיונים נחקרים המצהירים ועדיהם על הצהרתם בתצהירי עדות ראשית, וכל צד מנסה לקעקע את גירסת יריבו, באמצעות הצגת כשלים בגירסה הנטענת ועימות הנחקר עם ראיות הנוגדות את טענותיו.

7.      סיכומים – בסיום הליכי ההוכחות יסכמו באי כוח הצדדים את טענות מרשיהם, יצביעו בפני בית המשפט על הכשלים בטענות היריב, ומדוע יש לקבל את טענותיהם.

8.      פסק דין – בית המשפט יבחן את כלל טענות הצדדים והמחלוקות שבמרכז המשפט, וזאת על יסוד כתבי הטענות, הראיות שהובאו, ויוציא מלפניו פסק דין מנומק.

 

לעמוד הליך לשם פשרה בהתנגדות לצוואה