כתב גובר על עדות שבעל פה

סעיף 80 לחוק קובע, כי "טענה ותביעה נגד מסמך בכתב בנוגע לדברים האמורים, צריך להוכיח במסמך בכתב או ע"י הודאתו או פנקסו של הנתבע" [i]. מכאן עולה, כי לא ניתן לחלוק על תוכן של מסמך כתוב באמצעות טענה שבעל פה. את הכלל ניתן להפעיל כאשר מועלות טענות המערערות על תוכן המסמך בזמן עשייתו (טענות נגד המסמך), כעולה מפסק הדין בעניין וייס [ii].

מנגד, לא ניתן להפעיל את הכלל כאשר קיימות טענות שבעל פה בנוגע לאירועים שהתרחשו לאחר עשיית המסמך (טענה נגד התביעה). לדוגמא, יפית מודה שחתמה על הסכם עם יובל, אך מכחישה שהסכימה לשלם לו עבור שירותיו, אך יובל מציג את ההסכם המקורי, ומוכיח שיפית התחייבה לשלם לו. טענתה של יפית נדחית, אלא שאז מבהירה יפית כי יובל איים עליה לאחר החתימה על ההסכם, שבכוונתו לפגוע בה, אם תגלה שסחט אותה משך תקופה ארוכה לאחר החתימה. בית המשפט קובע כי יפית רשאית לנסות ולהוכיח את טענתה, משעה שמדובר באירוע שלאחר מועד עריכת מסמך ההסכם.

 

[i] סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומני

[ii] ע"א 63/49 פרייזלר נ' וייס, פ"ד ה' 868

 

לעמוד עדות כבושה בבירור התנגדות לצוואה