הזכות להתנגד לצוואה

לא כל אחד יכול להתנגד לקיומה של צוואה או לתבוע מכח הדינים האזרחים בשעה שאדם מצוי בין החיים[i]. על התובע או המתנגד להיות מעוניין בדבר. מדובר במי שטוען שקיימת לו טובת הנאה מן העיזבון או הרכוש באופן ישיר או עקיף. הדרישה לקשר ישיר לסכסוך נשוא הירושה מעוגנת בהוראות הדין. כך לדוגמא, סעיפים 5(ב'-ג') לתקנות הירושה, התשנ"ח 1998 קובעים, כי העתק צוואה ימסר לאחר פטירת המנוח רק למי שהינו מעוניין בדבר.

כאשר מגישים התנגדות לקיום צוואה, מועבר העתק כתב ההתנגדות לב"כ האפוטרופוס הכללי, אשר עשוי להודיע על התערבותו בהליך, בין היתר, גם אם המתנגד לא הבהיר מהו מעמדו כמעוניין בדבר. בהתאם, חובה על המתנגד להבהיר מהו מעמדו לעניין הצוואה, ומהי זכות העמידה שלו בהליך ההתנגדות. הדברים פשוטים למדי כאשר המתנגדים הם מי שאמורים לרשת את העיזבון, ככל שהצוואה תבוטל. במקרים אחרים, המצב סבוך יותר. לדוגמא, קובי שמע מהשכנה אסתר, שהקשישה שחיה בקומה האחרונה בביתם הורישה את כל רכושה למטפל הפיליפיני שסעד אותה בערוב ימיה. קובי חושב שהמטפל ניצל את השכנה והוא מבקש להגיש התנגדות לקיום צוואה אך התנגדותו נדחתה, מכיון שהוא אינו מעוניין בדבר והוא לא הביא ולו ראשית ראיה לטענותיו. לעומת זאת, בנה של הקשישה זכה בצוואתה הראשונה בכל רכושה, אך נושל מן הירושה בצוואתה המאוחרת. לבן המנושל מעמד של מעוניין בדבר בהליך ההתנגדות לצוואה המאוחרת, מקום שככל שיצלח ההליך, תיכנס לתוקפה הצוואה המוקדמת, המעניקה לו מנכסי המנוח.

 

זכות עמידה במקרים חריגים

קיימים מקרים[ii] שבהם צורפו צדדים מעוניינים להליך בבית משפט מכיון שהיתה להם "ציפיה טבעית" לרשת את המנוח. נוסף על כך, דעת המיעוט בפסיקת בית המשפט קובעת, כי יש לתת מעמד של מעוניין בדבר גם למי שחש באופן סוביקטיבי שיש לו עניין בתוצאות ההליך. כאמור, בית המשפט יטה שלא ליתן מעמד לאדם כזה אך הדלת פתוחה לניסיון, בהתייחס לנסיבות. פתרון אפשרי נוסף לקניית מעמד של מעוניין בדבר בידי מי שאינו זכאי לטובת הנאה מעיזבון המנוח, מצוי בהוראות סעיף 39 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 המאפשר לכל אדם אשר נוכח כי אחר הפר את חובת נאמנותו כלפי המנוח, לפנות לבית המשפט בנדון, כאשר הפניה היא בעניינה של הנאמנות ולא בעניינו של הפונה דווקא. הרעיון העומד מאחורי התנגדות שכזו היא, שטובת הציבור מחייבת בירור העניין. התנגדות לצוואה של מי שאינו מעוניין בדבר בעילה של "טובת הציבור" היא למעשה טענה הנסמכת על המושג תקנת הציבור.

ככל שהמתנגד מציג מידע אשר עשוי להצביע על העובדה כי אדם לא ביקש להוריש רכושו למאן דהוא, הרי שבירור ההתנגדות נתמך באינטרס ציבורי של כיבוד רצון המנוח, שהינו חלק מהמושג של תקנת השוק כמו כן, ניתן לפנות לבית המשפט גם מכח הוראת סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 הקובעת כי צד מעוניין האוחז מידע בדבר פגיעה בחסר ישע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שינקוט בצעדים מתאימים לשימור זכויותיו. הוראה המחייבת אדם בדבר דיווח של אדם לרשויות, ולבית המשפט כרשות, אם הינו עד לפגיעה בחסרי ישע, מופיעה גם בסעיף 368 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וניתן לעשות שימוש גם בתוכנה כעילה לפניה לביהמ"ש.

 

[i] סעיף 67 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965

[ii] בג"ץ 673/89 שולמית משולם נ. ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, פ"ד מה(5) 594, ע"א 5411/93 אמונה תנועת האשה הדתית לאומית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם במאגרי המידע, ע"א 3154/94 עאסי נ' עאסי ואח', פורסם במאגרי המידע, ת"א (חי') 1261/99 לאון גולדרייך נ' זיגמונד – זישה גליק, פורסם במאגרי המידע

לעמוד הערכת סיכויי ההתנגדות לצוואה