איך נוצרת נאמנות

היום מקובל לומר, שאין חובה ליצירת נאמנות בדרך פורמלית, כפי שנקבע בפרשת וואלאס[i]. אכן, אין הוראה בחוק הנאמנות הישראלי אשר מבהירה כיצד יש לערוך הסכם נאמנות, ולפיכך, יחסי נאמנות אינם מחייבים הסכם כתוב. כך הכיר המשפט הישראלי במושג "נאמנות משתמעת". זוהי נאמנות שנוצרת כתוצאה ממינוי של אדם לשמור על נכסו של אחר, מבלי שיש לכך ראיה כתובה, וזאת בהתבסס על התנהגותם בפועל.

 

נאמנות משתמעת בסכסוך ירושה

בסכסוכי ירושה אנו נתקלים במקרי נאמנות מסוג זה בעת הצורך לקבוע בעלי זכויות במקרקעין אשר עשויים להוות חלק מעיזבון המנוח. מחד, קיים הסכם בכתב לעיסקת מקרקעין המעבירה את הזכויות לטוען להם, ומאידך, מועלת טענה נגדית כי ההסכם הינו למראית עין, והנכס הועבר בנאמנות משתמעת לאחר, ונרשם בבעלותו, בשעה שאינו שלו, משיקולים שונים.

כך לדוגמא, יהודה מעביר את זכויות הבעלות בדירה שלו לבנו יגאל באמצעות חוזה הנערך כדת וכדין. זכויות אלו נרשמו במרשם המקרקעין ויגאל הוא בעל זכויות הבעלות בדירה לכאורה. בדיעבד מסתבר, כי העברת הנכס ליגאל נעשתה בכדי לחסוך בתשלומי מיסים החלים על יהודה, וכי יגאל לא נהג בדירה מנהג בעלים ולא הרוויח דבר מפירותיה מקום שכל דמי השכירות הועברו ליהודה משך חייו ועד לפטירתו. יהודה אף ציווה את מחצית זכויות הדירה לבנו האחר, איתן, למרות שלכאורה הנכס כלל לא שלו, כאמור. בית המשפט קבע כי מדובר בנאמנות משתמעת שנוצרה בין יהודה ליגאל, וכי העברת הנכס לבעלותו של יגאל היתה למראית עין. כך נולד מצב, בו נערכה עיסקה בין שני אנשים, בהתבסס על נאמנות משתמעת, שמטרתה המוצהרת אינה מטרת אמת. ניתן לתקוף עיסקה שכזו, מכיון שמדובר בחוזה מפוברק ולמראית עין, אך עם זאת יש להתייחס לצורך בהוכחת זכות העמידה של התובע. הבעיה בתביעות מסוג זה היא הבאת ראיה, שלו יוכח קיומו של ההסכם המפוברק, יזכה מכך התובע, שהינו צד שלישי, את ביטולו.

 

[i] ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ' נחמה גת ואח', פ"ד מח(1) 801

 

לעמוד ירושה – תביעה בעילה של עשיית צדק