התניות על יורש

מדובר בשני תנאים שיכול לקבוע אדם בצוואתו[i]. התנאי הדוחה מונע זכייה בעיזבון עד להתקיימותו, והתנאי המפסיק עוצר את הזכייה ומבטלה ממועד התקיימותו:

"שלומית קבעה בצוואתה כי בנה רן יזכה בעיזבונה רק בהגיעו לגיל 27. רן מעוניין לקבל את הרכוש כעת, אך עורך דינו מסביר לו כי הוראת הצוואה מהווה תנאי המונע ממנו כל זכות בעיזבון עד הגיעו לגיל המצויין בה. שלומית הוסיפה וקבעה, כי לרן זכות מגורים בדירת הפאר שלה, כל עוד לא יתגרש ויפרד מאשתו רונית. עורך הדין מסביר לרן כי זכות המגורים שלו תפקע ברגע שרונית תעזוב את הדירה בשל סיום היחסים הזוגיים…"

בפרשת א.ר דן בית המשפט בשאלה אם המנוחה העניקה זכויות בדירה לבעלה במסגרת הוראת יורש אחר יורש, או שמא מדובר על הוראת יורש על תנאי דוחה. בצוואתה קבעה המנוחה, כי בעלה יוכל למכור את הדירה בתנאים מסוימים, וזאת בשעה שהורתה שהזכויות בדירה יוענקו לאחרים. בסופו של יום נקבע, כי אין קושי לשוני בהוראות הצוואה, שכן לבעל בכל מקרה מחצית הזכויות, וכי כל שהמנוחה התכוונה להעניק לבעלה הוא זכות למגורים בדירה עד למועד פטירתו, שאז יוכלו היורשים לממש את זכותם הקניינית בדירה (בש"א (ת"א) 14414/07 א.ר., מנהל עזבון ל.ב. ז"ל נ' א.ק (פורסם במאגרי המידע).

לעיתים קשה לגדר מהו איפיונו של התנאי. כך לדוגמא, אם המצווה קובע שאדם יזכה בירושתו, כל עוד גר עימו בדירתו וטיפל בו כראוי עד ליום מותו. בסיטאוציה זו, לא ברור אם מדובר בתנאי דוחה, מסגרתו אין המטפל זוכה בעיזבון כל עוד נותר בדירת המצווה או תנאי מפסיק, משעה שהוא זוכה בעיזבון, אלא אם יעזוב את הדירה. אמנם ברור, כי ניסוח התנאי בלשון הצוואה כושל, אך הלכה למעשה, את פרשנות הצוואה אנו מבצעים לאחר פטירת המנוח, ולפיכך, במועד קיומה, ניתן לדעת מעשית, אם המטפל נותר בדירה, שאז הינו זוכה בהתאם לתנאי הדוחה, או שנטש את המטופל בטרם פטירתו, והפסיד את זכות הירושה. הדרך הנכונה לאיפיון התנאי עוברת איפוא בפרשנות הצוואה לאחר פטירת המנוח, או בסימולוציה של פרשנות במועד זה, עוד בימי חייו.

 

פרשנות התנאים

פרשנות התנאים תעשה בהתאם לתכליתם ולאומד דעת המצווה, ולאו דווקא בהתייחס למשמעותם המילולית. כך לדוגמא קבע גידי בצוואתו, כי המטפלת המסורה שלו תזכה בכל רכושו, וזאת בתנאי שתחיה עימו בביתו ותדאג לו עד למועד בו יעבור לעולם שכולו טוב. בהתנגדות שהוגשה כנגד קיום הצוואה, טענו בני משפחתו של גידי, כי המטפלת נטשה את ביתו של גידי 75 ימים טרם פטירתו ולכן לא התקיים התנאי הדוחה, ואולם המטפלת הוכיחה כי לא נטשה את גידי, אלא עברה עימו לבית החולים, שם שהתה עימו עד למועד פטירתו, ולכן טיפלה בו במסירות עד ליומו האחרון. בית המשפט דחה את ההתנגדות וקבע, כי כוונתו של גידי בתנאי הדוחה היתה, כי המטפלת תהיה לצידו עד פטירתו, ואין זה משנה לצורך העניין, אם נאלץ לשהות בבית החולים בשל נסיבות התלויות במחלתו ולא ברצונו החופשי.

 

[i] סעיף 43,44 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965

לעמוד פסלות לרשת

 

זקוקים לסיוע בענייני ירושה וצוואה? פנו היום לעורך דין ד"ר רן מובשוביץ – עורך דין ירושה  – או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.