מתי מתמנה מומחה

המומחה נדרש כאשר עולות שאלות שאינן בתחום ידיעתו השיפוטית של בית המשפט, לדוגמא כאשר מועלת טענה בדבר אי כשירות רפואית של המנוח בעת עריכת הצוואה או טענת זיוף חתימתו על הצוואה. התקנות קובעות כי אין להגיש חוות דעת של מומחה בהליך משפטי המתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, על מנת להשתמש בתוצאות של חוות דעת מקצועית במהלך הדיון יש לבקש מבית המשפט מינוי מומחה מטעמו ולחילופין רשות להגיש חוות דעת מומחה מטעם בעל הדין[i]. לדוגמא, הגשת תוצאות של חוות דעת רפואית, אלא אם נתן השופט רשות לכך מראש. יחד עם זאת, ככל שבית המשפט סירב למנות מומחה מטעם בית המשפט, מותר לבעל דין להגיש חוות דעת מטעמו. ככל שמונה מומחה ע"י בימ"ש, לא ניתן להגיש חוות דעת של מומחה מטעם צד, אלא ברשות בית המשפט.

 

מומחה רפואי

ככלל, מטרת המומחה הרפואי היא לקבוע אם אדם ידע להבחין בטיבה של צוואתו במועד עריכתה. בפרשת מזרחי ואחרות נקבעה הדרך בו יפעל בית המשפט בבחינת השאלה "האם ידע עורך הצוואה להבחין בטיבה של הצוואה שערך". מסגרת ההליך יבדק אם עורך הצוואה היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה, האם ידע על היקף רכושו זהות יורשיו והאם היה מודע לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו[ii].

מבחינת סיכויי ההוכחה של אי כשירות, נקבע בפרשת שוורץ כי מבחינה ראייתית, לעיתים דווקא עדות של עורך הדין שניסח את הצוואה או העדים לעריכתה, עדיפות על פני חוות הדעת של המומחה הרפואי[iii]. קביעה זו מתבקשת לאור העובדה שחוות הדעת של המומחה היא בבחינת סברה, מכיון שהוא אינו מכיר את המנוח וכל שהוא יכול להסתמך עליו הם מסמכים רפואיים שהומצאו לו בדיעבד. לעומת זאת, אדם שהיה עד לעריכת הצוואה יכול להצביע על התנהלותו של המנוח וללמד את בית המשפט על מצבו בעת עריכת הצוואה, כמי שחווה את הדברים בחושיו. לכן, אין להמנע מהבאת עדות ישירה של אדם שנכח במועד עריכת הצוואה, ובלבד שהוא נטול אינטרס בתוצאות הדיון.

 

שאלות הבהרה וחקירת המומחה

על פי התקנות, ניתן להעמיד למומחה שאלות הבהרה, שמטרתן להבהיר את חוות דעתו. בדרך כלל, אין מדובר בשאלות מקצועיות גרידא, אלא בשאלות שמטרתן לחדד את תשובת המומחה ביחס לשאלה נשוא חוות הדעת.

מומחה רפואי, לדוגמא,  ידרש להגן על עמדה רפואית הדוגלת בכשירות המצווה, אם היא מבוססת כיאות על הספרות הרפואית המקובלת (state of the art). מגבלות חוות הדעת יובהרו, על יסוד ירידה לפרטי הפרטים של נימוקי המומחה.כך לדוגמא, יש להניח כי משקלה של חוות דעת רפואית יהיה נמוך, אם היא מתייחסת לכשירותו של המנוח במועד עריכת הצוואה, בשעה שאינה נסמכת על מסמכים רפואיים מאותו מועד.

מיקוד השאלות לצד הסוביקטיבי של הנסיבות עשוי להביא גם הוא לחשיפת מגבלות הנוגעות לצד המשפטי של הסכסוך. כך לדוגמא, במקרה של אדם הסובל ממחלת לב, ניתן לברר באמצעות שאלות מתאימות, אם אדם יכול להבחין בטיבה של צוואתו בעת עריכתה, בשעה שהוא סובל מכאבים משתקים כתוצאה מתסמונת תעוקת הלב. במקרה שתואר לעיל, אין כל ספק, שכאשר המומחה ישיב בתשובות ברורות וחד משמעיות  על כשירות המצווה, יתרשם בית המשפט מעדותו, אך כאשר המומחה יתקשה לאמוד את עוצמת הכאב של המנוח והשפעתה על יכולתו לערוך צוואה באותו מועד, יוולד ספק ביכולתו של המומחה להגן על עמדתו המקצועית בהתייחס לנסיבות האירוע שבמחלוקת. התמקדות בחקירה בנקודת הזיקה שבין מקצועיות המומחה לפרשנות הסוביקטיבית של נשוא חוות הדעת, עשויה לתקוע טריז במשמעות עמדתו של המומחה ביחס לנסיבות האירוע. למיותר לציין, כי ניתן לבקש לחקור את המומחה בבית המשפט על חוות דעתו ועל תשובותיו לשאלות ההבהרה.

 

עדות המומחה – עדות סברה

עדותו של המומחה היא עדות סברה, שכן דעתו, אף אם היא נשענת על עדות מקצועית, אינה דעה הנסמכת על נתונים שהמומחה חווה בחושיו אלא על תיעוד רפואי. ניתן להניח איפוא, כי חוות דעת מומחה שאינה נסמכת על תיעוד רפואי במועד עריכת הצוואה, היה בגדר עדות סברה, ולו בשל העובדה שאין כל תיעוד מקצועי התומך בדעתו של המומחה. מעבר לכך, היה ועדותו של המומחה אינה מבוססת על חזקות מקצועיות המקובלות בעולם הרפואי, ניתן לתהות על ביסוס דעתו המקצועית, באופן שעשוי להחליש את חוות הדעת מבחינה ראייתית. מטבע הדברים, שחוות דעת שכזו חייבת להיות מנומקת, ולהפנות את הקורא לפרטים שעל יסודם הגיע המומחה למסקנותיו.

 

משקלה של חוות דעת מומחה

חוות הדעת של המומחה אינה תורה מסיני, ובית המשפט רשאי להתעלם ממסקנות המומחה, במיוחד אם התרשם ממכלול הראיות באופן שונה. כך לדוגמא, דחה בית המשפט המחוזי ערעור על התעלמות בית המשפט לענייני משפחה מחוות דעת של גרפולוג כשקבע בפרשת א.ס כי "אין כל פגם בהחלטתו של הרשם שלא להסתמך על חוות הדעת הגרפולוגיות שהובאו בפניו  ולפנות לראיות אחרות ולכלל הנסיבות וההתנהלות. חוות דעת גרפולוגית איננה מדע מדויק אלא עדות משנית מסייעת לחקר האמת, וממילא רשאי בהמ"ש שלא לקבל או לא להסתמך על חוות דעת כזו"[iv].

 

 

[i] תקנה 258יב. לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984

[ii] ע"א 160/80, 851/79 בנדל נ' בנדל פ"ד ל"ה(3) 101, 105 ; ע"א 15/85 מזרחי נ' רז פ"ד מ"א(4) 454 ; תע' (י-ם) 514/79 עז' פלידיה הירש נ' יפת בע"מ פס"מ תשמ"א(א) 419 ; תע' (ת"א) 6571/84 עז' נוריאל ז"ל נ' נוריאל פס"מ (תשמ"א)(א) 512)

[iii] רע"צ 6881-1-10 א' סעיף וז' צ' נ' א' ו' וח' ג', ניתן ביום 23.3.10

[iv] ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל נד(2) 215, ע"א קרן ליב"י נ' בינשטוק, מח(3) 705)

 

לעמוד מעמדו של מומחה רפואי בהתנגדות לצוואה